ר_חיים_הקטן כתב:חכם אחד שאלוני למה כתוב בתנ"ך "ים המלח" ביו"ד קמוצה הלא בסמיכות היא ואמור להיות יו"ד בפת"ח ולא בקמ"ץ על משקל "ים סוף" שהיו"ד תמיד בפת"ח ולא בקמ"ץ?
אבא יודן כתב:ר_חיים_הקטן כתב:חכם אחד שאלוני למה כתוב בתנ"ך "ים המלח" ביו"ד קמוצה הלא בסמיכות היא ואמור להיות יו"ד בפת"ח ולא בקמ"ץ על משקל "ים סוף" שהיו"ד תמיד בפת"ח ולא בקמ"ץ?
לעולם ים יבוא קמוצה חוץ ברבים [ימים], או במקף [ים-סוף].
זקן ששכח כתב:אבא יודן כתב:ר_חיים_הקטן כתב:חכם אחד שאלוני למה כתוב בתנ"ך "ים המלח" ביו"ד קמוצה הלא בסמיכות היא ואמור להיות יו"ד בפת"ח ולא בקמ"ץ על משקל "ים סוף" שהיו"ד תמיד בפת"ח ולא בקמ"ץ?
לעולם ים יבוא קמוצה חוץ ברבים [ימים], או במקף [ים-סוף].
הבעיה היא שגם במקומות שנכתב עם מקף, עדיין היו"ד של ים מנוקדת בקמץ. דוגמא: במדבר לד, ג. ועוד כהנה.
על סמך מה כתבת את זה?זקן ששכח כתב:ועוד כהנה.
אבא יודן כתב:
הבעיה היא שגם במקומות שנכתב עם מקף, עדיין היו"ד של ים מנוקדת בקמץ. דוגמא: במדבר לד, ג. ועוד כהנה.
זקן ששכח כתב:אולי לא הבנתי משהו, לכן אני מסכם. טען אב"י שכאשר יש מקף אז 'ים' פתוחה. טענתי אני שבתורה מוכח לא כן, וראיה מחומש במדבר. טען אב"י ששכחתי בתורה שבכתב. מה שכחתי? ולמרבה הפלא הנך מאשר מיד את שכתבתי לעיל, והנני מעתיק את שכתבת אתה 'בספרים כולם עם מקף ובקמץ'.
באם לא הבנתי או טעיתי, אנא העמידני על טעותי.
קו ירוק כתב:יתכן שים סוף זה שמו בתורה ואין לו זולת זה שם אחר א"כ 'ים-סוף' זהו שם עצם, לכן מנוקד בפת"ח יַם סוף, כתיבה המתחברת לחברתה.
משא"כ ים הגדול אינו שם עצם, ונקרא גם הים האחרון (וגם 'ים פלשתים' ו'ים יפו').
כך גם ים המלח הנקרא גם ים הערבה, ולכן תיבת יָם בקמ"ץ, נפרדת מתיבת התואר שאחריה.
ים כנרת, אולי מפני שנקרא גם כנרת לחוד (דב' ג יז),
וים יעזר (ירמי' מח לב) הוא ע"ש הארץ הסמוכה לו, ולא שם עצם שלו.
קו ירוק כתב:עכ"פ "ים כנרת" אינו שם עצם אלא ים הנקרא ע"ש עיר היושבת לחופו. או נקרא סתם בעלמא 'כנרת' - "מכנרת ועד ים הערבה" (ואף מפס' זה קושיא על הב"י).
קו ירוק כתב:גם מהפסוק ביהוש' יא ב שהבאת, ראיה לא כהב"י בתשובה שהביא הרב מעט דבש.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 46 אורחים