האם מישהו יוכל להאיר את עינינו על ברכות בש"ס ובמדרשי חז"ל וכדו'
האם הם נהגו לומר "צהריים טובים" או "ערב טוב"? (דוגמת צפרא דמארי טב לבוקר)
חכם באשי כתב:איני יודע אם בזמנם התייחסו לצהרים כיחידת זמן העומדת בפני עצמה.
חכם באשי כתב:שנית, יש לדון מה היתה השפה היומיומית - לשון הקודש, ארמית (ארמית גלילית, בבלית, סורית וכו'), יוונית וכו'. שכן מסתבר, שהברכות והאיחולים נאמרו בשפה העממית.
עכ"פ, למיטב ידיעתי, 'צפרא דמרי טב' נזכר רק בראשונים, בספר האורה מבית מדרשו של רש"י, ומשם (כנראה) בספר חסידים, סי' יח.
חנבין כתב:חכם באשי כתב:איני יודע אם בזמנם התייחסו לצהרים כיחידת זמן העומדת בפני עצמה.
האם הפסוק קטב ישוד צהרים, הכונה שמסתובב בעת הצהרים אינו הוכחה מספקת שהיה זמן צהריים?
וכן שרגא בטיהרא שבת סג. וחולין ס: ופירש"י נר בצהרים, לא משמע שהיה זמן צהרים?
חנבין כתב:חכם באשי כתב:איני יודע אם בזמנם התייחסו לצהרים כיחידת זמן העומדת בפני עצמה.
האם הפסוק קטב ישוד צהרים, הכונה שמסתובב בעת הצהרים אינו הוכחה מספקת שהיה זמן צהריים?
וכן שרגא בטיהרא שבת סג. וחולין ס: ופירש"י נר בצהרים, לא משמע שהיה זמן צהרים?
יאיר כתב:חנבין כתב:חכם באשי כתב:איני יודע אם בזמנם התייחסו לצהרים כיחידת זמן העומדת בפני עצמה.
האם הפסוק קטב ישוד צהרים, הכונה שמסתובב בעת הצהרים אינו הוכחה מספקת שהיה זמן צהריים?
וכן שרגא בטיהרא שבת סג. וחולין ס: ופירש"י נר בצהרים, לא משמע שהיה זמן צהרים?
וכן בתפילה:"מודים אנחנו לך...ערב ובקר וצהרים...".
יאיר כתב:חנבין כתב:חכם באשי כתב:איני יודע אם בזמנם התייחסו לצהרים כיחידת זמן העומדת בפני עצמה.
האם הפסוק קטב ישוד צהרים, הכונה שמסתובב בעת הצהרים אינו הוכחה מספקת שהיה זמן צהריים?
וכן שרגא בטיהרא שבת סג. וחולין ס: ופירש"י נר בצהרים, לא משמע שהיה זמן צהרים?
וכן בתפילה:"מודים אנחנו לך...ערב ובקר וצהרים...".
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: לענין ו־ 213 אורחים