הערות בפיוטי הימים הנוראים

[היא שיחתי]

היום תאמצנו
היש נוסח מלא עם כל הא' ב'?
היכן הוא בנמצא?

מדוע בסוף הפיוט הפכו את סדר הא' ב' והקדימו ש' לק' ?
וכן דילגו לסירוגין מש' ק' לת' ?

[היא שיחתי]

לפני מעריב בבית האחרון
"חזקו וגילו כי שוד גמר
לצור הוחילו בריתו שמר לכם
ותעלו לציון ואמר
סלו סלו מסילותיה

לכאורה תיבת לכם צריכה ללכת על השורה שלאחריה מב' סיבות
א' החרוז הוא אר
ב' השורה השלישית היא רק בעלת 3 תיבות
וא"כ איך יתפרש הפיוט? האם יש כאן טעות בתיבת לכם?

אותה בעיה קיימת באותיות ח' וז' בפיוט זה
האם כן דרך הפייטנים?

[היא שיחתי]

בקולמוס בחזית הופיע עמוד ממחזור וורמייזא
אין שם תיבת דממה "דקה"
וכן סדר המי בחרב וכו' שונה
כמו"כ אין סופר ומונה

מהו הנוסח הקדום ביותר של נתנה תוקף הידוע?

[כרם]

לפני מעריב בבית האחרון
"חזקו וגילו כי שוד גמר
לצור הוחילו בריתו שמר לכם
ותעלו לציון ואמר
סלו סלו מסילותיה

לכאורה תיבת לכם צריכה ללכת על השורה שלאחריה מב' סיבות
א' החרוז הוא אר
ב' השורה השלישית היא רק בעלת 3 תיבות
וא"כ איך יתפרש הפיוט? האם יש כאן טעות בתיבת לכם?

אותה בעיה קיימת באותיות ח' וז' בפיוט זה
האם כן דרך הפייטנים?

הדבר מצוי בהרבה פיוטים, שהחרוז והמשמעות אינם שלובי זרוע.
דוגמה בולטת מאד בזמירות של שבת:
זה יהיה שכרו, אשר חפץ ביקרו, יוסף חצה, דג ומצא, מרגלית בבשרו.
והפיסוק הנכון:
זה יהיה שכרו, אשר חפץ ביקרו יוסף, חצה דג, ומצא מרגלית בבשרו.

[ישבב הסופר]

לפני מעריב בבית האחרון
"חזקו וגילו כי שוד גמר
לצור הוחילו בריתו שמר לכם
ותעלו לציון ואמר
סלו סלו מסילותיה

לכאורה תיבת לכם צריכה ללכת על השורה שלאחריה מב' סיבות
א' החרוז הוא אר
ב' השורה השלישית היא רק בעלת 3 תיבות
וא"כ איך יתפרש הפיוט? האם יש כאן טעות בתיבת לכם?

אותה בעיה קיימת באותיות ח' וז' בפיוט זה
האם כן דרך הפייטנים?

ודאי ! כך היא דרכם של הפייטנים!
ומדוע לא הוספת לתמוה על בית נוסף ב'אחות קטנה' "חילה קבעו, הגוי כלו,
וטובה שבעו, ובזזו איש-לו,
ולבה קרעו, ובכל זאת לא,
ממך נעו, מעגלותיה."
הלא השורה האחרונה נזקקת למילת "לא" שבשורה הקודמת.

[יאיר]

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7% ... 7%A7%D7%A3

[כרם]

רבי ישבב, במחכ"ת, רמז רמזו, באמרו: "אותה בעיה קיימת באותיות ח' וז' בפיוט זה".

[ישבב הסופר]

צודק, לא שמתי לב.
אבל התשובה ברורה, וכמו שפירטת מפיוט 'יום שבת קודש הוא'.
וכן 'מה יפית' מלא בחרוזים כאלו, למשל "יהי לזוכרך ולשומרך וינצל, מכל רע וישכון בצל, עצי עדן ושם אצל, ישרים יותן."

[ישבב הסופר]

היש נוסח מלא עם כל הא' ב'?
היכן הוא בנמצא?

מדוע בסוף הפיוט הפכו את סדר הא' ב' והקדימו ש' לק' ?
וכן דילגו לסירוגין מש' ק' לת' ?

מחזור גולדשמידט, כמובן.
גם במחזור 'כתר מלכות' - (הוצאת סידור ווילנא) תמצאנו.

[שבטיישראל]

היש נוסח מלא עם כל הא' ב'?
היכן הוא בנמצא?

מדוע בסוף הפיוט הפכו את סדר הא' ב' והקדימו ש' לק' ?
וכן דילגו לסירוגין מש' ק' לת' ?

יש כמה מנהגים איזה חרוזים לומר (ועי' בלבוש), ומנהגנו לומר ז' חרוזים נגד הפסוק "ואתם הדבקים בה' אלוקיכים" שיש בו ז' תיבות.

יצויין שהפיוט מיועד לכל יו"ט ולאו דווקא לימים הנואים, ובצרפת אכן נהגו לאומרו גם אחר תפילת טל וגשם

[שבטיישראל]

הכי גרוע מכולם זה בפיוט "יום זה הוא משקל כל חטאתי" ביוכ"ק
"אכן בחבלי שב עון מושך, אחור. לך ק-לי באתי נצב"
שע"פ פיסוק החרוזה צ"ל "אחור לך ק-לי באתי נצב" ח"ו ....

[שבטיישראל]

בקולמוס בחזית הופיע עמוד ממחזור וורמייזא
אין שם תיבת דממה "דקה"
וכן סדר המי בחרב וכו' שונה
כמו"כ אין סופר ומונה

מהו הנוסח הקדום ביותר של נתנה תוקף הידוע?

עי' במחזור גולדשמידט שמביא כת"י עם תיבת "דקה" ובלי תיבת "דקה", וה"ה אצל "וסופר ומונה"
וכמו"כ הרטע "קוראים ומשלשים בשלוש קדושה בקודש" חסר בכמה כת"י
ולק"מ

[איסתרא בלגינא]

היום תאמצנו
היש נוסח מלא עם כל הא' ב'?
היכן הוא בנמצא?

הנוסח המקורי הוא פתיחה ל'לחיים טובים תכתבנו' ומסודר מא' עד כ' היום תכתבנו לחיים ובספר החיים וכו'

אבודרהם.JPG (269.84 KiB) נצפה 14303 פעמים

[שבטיישראל]

האובדרהם מביא ממה שהיה נהוג בימיו ובמקומו
וא"א להביא ראי' מדבריו על צורתו המקורי של הפיוט

[איסתרא בלגינא]

האם יש נוסחאות מתקופות קדומות/קרובות לאבודרהם של כל הא"ב?

[ישבב הסופר]

איסתרא, כבר עניתי ע"ז לעיל.

[איסתרא בלגינא]

האם יש נוסחאות מתקופות קדומות/קרובות לאבודרהם של כל הא"ב?

איסתרא, כבר עניתי ע"ז לעיל.

הדגש היה על תקופות קרובות/קדומות לאבודרהם.

[חכם באשי]

היום תאמצנו מצוי בנוסח שלם יותר בעֵדי נוסח קדומים ביותר:
http://hebrew-treasures.huji.ac.il/reso ... 3%F7%7D%22

[אפרקסתא דעניא]

פיוט זה מונה אצלנו שבעה בתים בלבד, אך נראה שהוא מיוסד על א"ב, שהרי ארבעת בתיו הראשונים הם א' עד ד', ושלושת האחרונים נראה הם ש', ק' ות' - אותיות מסוף הא"ב. השאלה היא האם היה זה פיוט ארוך יותר שנתקצר, והיכן ניתן לראות את הפיוט המלא?

[ברזילי]

בבמחזורי הספרדים נמצא הפיוט השלם, ראה למשל כאן http://www.daat.ac.il/daat/sidurim/mizr ... usaf.htm#2 או חפש באוצר "היום-תהדרנו".
לפי גולדשמידט הפיוט המלא אינו נמצא בכ"י אשכנזיים, אלא רק במח' רומא וספרד.
שלשת הבתים האחרונים שנוהגים האשכנזים לומר אינם, כנראה, מסדר הפיוט המקורי, אלא תוספת מאוחרת.

[אפרקסתא דעניא]

יפה. יישר כח!

[ברזילי]

במחשבה נוספת, הנוסח היום תאמצנו עד תתמכנו בימין צדקך מסתבר שהוא על יסוד הפסוק "אמצתיך אף עזרתיך אף תמכתיך בימין צדקי", ולכן שמא דווקא נוסחת האשכנזים (לבית האחרון, אות ת') היא המקורית, אך אם כדברי גולדשמידט אין שום כ"י המוסר סדר שלם של א"ב המסתיים בתתמכנו בימין צדקך.

[עשוי לנחת]

ומעניין, שבפירוש המקובל במחזורים אשכנזיים יש גם פירוש לכמה מהקטעים שאינם נאמרים ע"י האשכנזים, ואינו תח"י כעת עיי"ש.

[עושה חדשות]

נקודה נוספת, הפיוט הנ"ל מוכר לנו רק מימים הנוראים, וע"ז הדרך פי' בערוגת הבושם (ג-485 והלאה) את הפיוט מ-תאמצנו ועד תתמכנו, דעסיק בענין העזרה משמים אל התשובה, והקדים שם וכ' "זו היא תפילת בעלי תשובה ולא ידעו לקובעה באמצע וקבעוה בסוף התפילה".
אכן מצינו בס' המחכים ובמחזור ויטרי ובסדר טרוייש (ובארחו"ח לענין הוש"ר, וי"ל) שהפיוט הזה מוזכר גם בשאר יו"ט.
אז מה במקור?

[אפרקסתא דעניא]

היום ראיתי באחד המחזורים שכתב טעם שהפיוט הזה כולל שבעה בתים, משום שהוא נתחבר כנגד מילות הפסוק המובא לפניו - "ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום".

לא צוין שם מקור.

לפי הנכתב לעיל נראה משונה לקבוע כך, שהרי במקור זה פיוט יותר הארוך. ושמא לכן קיצרוהו והעמידוהו על שבעה.

[חד ברנש]

אפרקסתא דעניא,
מעניין כיצד אותו מחזור יסביר את שיבושי הפיוטים האחרים המצויים במחזורים שלנו, כמו השמטת רוב 'מלך אביון'.

[י. אברהם]

אפרקסתא דעניא,
מעניין כיצד אותו מחזור יסביר את שיבושי הפיוטים האחרים המצויים במחזורים שלנו, כמו השמטת רוב 'מלך אביון'.

האם באוצה"ח יש מחזור בו נמצא כל הפיוט מלך אביון ?

[חברא]

מהו הנוסח הקדום ביותר של נתנה תוקף הידוע?

viewtopic.php?p=190833#p190833

viewtopic.php?p=113648#p113648

viewtopic.php?p=239284#p239284

viewtopic.php?p=191260#p191260

[תבא]

אפרקסתא דעניא,
מעניין כיצד אותו מחזור יסביר את שיבושי הפיוטים האחרים המצויים במחזורים שלנו, כמו השמטת רוב 'מלך אביון'.

האם באוצה"ח יש מחזור בו נמצא כל הפיוט מלך אביון ?

מחזור המפורש (ויינגרטן) בעמוד אחרון.
(אינני יודע אם ישנו באוצה"ח)

[חד ברנש]

במחזורו של ר"ד גולדשמידט נמצא הפיוט בשלמותו.

[אלי בנאי]

גמר חתימה טובה לכל חברי הפורום
קראנו בשחרית של רה"ש, ביום השני
באופן לריה"ל: 'יה שנך ארוממך':
"השתונן והכון והתבונן בסודך".
המילה 'השתונן' משכה אותי, ניסיתי לברר
ולבאר מוצאה והובילו אותי המפרשים
לפסוק בתהילים: "כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן" (תה' עג, 21).
הפרשנים חלוקים לפירוש המילה 'אשתונן'
רש"י, רד"ק וראב"ע אומרים מגזרת שנון חד ומביאים אסמכתא
ממשלי כה, 18 "מפיץ וחרב וחץ שנון..." .
מחברות מנחם (א, קנ"ח), שולל את אשתונן מגזרת 'שנונים'
ואומר שראוי שיהיה ממוצא 'משנה' או משתנה', כמו באיוב:
"תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו" (איוב יד, 20).
[להקל על כולנו, אני מביא את המחברת כלשונה:
אשתּונן
‎גם פתרו הפותרים כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן (תהלים עג, כא), העמידו 'אשתונן' מגזרת 'שנונים', חצי גבור שנונים (שם קב, ד), וכן לא יתכן, כי לא יפל התיו, כי אם על המדבר כמו אשתמר, אשתפך, אשתעשע. וראוי להיות אשתונן מגזרת משנה פניו ותשלחהו (איוב יד, כ), וכה יפתר כי יחחמץ לבבי וכליותי, אשתונן אני, ישתנו יצורי, לבבי וכליותי לבד ואשתונן לבד, ובעשותך ככה תעמד המלה על אמתה ולא האל"ף במלה יסור.
מחברת מנחם, א, קנ"ח
(כ) תִּתְקְפֵ֣הוּ לָ֭נֶצַח וַֽיַּהֲלֹ֑ךְ מְשַׁנֶּ֥ה פָ֝נָ֗יו וַֽתְּשַׁלְּחֵֽהוּ: איוב פרק יד].
התרגום לארמית של הפסוק בתהילים לוקח אותנו למקום אחר לגמרי:
אֲרוּם יְחוּשׁ לִיבְבִי וְכוּלְיָיתַיי בָּעֲרָן כְּאֶישָּׁא : התרגום הארמי לתהילים.
[וכיליותי בערו כאש).
לאור כל האמור: מה פירוש למילה 'השתונן' ואיך היא משתלבת בפיוט
'יה שמך' של ריה"ל.
תודה רבה
אלי בנאי

[ביקורת תהיה]

מתוך מלון אבן-שושן ערך 'שנן':

הִשְׁתּוֹנֵן [בהשאלה] הִתְחַדֵּד בְּחוּשָׁיו, הִתְאַמֵּץ: 'וְאֶת עֲפָרָיו אֲחוֹנֵן כִּי אֶשְׁתּוֹנֵן וְאֶתְבּוֹנֵן' (יהודה הלוי).

[אלי בנאי]

ל'ביקורת תהיה'
תודה רבה
עזרת לי מאוד
גמר חתימה טובה

[אברהם וינברג]

בביאור הפיוט בראש השנה תְּשַׁכְלֵל הֵיכַל קָדְשְׁךָ מְהֵרָה וְאַל תִּתְיָאֵשׁ:

ראיתי לשתף את חברינו היקרים במה שמצאתי בביאור מהאדמור ממונקאטש זצ"ל "בפירוש הפיוט שאומרין בראש השנה שחרית בתוך קדושה שְׁעֵה שַׁוְעַת עַמְּךָ. בֵּית יַעֲקֹב אֵשׁ: תְּשַׁכְלֵל הֵיכַל קָדְשְׁךָ מְהֵרָה וְאַל תִּתְיָאֵשׁ:תְּמִימֶיךָ יַמְלִיכוּךָ. כְּמַלְאֲכֵי רוּחַ מְשָׁרְתֵי אֵשׁ:ופירש שם המפרש שהכונה בזה שמרוב אריכת הגלות בל נתייאש מהגאולה. ולכאורה קשה דאם כן היה לו לומר בלשון 'ואל נתייאש' היינו אנחנו מה שאין כן הלשון 'תתייאש' משמע על הקב"ה בעצמו כביכול ואיך שייך לומר עליו כן ח"ו. אולם העניין בזה לאשר כל ישראל יש להם חלק אלקי ממעל כל אחד לפי ערכו ומדרגתו שזוכה נמצא בי אם בני ישראל נופלים תחת ענין היאוש על ידי רוב אריכות הגלות וההסתר פנים ממילא עושה רושם על ידי החלק אלקי ממעל שבו שנופל כביכול היאוש בו יתברך שמו ועל כן קראו שפיר ואל תתייאש שהבחינה של יאוש שייך להשם יתברך גם כן שהיא החלק אלקי ממעל שבאדם" (סדר שנה אחרונה עמ' קצח).


אולי יש לומר שבא לרמוז שכאשר יהודי אומר זאת להקב"ה שיבנה את מקדשו ולא יציאש הוא מבטא בכך שכשם שהי"ת לא מתיאש מאתנו כך הוא עצמו גם לא מתיאש מהקב"ה

[הבאר ההיא]

1. בפיוט אמנם אשמינו עצמו מספר 'אשר לא הקשבנו גערה כמבין אפפונו מכות ככסיל הזדנו'.
וראיתי במחזור המפורש (ווינגרטן) שפירש מחמת שלא הקשבנו גערה כמבין והזדנו כדרך הכסיל על כן אפפונו מכות, והוא מלשון הכתוב 'תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה', ולכאו' הדגש הוא שגם לאחר שאפפונו מכות המשכנו להזיד כדרך הכסיל וכמבואר בפסוק שהמכות אינם מועילות לכסיל.

2. בפיוט אותך אדרש ואליך אתודע 'הן לא טוב לצדיק לענוש כי ירבה אלוק מענוש'.
וראיתי במחזורים מפורשים (וינגרטן וגולדשמידט) שצדיק הכוונה לקב"ה שלפי שהוא צדיק אין ראוי לו לענוש, וגולדשמיט ציין שהפסוק נדרש על הקב"ה בברכות ז' ע"א אך המעיין יראה שאין הכרח שם שנדרש על הקב"ה ולפי פשוטו אדרבה הגמ' מדברת על צדיק בשר ודם (במעשה דריב"ל שרצה להעניש את שכנו הצדוקי), ומה מתקו לפי"ז דברי הפייט על דרך ק"ו כי אם לצדיק בשר ודם לא ראוי להעניש למי שחטא נגדו הרי הקב"ה שצדקותו גדולה יותר עאכ"ו.

[מתגעגע]

בתפילת החזן הנני העני ממעש "שכל המלאכים שהם פועלי תפלות יביאו תפילתי לפני כסא כבודך ויפיצו אותה לפניך" איפה מצינו לשון כזה הפצת התפילות?

[ליטוואק פון בודאפעסט]

היום ראיתי באחד המחזורים שכתב טעם שהפיוט הזה כולל שבעה בתים, משום שהוא נתחבר כנגד מילות הפסוק המובא לפניו - "ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום".

לא צוין שם מקור.

לפי הנכתב לעיל נראה משונה לקבוע כך, שהרי במקור זה פיוט יותר הארוך. ושמא לכן קיצרוהו והעמידוהו על שבעה.

כן כתב בפירוש למחזור כל בו, והוא מבעלי התוספות. הרבה מחזורים וותיקים יש להם את הפירוש הזה, ומובא ב'אמרי פנחס' שברוה"ק נכתבו, והיינו שהם דברי הראשונים ולא פירוש המדפיס.