חכם באשי כתב:אסמכתא נוספת לכלל גר שנתגייר כתינוק שנולד דמי, עי' בספר גימטריאות לר' יהודה החסיד, באחת הפיסקאות הראשונות (מצוי באוצר)
עושה חדשות כתב:ז"ל הראב"ן (ביבמות):
ואסמכתא לגר שנתגייר וכו', מואת הנפש אשר עשו בחרן [פ' לך] ואמרינן בבראשית רבה אברהם מגייר את האנשים ושרה את הנשים והפסוק מעיד שאברהם ושרה שגיירום עשו אותם ולא יולדיהם.
וכידוע החת"ס (ע"ז סד.) חיפש מקור ולא מצא, ועי' משך חכמה ואתחנן ה-כז, ובעל הטורים כי תצא כד-יז.
ויש להעיר קצת ממש"כ הראב"ן (בשו"ת בתחי' סי' נח):
בגיורת לית להו לכולי עלמא כקטן שנולד דמי דמיעטה רחמנא מפטר רחם בישראל כדפרישית.
והאסמכתא אזלא גם על הנשים שגיירה שרה.
פעם הזכרתי למו"ר חקירה מחודשת מספר יד שאול לבעל השואל ומשיב שחקר אם חייבים לעמוד בפני גר שנתגייר כשהיה מעל גיל שבעים מאחר שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, ומו"ר מאוד התפעל שאפשר לחקור חקירה כזאת שנשמע מאוד מוזר, ואמר שזה מזכירו האיך הגר"ח צימרמן היה תמיד מתלוצץ על החקירה אם ב' אחים שנתגיירו ומתו מחמת מילה אם יבוא אח שלישי שרוצה להתגייר אי אמרינן עליו שאין יכול למולו משום מתו אחיו או לא, משום גר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואינם נקראים אחיו, והגר"ח צימרמן היה מתלוצץ על זה שבדברים שתלוים במציאות א"א לחקור חקירות עליהם.
עושה חדשות כתב:הוספה מענינת.
הפוס' הביאו את ד' המהרש"ל בסי' ע שכ' להתיר ברית מילה באנינות, ונימוקו עימו ד"עיקר שפטרו אותו מכל המצות משום כבוד המת הוא כדי שיעסוק עם מתו וזה הוא כבודו כמו שאמרו רז"ל בירושלמי מת אחד במשפחה ידאגו כל המשפחה נולד בן זכר נתרפאה כל המשפחה והכנסתו לברית היא לידתו דהא גר במילתו אמרינן כקטן שנולד דמי. וא"כ כבוד המת הוא ושפיר דמי".
וחידוש הוא דענין רפואת המשפחה הוא כבוד למת, (וכפי הנראה דהענין בזה הוא המשכיות למת, וצ"ע א"כ למה דוקא זכר, ובפרט כשהנפטרת היא אשה), אבל חידוש נוסף מבו' בדבריו דיש בברית מילה ענין של לידה להיחשב כקטן שנולד.
עושה חדשות כתב:ציטוט מעניין, מכאן - http://seforim.blogspot.co.il/2016/03/b ... t.html?m=1פעם הזכרתי למו"ר חקירה מחודשת מספר יד שאול לבעל השואל ומשיב שחקר אם חייבים לעמוד בפני גר שנתגייר כשהיה מעל גיל שבעים מאחר שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, ומו"ר מאוד התפעל שאפשר לחקור חקירה כזאת שנשמע מאוד מוזר, ואמר שזה מזכירו האיך הגר"ח צימרמן היה תמיד מתלוצץ על החקירה אם ב' אחים שנתגיירו ומתו מחמת מילה אם יבוא אח שלישי שרוצה להתגייר אי אמרינן עליו שאין יכול למולו משום מתו אחיו או לא, משום גר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואינם נקראים אחיו, והגר"ח צימרמן היה מתלוצץ על זה שבדברים שתלוים במציאות א"א לחקור חקירות עליהם.
ועי' כאן - viewtopic.php?f=7&t=26247#p266933
חיים אינדיג כתב:התירוץ המפורסם [ מובא בפרשת דרכים]על הקושיא איך נשא יעקב אבינו שתי אחיות מבוסס על הכלל שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי דהיינו כי לרחל וללאה לא היה דין אחיות אחרי גיורן
אליהו בן עמרם כתב:חיים אינדיג כתב:התירוץ המפורסם [ מובא בפרשת דרכים]על הקושיא איך נשא יעקב אבינו שתי אחיות מבוסס על הכלל שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי דהיינו כי לרחל וללאה לא היה דין אחיות אחרי גיורן
ומה עם משה ואהרן - הם כן היו אחים?
חיים אינדיג כתב:אליהו בן עמרם כתב:חיים אינדיג כתב:התירוץ המפורסם [ מובא בפרשת דרכים]על הקושיא איך נשא יעקב אבינו שתי אחיות מבוסס על הכלל שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי דהיינו כי לרחל וללאה לא היה דין אחיות אחרי גיורן
ומה עם משה ואהרן - הם כן היו אחים?
ישנו פלפול מפורסם של הרבי מאוסטרובצה ,למיטב זכרוני במאיר עיני חכמים [אני כותב רק מזכרון כי דיסק אוצה"ח שלי בדרך לעדכון] שממנו יוצא שלמשה רבינו היה במתן תורה דין גר שנתגיר כקטן שנולד אך לא לאהרן.הפלפול סב על הגמ' בזבחים ק"א ע"ב : "מרים מי הסגירה א"ת משה הסגירה משה זר הוא ואין זר רואה את הנגעים א"ת אהרן הסגירה אהרן קרוב הוא ואין קרוב רואה את הנגעים". על דברי הגמ' האלה מקשים מדוע הגמ' מזכירה רק את אהרן כקרוב של מרים ולא את משה. הרבי מאוסטרובצה מתרץ עפי דברי המהר"ל הנודעים שלכך בגירות מתן תורה לא היה דין קטן שנולד כי זו היתה גירות בכפיה שהרי כפה עליהם הר כגיגית.את כפיית ההר כגיגית לומדת הגמ' במסכת שבת ממילות הפסוק: ויתייצבו בתחתית ההר.חידושו של המהר"ל מתאים לאהרן שגירותו היתה בכפיה אך לא לגבי משה שהיה על ההר ולא נכפה עליו ההר כגיגית ולכן היה דינו אחרי מתן תורה כקטן שנולד והוא חדל להיות קרוב של מרים
חיים אינדיג כתב:אליהו בן עמרם כתב:חיים אינדיג כתב:התירוץ המפורסם [ מובא בפרשת דרכים]על הקושיא איך נשא יעקב אבינו שתי אחיות מבוסס על הכלל שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי דהיינו כי לרחל וללאה לא היה דין אחיות אחרי גיורן
ומה עם משה ואהרן - הם כן היו אחים?
ישנו פלפול מפורסם של הרבי מאוסטרובצה ,למיטב זכרוני במאיר עיני חכמים [אני כותב רק מזכרון כי דיסק אוצה"ח שלי בדרך לעדכון] שממנו יוצא שלמשה רבינו היה במתן תורה דין גר שנתגיר כקטן שנולד אך לא לאהרן.הפלפול סב על הגמ' בזבחים ק"א ע"ב : "מרים מי הסגירה א"ת משה הסגירה משה זר הוא ואין זר רואה את הנגעים א"ת אהרן הסגירה אהרן קרוב הוא ואין קרוב רואה את הנגעים". על דברי הגמ' האלה מקשים מדוע הגמ' מזכירה רק את אהרן כקרוב של מרים ולא את משה. הרבי מאוסטרובצה מתרץ עפי דברי המהר"ל הנודעים שלכך בגירות מתן תורה לא היה דין קטן שנולד כי זו היתה גירות בכפיה שהרי כפה עליהם הר כגיגית.את כפיית ההר כגיגית לומדת הגמ' במסכת שבת ממילות הפסוק: ויתייצבו בתחתית ההר.חידושו של המהר"ל מתאים לאהרן שגירותו היתה בכפיה אך לא לגבי משה שהיה על ההר ולא נכפה עליו ההר כגיגית ולכן היה דינו אחרי מתן תורה כקטן שנולד והוא חדל להיות קרוב של מרים
חיים אינדיג כתב:דבריך נתנו לי רעיון [במסגרת פטפוטי דאורייתא].לפני זמן קצר דברנו אחי מנחם ואני על דברי כלב בתשובתו למרגלים כמובא ברש"י בפרשת שלח פרק י"ג פסוק ל' [ע"פ סוטה לה.]: "...וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם השומע היה סבור שבא לספר בגנותו...". ושאל אחי מה בדברי כלב גרם להם לחשוב שכלב בא לספר בגנותו של משה.לפי דברי הרבי מאוסטרובצה בצירוף דבריך יתכן שהם פירשו את הכינוי " בן עמרם" כהתרסה בפני משה.לבל יחשוב שהוא עדיף משאר ישראל כי הם נתגיירו בכפיה והוא ברצון לכך בא הכינוי "בן עמרם" לומר למשה עדיין אתה בן עמרם דהיינו: גם גירותך היתה בכפיה.
אליהו בן עמרם כתב:חיים אינדיג כתב:דבריך נתנו לי רעיון [במסגרת פטפוטי דאורייתא].לפני זמן קצר דברנו אחי מנחם ואני על דברי כלב בתשובתו למרגלים כמובא ברש"י בפרשת שלח פרק י"ג פסוק ל' [ע"פ סוטה לה.]: "...וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם השומע היה סבור שבא לספר בגנותו...". ושאל אחי מה בדברי כלב גרם להם לחשוב שכלב בא לספר בגנותו של משה.לפי דברי הרבי מאוסטרובצה בצירוף דבריך יתכן שהם פירשו את הכינוי " בן עמרם" כהתרסה בפני משה.לבל יחשוב שהוא עדיף משאר ישראל כי הם נתגיירו בכפיה והוא ברצון לכך בא הכינוי "בן עמרם" לומר למשה עדיין אתה בן עמרם דהיינו: גם גירותך היתה בכפיה.
דבריך אכן מפולפלים ונחמדים.
לענ"ד הבנתי את רש"י בפשטות, שכינוי כזה המדגיש את זה שהוא בסה"כ "בן עמרם" במקום הכינוי המקובל - משה "רבינו" - הוא זה שהיה נשמע כביטוי מזלזל חלילה.
ועוד, גם הביטוי "וכי זה בלבד עשה לנו" - יכול להשמע "לא טוב".
אבל אין זה סותר כמובן את הפלפול הנחמד שלך.
ובעניין תמיהתי, אבהיר שהתכוונתי להעמיד מסקנא זו שמשה רבינו כקטן שנולד ללא קרובים סותרת לכאורה את המקובל בעניינו ממקורות רבים שאכמ"ל (ואפילו את הקצה"ח המפורסם בהדגשתו שגם משה ואהרן פסולים לעדות בהיותם קרובים זל"ז למרות נאמנותם המוחלטת), ובוודאי סותר לכאורה את המקובל בפי כל יונק.
כלומר מסקנא פרדוקסלית לכאורה.
אליהו בן עמרם כתב:ובעניין תמיהתי, אבהיר שהתכוונתי להעמיד מסקנא זו שמשה רבינו כקטן שנולד ללא קרובים סותרת לכאורה את המקובל בעניינו ממקורות רבים שאכמ"ל (ואפילו את הקצה"ח המפורסם בהדגשתו שגם משה ואהרן פסולים לעדות בהיותם קרובים זל"ז למרות נאמנותם המוחלטת), ובוודאי סותר לכאורה את המקובל בפי כל יונק.
כלומר מסקנא פרדוקסלית לכאורה.
פייערמאן כתב:אליהו בן עמרם כתב:ובעניין תמיהתי, אבהיר שהתכוונתי להעמיד מסקנא זו שמשה רבינו כקטן שנולד ללא קרובים סותרת לכאורה את המקובל בעניינו ממקורות רבים שאכמ"ל (ואפילו את הקצה"ח המפורסם בהדגשתו שגם משה ואהרן פסולים לעדות בהיותם קרובים זל"ז למרות נאמנותם המוחלטת), ובוודאי סותר לכאורה את המקובל בפי כל יונק.
כלומר מסקנא פרדוקסלית לכאורה.
א"צ להביא זאת מקצוה"ח זהו גמרא מפורשת בב"ב קנט. 'משה ואהרן לחותנם משום דלא מהימני אלא גזירת מלך הוא' ובלשון הגמ' מדויק על חותנם ממילא לא קשה מידי אולם בשו"ע חו"מ סי' לג ס"י(אולי מקורו מהרמב"ם אינו תח"י כעת) כתב ואפילו משה ואהרן אינם כשרים להעיד זה לזה מ"מ י"ל דאיירי ממשה ואהרן קודם מתן תורה
א.מה שפסול להעיד על חותנו הוא מפני שנשאת לבתו וא"כ כיון דאפילו לאחר שנתגייר היה אשתו פסול להעיד על אביה (רק אפשר לעיין דצפורה נמי נתגיירה וא"כ לא היתה בתו של יתרו)אליהו בן עמרם כתב:פייערמאן כתב:אליהו בן עמרם כתב:א. במחילה, לא הבנתי למה לק"מ על חותנו של משה, והרי אינו קרוב לו, דכקטן שנולד הוא? ולמה א"כ לא נאמן?
ב. בענין מה שהבאת מהשו"ע, גם זה קשה, למה מביאים דוגמא מטעה לכאורה, שהרי זה קשה לומר שהכוונה לפסול לעדות אחרי מתן תורה (שכל דיני עדות נתחדשו בה) קרובים שהיו קרובים רק לפני מתן תורה...
פייערמאן כתב:א.מה שפסול להעיד על חותנו הוא מפני שנשאת לבתו וא"כ כיון דאפילו לאחר שנתגייר היה אשתו פסול להעיד על אביה (רק אפשר לעיין דצפורה נמי נתגיירה וא"כ לא היתה בתו של יתרו)
ב.הכונה היא להביא דוגמא מאנשים שבוודאי לא ישקרו ומש"ה נקטו משה ואהרן
ובדרך אגב ראה ר"ה דף כב. שדיני עדות כבר היה קודם מתן תורה שר"ש יליף מהחודש הזה לכם עדות זו תהא כשרה בכם דבעדות קידוה"ח קרובים כשרים (ויל"ע אמאי לא ילפינן מהכא שבכל מקום קרובים פסולים ואפשר שהיה אפשר לומר דילפינן דכשרים כמו הכא) וזה היה קודם מתן תורה ואפשר דעדות קידוה"ח שאני
עושה חדשות כתב:[/size]ויש להעיר קצת ממש"כ הראב"ן (בשו"ת בתחי' סי' נח):
בגיורת לית להו לכולי עלמא כקטן שנולד דמי דמיעטה רחמנא מפטר רחם בישראל כדפרישית.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 237 אורחים