הגאון ר' גדליה נדל זצ"ל

[מתפעל]

"במלחמת העצמאות התגייס הרב נדל לצה"ל, באומרו שזוהי מלחמת מצווה, אך כעבור שעות מספר התרחשה פרשת אלטלנה והוא ערק בנימוק שלא ניתן לסמוך על דעתם של ראשי הצבא. גם במלחמת ששת הימים ביקש להתגייס". [מויקיפדיה ].

מעניין, מה קרה במלחמת יום הכיפורים. האם גם אז ביקש להתנדב.

האם יש כאן מתלמידיו שיכולים לאשש סיפור זה או לפרוך אותו?

[עקביה]

לעצם המעשה אין לי ידיעה, אבל מוזר לי שהוא יתן טעם לדבר מפני שזו מלחמת מצוה.
וכי מי שמחפש מצוות צריך דווקא להתגייס לצבא? הוא יכול להתנדב בבתי חולים, להעביר ילדים קטנים את הכביש, ללמוד תורה...
מה שכן אפשר לשמוע הוא שיש כאן עניין של נושא בעול עם חברו.

[מתפעל]

אני הבנתי שבגלל מלחמת מצוה חייבים ללכת שלוקחים אפילו חתן וכלה מחופתם.

[אוצר החכמה]

"במלחמת העצמאות התגייס הרב נדל לצה"ל, באומרו שזוהי מלחמת מצווה, אך כעבור שעות מספר התרחשה פרשת אלטלנה והוא ערק בנימוק שלא ניתן לסמוך על דעתם של ראשי הצבא. גם במלחמת ששת הימים ביקש להתגייס". [מויקיפדיה ].

מעניין, מה קרה במלחמת יום הכיפורים. האם גם אז ביקש להתנדב.

האם יש כאן מתלמידיו שיכולים לאשש סיפור זה או לפרוך אותו?

במלחמת יום הכיפורים היה ר' גדליה נדל בן חמישים, אמנם יוצאי צבא בתורה הם מגיל עשרים עד ששים אבל לא נראה לי שהיה הרבה טעם לגייס אותו אז רק לפי זה מאי קסבר שבע שנים קודם.

[אוצר החכמה]

לעצם המעשה אין לי ידיעה, אבל מוזר לי שהוא יתן טעם לדבר מפני שזו מלחמת מצוה.
וכי מי שמחפש מצוות צריך דווקא להתגייס לצבא? הוא יכול להתנדב בבתי חולים, להעביר ילדים קטנים את הכביש, ללמוד תורה...
מה שכן אפשר לשמוע הוא שיש כאן עניין של נושא בעול עם חברו.

אתה מבין שמלחמת יהושע לכבוש את הארץ יכול מישהו לומר למה אני צריך דווקא להתגייס לצבאו של יהושע, יש לי הרבה מצווות למשל לעזור לאלמנה באהל השכן?

[גלאגוזים]

ומה קרה במלחמת ששת הימים?
הוא סבר שדעתם של ראשי הצבא נתיישבה?
כבר ניתן לסמוך על שיקוליהם?

[עקביה]

אתה מבין שמלחמת יהושע לכבוש את הארץ יכול מישהו לומר למה אני צריך דווקא להתגייס לצבאו של יהושע, יש לי הרבה מצווות למשל לעזור לאלמנה באהל השכן?

אני הבנתי שבגלל מלחמת מצוה חייבים ללכת שלוקחים אפילו חתן וכלה מחופתם.

למלחמת מצוה זכותו של המלך, או השלטון, לגייס את כל מי שגיוסו הוא צורך המלחמה, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.
אם המלך פוטר את החתן מללכת למלחמה, אין עליו חובה ללכת אליה יותר מאשר לגמול חסדים עם חולים, קשישים וילדים.

[אוצר החכמה]

אבל זהו בדיוק העניין שהטענה כאן היא שרג"נ סבר שכיוון שבעצם השלטון כן רוצה לגייס את בחורי הישיבות רק נמנע מזה בפועל כי אומרים לו שאינו כדין. איהו דס"ל שהוא כדין צריך כן להתגייס.

[מתפעל]

היכן מצינו הדין שהמלך פוטר?
יש את מה שכהן משוח מלחמה מכריז, האיש הירא ורך הלבב וכן מי שלקח אשה וכולי.

גל, ברוך שכיוונתי אליך, גם עלה במוחי הערה זו, אבל יש לקחת בחשבון שעברו שנים רבות מתש"ח לתשכ"ז, 19 שנה, ובהחלט יתכן שסבר כי הממשלה בתשכ"ז אחראית ושקולה.

[אוצר החכמה]

כדבריך המלך לא פוטר מסיבות הלכתיות. רק אם המלך צריך למלחמה רק אלף איש אין חיוב על שאר האנשים ללכת. כמו שכתבתי כאן זה לא מה שהיה.

[בברכה המשולשת]

כמדומני שיש חזו"א על חתן מחדרו ושיקו"ד המלך (נדון לפני כמה שנים בעופרת יצוקה מסיבות מובנות)

[מתפעל]

מה זה שיקו"ד? ומה היה בעופרת יצוקה? לא הבנתי דבריך.

[בברכה המשולשת]

שיקו"ד=שיקול דעת.
בעופרת יצוקה היה את המעשה באהרן קרוב, שבגינו הנושא עלה לדיון מעשי-ציבורי, והיו אז כמה מאמרים תורניים שעסקו בזה

[עקביה]

אבל זהו בדיוק העניין שהטענה כאן היא שרג"נ סבר שכיוון שבעצם השלטון כן רוצה לגייס את בחורי הישיבות רק נמנע מזה בפועל כי אומרים לו שאינו כדין. איהו דס"ל שהוא כדין צריך כן להתגייס.

אין זה משנה אם השלטון רוצה או אינו רוצה. ודי רחוק לומר שהשלטון נמנע מכך רק בגלל שאומרים לו שאינו כדין לגייס את בני הישיבות.
השלטון מכיר בכך שגיוסם של בני הישיבות אינו חיוני לצורך המלחמה, ועל כן הוא מוכן לפטור אותם. ואם הוא פוטר אותם הם פטורים.

היכן מצינו הדין שהמלך פוטר?

הדבר פשוט מסברא. וכי תעלה על דעתך שבשעת מלחמת מצוה חובה על כל היהודים, מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד, להידחק אל בין שורות הלוחמים כדי לקיים את מצות המלחמה? הלא ברור ששיקולים ענייניים של צרכי הצבא הם שיכתיבו את חובת הגיוס, ומי שהצבא פוטר אותו אינו מחויב יותר.

אני מצרף התכתבות קצרה שניהלתי עם ראש ישיבת הסדר אחד, אחר שקראתי חוברת קצרה שהוציא על חובת השירות בצבא. לא חזרתי ועניתי על תשובתו אלי, כי ראיתי שאין בכך עניין.

[מתפעל]

נו
מי מתווכח שאם יש אדם שלא יכול להביא שום תועלת לצבא, שאינו חייב ללכת. זה פשוט.
אבל מדברים כשהצבא כן רוצה עזרה, ובמלחמת העצמאות ואולי גם בששת הימים, כשהיתה סכנה מוחשית של השמדה, רח"ל,
כל אחד שהיה יכול לסייע, מסתבר שהיה מחוייב לכל הפחות להתייצב ולשאול אם יכול לסייע.
כנראה זו היתה השקפתו של הגאון רבי גדליה זצ"ל.

[אוצר החכמה]

אין זה משנה אם השלטון רוצה או אינו רוצה. ודי רחוק לומר שהשלטון נמנע מכך רק בגלל שאומרים לו שאינו כדין לגייס את בני הישיבות.

די רחוק? להיפך ברור שהשלטון נמנע מגיוס בחורי ישיבות כי אנחנו אומרים לו שזה אינו ראוי ע"פ תורה. אמנם בזה לא די לו כי לא איכפת לו מן הדין והוא נמנע מסיבות פוליטיות ואחרות. אבל הוא עומד ואומר כל הזמן אני צריך את בחורי הישיבות רק נמנע ממני לקחתם.

אני לא נכנס כאן לשאלה אם באמת יש להם צורך או לא ולטיעונים אחרים. רק על עצם הטיעון נגד רג"נ.

[אוצר החכמה]

נו
מי מתווכח שאם יש אדם שלא יכול להביא שום תועלת לצבא, שאינו חייב ללכת. זה פשוט.
אבל מדברים כשהצבא כן רוצה עזרה, ובמלחמת העצמאות ואולי גם בששת הימים, כשהיתה סכנה מוחשית של השמדה, רח"ל,
כל אחד שהיה יכול לסייע, מסתבר שהיה מחוייב לכל הפחות להתייצב ולשאול אם יכול לסייע.
כנראה זו היתה השקפתו של הגאון רבי גדליה זצ"ל.

רק להדגיש שאע"פ שכתבת מסתבר כנראה הכוונה לרג"נ היה מסתבר וכדרכו נהג כדעתו הרחבה. רוב ככל גדולי התורה לא סברו כך.

[מחולת המחנים]

לעצם הידיעה שהובאה כאן שהגרג"נ התגייס לצא במלחמה בשנת תש"ח, כפי הידוע לי מבן משפחה שהיה ידיד נעוריו של רג"נ הוא היה בשנים מאוחרות יותר במילואים, וזאת מחמת שלא רצה ליהנות מכתרה של תורה ולא היה לו מעמד של בן ישיבה, גם בן משפחתי היה בהג"א במלחמה בשנת תשכ"ז.

יתכן שהיה בצבא גם בשנת תש"ח, אך את זה לא שמעתי.

[מלאעולם]

העתק הדבק-

אחד הדמויות המעניינות מן הדור האחרון בציבור החרדי הוא הרב גדליה נדל שמאז דעיכתו של הפורום עצכ"ח כמעט ואין שומעים עליו.
ר' גדליה בפן מסוים באישיותו מייצג את הקבוצה הזאת-תלמידו המובהק של החזון איש אשר אמר עליו- "גברא דמסתפינא מני",אך מאידך בעל חשיבה עצמאית אשר ברבות הימים הרחיקה אותו מהחברה החרדית הקלאסית.
ר' גדליה לא חשש מעבודת כפיים והתפרנס מייצור יין ומכירת ביצים, אך מאידך מספרים כי מעולם לא טעם טעמה של גלידה היות ומאכל זה סימל בעיניו אכילה שהיא לצורך תענוג בלבד.
ר' גדליה התגייס לצבא במלחמת העצמאות וטען כי זו מלחמת מצווה,אך לאחר פרשת אלטלנה פרש בטענה כי לא ניתן לסמוך על שיקולי מפקדי הצבא(שימו לב לפרגמטיות ולחשיבה העצמאית),מעניין לציין באופן דיי פרדוקסלי כי היה קרוב בדעותיו לסאטמר ולנטורי קרתא.
הוא לא חשש מלימודי מקצועות חול והיה בקיא במשנתם של כל גדולי הפילוסופים לדורותיהם אשר היוו חלק אינטגרלי מהתורה שלימד.
הסיפור האהוב עליי מכל על ר' גדליה הוא אותו סיפור שמספרים תלמידיו כי כששאלו אותו כיצד התיר לעצמו לצאת למפלי הניאגרה,והרי זה ביטול תורה! ענה להם ר' גדליה-'והאם זו לא תורה?!'(כנראה כיוון לדברי הרמב"ם בהלכות יסודי התורה ב', א-ב).
ר' גדליה אמנם לא נרדף בחייו כשאר רבנים אשר היו בעלי דעה עצמאית,אך מעולם לא היה מיינסטרים בחברה החרדית הואיל והוא חרג מהנוף הכללי הן בדעותיו והן בהתנהגותו.
והדברים באו לידי ביטוי לאחר לכתו לבית עולמים(מצוטט מויקיפדיה):
הרב נדל לא פרסם מכתביו בעצמו דבר. תלמידיו הוציאו את "חידושי ר' גדליה" (בני ברק, תשס"א), שני כרכים של חידושים שנעתקו מכתב ידו. כמו כן נדפס קונטרס של חידושי אגדה ויסודות התורה שנקרא "שיעורי ר' גדליה". לאחר מותו יצא לאור ספר דברי הספד והערכה עליו. כל אלו הודפסו על ידי מקורבו ושכנו הרב ליפא דב וינטרוב (בנו של הרב שמואל וינטרוב).
השיעורים שהודפסו קוצצו בצורה ניכרת, והחידושים שאינם מתאימים לרוח הכללית הנושבת בציבור הליטאי-חרדי הושמטו. הרב יצחק שילת הוציא לאור בעקבות זאת את הספר "בתורתו של ר' גדליה", שבו השיעורים המלאים, ובהקדמה סיפר שר' גדליה ביקש ממנו להוציא את תורתו, ושהביע את מורת רוחו מהקיצוצים שנערכו בה. הספר עורר התנגדות מצד משפחת הרב ומצד רבנים חרדים, ולאחר לחצים ומשא ומתן הסכים הרב שילת שלא להפיץ את הספר בחנויות, אלא במכירה אישית. במרץ 2008 הספר אזל. עם זאת, באישור העורך ניתן להוריד את הספר בגרסה סרוקה. בשנת תשע"ב הוציא הרב שילת את הספר במהדורה מתוקנת.

ההוצאה של הרב שילת מומלצת ביותר וניתן לעיין בה באינטרנט.
מצ״ב קישור- http://seri-levi.com/admin/nadel.pdf

[אוצר החכמה]

ר' גדליה בפן מסוים באישיותו מייצג את הקבוצה הזאת

לא הבנתי. איזה קבוצה הגרג"נ ייצג בפן מסויים באישיותו?

\

[מלאעולם]

זו העתקה מתוך מאמר שנכתב ע"י אחד שאינו שייך כיום לציבור החרדי וע"כ השימוש במטבע לשון זו..

[השש בדברי תורה]

'עזרת ישראל מצר שבא עליהם' היא מלחמת מצוה
כתב הרמב"ם (פ"ה מלכים ה"א) וז"ל, אין המלך נלחם תחלה אלא על מלחמת מצוה ואיזו היא מלחמת מצוה זו מלחמת שבעה עממים, ומלחמת עמלק, ועזרת ישראל מצר שבא עליהם. ואחר כך נלחם במלחמת הרשות והיא המלחמה שנלחם עם שאר העמים כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו, עכ"ל.

ויעויין בחזו"א (אורח חיים ליקוטים עירובין סימן ו אות ג) שכתב וז"ל, דהא דתנן דבמלחמת מצוה אפילו חתן מחדרו לא איירי בזמן שצריכין לעזרתם לנצחון המלחמה, דזה פשיטא דבשביל פיקוח נפש והצלת העם כולם חייבים, אלא אפילו בזמן שאין צורך אלא למספר מסוים [וכן היו רוב מלחמותיהם שלא היה מקום לחיל הצבא הלוחמים אלא למספר מסוים] היה רשות ליקח חתן מחדרו, שאין להחוזרים שום זכות במלחמת מצוה, וכן במלחמת רשות, אינן פטורין אלא בזמן שאין נצחון ישראל תלוי בהם שמספר הצבא שצורך בהן יש בלעדן, אבל אם יש צורך בהן חייבין לבוא לעזרת אחיהם, וגם שב הדבר למלחמת מצוה, אבל זה דוקא בשכבר נכנסו למלחמה, אבל מתחלה אין נכנסין למלחמת רשות אם אי אפשר להלחם בלעדי החוזרין, ולאחר שנכנסו למלחמת רשות בחיל מסוים אם ראו שצריכים להוסיף חילים אין לוקחים את אלה שנצטוינו עליהם להחזירם בזמן שיש המספר הדרש בלעדם ואע"ג דהשתא הם עולים עלינו ואילו מתחלה עלו אויבינו עלינו היתה נחשב כמלחמת מצוה, מ"מ כיון שנכנסנו למלחמת רשות מתחלה יש להחוזרים זכותם, כל זמן שאפשר להלחם ע"י אחרים , אבל אם יש צורך בהן לנחצון המלחמה אפילו חתן מחדרו יוצא אף שנכנסו מתחלה למלחמת רשות, עכ"ל.

ומעתה אין לתמוה על הנהגתו של רבי גדליה זצ"ל.

והנני מצרף מראי מקומות בענין תלמידי חכמים במלחמת 'עזרת ישראל מצר'.

תלמידי חכמים במלחמת 'עזרת ישראל מצר'.pdf

(125.37 KiB) הורד 718 פעמים

[אוצר החכמה]

לא ברור לי מה הצורך בהבאת דברי הרמב"ם ועוד עם ההדגשות.
כל מי שהביע דעה בנושא הגיוס לצבא התייחס לדברי הרמב"ם, וכידוע רוב ככל הת"ח שבדור סברו שאין לגייס מי שיושב ולומד, כולם אמרו שעל אף דברי הרמב"ם הידועים והמפורסמים האלה אין לגייס ת"ח.

[בדיעבד]

אבל יש בהם כדי להסביר דעתו של הגר"ג נדל, שכאמור לא הסתייג מלחלוק על כל גדולי ישראל.

[אוצר החכמה]

מה יש בזה שלא יודעים כולם?
זה בערך כמו שתביא בויכוח על פתיחת פקקים בשבת ודעתו של הגרי"י פישר את הפסוק מחלליה מות יומת.

[פרנקל תאומים]

במלחמת השחרור היה רבו המובהק- מרנא החזו"א בחיי חיותו, וכי לא נמלך בדעתו טרם התגייסותו?

נ"ב:
האם כבר היה כאן אשכול שעסק באופן כללי בדמותו של האדם הענק הזה(שהקה"י בהספדו עליו השווה אותו ל'אבן עזרא' נ"ע), ולא רק בעניין ההתגייסות(שהיתה או שלא היתה)למלחמה?
אם לאו, דומני שהגיעה השעה.

[לעומקו של דבר]

ר' אוצ"ח אתה סבור שהמדינה צריכה את כולם, אבל יש רבים שסבורים שגיוס חובה לכולם - ודאי כאשר מדובר גם בנשים - יסודו מגיע רק מהעקרון המיתולוגי (ספק סובייטי) של "צבא העם" ואדרבא גם באלו שמתגייסים יש רבים מתוכם שאין צורך, ומבחינה בטחונית גרידא היה עדיף צבא מקצועי.
פעם שמעתי ראיון של ראש (ראשת?!) אכ"א שדיברה בחרדה ובאריכות על כך שיש הרבה ערבים וחרדים וכו' שלא מתגייסים וזה מסכן את הרעיון של צבא העם - שום מילה על מחסור בחיילים.
בפרט היום כאשר הכל הופך טכנולוגי דיגיטלי וכו'. (כמובן אין להשוות למצב בתש"ח ואולי גם בתשכ"ז).

למרבה האבסורד, דווקא שלטון של השמאל היה יכול יותר להשלים עם ביטול "צבא העם" וגיוס החובה ולא שלטון של הימין - אך כנראה שבעתיד הנראה לעין לא יהיה כזה דבר (שלטון של השמאל).

===

להשלמת תמונת השקפתו של הגרג"נ. הרב הרצוג פעם הספיד בישיבת פוניבז' את הרב דסלר ור' גדליה הגיע לשם עם אבני רחוב בידו בכדי להשליך אותם, אולי לא עליו ממש אבל לפחות בפניו.

(סוף העניין, ר' שלמה הופמן עצר אותו ואמר לו שהוא ת"ח ואסור, ור' גדליה טען שהיום הוא לא לומד כלום. סיכמו שילכו לר' אהרון קוטלר לד"ת, ור' אהרון פסק שת"ח שעוסק בצ"צ ובכל הזמן שיש לו לומד יש לו דין ת"ח, והוא מכיר אותו ויש לו דין ת"ח.)

נדפס בחוברת 'שלמה משנתו' שיצאה עכשיו על ר' שלמה הופמן ונמצאת בדוכני בלוי.

[לעומקו של דבר]

כידוע, הוזכר גם באשכול של ר' שלמה פישר, אחר פטירת החזו"א נחשב ר' גדליה להתלמיד בלי שום פקפוק.
בשיעורו בכולל חזו"א היו צובאים על החלונות.

[בברכה המשולשת]

ר' אוצ"ח אתה סבור שהמדינה צריכה את כולם, אבל יש רבים שסבורים שגיוס חובה לכולם - ודאי כאשר מדובר גם בנשים - יסודו מגיע רק מהעקרון המיתולוגי (ספק סובייטי) של "צבא העם" ואדרבא גם באלו שמתגייסים יש רבים מתוכם שאין צורך, ומבחינה בטחונית גרידא היה עדיף צבא מקצועי.
פעם שמעתי ראיון של ראש (ראשת?!) אכ"א שדיברה בחרדה ובאריכות על כך שיש הרבה ערבים וחרדים וכו' שלא מתגייסים וזה מסכן את הרעיון של צבא העם - שום מילה על מחסור בחיילים.
בפרט היום כאשר הכל הופך טכנולוגי דיגיטלי וכו'. (כמובן אין להשוות למצב בתש"ח ואולי גם בתשכ"ז).

למרבה האבסורד, דווקא שלטון של השמאל היה יכול יותר להשלים עם ביטול "צבא העם" וגיוס החובה ולא שלטון של הימין - אך כנראה שבעתיד הנראה לעין לא יהיה כזה דבר (שלטון של השמאל)..

צירפתי פעם לאשכול אחר.
מתוך מש"כ בספרי בס"ד

[אוצר החכמה]

ר' אוצ"ח אתה סבור שהמדינה צריכה את כולם, אבל יש רבים שסבורים שגיוס חובה לכולם - ודאי כאשר מדובר גם בנשים - יסודו מגיע רק מהעקרון המיתולוגי (ספק סובייטי) של "צבא העם" ואדרבא גם באלו שמתגייסים יש רבים מתוכם שאין צורך, ומבחינה בטחונית גרידא היה עדיף צבא מקצועי.
פעם שמעתי ראיון של ראש (ראשת?!) אכ"א שדיברה בחרדה ובאריכות על כך שיש הרבה ערבים וחרדים וכו' שלא מתגייסים וזה מסכן את הרעיון של צבא העם - שום מילה על מחסור בחיילים.
בפרט היום כאשר הכל הופך טכנולוגי דיגיטלי וכו'. (כמובן אין להשוות למצב בתש"ח ואולי גם בתשכ"ז).

למרבה האבסורד, דווקא שלטון של השמאל היה יכול יותר להשלים עם ביטול "צבא העם" וגיוס החובה ולא שלטון של הימין - אך כנראה שבעתיד הנראה לעין לא יהיה כזה דבר (שלטון של השמאל).

לאיזה הודעה שלי אתה מתייחס בדבריך אלו. (נשים??)

[לעומקו של דבר]

התכוונתי לזה

אין זה משנה אם השלטון רוצה או אינו רוצה. ודי רחוק לומר שהשלטון נמנע מכך רק בגלל שאומרים לו שאינו כדין לגייס את בני הישיבות.

די רחוק? להיפך ברור שהשלטון נמנע מגיוס בחורי ישיבות כי אנחנו אומרים לו שזה אינו ראוי ע"פ תורה. אמנם בזה לא די לו כי לא איכפת לו מן הדין והוא נמנע מסיבות פוליטיות ואחרות. אבל הוא עומד ואומר כל הזמן אני צריך את בחורי הישיבות רק נמנע ממני לקחתם.

אבל עכשיו ראיתי שהוספת

אני לא נכנס כאן לשאלה אם באמת יש להם צורך או לא ולטיעונים אחרים. רק על עצם הטיעון נגד רג"נ.

ולא הבנתי בדיוק את הכוונה. אם מה שהשלטון רוצה בחורי ישיבות זה לא בשביל צורך בטחוני, מה רלוונטי שהוא רוצה.

[אוצר החכמה]

הכוונה פשוטה. זה מה שרג"נ סבר שכך המציאות ואיני נכנס לשאלה אם צדק בזה.

אבל הטענה שהוא בלאו הכי לא רוצה אינה נכונה אלא מה שאינו רוצה הוא בגלל שאומרים לו שלא יגייס.


סתם הערה, אם מדובר רק במלחמת השחרור (מה שלא היה ברור כאן) צריך לזכור שעל אף גדלותו היה אז רק אברך בן 25.

[עושה חדשות]

...האדם הענק הזה (שהקה"י בהספדו עליו השווה אותו ל'אבן עזרא' נ"ע)

???

[פרי יהושע]

זה טעות, הוא נפטר הרבה אחרי הקה"י, הגרנ"ק קרא עליו שהוא כת"ח אחד שבכל דור וכו', מופיע בספר של שילת.

[פרנקל תאומים]

כידוע, הוזכר גם באשכול של ר' שלמה פישר, אחר פטירת החזו"א נחשב ר' גדליה להתלמיד בלי שום פקפוק.
בשיעורו בכולל חזו"א היו צובאים על החלונות.

כדאי לקרוא את הקדמתו של הרב שילת ל'מתורתו של ר' גדליה"(מבלי לחוות דעה על עצם הוצאת הספר ו/או תוכנו), כיצד הוא מתאר את פגישתו הראשונה עם הגר"ג, בבואו לשיכון חזו"א ע"מ למצוא מישהו שיברר לו שטיקל כל שהוא בחזו"א, ובהמשך את השתוממותו מאופי שיעוריו, וכיצד ביום פלוני הודיע הגר"ג שלמחרת לא יתקיים שיעור, מפני ש"אנו יוצאים לקצור(או לבצור)"... הוא כותב שהוא הרגיש עצמו מתהלך בימי קדם בחבורתם של התנאים הקדושים, העוסקים בקצירה ובבצירה 'ואספת דגנך' כפשוטו, אך ראשם מגיע השמיימה בלתי לה' לבדו, בחכמת התורה עוז החיים עלי חלד.

נ"ב:
טעיתי כמובן במש"כ שהקה"י הספידו, מה שלא יתכן במציאות.
והשמועה שציינתי, אם היא נכונה, או שנאמרה ע"י הקה"י בחיי חיותו של הגרג"נ, או שבאמת מדובר בהספדו של יבל"ח מרן הגרנ"ק.

יש מי מהחכמים שיכול ומוכן להעלות תמונות של זיו פני נשוא האשכול?

[קו ירוק]

פתיחת האשכות שמדברת על התגייסותו מרצונו..
וכי ויקיפדיה האו מאמר של קל דעת אחר, הם סיבה לדיון ארוך כ"כ על פרט זה באשכול?
הוא היה חבר מושב בלפוריה ואין ספק שהיה מחוייב גיוס כלשהיא.

[בר ישראל]

נ"ב:
טעיתי כמובן במש"כ שהקה"י הספידו, מה שלא יתכן במציאות.
והשמועה שציינתי, אם היא נכונה, או שנאמרה ע"י הקה"י בחיי חיותו של הגרג"נ, או שבאמת מדובר בהספדו של יבל"ח מרן הגרנ"ק.

יש מי מהחכמים שיכול ומוכן להעלות תמונות של זיו פני נשוא האשכול?

כשהרב שילת מביא הסיפור הזה, הלשון שלו הוא ש"מאוחר יותר אמרו לי שבעל ה'קהילות יעקב' אמר עליו שבכל דור יש דמות אחת כזאת. כמו ר' מנשה אילייר, אולי כמו האבן עזרא" (בתורתו של ר' גדליה: דף ג). אין שום רמז שם שזה קרא לאחר מותו של ר' גדליה.
זה מופיע מיד לפני הסיפור של הספד הגרנ"ק שליט"א - שאולי גרם לערבוב המקרים

[פרנקל תאומים]

יש"כ.
ובכן, זכרתי נכונה והקה"י(לפי המסופר) אכן התבטא עליו כנ"ל, אלא שהיה זה כמובן בחיי חיותו של הגרג"נ זי"ע.

מה היה הספדו של יבל"ח הגרנ"ק(כפי הנכתב שם) אינני זוכר, האם אתה(או כל כמינך)יכול לפורטו?

[פרנקל תאומים]

הוא היה חבר מושב בלפוריה ואין ספק שהיה מחוייב גיוס כלשהיא.

מה זאת אומרת?
הרי הוא למד בישיבות ומדוע לא יכל לקבל דיחוי או פטור כמו כולם? מה הנפק"מ באיזה מושב הוא התגורר?

[המעיין]

כדאי לקרוא את הקדמתו של הרב שילת ל'מתורתו של ר' גדליה"(מבלי לחוות דעה על עצם הוצאת הספר ו/או תוכנו), כיצד הוא מתאר את פגישתו הראשונה עם הגר"ג, בבואו לשיכון חזו"א ע"מ למצוא מישהו שיברר לו שטיקל כל שהוא בחזו"א, ובהמשך את השתוממותו מאופי שיעוריו, וכיצד ביום פלוני הודיע הגר"ג שלמחרת לא יתקיים שיעור, מפני ש"אנו יוצאים לקצור(או לבצור)"... הוא כותב שהוא הרגיש עצמו מתהלך בימי קדם בחבורתם של התנאים הקדושים, העוסקים בקצירה ובבצירה 'ואספת דגנך' כפשוטו, אך ראשם מגיע השמיימה בלתי לה' לבדו, בחכמת התורה עוז החיים עלי חלד.

אחר מחכ"ת של הרב שילת נגרר בזה אחר דמיונו. כמו שמספר הוא עצמו שם הם יצאו לקצור חיטים למצות. והרג"נ לא הרב הראשון ולא האחרון בדורתינו שעושה כן.