מתפעל כתב:אברהם, הייתי צריך לשמור מכתביהם, ואולי נמצאים היכן שהוא, חבל שאני בלגניסט,
בכל אופן הבאתי דברים בהחוברת, וצריך לעיין שמה,
מהזכרון, הגר"ש אלתר כתב אלי שיש גמרא כזו עם חשבון שצריך לפענח, אני כוזא בן כוזא, משהו כזה, אני לא זוכר בדיוק, משהו עם משפחולוגי, אולי זה ביבמות, לגבי שמאכיל בתרומה או פוסל. ורואים מהגמרא שנהגו לעשות כאלו חידות לחדד התלמידים.
גם הביא לי היכי משכח"ל ידוע וכתב שאביו הפני מנחם היה מזכיר את זה , שאדם עובר על אלפי לאווים בפעולה אחת, כגון ששורט לששת המיליון הקדושים בשואה, שחייב שש מיליון פעמים בשריטה אחת, ואולי כתב עוד משהו, הכל בלבביות רבה, .
הגאון ר' אשר, כתב לי משהו מתוס' בב"ק לגבי שור מועד. ועשה מזה חידה.
אתה מתעניין בחידות תורניות?
אוכל להשיג לך את ב' החוברות שליקטתי. בלי נדר.
כל טוב
אפרקסתא דעניא כתב:יש לו שיעורים על מסכתות שאינן ישיבתיות?
חוקרנוביץ כתב:מה שמפריע לי בשיעור שלו, זה העניין שמקבלים את דבריו כתורה מסיני ואין אפשרות לשאול שאלות
והרי לימדונו רבותינו שתורה ללמוד אנו צריכים וכך היא דרכה של תורה שמתקיף את הרב
ומתוך כך רווחה שמעתא,ההנהגה הזאת מוזרה לי אשמח למצוא הגבלה לזה.
חוקרנוביץ כתב:לא יודע איפה למדת אבל כפי שידוע לי אין ישיבה אחת שמג"ש אומר שיעור ואין שאלות
זכרוני בישיבת פוניבז כאשר מרן הרב שך היה אומר שיעור ולא היו שואלים הוא היה אומר
מה זה כאן בית הקברות?
הבינה והברכה"[quote="גימפעל כתב:וונדרבר כתב:שמעתי הסבר הרבה יותר ענייני, (ואולי גם יותר אמיתי), שהדבר נובע משיטת הלימוד של הג"ר אשר שליט"א השונה באופן מהותי משיטת הלימוד של הג"ר בייניש פינקל זצ"ל, (שהיה חתנו של הג"ר שמואל גריינימן, ומקורב, גם בלימוד, לדודו מרן החזון איש), וכנראה בימים ההם כשהישיבה היתה יחסית קטנה ומצומצמת, לא רצה ר' בייניש שיהיה הכרה "רשמית" כאילו שזה "הדרך" הלימוד של הישיבה.
ואח"כ כשהישיבה גדלה לממדים עצומים, והכילה ציבור מגוון מאוד, עם תוכניות לימוד שונות לכל קבוצה, הסיבה נעלמה.
זה לא יכול להיות פרשנות על החליפה שהלביש בין תש"ס לתשס"א, מכיון שר' בייניש נפטר כעשור לפני כן.
מתפעל כתב:מסופר גם על השיעור 'פרובה', ניסיון של הגר"ח מבריסק בוולוז'ין, באמצע הזכיר תלמיד שעל פי תוס' פלוני, יהיה קשה מאד המהלך, הגר"ח נעצר והתבונן לרגע בדבריו, ואז אמר שהתלמיד צודק, וממילא המהלך שלו אינו נכון וירד מהבימה.
הבוחנים התפעלו כל כך מהאמת של הגר"ח, שהרי בגאונותו היה יכול ליתן פלפול ול"הסתדר" עם התוס' , אבל האמת שבו עלתה על הכל, וקיבלוהו לר"מ בישיבה.
איני יודע אם הסיפור הזה מוסמך, הרי הגיע בתור חתנו של הגאון ר' רפאל, וכי באמת שייך היה שלא יקבלוהו? .
מתפעל כתב:כנראה שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, יש ראש ישיבה שהשאלות מפריעות לו ויש שדוקא נהנה מזה. וצריך לנהוג תמיד כפי הראש ישיבה.
חוקרנוביץ כתב:לא יודע איפה למדת אבל כפי שידוע לי אין ישיבה אחת שמג"ש אומר שיעור ואין שאלות
זכרוני בישיבת פוניבז כאשר מרן הרב שך היה אומר שיעור ולא היו שואלים הוא היה אומר
מה זה כאן בית הקברות?
גמח כתב:האם יש למאן דהו שיעורים כתובים להעלותם כאן?
פרנקל תאומים כתב:הם גיסים.
הרבנים לויסון ונובוגרוצקי נשואים לאחיותיו של הג"ר אשר שליט"א.
מאת הלוי כתב:פרנקל תאומים כתב:הם גיסים.
הרבנים לויסון ונובוגרוצקי נשואים לאחיותיו של הג"ר אשר שליט"א.
ייש"כ. יש עוד גיסים?
א' מידידי שאל על כך את הגרא"א, והלה השיב לו כי בצעירותו לא היה לו דמי כיס מעולם, לא מההורים ולא קיצבה מהישיבה, ואת הדרך מהבית לישיבה עשה באוטובוס.שיבר כתב:שהסיבה לגדלותו מכח שמירת עיניים בצעירותו, מובא בספריו של רש"ד פרידמן (בעל 'שדה צופים) בכ"מ. שהקצבה שהיה מקבל בבחרותו מהישיבה לא היה משתמש בה לקניית ספרים אלא לנסיעה במוניות מפני שמירת עיניים.
עושה חדשות כתב:א' מידידי שאל על כך את הגרא"א, והלה השיב לו כי בצעירותו לא היה לו דמי כיס מעולם, לא מההורים ולא קיצבה מהישיבה, ואת הדרך מהבית לישיבה עשה באוטובוס.שיבר כתב:שהסיבה לגדלותו מכח שמירת עיניים בצעירותו, מובא בספריו של רש"ד פרידמן (בעל 'שדה צופים) בכ"מ. שהקצבה שהיה מקבל בבחרותו מהישיבה לא היה משתמש בה לקניית ספרים אלא לנסיעה במוניות מפני שמירת עיניים.
אמרו בשעה שאדם נפטר מן העולם לא די שהוא נבהל ממלאך המות שכלו מלא עינים וחרבו שלופה בידו, אלא שואל לו כלום עסקת בתורה ובגמילות חסדים והמלכת לקונך שחרית וערבית והמלכת (יעצת) את חבירך בנחת רוח. אם יש בו דברים הללו זורק אותו טיפה לתוך פיו ויוצאת נשמתו בלא צער כמושך נימא מחלב. ואם אין בו דברים הללו יוצאת נשמתו מגופו כגרירת קוצים מן הצמר, וכשבא מלאך המות אומר לו צדיק קונך שלחני אליך, מיד מתחנן לו, אומר לו שעה זו ואי אפשר לעברה, אלא ששמעתי מאחורי הפרגוד שהקב"ה מתקן לך מדור בגן עדן.
נוטר הכרמים כתב:הג"ר אשר שליט"א למד בת"ת זכרון מאיר בבני ברק, בצוותא חדא עם ידידו הג"ר חנוך קרלנשטיין זצ"ל, ויבלחט"א הג"ר דוד מילר שליט"א ועוד ת"ח חשובים. המשיך עמם לישיבת פוניבז' לצעירים, שם הוסיף לקח מפי רבותינו ראשי הישיבה ורמי"ה, שרובם 'קדושים אשר בארץ המה' זצ"ל.
משם עלה ללמוד בישיבת פוניבז', למד שם שנים מספר. באמצע תקופת לימודיו שם החליט אביו זצ"ל בעבורו כי מוטב שיעבור ללמוד בישיבת מיר אצל חותץנו לעתיד הג"ר נחום זצ"ל. הצעד הזה היה חריג ומוזר, שלא לומר 'מטורף'. להפסיד מלשמוע את שיעורי הג"ר שמואל רוזובסקי זצ"ל, להעקר בוסתן החמד עם האריות שבחבורה בשיא הפריחה. עד כדי כך הגיעו הדברים, שהגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל ויבלחט"א הגרי"ג אידלשטיין שליט"א הגיעו לבית האב לנסות להניאו מכך, בטענה כי פשוט חבל, וזו 'התאבדות'... לא עזר מאומה, האב היה נחוש בדעתו כי לבנו טוב ללמוד את 'דרך האמת' אצל הגרנ"פ זצ"ל נגד כל הסובב, היה זה הליכה בדרך לא זריעה ממש, כי בקרב הבחורים במיר המצב לא היה מזהיר בלשון המעטה. הבן ציית לאביו ללא עוררין כאשר היה באמנה אתו. ההמשך ידוע. מפי השמועה למדנו כי נפש הגרנ"פ זצ"ל נקשרה בתלמידו מן הרגע הראשון באהבת נפש.
נוו"ב הרבנית שתחי', בת גדולים ואשה משכלת כ'חבר' בזכות עצמה, צעירה מר' אשר שליט"א בכשש שנים (!), לכך לבקשת הגרנ"פ המתין ר' אשר תקופת מה מלשמוע שידוכים..., ולבסוף באו בקשר השידוכים כאשר הרבנית היתה בגיל 18 בערך, תקופה ארוכה נקבעה בין האירוסין לחתונה, בה עבר ר' אשר שליט"א ללמוד בבני ברק. ר' אשר שליט"א נישא בשנת תשמ"א ולא זמן רב אח"כ כבר החל באמירת שיעורים כסדרן.
נקודה חשובה שעוד לא צוינה, היא ה'חיבור' העצום של ר' אשר שליט"א ללימוד המוסר, והדביקות שלו בגדולי המוסר, ועוד חזון למועד אי"ה.
====
ישנם ראשי ישיבות חשובים מאוד השומעים את שיעוריו בקלטות, וכבוד ד' הסתר דבר.
מחידו"ת התפרסמו במשורה במקומות בודדים, כמו בס' תהילה ליונה על מגילה, ספר שירת דבורה, ועוד מעט. תלמיד קרוב אליו שוקד מזה כמה שנים על כתיבת ה'חבורות' השבועיות במיר. הוא כותב בדקדוק עצום, כשבנוסף הג"ר אשר שליט"א מגיהו בהעברת קולמוס דווקנית, ומוסיף הערות בשולי הגליון. יצאו כבר מס' ספרים בכריכה רכה על כמה מסכתות, נפלאים ביותר. באופייניות, הופיעו רק עותקים בודדים, לר' אשר, לכותב, לנדיב העומד מאחורי כל המפעל ועוד עותק, משהו כזה.
יצויין, כי על אף שהכותב שליט"א הוא אברך מופלג הנמנה על תלמידיו ושומעי לקחו הקרובים קרוב לכ' שנה, ר' אשר שליט"א 'מתעקש' לא לדעת מי הכותב, שכן אם ידע (באופן מוצהר), הרי הגהותיו / ביקורתו יכוונו אישית אל הכותב, והרי יש בזה סרך פגיעה בזולת [שעוד עושה עבורו טובה גדולה], זה למעלה מיכולותיו של ר' אשר. וכך זה עובר 'תיווך' של אי מי הנוגעים בדבר, כסדר מדי שבוע.
====
בנוגע להגאון המובהק ר' מיכאל קופמן שליט"א, המשמש מני ר"ח אייר כר"מ בישיבת פוניבז'. הוא אכן תלמיד של ר' אשר שליט"א מתקופת בחרותו, כמה שנים רצופות. הוא למד במיר, לשם הגיע מ'בית מתתיהו' הרבה לפני נישואיו.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 313 אורחים