שער כתיבות מורי - לראשונה זה כחמש מאות שנה!

[איש_ספר]

הופיע עתה מסדרת כתבי האר"י היו"ל ע"י מכון אהבת שלום שער נוסף מן החיבור המקורי עץ חיים, והוא שער כתיבות מורי.
קשה עתה להאריך בדברים ונכתוב בקיצור נמרץ עניינו וגודל החידוש שבו:

ספר עץ חיים (אין להחליפו בספר הנקרא היום ע"ח ששמו המלא הוא דרך עץ חיים והוא מעריכת הרמ"פ), הוא חיבור בן שמונה שערים, שעשה רח"ו מתורת רבו האר"י.
אחד מהשערים נקרא על ידו: שער כתיבות מורי, בו אסף וקיבץ את כתיבותיו של האר"י עצמו. שאר השערים מכילים את תורת האר"י כפי שנרשמה מפי תלמידיו, והם מסודרים בסדר הגיוני.
ספר עץ חיים עבר בירושה לידי בנו הרש"ו שעשה בו כמה שינויים, כשהבולט שבהם הוא ביטול שער כתיבות מורי, ופיזור הקטעים שבו בתוך כל השערים האחרים לפי עניינם (כוונות, דרושים וכו').
עץ חיים בעריכת הרש"ו הוא זה שנדפס והם שמונת השערים הידועים לנו: שער הכוונות, שער המצוות וכו'. ואילו עץ החיים בחלוקת השערים של הרח"ו לא נדפס עד הנה.
לפני שנים אחדות החלו באהבת שלום בהדפסת השערים מתוכו, עד עתה הופיעו: שער התפילה (הנקרא אצל הרש"ו שער הכוונות) וכן שער המצוות.

עתה הופיע שער כתיבות מורי. והוא מחזיק כמות עצומה של כתיבות האר"י ז"ל עצמו. למותר לציין את חשיבות העמדת דברי האר"י לכשעצמם.

עובדת ביטול שער כתיבות מורי בידי הרש"ו, הביאה רבים וכן שלמים לסבור בטעות כאילו כל תורת האר"י המצויה בידנו כולה מפי תלמידיו והאריז"ל עצמו לא כתב כלום. והדברים חסרי שאחר כאשר ניתן עתה לראות בכרך הגדול שלפנינו.

אל הספר מצורף מבוא גדול מאת הגרי"מ הלל הכולל דברים על האריז"ל ותולדותיו וכן זמן כתיבתם של הדברים שלפנינו ועוד דברים חשובים ונחוצים.

מודעה A4.pdf

(3.77 MiB) הורד 540 פעמים

[הבטחתי]

בשורה טובה תדשן עצם

[סעדיה]

בכדי להבין גודל הבשורה יש לקרוא ספר 'קבלת האר"י'.

[ושא_נס]

הנדפס בעצם נדפס מכתב היד השייך לרב שוורץ המחזיק בכל שמונת שערים כ"י הרח"ו?

[שבע]

רק צילומיהם של ד' שערים האחרונים - נגישים לציבור

ואילו הראשונים - לא נמסרו לידי אדם, וחבל!

השער דנן - נדפס מכמה כ''י משובחים, ולא מעצם כ''י מהרח''ו!

[שבע]

החכם ר''י אביבי זכה לראות את כל ה'עץ חיים' אצל הראמ''ש - ואף העתיק ממנו (ע''פ הזכרון!) הקדמה מפרי עטו של מהרח''ו שלא נדפסה מעולם, והיא לו נדפס'ה בספר ''בנין אריאל''

וכמעשה ר' יעקב צמח (בבית מהרש''ו - להעתיק קטעים שלמים ע''פ זכרונו), כן עשה ר' יוסף (בבית שווארץ)

על כן יאמרו המושלים בצחות:
''אלה תולדות יעקב יוסף''...

''משה ואהרן בכהניו''
- וקמץ הכהן -

''ושמואל''

[סעדיה]

מחירו?

[שבע]

55-60

כך ראיתי בחנויות שונות

[מחצד חקלא]

איש ספר כתב "אל הספר מצורף מבוא גדול מאת הגרי"מ הלל הכולל דברים על האריז"ל ותולדותיו וכן זמן כתיבתם של הדברים שלפנינו ועוד דברים חשובים ונחוצים".

האם אפשר להעתיק לי מההקדמה הנ"ל, מתי אכן כתב האר"י כתיבות אלו.

[עדיאל ברויאר]

איש ספר כתב "אל הספר מצורף מבוא גדול מאת הגרי"מ הלל הכולל דברים על האריז"ל ותולדותיו וכן זמן כתיבתם של הדברים שלפנינו ועוד דברים חשובים ונחוצים".

האם אפשר להעתיק לי מההקדמה הנ"ל, מתי אכן כתב האר"י כתיבות אלו.

כמדומה שתוכל למצוא על כך גם בספר "קבלת האר"י" של הרב יוסף אביב"י, שישנה סבירות הגיונית שהדברים האמורים כאן מבוססים על מחקריו (אבל איני יודע אם זה אכן כך), וכבר נזכר לעיל.

[חד ברנש]

האם בהקדמת הספר מזכירים את ספרו המקיף של הרב אביבי?

[מחצד חקלא]

חיפשתי ב'קבלת הארי', ולא מצאתי דברים מוגדרים.
חוץ מהדברים הנודעים שאת הפירוש לספרא דצניעותא, האר"י כתב במצרים.
ופולמוס על מש"כ הרמד"ל על הפירוש הנ"ל.

אך לא מצאתי התייחסות מפורשת לכל חלקי ה'שער'. האם הם כולם חטיבה אחת של כתבים שכתבם במצרים, או יש בהם אוסף של כתבים מזמנים שונים.

אני בעיקר מתעניין על הפירוש לזוהר (שנכלל במהדרות מהרש"ו בשער מאמרי רשב"י).
מה שמעורר ספק, שאולי הם מה שכתבם האר"י במצרים, ואולי גם "קודם השגתו".
הם הנקודות הבאות

א. על תחילת הזוהר ישנם שלוש נוסחאות / מהדורות של האר"י ז"ל עצמו. וזה נראה כמו התחלה של כתיבת פירוש מסודר לזוהר, שהאריז"ל לא המשיך בו.

ב. יש בתחילת הפירוש על הזוהר שם, לשון כזה "אחר שכתבתי כל זה ראיתי שכיוונתי למ"ש בזוהר בספ' במדבר דף רל"ג ע"ב וכו'. [כך התברר לי שהנוסח בכת"י של שער מכתיבות מורי. ואילו בדפוסי שער מאמרי רשב"י (גם בשלוניקי תרכב) נדפס "אחר שכתבתי כל זה נתבוננתי במ"ש וכו'].

קשה לייחס כזה ניסוח לאריז"ל "אחרי השגתו", שכל הזוהר פרוס לפניו כשמלה, ונהירין לו שביליו כשבילי נהרדעא, כמו שרואה כל מעיין בכתביו.

[מחצד חקלא]

שוב מצאתי מצטטים מכת"י שער כתיבות מורי בזה הלשון

"וזהו מה שמצאתי כתוב בזוהר של מורי ז"ל שבירר לו מספר מראות הצובאות ומספר לבנת הספיר, ולא ידעתי אם כתבם קודם שהשיג השגתו או אח"כ, ועם כל זה אמרתי להעתיקם:

[איש_ספר]

לא ראיתי את המבוא המצורף לספר אבל כפי ששמעתי נטען שם, שכל כתיבות מורי כולם הם ממצרים קודם עלייתו לארץ.
כשעלה לארץ, ואז התחבר אליו תלמידו וסופרו מהרח"ו, חדל לכתוב.

[בריושמא]

שאל מחצד חקלא: אימתי כתב האר"י את הפירושים אשר נאספו ב'שער מה שהעתקתי מכתיבת מורי'?
וענה כי בספר קבלת האר"י נכתבו דברים מוגדרים רק על פירוש ספרא דצניעותא.
אכן, כך. בדיוק.
כי עדות ברורה ומוכחת על הזמן והמקום שבו כתב האר"י את פירושיו לספר הזוהר יש בידינו
רק על פירוש ספרא דצניעותא. על שאר הפירושים אין בידינו עדות או הוכחה.
אמנם מסתבר שהכל נכתב במצרים. אמנם נראה שבצפת לא כתב. אמנם נראה לשער כי בצפת כתבו התלמידים בלבד.
אבל אלו הן השערות וסברות ותו לא.
ולאידך גיסא, האם יכול להיות שמאז שעלה האר"י לצפת לא נטל קולמוס ולא אחז נייר בידיו?
האם נדר שלא לכתוב מאומה?
והאם אחרי שעלה לצפת לא חידש מאומה?
ומנין לנו לחתוך בסכינא חריפא בין מצרים ובין צפת? כביכול כאן היה לפני ההשגה וכאן אחרי ההשגה.
וההשגה היתה חד פעמית? ביום פלוני בשעה פלונית?
אנו אין לנו אלא מה שעינינו יכולות לראות ולהוכיח.
יודעים אנו כי פירוש ספרא דצניעותא נכתב במצרים.
ויודעים אנו כי האר"י כתב פירושים נוספים לספר הזוהר.
ויתכן גם יתכן שכתב פירושים רבים נוספים שלא הגיעו אל תלמידיו וממילא לא הגיעו אלינו.
וסברה יפה היא לומר שלפחות בחודש הראשון לאחר שעלה האר"י לצפת עוד אחז קולמוס ונייר
וכתב חידושים והשגות מופלאות שנתחדשו לו בסיעתא דשמיא.
ואולי גם בחודש השני... ואולי...

[ושא_נס]

נראה כי לכו"ע אין הכונה שרבינו האר"י לא אחז קולמוס בעירו צפת, אלא על הרוב המכריע, ובאמת יתכן שכתב מעט בצפת בטרם נפגש בתלמידו הרח"ו, ואולי אף אחר כך מעת לעת כתב בעצמו, כמובן בהנחה שאין עדויות מפורשות ומוחלטות שאחרי שפגש הרח"ו לא כתב ולא כלום מעצמו, אלא הכל ללא יוצא מן הכלל הכתיב או לימד להרח"ו.
וביותר לפי דברי מאיר בניהו ז"ל שפרסם איזו אגרת בסחר מלפפונים (אם איני טועה) שסחר בהם האר"י, האם זה היה בימי צפת או טרם בואו שמה? כמובן כל זה במידה ואגרת זו באמת להאר"י. ואם היא לו מעניין אם היא מימיו במצרים או בצפת. ואיני מונח ומצוי כ"כ בענינים אלו, וא"ש את"מ

[וונדרבר]

האם יכול להיות שמאז שעלה האר"י לצפת לא נטל קולמוס ולא אחז נייר בידיו?
האם נדר שלא לכתוב מאומה?
והאם אחרי שעלה לצפת לא חידש מאומה?

יכול להיות כל מיני סיבות למה לא כתב.
לדוגמא, ידוע על הגר"א מווילנא שמהיותו בן ארבעים, לא היה יכול לכתוב מרוב שפע החידושים.
אע"פ שחידש הרבה, ולא נדר שלא לכתוב. [ומן הסתם היה יכול ליטול קולמוס ונייר ולכתוב אגרת שלומים].

[בריושמא]

ערבך - ערבא צריך.

[וונדרבר]

ערבך - ערבא צריך.

מה שידוע על הגר"א מווילנא שמהיותו בן ארבעים, לא היה יכול לכתוב מרוב שפע החידושים, מקורו בס' פאת השלחן בהקדמה, וכן בס' נפש החיים בהקדמת בן המחבר (בשם אביו).
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0023
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?6 ... geid=P0024

[בריושמא]

ברור. הדברים ידועים לכל בר בי רב דחד יומא, שהרי הכל יודעים היום
את כל הסיפורים בעל פה, והם חוזרים ונכתבים שוב ושוב.
אלא שדיברו חכמים בהפלגה, דרך גוזמא, כמנהג כותבי שבחים ומקלסי קילוסים.
וכי תעלה בדעתך שהגאון, שהמליץ לו לאדם שיקנה לו חבר בקָנֶה,
לא החזיק בקולמוס ובנייר במשך 38 שנה?!
שלושים ושמונה שנים חידש חידושים - והוא לא כתב מאומה?
זה מתאים להיות מופת שמספרים חסידים על אדמו"רם,
ואינו יכול להיות עובדה מאומתת על גאון אמיתי שכתב ביאורים ופירושים
על ... ועל ...

בין כך ובין כך אין שום נפקא מינה בכל העניין.
לא בסיפורים על האר"י ולא בסיפורים על הגר"א ולא בסיפורים על גאוני תורה נוספים.
ספריהם לפנינו, תורתם פתוחה לעינינו - ורק בהם נהגה ורק אותם נרצה להשכיל ולהבין.

[וונדרבר]

אלא שדיברו חכמים בהפלגה, דרך גוזמא, כמנהג כותבי שבחים ומקלסי קילוסים.
וכי תעלה בדעתך שהגאון, שהמליץ לו לאדם שיקנה לו חבר בקָנֶה,
לא החזיק בקולמוס ובנייר במשך 38 שנה?!
שלושים ושמונה שנים חידש חידושים - והוא לא כתב מאומה?
זה מתאים להיות מופת שמספרים חסידים על אדמו"רם,
ואינו יכול להיות עובדה מאומתת על גאון אמיתי שכתב ביאורים ופירושים
על ... ועל ...

תראה, כבודך במקומו מונח, אבל אם יש מחלוקת בין ר' ברי ושמא לר' ישראל משקלוב ור' חיים מואלוז'ין, עדיף לקבל את גירסתם של תלמידי הגר"א, מה שבטוח בטוח, ברי עדיף.
אבל זה לא כ"כ נפקא מינה בעניננו, עדיין אפשר לקבל את הרעיון על האר"י ז"ל.

[מה שנכון נכון]

viewtopic.php?f=7&t=27445

[בריושמא]

מתפלא אני עליך, מה שנכון נכון.
מה שנכון הוא שאני כתבתי והדגשתי שהם דיברו בהפלגה.
ועל כן מה שהם כתבו - נכון הוא, ואין כל מחלוקת חס ושלום וחס וחלילה ביני הקטן
ובין גדולי עולם תלמידי הגר"א.
ומה שברי הוא מה שנכון - גיל ארבעים נאמר בהפלגה (וכי בדיוק ביום ההולדת הארבעים החלה רוח הקודש לשרות על רבינו הגר"א),
והלשון שלא כתב מאז נאמרה בהגזמה.
הכוונה ברורה, ואין כאן כל מחלוקת.
אלו הם דברים פשוטים, וחס וחלילה לא עלתה על לבי כל כוונה להעיז
ולחלוק על דברי רבותינו מעתיקי השמועה. באמת שלא.

[מה שנכון נכון]

לא באתי להקשות, ואינני עומד במקום גדולים. רק צינתי להרחבת הענין לאשכול דשם, כולל לדברי מר שבו.

[וונדרבר]

... כתבתי והדגשתי שהם דיברו בהפלגה.
ועל כן מה שהם כתבו - נכון הוא, ואין כל מחלוקת חס ושלום וחס וחלילה ביני הקטן ובין גדולי עולם תלמידי הגר"א.
... גיל ארבעים נאמר בהפלגה (וכי בדיוק ביום ההולדת הארבעים החלה רוח הקודש לשרות על רבינו הגר"א),
והלשון שלא כתב מאז נאמרה בהגזמה.
... ואין כאן כל מחלוקת.
... וחס וחלילה לא עלתה על לבי כל כוונה להעיז ולחלוק על דברי רבותינו מעתיקי השמועה. באמת שלא.

הטיעונים האלו אין להם שום בסיס, ואינם מובנים כ"כ, בלשון המעטה.
בדרך כלל, רבותינו דיברו ברצינות, ומי שאומר אני לא חולק עליהם אבל הם דיברו בהפלגה ובהגזמה, זו ליצנות.

[איש_ספר]

עוד שני שערים הופיעו בסדרה חשובה זו. משאת נפש ורוח של איתני עולם כשלה"ק ועוד.
ראוי לציון במיוחד שער רוה"ק, שכפי הנשמע בשער הנדפס נפלו שיבושים וטעיות אין ספור בכל היחודים והנקודות.

עץ חיים - מודעה.jpg (657.92 KiB) נצפה 7086 פעמים

[שבילי דנהרדעא]

כמה כרכים בסה"כ? ומה המחיר אם אני קונה כולם ביחד?