תשובת הגר"ח מבריסק בענין זחילה שאינה ניכרת

[איסתרא בלגינא]

הגר"מ שטרנבוך בס' תשובות והנהגות ח"א תקי"ג כותב, כי ידוע לו על תשובה בכ"י מהגר"ח בה הוא מחזיק בשיטת הגר"א לאסור זחילה שאינה ניכרת, ומחמיר לבנות מקוה ע"ג עליה כדי שיהיה אפשר להבחין בזחילה כל שהוא.
האם למישהו ידוע פרטים נוספים על תשובה זו, ובעיקר על תוכנה? האם התפרסמה במקום כל שהוא?

[היא שיחתי]

מש"כ קודם טעות
והתכוונתי לזה
אבל אין כאן ר' חיים וצריך לבדוק שוב
אבל אולי אתו הוא התכתב
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=105

[היא שיחתי]

מצאתי ברשת
עמוד אחרון

ושו"ר רמז לביאור הנ"ל בדברי הגר"א בשו"ת עצי ברושים (סי' נ"א-נ"ב)
להג"ר שלמה מווילנא, שאחיו הג"ר בצלאל ז"ל, היה מחמיר בעיר ווילנא לחומרת
הגר"א בזה. ועוד שמעתי שהגר"ח היה מחמיר מאוד בזחילה שאינה ניכרת בזה בעיר
בריסק, ועי' בשו"ת תשובות והנהגות (ח"א יו"ד סי' תקי"ג), וקובץ בית יצחק (חוברת
כ"ז עמוד ט') בשם הגרי"ד. ולמעשה בדברי הגר"א, ע"ע בחזו"א (יו"ד סי' קל"ה ס"ק
ד'), דרכי תשובה (ס"ק ר"פ), ובשו"ת בעין יצחק (ח"א יו"ד סי' כ"ב).

[היא שיחתי]

עי' שו"ת שערי ציון ח"ג סי' כו והלינקים הבאים

http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 750_38.pdf
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 750_45.pdf
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 51_135.pdf

[כהן]

בספר קול בריסק מודפס המכתב עם צילום כת"י הגר"ח [אם אין לך אולי אוכל בהמשך לשלוח לך]

[איסתרא בלגינא]

אין לי את הספר, אשמח מאד אם תוכל לשלוח לי.

[כהן]

בבקשה-

[איסתרא בלגינא]

תודה רבה!

[דניאל]

אבל הוא לא מזכיר במפורש שיש לפסול בזחילה שאינה ניכרת, רק משמע כן ממה שהצריך. לא?

[איש_ספר]

בספר קול בריסק מודפס המכתב עם צילום כת"י הגר"ח [אם אין לך אולי אוכל בהמשך לשלוח לך]

תמונת כתב היד שהעלית ודאי אינה לר"ח, אולי בנו הגרי"ז בצעירותו? אולי הגר"ח רק חתום? יש שם תמונה של הסוף?
המכתב עצמו פלאי מאד, מה הפשט "וטוב הוא שהמקוה החדשה תהיה בפנ"ע ולא תהיה סמוכה כלל להשקה" אז איך בדיוק יוכשרו המים? גם זריעה לא נראה ששיך שם.
והמוזר יותר הוא הסיום בד"ה והנה כל דברינו: הוא מודיע לבנו הגאון שיש פסול שאובין! ומוסיף שהמקוה גם צריך להיות כשר מפסול של דרבנן!
{ומש"כ בתוך המכתב שמעיין שמימיו הולכים ממקום למקום בבטן האדמה אין לו דין מעיין, הוא מחודש מאד לע"ה כמוני, והרי כל המים הולכים הלוך ושוב בבטן האדמה, וכל הראיות המובאות שם אינן מדברות כלל במים ההולכים בבטן האדמה, אלא מחוצה לה).

האם יש כאן יודעי מקוואות לבינה? האם ברור שזה מכתב אמיתי?

[מחולת המחנים]

שמעתי פעם מבית בריסק שיש הרבה מכתבים מזויפים בשם הגר"ח, אין לי שום ידיעה ספציפית לגבי מכתב זה.

[היא שיחתי]

בספר קול בריסק מודפס המכתב עם צילום כת"י הגר"ח [אם אין לך אולי אוכל בהמשך לשלוח לך]

תמונת כתב היד שהעלית ודאי אינה לר"ח, אולי בנו הגרי"ז בצעירותו? אולי הגר"ח רק חתום? יש שם תמונה של הסוף?
המכתב עצמו פלאי מאד, מה הפשט "וטוב הוא שהמקוה החדשה תהיה בפנ"ע ולא תהיה סמוכה כלל להשקה" אז איך בדיוק יוכשרו המים? גם זריעה לא נראה ששיך שם.
והמוזר יותר הוא הסיום בד"ה והנה כל דברינו: הוא מודיע לבנו הגאון שיש פסול שאובין! ומוסיף שהמקוה גם צריך להיות כשר מפסול של דרבנן!
{ומש"כ בתוך המכתב שמעיין שמימיו הולכים ממקום למקום בבטן האדמה אין לו דין מעיין, הוא מחודש מאד לע"ה כמוני, והרי כל המים הולכים הלוך ושוב בבטן האדמה, וכל הראיות המובאות שם אינן מדברות כלל במים ההולכים בבטן האדמה, אלא מחוצה לה).

האם יש כאן יודעי מקוואות לבינה? האם ברור שזה מכתב אמיתי?

כנראה כוונתו שלא יסמכו כלל על השקה משום שיטת הראב"ד בנתן סאה ונטל סאה, אלא יעשו מקוה 100% ממי גשמים, אבל אני לא יודע אם יש מקומות שעשו כך ואם זה שייך במציאות שיש תמיד גשם די הצורך
גוף דבריו על מעיין בבטן האדמה מתחלקים ל2 חידוש אחד הוא על פי מהרי"ט בסי' יח דדן בבאר האם חשיב מעיין
חידוש שני הוא שכשם שגל שנתלש אין לו דין מעיין (ועי' בזה בחי' הגר"ח על הרמב"ם) ה"ה למעיין בבטן האדמה אין דין מעיין, שמבין כותב המכתב דדין מעיין הוא מחמת הנביעה (וכשמו כן הוא מעין מלשון עין מים שהוא לכאו' מקום הנביעה) וא"כ רק מקום הנביעה חשוב מעיין ולא גל שנתלש מהנביעה ולא מים שבבטן האדמה

[כהן]

מצו"ב צילום העמוד האחרון ובאמת ניכר שינוי כתה"י בשורות האחרונות
בזמנו שמעתי בשם הגר"א גרבוז שעמד על חידושים שבמכתב וכעת איני זוכר [ומש"כ שלא תהיה סמוכה לכאו' כונתו שלא יהיה בור אחד וקיר באמצע ורק נקב ביניהם אלא שהקיר יהיה ברובו נפרד ויוכלו לראות שלא נוזל אף שודאי במקום אחד יחברו בין הבורות כמו ע"י צינור ומש"כ על פסול שאיבה דרבנן כונתו שצריך לצאת גם ידי ספקות כמבואר בהמשך דבריו]
כמובן קשה לערער על מכתב הנמצא ברשות נכדי הגר"מ

[איש_ספר]

כנראה כוונתו שלא יסמכו כלל על השקה משום שיטת הראב"ד בנתן סאה ונטל סאה, אלא יעשו מקוה 100% ממי גשמים,

הראב"ד מדבר על זריעה ולא על השקה, אתה בטח מתכון לחשש של החזו"א שגם בהשקה יכול לבוא לפסול של הראב"ד.
לשאר דבריך, הכל מובן, וכך הבנתי, רק שאלתי מה המקור לכל זה, כי בראיות שהובאו במכתב אינו מדבר זרמים בגוף האדמה.
הרב כהן, יש"כ. פירושך בדבריו על פסול דרבנן, דחוקים. וכל מה שהוא כותב לו על ענין שאובין אין בו לכאורה שום חידוש ואינו מובן מה ראה צורך לבאר.

[היא שיחתי]

כנראה כוונתו שלא יסמכו כלל על השקה משום שיטת הראב"ד בנתן סאה ונטל סאה, אלא יעשו מקוה 100% ממי גשמים,

הראב"ד מדבר על זריעה ולא על השקה, אתה בטח מתכון לחשש של החזו"א שגם בהשקה יכול לבוא לפסול של הראב"ד.
לשאר דבריך, הכל מובן, וכך הבנתי, רק שאלתי מה המקור לכל זה, כי בראיות שהובאו במכתב אינו מדבר זרמים בגוף האדמה.
.

כמדומני שהחשש קדום בהרבה לחזו"א, ומקווה הרש"ב-חב"ד בא לפתור את בעיית ההשקה לפי הראב"ד

אולי מקורו מהמהרי"ט עצמו, שכן מי באר מן הסתם מחוברים לאיזה מעיין, לא נראה שהייתה להם יכולת טכנית להגיע למי תהום

[איש_ספר]

נכון, אבל בכ"ז הראב"ד מדבר על זריעה ולא על השקה. אם יש חשש בהשקה למי שרוצה לצאת ידי כל השיטות, הוא שיטת כמה ראשונים שהשקה אינה אלא לטהרה וטומאה ולא להכשיר שאובין. מהרי"ט כנראה בא לאפוקי ממי תמצית ושאר המים הנזכרים במשנה ובתוספתא (צריך לעיין בפנים).
אגב, היום חושבים שמקוואות של השקה וזריעה נהגו כך תמיד, אמנם הכל מבואר במשניות ובדברי חז"ל וכך הוא גם במקווה הנמצא במצדה ובעוד מקוואות עתיקים. אבל באלף שנה האחרונות (ואולי יותר) לא נראה שהשתמשו בזה, ונראה שנהגו כך רק מזמן החת"ס בערך. לפני כן טבלו בבורות של מי גשמים, בנהרות (במתקן מיוחד) או בבארות, בין באירופה ובין במזרח. הענין של זריעה והשקה התחיל כשרצו להחם את המקוואות (בנהר) וגם בעיות של לכלוך ועומק בבארות וכו'. ואם טעיתי, תקנוני.

[איש_ספר]

כעת ראיתי שהתשובה נמצאת בספר הזכרון טוב משה המצוי באוצר. וכתוב שם שכתב היד הוא של מרן הגרי"ז (בחתימת הגר"ח).

[גם זו לטובה]

נכון, אבל בכ"ז הראב"ד מדבר על זריעה ולא על השקה. אם יש חשש בהשקה למי שרוצה לצאת ידי כל השיטות, הוא שיטת כמה ראשונים שהשקה אינה אלא לטהרה וטומאה ולא להכשיר שאובין. מהרי"ט כנראה בא לאפוקי ממי תמצית ושאר המים הנזכרים במשנה ובתוספתא (צריך לעיין בפנים).
אגב, היום חושבים שמקוואות של השקה וזריעה נהגו כך תמיד, אמנם הכל מבואר במשניות ובדברי חז"ל וכך הוא גם במקווה הנמצא במצדה ובעוד מקוואות עתיקים. אבל באלף שנה האחרונות (ואולי יותר) לא נראה שהשתמשו בזה, ונראה שנהגו כך רק מזמן החת"ס בערך. לפני כן טבלו בבורות של מי גשמים, בנהרות (במתקן מיוחד) או בבארות, בין באירופה ובין במזרח. הענין של זריעה והשקה התחיל כשרצו להחם את המקוואות (בנהר) וגם בעיות של לכלוך ועומק בבארות וכו'. ואם טעיתי, תקנוני.

א' באופן עשיית המקוואות במשך האלף שנה האחרונות האריך בטטו"ד הרב דרפר בירושתנו כרך ט'.
ב' מי הם הראשונים הסוברים דלא מהני השקה לפסול שאובים?
ג' בעיקר דברי הגרח"ס לענין השקה- כבר ביאר לנכון הרב ה"כהן" שכוונתו שקיר המקווה לא יהיה מחובר לאוצר ההשקה, כדי שיוכלו לראות שהמקווה אינו זוחל.
ד' בעיקר דבריך לענין בור השקה - הרבה יותר מסתבר לחשוש שאף באוצר השקה המים מתחלפים כסברת החזו"א מאשר להחמיר כשיטות שלא מהני השקה לשאובין- אבל כאמור (באות ג') אין כוונת הגר"ח כלל לפסול את ההשקה.
ה' בעיקר דברי הגרח"ס לעניין מעיין- כנראה כוונתו שמי מעיין שנבעו במקום אחד לחוץ ושוב חלחלו באדמה ובצבצו במקום אחר, הוי כמעיין הנפסק- ובאמת שפשטות זהו דינא דחופר בצד הים והנהר דאף שהמים מקורם מהנהר והים מ"מ אין דינו כמעיין, דהוי כמעיין הנפסק.
ו' בדברי הגרח"ס בסו"ד לענין שאובים- א"א ליישב דבריו אי לא נימא דכוונתו כמ"ש הרב הכהן וכדהדגיש הגרח"ס "שתהא כשרה גם מדבריהם לכל הדעות" ואכן צדקו דבריך דהלשון מגומגם [ושמא הגרי"ז לא "ניסח" את המכתב אלא העלה ע"ג הכתב את דבריו אביו שנאמרו בע"פ]
ז' מקווה על גבי עמודים- צדקו דברי הגרח"ס שבכה"ג אפשר לבדוק בקל האם יש זחילה, אמנם מאידך לטענת המומחים מקוואות העומדים באויר נסדקים בקלות, ולכן כמד' כיום מקובל שלא לעשות כן.

[איש_ספר]

נכון, אבל בכ"ז הראב"ד מדבר על זריעה ולא על השקה. אם יש חשש בהשקה למי שרוצה לצאת ידי כל השיטות, הוא שיטת כמה ראשונים שהשקה אינה אלא לטהרה וטומאה ולא להכשיר שאובין. מהרי"ט כנראה בא לאפוקי ממי תמצית ושאר המים הנזכרים במשנה ובתוספתא (צריך לעיין בפנים).
אגב, היום חושבים שמקוואות של השקה וזריעה נהגו כך תמיד, אמנם הכל מבואר במשניות ובדברי חז"ל וכך הוא גם במקווה הנמצא במצדה ובעוד מקוואות עתיקים. אבל באלף שנה האחרונות (ואולי יותר) לא נראה שהשתמשו בזה, ונראה שנהגו כך רק מזמן החת"ס בערך. לפני כן טבלו בבורות של מי גשמים, בנהרות (במתקן מיוחד) או בבארות, בין באירופה ובין במזרח. הענין של זריעה והשקה התחיל כשרצו להחם את המקוואות (בנהר) וגם בעיות של לכלוך ועומק בבארות וכו'. ואם טעיתי, תקנוני.

ב' מי הם הראשונים הסוברים דלא מהני השקה לפסול שאובים?

כך היה ידוע לי. ובצאתי עתה לחפשי מצאתי רק ד' הרמב"ן בחידושים לב"ב סה ע"ב שמביא דעה כזו ודוחה אותה.
ועוד מצאתי באוצר שבלהורות נתן חט"ו סי' נז מייחס דעה כזו ל...רש"י! ושולח למה שהאריך בספרו נתן פריו מכות ד' ע"א בשיטת רש"י.

אבל בזכרוני שיש עוד. בל"נ אשוב לחפש.

[י. אברהם]

ס' כנסת ישראל על מקואות פ"ו מ"א הערה יא

ויש אומרים (עי' שו"ת מנחת יצחק שם בשם הר"מ פוזן ובלנפש תדרשנו אות לט) דהראב"ד ס"ל דלא מהני השקה לשאובין בכשפה"נ
וכדעת שו"ת הרי"ד (סי' טו ועי' לנפש תדרשנו שם).
ובפי' זר זהב על ס' איסור והיתר שער נח אות כח כתב דלית ליה להראב"ד השקה לענין שאובין כלל כדעת הרשב"ם ב"ב סו.

[פלוריש]

ומהצד השני-

שו"ת הר צבי יורה דעה סימן קעז

...דנחזי אנן בטעמא דהא מילתא דזחילה שאינה ניכרת אינה פוסלת, הדבר פשוט דזהו מכלל שיעורין בדיני זחילה דזחילת משהו לא פסלה תורה, משום דכמעט בכל מקוה א"א שלא נתחסר ממנה משהו, ולא נתנה תורה למלאכי השרת, דכן נראה מלשון הרשב"א שאומר: דבאין זחילה ניכרת כשר משום דאל"כ אין לך מקוה כשרה דכל קרקע מחלחלת ובולעת מעט מעט, ע"כ. ולכך יש שיעור לזחילה דדוקא ניכרת פוסלת אבל בדלא ניכרת אין זו זחילה שפסלה תורה

ושמעתי בשם הסטייפלר שזחילה של ס"מ ליום אינה זחילה, אך איני יודע את מקור השמועה ואת דווקנותה.

[גם זו לטובה]

ומהצד השני-

שו"ת הר צבי יורה דעה סימן קעז

...דנחזי אנן בטעמא דהא מילתא דזחילה שאינה ניכרת אינה פוסלת, הדבר פשוט דזהו מכלל שיעורין בדיני זחילה דזחילת משהו לא פסלה תורה, משום דכמעט בכל מקוה א"א שלא נתחסר ממנה משהו, ולא נתנה תורה למלאכי השרת, דכן נראה מלשון הרשב"א שאומר: דבאין זחילה ניכרת כשר משום דאל"כ אין לך מקוה כשרה דכל קרקע מחלחלת ובולעת מעט מעט, ע"כ. ולכך יש שיעור לזחילה דדוקא ניכרת פוסלת אבל בדלא ניכרת אין זו זחילה שפסלה תורה

ושמעתי בשם הסטייפלר שזחילה של ס"מ ליום אינה זחילה, אך איני יודע את מקור השמועה ואת דווקנותה.

בשביל למצוא דעה המתירה לא צריך ללכת כ"כ רחוק, מה עוד שהרצ"פ נמי מסיק להמיר לכתחילה, והרוצה לדעת את השיטות בזה יכול לעיין ביבי"ע.
החמרה בזחילה שאיה ניכרת הייתה בעיקר בליטא לאור דברי הגר"א.