פסקיו של הרב ישראל יעקב פישר זצ"ל

[ברים]

חלק מעניין הוא התמנותו כרב של שכונת זכרון משה.
זכרון משה היה ביכנ''ס ושכונה מודרנית למדי, עד כדי שביום העצמאות היו פורסים מפות על השולחנות.

זה היה כמדומני לאחר פטירת הרב הקודם הג''ר יעקב ברוידא זצ''ל, ותושבי השכונה רצו להכתיר רב מתקדם, חושבני הרב פרדס מתל אביב.
איש אחד נמוך קומה עם רצון חזק בשם ר' אהרן דוד מלאכי ניהל מערכת בחירות שלא היתה מביישת מערכת לכנסת, עם פאשקווילים כמנהג ירושלים וכו' והוא אשר הביא לתוצאה שלא תאומן, שזכרון משה יחד עם כל השכונה כולה הפכה למעוז של תורה ויראת שמים.

[צבי וחמיד]

אולי כתבתי פעם.
פעם שאלו לו על האם כוס ח"פ נחשב כלי לעניין נט"י וכו'. (שהמנחת יצחק - קודמו בראבדו"ת - היה אבוהון דהמחמירים בזה)
ואישתפך חמימיה ואמר הלא חתיכת פלסטיק קטנה על הבקבוק למעלה נחשבת לכם לכלי, ואילו כלי המתוקן לשתיה באופן מושלם אינו כלי?...

טענת אותו גאון וקדוש זצ''ל מענינת, כיון שלכאו' חלוקים המה, שהרי לנט''י פסול כלי שאינו שלם, מה שלא גורע מאיסור כלי לענין שב''ק.
אא''כ היה זה בבחינת מכה על ראשו ואומר לו גדל כו'

[לעומקו של דבר]

חלק מעניין הוא התמנותו כרב של שכונת זכרון משה.
זכרון משה היה ביכנ''ס ושכונה מודרנית למדי, עד כדי שביום העצמאות היו פורסים מפות על השולחנות.

זה היה כמדומני לאחר פטירת הרב הקודם הג''ר יעקב ברוידא זצ''ל, ותושבי השכונה רצו להכתיר רב מתקדם, חושבני הרב פרדס מתל אביב.
איש אחד נמוך קומה עם רצון חזק בשם ר' אהרן דוד מלאכי ניהל מערכת בחירות שלא היתה מביישת מערכת לכנסת, עם פאשקווילים כמנהג ירושלים וכו' והוא אשר הביא לתוצאה שלא תאומן, שזכרון משה יחד עם כל השכונה כולה הפכה למעוז של תורה ויראת שמים.

ר' יושע בער סולובייצ'יק היה מהפועלים בנושא.

רשא"י יודלביץ אאל"ט לא חפץ להתמודד למשרה מפני שהיה חתן להר"י ברוידא שרצה להתמנות.

[ברים]

וב''ה שהגרי''י כן חפץ, שאלמלא כן זכרון משה יכול שהיתה נראית כמו רחביה היום... ובראש רב שאאל''ט הקדיח תבשילו לבסוף ואכמ''ל

[פרנקל תאומים]

ובראש רב שאאל''ט הקדיח תבשילו לבסוף ואכמ''ל

אם כיוונת לרב שהוזכר, דע לך שרגליים לדבר שאך שקר ענו בו, ולחינם נפח את נשמתו זמן קצר לאחמ"כ מתוך צער גדול ועגמת נפש נוראה.

[בן ירושלים]

הרבנות בזכרון משה. לאחר שנפטר הרב מרדכי ליב זק"ש חתנו של הגרי"מ חרל"פ שהיה הרב בזכרון משה בקשה המשפחה להוריש את הרבנות לחתנו הרב פרדס. היו באמת התנגדויות רבות למועמדותו,והועלו כמה שמות להתמודד מולו. אחד מהם היה הגרש"א יודלביץ אך הוא חשש לשיטות שסוברות שיש ירושה ברבנות גם לחתן, ולכן סרב.
בשלב מסוים עלתה הצעה שהיתה כנראה מעשית לתת את הרבנות לבנו הרב ניסן זק"ש (שניסה גם לקבל את רבנות שערי חסד במקום סבו הגרי"מ חרל"פ, וזה סיפור אחר). אינני יודע למה הצעה זו לא צלחה. כשעלתה מועמדות הרב פישר אכן רבים וטובים נלחמו עבורו . שמעתי שגם הגרי"ש אלישיב היה מעורב בבחירתו.

בארוע מסוים שנים רבות מאוחר יותר משפחת הרב פרדס דברה בהערכה רבה על הרב יודלביץ ובכעס גדול על מחותנו הרב פישר


סופו של דבר ההצלחה של הרב פישר היתה יוצאת מגדר הרגיל. הציבור בשכונה דבק בו, והוא מצידו היה מקפיד לבקר בשמחות של אנשי השכונה, כל "שלום זכר" היה מופיע (ופותח בקבוקים), מבקר את חולי השכונה, כל שבת היה נכנס בבוקר ל"בקור חולים", עובר במחלקות ומברכם. הוא ראה עצמו בתפקידו כרב כעבד לעם קודש בעיקר בתפקידו כרב השכונה

[ברים]

שלא לדבר ע''כ שבתחילה היה זה בבחינת ''המקום מכבד את האדם'' ולבסוף התהפך ל''האדם מכבד את מקומו'' באופן כזה שמוזר להשתמש בתואר ''רב זכונת זכרון משה'' כדי לתאר את את מרן הגרי''י.
נדמה לי שגם התקיים בו ברבינו מאחז''ל אין עשירות מן האומנות וכו' הוא התחיל את רבנותו מתוך שהיה בחרפת רעב, ועד זקנה ושיבה היה ב''קב חרובין''. ביתו היה כעין מחסן לספרי אבן ישראל.
הפעם היחידה בשנה שהיה קצת ברחבות היה בחג הסוכות, בסוכה הגדולה גם היה מארח את מתפללי ביהמ''ד לקידוש של ''חתן תורה''.

[פלוריש]

ובראש רב שאאל''ט הקדיח תבשילו לבסוף ואכמ''ל

אם כיוונת לרב שהוזכר, דע לך שרגליים לדבר שאך שקר ענו בו, ולחינם נפח את נשמתו זמן קצר לאחמ"כ מתוך צער גדול ועגמת נפש נוראה.

פרנקל-תאומים,
עד עתה ליבי לא נתן לי לפתוח את ספריו היפים, אשמח אם תרחיב בעניין טיהור שמו

[בר אוריין תנינא]

פעם היה הלאום על פפסי והוא אמר מה נשתה? אנו לו סופר דרינק,חזר ואמר זה לא שתיה..[מפי השמועה]

מחילה, אבל זה לא גן ילדים פה.

[חוקר ודורש]

במחילה לבר אוריין,דברי חולין של ת"ח צריכין לימוד.

[ברים]

במחילה לבר אוריין,דברי חולין של ת"ח צריכין לימוד.

אם לא למדת לכתוב בלשון הקדש אין זה סוף העולם.
אבל ראוי שתכבד את המקום ותיתן למישהו להגיה לפני שאתה מפרסם

[ברזלים]

אדרבה תן בליבנו....ושנדבר כל אחד את חבירו בדרך הישר והרצוי, ואל יעלה בלבנו שום שנאה וכו'.

[פלוריש]

בשו"ת אבן ישראל (ט, עז) יש תשובה שנראה שהשואל בה כתב כדברי הרב אלישיב בקובץ תשובות (א, פד). האם יש דרך לוודא שאכן המכותב של הרב פישר הוא אכן הרב אלישיב?

[הבאר ההיא]

היה תמיד נגד הבחירות לכנסת, אבל לא ראה בזה מהות הכל. הרבה דברים נוספים וחומרות יתירות בענין זה לא היו לרוחו.

שמעתי מאחד מנכדי אחיו רבי משה שבאחת ממערכות הבחירות מסר הגרי"י את הת"ז שלו לאחיו רבי משה שיצביע איתה, גם על פי הסיפור זה היה רק פעם אחת מחמת סיבה מסויימת.

ידוע הסיפור שלקראת בחירתו של הרב זולטי לרבנות ירושלים , הבד"ץ ארגן עצרת מחאה גדולה נגד הכתרת רב לעיר. הגרי"י סבר שזה טוב שהרבנות תבחר רב בקנה מידה של הרב זולטי. כמובן הוא נאלץ מתוקף תפקידו להגיע לעצרת, וביקש לדבר אחרון. אחרי כל הנאומים המתישים הוא נעמד ואמר שכל מה שהיה לומר כבר נאמר ע"י קודמיו, וכולם יודעים את גודל האיסור וממילא אין לו מה להוסיף, ומי ששומע לנו ישמע ומי שלא שומע בלאו הכי לא ישמע ובשביל מה לדבר? והתישב.

שמעתי מעשה שפעם נזדמנו לשמחה אחת הגרי"י פישר והגר"ב ז'ולטי וישבו זה על יד זה ושוחחו בידידות עד שנכנס לאולם המנחת יצחק והגרי"י התנצל בפני הרב ז'ולטי שמפני כבודו של המנחת יצחק הוא נאלץ להפסיק.