משולש כתב:אצלנו חזן אומר "האוחז" וקהל עונים "וכל מאמינים וכו'" וכן כל הפיוט הזה ודומיו.
משולש כתב:אצלנו חזן אומר "האוחז" וקהל עונים "וכל מאמינים וכו'" וכן כל הפיוט הזה ודומיו.
לבנון כתב:משולש כתב:אצלנו חזן אומר "האוחז" וקהל עונים "וכל מאמינים וכו'" וכן כל הפיוט הזה ודומיו.
מסתבר שזה המקור לשיבוש.
כי הקהל היה אומר האוחז וכו', ואחריהם היה החזן חוזר ואומר האוחז וכו', והקהל היה עונה וכל מאמינים וכו'. ושוב הקהל היה אומר הבוחן וכו' וכן הלאה. ואז נוצר מצב שהקהל היה אומר וכל מאמינים הבוחן, וכל מאמינים הגואל, עד שזה נהפך להיות הסדר עצמו.
שמעתי שיש מקומות שתקנו את הסדר, ואף התאימו את הניגון (הישן) בהצלחה לסדר החדש.
חכם באשי כתב:אך עדיין מצאנו לרוקח הקורא לפיוט 'האוחז ביד מידת משפט' בשם 'וכל מאמינים'. ומזה שנים לא מעטות איני יודע פשר הדבר!
נשר כתב:ישנו שיבוש נוסף,
התפללתי באיזה מקום והציבור כולו מנגן "שמחה לארצך וששון לעירך" ואח"כ החזן חוזר. ויש את זה בעוד כמה מקומות.
ומן הסתם יום אחד יהיה מחזורים שיהיה כתוב "קהל וחזן" לפני מילים אלו.
ומקור השיבוש הוא כנראה מזה שהקהל היה מזמזם את המנגינה עם החזן והוא כנראה היה חוזר שוב כדי שכולם ישמעו חזרת הש"ץ
וממילא זה כבר נהיה מנהג.
ואם כבר על השתרשות מנהגים, מעשה שהיה בישיבת בית מתתיהו שראש הישיבה הגר"ב ויסבקר שליט"א היה מאריך הרבה בתפילת שמונ"ע בראש השנה, והגאון ר' נפתלי קפלן שליט"א אמר לו שהוא לא יכול להאריך אחרי הקדיש האחרון כי הציבור צריך להתברך ולברך כמנהג הישיבות. אך הרב ויסבקר סירב לקבל זאת כיון שהיתה חשובה לו מאד תפילה זו, ובתור פשרה הוסכם שיאמרו בישיבה לדוד מזמור פסוק בפסוק וכך יוכל ראש הישיבה להאריך עוד כמה דקות..
וממילא ביום הכיפורים שבטל הטעם בטל המנהג וביום הכיפורים אין נוהגים במקום הנ"ל לומר לדוד מזמור.
ובישיבת מאור יצחק חמד "הסניף" גם כן נוהגים בהאי מנהגא ובראש השנה אומרים לדוד מזמור וביום הכיפורים לא....
אז אם יוצא למישהו להתפלל במקום שאומרים לדוד מזמור רק בראש השנה, שידע שיש לזה מקור נאמן...
ישא ברכה כתב:א. כפי הידוע לי בישיבת 'כנסת הגדולה' בק"ס של הגר"ה זקס זצוק"ל שהוא נודע מאוד בדייקנותו בענייני הנוסחים והמנהגים האמיתיים של יוצאי אשכנז ותלמידי הגר"א ושם הש"צ הקפיד לעשות כדברי מהרי"ל לחבר סיום הפיוט של 'באין מליץ' במילות 'המלך המשפט' עם 'האוחז ביד מידת משפט' ועם זה המשיך לומר 'וכל מאמינים שהוא א-ל אמונה' ורק לאחמ"כ המשיכו המתפללים 'הבוחן ובודק גנזי נסתרות וכו' במנגינה של ישיבת חברון מקדמת דנא.
ב. שמעתי בעבר שבעל 'תורה תמימה' שהיה מקורי וחדשן כך רצה לטעון שטעויות נפוצות אלו קרו בשיבוש שהקהל רצה לומר גם מה שהיה מיועד לאמירת החזן ושבשתא כיוון דעל על.
ג. מעניין מאוד לעיין במחזורים הספרדיים ליוה"כ שמביאים לומר בליל יוה"כ או באשמורת הבוקר נוסחאות שונות של 'כתר מלכות' שהראשון לתקנן היה רבי שלמה אבן גבירול ונוספו עליו עוד תיקונים של הרדב"ז ועוד ועוד, והאחרון שבהם שתיקן היה 'בן איש חי' שאף היה לו השגות וטענות על נוסחו של אבן גבירול ולדעתו הוא כותב שם דברים בחכמת הפילוסופיה והאסטרונומיה שאינם מכוונים לדברי הקבלה ואין לאמרם כלל (וכבר כיום יש מחזורים שמשמיטים נוסחו של אבן גבירול יש למחצה ויש לגמרי, וצריך להרחיב בעניין זה רבות),
ועכ"פ בנוסחו של ה'בן איש חי' מביא פיוטו של הקליר וקורא לו שם: ''פיוט 'האוחז' שייסד התנא הקליר במוסף של ר"ה ויוה"כ והואיל והאריז"ל כתב בו כוונות קצת הבאתי אותו כאן עם כוונותיו' ורואים שה'בן איש חי' כך קראו לפיוט זה שמתחיל ב'האוחז' (ואולי חלק על מהרי"ל בזה שהוא מחובר לקטע שלפניו) וגם בצורת הפיוט שם מסדרו ה'בן איש חי' שכל קטע עומד בשורה אחת ונגמר ב'וכל מאמינים' כמו שהיה צריך להיות ולא כמו מחזורי האשכנזים שנטו אחר הקפדתו של מהרי"ל.
משולש כתב:מה המקור בכלל שאומרים בליל ר"ה ויו"כ "לדוד מזמור" חזן וקהל פסוק בפסוק? בהרבה ישיבות אומרים את זה בהתעוררות כמעט כמו ונתנה תוקף...
משולש כתב:מהרי"ל לא התכוין שהפיוט מתחיל ב"המלך המשפט" אלא רק שלא יפריד ביניהם (כנראה כדי שלא ישמע שתי רשויות, אחד המלך המשפט ואחד אוחז מידת משפט).
משולש כתב:מה המקור בכלל שאומרים בליל ר"ה ויו"כ "לדוד מזמור" חזן וקהל פסוק בפסוק? בהרבה ישיבות אומרים את זה בהתעוררות כמעט כמו ונתנה תוקף...
שבטיישראל כתב:משולש כתב:מהרי"ל לא התכוין שהפיוט מתחיל ב"המלך המשפט" אלא רק שלא יפריד ביניהם (כנראה כדי שלא ישמע שתי רשויות, אחד המלך המשפט ואחד אוחז מידת משפט).
סברתך זו "כדי שלא ישמע כשתי רשויות" אינו נכונה, ואינו עולה בקנה אחד אם מנהגו של מהרי"ל להפוך את 'סדר הפסוקים' בתפילת המוספין שאומרים הפיוט 'האוחז ביד' בכדי לומר 'וצדקנו במשפט המלך המשפט-האוחז ביד מידת משפט' בנשימה אחת, שהרי לפי הסדר המקורי טרום המהרי"ל אומרים 'ובכן יתקדש' באחרונה ואחריו הפיוט 'האוחז ביד', ואם המהרי"ל חשש לשתי רשויות למה ליה לשנות את הסדר, והרי עדיף להשאיר הסדר המקורי על כנו שבזה ליתא לחשש 'הבדוי' של 'שתי רשויות'.
ועל כרחך שלמהרי"ל היה כוונה אחרת בענין.
משולש כתב:ישא ברכה כתב:א. כפי הידוע לי בישיבת 'כנסת הגדולה' בק"ס של הגר"ה זקס זצוק"ל שהוא נודע מאוד בדייקנותו בענייני הנוסחים והמנהגים האמיתיים של יוצאי אשכנז ותלמידי הגר"א ושם הש"צ הקפיד לעשות כדברי מהרי"ל לחבר סיום הפיוט של 'באין מליץ' במילות 'המלך המשפט' עם 'האוחז ביד מידת משפט' ועם זה המשיך לומר 'וכל מאמינים שהוא א-ל אמונה' ורק לאחמ"כ המשיכו המתפללים 'הבוחן ובודק גנזי נסתרות וכו' במנגינה של ישיבת חברון מקדמת דנא.
ב. שמעתי בעבר שבעל 'תורה תמימה' שהיה מקורי וחדשן כך רצה לטעון שטעויות נפוצות אלו קרו בשיבוש שהקהל רצה לומר גם מה שהיה מיועד לאמירת החזן ושבשתא כיוון דעל על.
ג. מעניין מאוד לעיין במחזורים הספרדיים ליוה"כ שמביאים לומר בליל יוה"כ או באשמורת הבוקר נוסחאות שונות של 'כתר מלכות' שהראשון לתקנן היה רבי שלמה אבן גבירול ונוספו עליו עוד תיקונים של הרדב"ז ועוד ועוד, והאחרון שבהם שתיקן היה 'בן איש חי' שאף היה לו השגות וטענות על נוסחו של אבן גבירול ולדעתו הוא כותב שם דברים בחכמת הפילוסופיה והאסטרונומיה שאינם מכוונים לדברי הקבלה ואין לאמרם כלל (וכבר כיום יש מחזורים שמשמיטים נוסחו של אבן גבירול יש למחצה ויש לגמרי, וצריך להרחיב בעניין זה רבות),
ועכ"פ בנוסחו של ה'בן איש חי' מביא פיוטו של הקליר וקורא לו שם: ''פיוט 'האוחז' שייסד התנא הקליר במוסף של ר"ה ויוה"כ והואיל והאריז"ל כתב בו כוונות קצת הבאתי אותו כאן עם כוונותיו' ורואים שה'בן איש חי' כך קראו לפיוט זה שמתחיל ב'האוחז' (ואולי חלק על מהרי"ל בזה שהוא מחובר לקטע שלפניו) וגם בצורת הפיוט שם מסדרו ה'בן איש חי' שכל קטע עומד בשורה אחת ונגמר ב'וכל מאמינים' כמו שהיה צריך להיות ולא כמו מחזורי האשכנזים שנטו אחר הקפדתו של מהרי"ל.
אין קשר בין הקפדת מהרי"ל לחבר המלך המשפט לאוחז, לבין המנהג המשובש הרווח היום. (שמרוקן את הפיוט מתכנו כמעט לגמרי).
מהרי"ל לא התכוין שהפיוט מתחיל ב"המלך המשפט" אלא רק שלא יפריד ביניהם (כנראה כדי שלא ישמע שתי רשויות, אחד המלך המשפט ואחד אוחז מידת משפט).
ומהרי"ל בעצמו קורא לפיוט זה "האוחז".
וכן מופיע בכל מחזורי האשכנזים עד היום "האוחז" בתחילת שורה ו"וכל מאמינים" בהמשך (או בשורה הבאה אבל באף מחזור לא ראיתי שמחבר "וכל מאמינים" עם הקטע שאחריו, איפה ראית מחזורים כאלו?)
ההסבר שזה בא משיבוש הקהל המצטרף לש"ץ הוא נשמע הגיוני ומתקבל, ואין נ"מ אם האומרו היה מקורי וחדשן.
ההנהגה שהבאת בשם הגרה"ז מוזרה והפוכה מההגיון, כי במסורת החזן אומר את החצי הראשון של השורה והקהל את החצי השני (א. כי רוב הפיוטים הנאמרים חו"ק הקהל עונה אחרי החזן ולא ההיפך. ב. "וכל מאמינים" יותר מתאים שיאמר על ידי ה"כל" ולא ע"י היחיד בשמם).
משולש כתב:שבטיישראל כתב:משולש כתב:מהרי"ל לא התכוין שהפיוט מתחיל ב"המלך המשפט" אלא רק שלא יפריד ביניהם (כנראה כדי שלא ישמע שתי רשויות, אחד המלך המשפט ואחד אוחז מידת משפט).
סברתך זו "כדי שלא ישמע כשתי רשויות" אינו נכונה, ואינו עולה בקנה אחד אם מנהגו של מהרי"ל להפוך את 'סדר הפסוקים' בתפילת המוספין שאומרים הפיוט 'האוחז ביד' בכדי לומר 'וצדקנו במשפט המלך המשפט-האוחז ביד מידת משפט' בנשימה אחת, שהרי לפי הסדר המקורי טרום המהרי"ל אומרים 'ובכן יתקדש' באחרונה ואחריו הפיוט 'האוחז ביד', ואם המהרי"ל חשש לשתי רשויות למה ליה לשנות את הסדר, והרי עדיף להשאיר הסדר המקורי על כנו שבזה ליתא לחשש 'הבדוי' של 'שתי רשויות'.
ועל כרחך שלמהרי"ל היה כוונה אחרת בענין.
לא בטוח מאה אחוז, יתכן שכל עוד שנאמר בתוך קטע אחד אע"פ שלא ממש צמוד אחד לשני זה בעיה. (אמנם משמע כדבריך שהאומר שמע שמע אם מפסיק ביניהם ב"ואהבת" אין חשש)
שבטיישראל כתב:כנראה שלא למדת היטיב את מנהגו של המהרי"ל בענין זה - כלל גדול במנהגי מהרי"ל בפיוטים בכדי להבינם על בוריים יש צורך לעיין בכת"י הישנים לראות מה היה הנוסח והסדר טרום תקופת מהרי"ל.
מהרי"ל שינה במיוחד סדר הפיוטים בכדי להסמיך קטע זו להאוחז ביד והכל בכדי לומר ב' משפטים אלו בנשימה אח.
במח"כ אין כאן שום חשש או ענין של ב' רשויות והמדובר בסברת כריסך שבדית בעצמך ...
משולש כתב:שבטיישראל כתב:כנראה שלא למדת היטיב את מנהגו של המהרי"ל בענין זה - כלל גדול במנהגי מהרי"ל בפיוטים בכדי להבינם על בוריים יש צורך לעיין בכת"י הישנים לראות מה היה הנוסח והסדר טרום תקופת מהרי"ל.
מהרי"ל שינה במיוחד סדר הפיוטים בכדי להסמיך קטע זו להאוחז ביד והכל בכדי לומר ב' משפטים אלו בנשימה אח.
במח"כ אין כאן שום חשש או ענין של ב' רשויות והמדובר בסברת כריסך שבדית בעצמך ...
ידעתי בני ידעתי... (גם לא נראה לי שצריך לפתוח כת"י ישנים כי זה כתוב די מפורש במהרי"ל עצמו בשינויי נוסחאות של מכון ירושלים עי"ש).
וכנראה לא הסברתי את עצמי מספיק:
במילה "קטע" התכוונתי לקבוצת הקטעים האלו "ובכן יתקדש" "באין מליץ" וכו'. והסברתי שיתכן שבאותה קבוצת קטעים לא ניחא ליה שיאמרו פעמיים המלך המשפט והאוחז במדת משפט.
אם אתה מבין שאין בזה ב' רשויות זכותך, אבל לא תוכל לומר שבדיתי את זה מעצמי בשעה שאתה בודה את הדחיה מעצמך ומכריסך, הרי אין מקור לא לי ולא לך.
אדרבה הבא מקור לשיטתך ואז אבטל את כל דברי מיד.
בפשטות, לאל עורך דין וכו' הכל עולה על הפתיחה "ובכן לך הכל יכתירו" (וסגנון אמירת הפיוט הנהוג בימינו אכן משנה את כוונת אמירתו במידת מה), אמנם לפי הנוסחאות הגורסות ובכן דיין אמת אתה הל' אינה במקומה.משולש כתב:וכן "לאל עורך דין" שגם הוא אין לו שום מובן אלא אם כן יקשרו אותו לפיוט שלפניו: "אדירי איומה יאדירו בקול וכו'" ולמי הם יאדירו? "לאל עורך דין". (וזה קצת צ"ע על הקהילות שאומרים אותו בסיום "מחיה המתים" של מוסף ב', ושמא י"ל שאפשר "להלביש" אותו גם על הסילוק: "לאל עורך דין" -- "תעלה קדושה" ודוחק).
ברזילי כתב:בפשטות, לאל עורך דין וכו' הכל עולה על הפתיחה "ובכן לך הכל יכתירו" (וסגנון אמירת הפיוט הנהוג בימינו אכן משנה את כוונת אמירתו במידת מה), אמנם לפי הנוסחאות הגורסות ובכן דיין אמת אתה הל' אינה במקומה.משולש כתב:וכן "לאל עורך דין" שגם הוא אין לו שום מובן אלא אם כן יקשרו אותו לפיוט שלפניו: "אדירי איומה יאדירו בקול וכו'" ולמי הם יאדירו? "לאל עורך דין". (וזה קצת צ"ע על הקהילות שאומרים אותו בסיום "מחיה המתים" של מוסף ב', ושמא י"ל שאפשר "להלביש" אותו גם על הסילוק: "לאל עורך דין" -- "תעלה קדושה" ודוחק).
אדירי איומה מיוחס לקליר, ודומני שלאל עורך דין נחשב קדום יותר, כך שבלא"ה אי אפשר לפרשו כעולה על אדירי איומה.
משולש כתב:נראה אכן שסברתי אינה נכונה ואני חוזר בי ממנה (אם כי, סבורני שגם בלהט הויכוח ראוי היה לחפש מילים יותר עדינות מ"בדיחה" ו"סברת כרס" ודומיהן).
ונראה שמדובר בטעם ע"פ סוד (וכמו הקטע שאחריו). אלא אם כן מישהו יודע אחרת.
משולש כתב:ודרך אגב שמתי לב שרק ב' המילים: "המשפט האוחז" נאמרות בנשימה אחת, ולא שני הקטעים (המלך המשפט, האוחז ביד מדת משפט) כמו שמשמע בהרבה מחזורים שמביאים את הוראתו (ונ"ל שיש חזנים קוראים אותו כמו עשרת בני המן). (וזה גם מעניין מדוע המחזורים מביאים את ההוראה הזו יותר משאר הוראות ומנהגי מהרי"ל).
משולש כתב:ועוד אעיר שמישהו הסביר לי בסברת עצמו שמהרי"ל סידרם ביחד כדי לתת הקדמה ל"האוחז" שיהיה קשור לשלפניו (דבלא זה היה לפניו "ועל מכונך והיכלך" ואין לו קשר עם האוחז).
וזה גם נותן את ההקשר והמובן לפיוט (כמו למשל "לאל אשר שבת" שאין לו פירוש ולא מובן אלא אם קוראים לפניו "שבח נותנים לו כל צבא מרום..." ואז מסבירים: למי נותנים שבח? "לאל אשר שבת..." (וצ"ע מהפוסקים שאמרו לאמרו בפ"ע אם דילגו) וכן "לאל עורך דין" שגם הוא אין לו שום מובן אלא אם כן יקשרו אותו לפיוט שלפניו: "אדירי איומה יאדירו בקול וכו'" ולמי הם יאדירו? "לאל עורך דין". (וזה קצת צ"ע על הקהילות שאומרים אותו בסיום "מחיה המתים" של מוסף ב', ושמא י"ל שאפשר "להלביש" אותו גם על הסילוק: "לאל עורך דין" -- "תעלה קדושה" ודוחק).
שבטיישראל כתב:במה ששאלת למה המחזורים מביאים הוראה זו יותר משאר הוראות ומנהגי מהרי"ל.
הטעם בזה פשוט מאוד מאחר שבניגוד לשאר הוראותיו ומנהגיו של מהרי"ל שנתקבלו אצל ההמון בעניני נוסח התפילה וסדר הפיוטים, הרי כולם נטמעו בנוסח התפילה הנדפס במחזורים (חוץ מאלה שאכן לא נתקבלו אצל ההמון - וכגון הניקוד של "דבר חוק ומשפט") כך שאין בדיוק מה לציין במחזור.
משא"כ הוראה זו של אמירה בנשימה אחת הרי אין המדובר בנוסח של הפיוט, כי אם בהוראה קיומית שאין מנוס כי אם לציין באופן ברור ההוראה שיש לאומרו בנשימה אחת.
מה גם שהרי בענין זה תלוי עצם השינוי של המהרי"ל בענין סדר "הפסוקים" שלפני הפיוט "האוחז ביד", והרי בשאר התפילות (שחרית מנחה ומעילה) שבהם א"א הפיוט "האוחז ביד" (לפי מנהג אשכנז ואושטרייך) אכן אין מהפכים הסדר.
שבטיישראל כתב:את ה"סבורה'ס" יש להשאיר עבור לימודי ספרי "שקאפ טראפ וואסערמאן" ואין ענינים אצל סוד סדר התפילה (מהרי"ל הרי לא למד בישיבות ליטא כמונו ....).
משולש כתב:שבטיישראל כתב:את ה"סבורה'ס" יש להשאיר עבור לימודי ספרי "שקאפ טראפ וואסערמאן" ואין ענינים אצל סוד סדר התפילה (מהרי"ל הרי לא למד בישיבות ליטא כמונו ....).
אני חולק עליך, מנהגי רבותינו תורה הם וצריכים תלמוד. כמובן להלכה ולא למעשה. אך למה לפסול מראש כל דיון בדברי הראשונים והאחרונים?
משולש כתב:שבטיישראל כתב:במה ששאלת למה המחזורים מביאים הוראה זו יותר משאר הוראות ומנהגי מהרי"ל.
הטעם בזה פשוט מאוד מאחר שבניגוד לשאר הוראותיו ומנהגיו של מהרי"ל שנתקבלו אצל ההמון בעניני נוסח התפילה וסדר הפיוטים, הרי כולם נטמעו בנוסח התפילה הנדפס במחזורים (חוץ מאלה שאכן לא נתקבלו אצל ההמון - וכגון הניקוד של "דבר חוק ומשפט") כך שאין בדיוק מה לציין במחזור.
משא"כ הוראה זו של אמירה בנשימה אחת הרי אין המדובר בנוסח של הפיוט, כי אם בהוראה קיומית שאין מנוס כי אם לציין באופן ברור ההוראה שיש לאומרו בנשימה אחת.
מה גם שהרי בענין זה תלוי עצם השינוי של המהרי"ל בענין סדר "הפסוקים" שלפני הפיוט "האוחז ביד", והרי בשאר התפילות (שחרית מנחה ומעילה) שבהם א"א הפיוט "האוחז ביד" (לפי מנהג אשכנז ואושטרייך) אכן אין מהפכים הסדר.
ממש לא,
לדוגמא למה לא לציין במחזורים שמאריכים ב"זכרנו בו לטובה" דיעלה ויבוא?
ברזילי כתב:בפשטות, לאל עורך דין וכו' הכל עולה על הפתיחה "ובכן לך הכל יכתירו" (וסגנון אמירת הפיוט הנהוג בימינו אכן משנה את כוונת אמירתו במידת מה), אמנם לפי הנוסחאות הגורסות ובכן דיין אמת אתה הל' אינה במקומה.משולש כתב:וכן "לאל עורך דין" שגם הוא אין לו שום מובן אלא אם כן יקשרו אותו לפיוט שלפניו: "אדירי איומה יאדירו בקול וכו'" ולמי הם יאדירו? "לאל עורך דין". (וזה קצת צ"ע על הקהילות שאומרים אותו בסיום "מחיה המתים" של מוסף ב', ושמא י"ל שאפשר "להלביש" אותו גם על הסילוק: "לאל עורך דין" -- "תעלה קדושה" ודוחק).
אדירי איומה מיוחס לקליר, ודומני שלאל עורך דין נחשב קדום יותר, כך שבלא"ה אי אפשר לפרשו כעולה על אדירי איומה.
ברזילי כתב: (שלא לדבר על אל-אדון או אל-ברוך-גדול-דעה).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 26 אורחים