לשיטתו של הגרי"ל מינצברג בביאור המקרא ודרשות חז"ל

איש בער · הודעהעל ידי **איש בער** » ד' אוגוסט 31, 2016 7:29 pm

קראתי מאמרו של הרב יחיאל משה וורטהיימר שהעלו כאן על אודות שיטת הגרי"ל מינצברג בביאור המקראות, וכפי שהבנתי יש רבים שאינם מסכימים לדרכו, ואף מתנגדים לה, האם נכתב על זה באיזה מקום? ומה הם הטענות בעד ונגד? והאם זו אכן דרך חדשה שלא דרך בה איש מעולם?

אשכול זו מיועד לשיטתו ולא לאישיותו

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ד' אוגוסט 31, 2016 10:13 pm

עיקר הטענה על רל"מ הוא הפסיכולוגיזציה של התורה, להתאים את דברי הקב"ה לאופי של האדם.

דרך אגב, זו גם היתה אחת הטענות על ר' גדליה נדל.

איפה במאמר הזה שהובא ע"י השואל מצאת התאמת התורה לאופי האדם? וגם מה מצא שם השואל דברים חדשים שיש מה להתנגד אליהם? הדברים נאים ומתקבלים אבל אין בהם שום דבר חריג וודאי לא נועז כמו שכתבו במקום אחר.

בתבונה · הודעהעל ידי **בתבונה** » ד' אוגוסט 31, 2016 10:41 pm

מדובר במחלוקת שאין סופה להתקיים...

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » ד' אוגוסט 31, 2016 11:15 pm

כדי לעמוד כראוי על דרכו של ר' לייב בביאור התורה nunk. לעיין במבוא לבן מלך על בראשית (נמצא באוצר), מבוא ארוך (קרוב לחצי ספר) שמציג בבהירות וביסודיות את דרכו של ר' לייב.

אם הייתי מנסה להגדיר את צורת לימודו הייתי אומר:
א. פשטן, הוא מבאר את התורה בעיקר על דרך הפשט, פשוטו של מקרא. הוא מייחס חשיבות רבה ללימוד הפשט מתוך הכרה כי חלק הפשט בתורה כולל את המסר הבסיסי של המקרא, את היחס שבין בורא העולם לבין עם ישראל, את דרכי האמונה וידיעת ה', האהבה והיראה, הדביקות והביטחון, וכמובן כל שאר המצוות. הפשט הוא נשמת התורה שבעל פה.
ב. שיטתי, יש הרבה פשטנים שמבארים נקודה מסוימת בתורה בדרך הפשט מתוך המקראות. אבל ר' לייב לרוב מציע ביאור שיטתי של פרשה שלימה, כך שבדר"כ ענין שלם מקבל אור ולא איזה פסוק יחידי. וכך גם הבנת מבנה החומשים וכו'.
ג. חידוש מיוחד בתורתו של ר' לייב, הוא ההבחנה על סידור ספר התורה. החלוקה לחומשים ופרשיות, מקבלת במשנתו חלוקה לנושאים וענינים, והסברת כל ענין מדוע הוא משובץ במקומו המסוים. וזה משתלב עם הענין הקודם, ר' לייב יכול לקחת נושא שלם בתורה ולהקיפו מכל צדדיו ע"י כל המקומות שהוא נזכר בתורה, והטעם של כל מקום ומקום.

הויכוחים שיש על סגנונו הוא, האם הוא לוקח את הפשט יותר מדי רחוק, ומציע פירושים שהם מצמצמים את הרעיון של המצוות. (שמעתי פעם רה"י ששמע פירוש שלו על מצות ציצית, והתפלא מאד על הקטנת המצוה כלשונו).

עוד שמעתי ביקורת מחכם אחד, שהרבה מהרעיונות שלו יפים בתאוריה אבל במציאות אנחנו לא מרגישים אותם ולא מתחברים אליהם. (דוגמא אופינית, הסברו במצות ד' מינים). ואילו מאידך אמר לי אחד מאנשי המתמידים שר' לייב מודה שאנחנו לא מתחברים לחלק מהרעיונות אבל זה מפני הגלות והריחוק שלנו הצורה הנכונה של האיש היהודי העומד לפני ה', אבל האדם שלא הושפע לרעה והוא גדל בצורה נכונה הוא יתחבר לכל הרעיונות למינהם.

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ד' אוגוסט 31, 2016 11:23 pm

גיסו של הגאון ר' שלמה פישר שליט"א

איתן · הודעהעל ידי **איתן** » ה' ספטמבר 01, 2016 12:01 am

איש בער כתב:קראתי מאמרו של הרב יחיאל משה וורטהיימר שהעלו כאן על אודות שיטת הגרי"ל מינצברג בביאור המקראות, וכפי שהבנתי יש רבים שאינם מסכימים לדרכו, ואף מתנגדים לה, האם נכתב על זה באיזה מקום? ומה הם הטענות בעד ונגד? והאם זו אכן דרך חדשה שלא דרך בה איש מעולם?
אשכול זו מיועד לשיטתו ולא לאישיותו

תודה על ההפניה למאמר. אכן המאמר מאוד יפה.
יש לי במחשב קובץ שנקרא "כאבה של ירושלים". כנראה עליו נכתב בויקיפדיה:

דרכו של הרב מינצברג נחשבת חדשנית. הוא מבקר לעתים אישים רבניים ומדבר בחופשיות על דמויות מקראיות. בהקשר זה, יזמה קבוצה ממתנגדיו, בשנת ה'תשס"א - 2001 לערך, ליקוט של קטעים מדבריו המוקלטים אשר עשויים להיחשב בעייתיים בעיני חרדים. קטעים אלו הועלו על הכתב ואף קובצו לקלטת דוגמה. עם חומר זה פנו מתנגדיו לרבנים בכירים בציבור החרדי והחתימו אותם על כרוז חריף נגד הרב מינצברג וקהילתו. דבר היוזמה הודלף לאנשי הקהילה והללו הצליחו למנוע את פרסום הכרוז, ואף להשפיע על חלק מהרבנים החתומים לחזור בהם מחתימתם. בתגובה לכך, החליטו יוזמי ההחתמה לפרסם את החומר. הללו כינסו את הקטעים האמורים לחוברת בשם "כאבה של ירושלים", אשר יצאה לאור על ידי נטורי קרתא בחורף 2002 במאות עותקים.

פרסום החוברת גרם לסערת רוחות בציבור החרדי. קהילתו פרסמה כרוז תחת הכותרת "זיוף מזעזע כל לב", ולפיו מדובר בזיוף ובהוצאת דברים מהקשרם. בתגובה פרסמו מתנגדיו כרוז נגדי תחת הכותרת "היאך יכחיש חי את החי", שבו נטען כי העתקי הקלטות המקוריות בשלמותן יסופקו על-ידם לכל דורש.

קצת עיינתי בקונטרס הזה, ולענ"ד ישתקעו הדברים ולא יאמרו. סתם קטנות מוחין. ומה אפשר כבר לצפות מקונטרס שהוצא לאור ע"י נטורי קרתא?
נראה לי שלא ראוי להעלות את הקובץ הזה כאן.

ישא ברכה כתב:כדי לעמוד כראוי על דרכו של ר' לייב בביאור התורה ראוי לעיין במבוא לבן מלך על בראשית (נמצא באוצר), מבוא ארוך (נראה לי קרוב לחצי ספר) שמציג בבהירות וביסודיות את דרכו של ר' לייב.

ולאלו שאחן להם אוצר - אפשר להוריד פה:
viewtopic.php?f=7&t=7217&start=6000#p297336

מה שנראה לי ביחס לרב לייב:
א) הוא הרבה מתעסק בפשטות הכתובים וזה דבר שאינו נפוץ בימינו, אף שהיה נפוץ פעם. וגם עכשיו זה לאו דווקא נשלל או לא לגיטימי.
(לא קשור לפולמוס על התנ"ך בגובה עיניים בציבור הדתי-לאומי - שם השאלה היא על הפשטים בסגנון שרחל החביאה תרפים, כי האמינה בהם, אף שזה לא כך מבחינת היהדות. או שדוד חטא וכו'. דברים כאלו כלל לא נמצאים בכצבי הרב מינצברג).
ב) אף שהפשטים שלו באמת מאד יפים (וגם לאו דווקא מהפכניים), אך הם משולבים באופן בל ינתק עם... לא יודע איך להגיד את זה... ברוח של הטפה ו...
אולי... אם "בתורתו של ר' גדליה" נוטף עם הריח של שכלתנות ורציונליצזיה יבשה יתר על מידה. ספרים של הרב מינצברג - נוטפים ברוח של דרשה וחסידות. פונים הרבה אל הרגשות.
אולי זה גם מה שהתכוון תוכן.
ג) ספרים שלו מאד שווים קריאה, אך גם ארוכים יתר על מידה. גם זה שהספרים בנויים ממאמרים שפורסמו בנפרד תורם לזה. כשקראתי את ספרו על פסח מצד אחד הרגשתי שאני חייב לקרוא את הספר עד הסוף, כי שם רעיונות חשובים, מצד שני חיכיתי מתי הוא כבר יגמר.
ד) הגישה שלו שמנסה להסביר מושגים ביהדות, משמעות המצוות באמת מאוד חשובה.
גם מבחינה תורנית - חשוב שאדם שנמנע מלאכול ידע למה הוא נמנע: האם חלב זה משהו מאוס, או משהו שמוקדש לגבוה ולכן אסור להדיוט. זה נותן משמעות אחרת לגמרי לכל המצעשה מצווה. כמובן שבעיקרם מצוות זה חוק של ה' שאנחנו מחוייבים לשמוע בקולו, אך נראה לי שמישהו שמבין מה הוא עושה - גם מצוותיו שוות יותר.
וגם מבחינה חינוכית זה חשוב: הגישה הזאת נותנת משמעות לדתיות של האדם. נראה לי, שאדם שגדל על שיטה כזאת יהיה הרבה יותר אדוק בדת.
אני אפילו תרגמתי מייוזמתי כמה ממאמריו לשפה הרוסית - כי חשבתי שלקריאתם יכולה להיות השפעה מבורכת ביותר, ק"ו על בעלי תשובה.
ה)ביחס לדרשות חז"ל - יש בזה דעות שונות. עיין למשל באחרית דבר ב"יסוד מורא וסוד התורה" לראב"ע במהדורת אונ' בר אילן על המחלוקת בין רשב"ם לראב"ע.
שהרשב"ם אוחז שיש שני רבדים - פשט ודרש, ואילו ראב"ע - שיש רק פשט ואסמכתות. גם במאמר שציינת מובאות דעות שונותף למשל זו של המלבי"ם.
על כל פנים הנושא הזה די ארוך ואכמ"ל.
אך דברי הרב מינצברג בנושא שווים קריאה ומאירים עיניים. (את זה אני אומר מקריאת המאמר שהפנה אליו פותח של האשכול).

איש בער · הודעהעל ידי **איש בער** » ה' ספטמבר 01, 2016 5:27 am

לי הקטן נראים הדברים (של וורטהיימר) דומים למה שכתב איתי אליצור ב'המעין' הרצו"פ

על דרשות חז''ל.pdf: (1.58 MiB) הורד 701 פעמים

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ה' ספטמבר 01, 2016 8:18 am

איתן כתב:יש לי במחשב קובץ שנקרא "כאבה של ירושלים". כנראה עליו נכתב בויקיפדיה:
דרכו של הרב מינצברג נחשבת חדשנית. הוא מבקר לעתים אישים רבניים ומדבר בחופשיות על דמויות מקראיות. בהקשר זה, יזמה קבוצה ממתנגדיו, בשנת ה'תשס"א - 2001 לערך, ליקוט של קטעים מדבריו המוקלטים אשר עשויים להיחשב בעייתיים בעיני חרדים. קטעים אלו הועלו על הכתב ואף קובצו לקלטת דוגמה. עם חומר זה פנו מתנגדיו לרבנים בכירים בציבור החרדי והחתימו אותם על כרוז חריף נגד הרב מינצברג וקהילתו. דבר היוזמה הודלף לאנשי הקהילה והללו הצליחו למנוע את פרסום הכרוז, ואף להשפיע על חלק מהרבנים החתומים לחזור בהם מחתימתם. בתגובה לכך, החליטו יוזמי ההחתמה לפרסם את החומר. הללו כינסו את הקטעים האמורים לחוברת בשם "כאבה של ירושלים", אשר יצאה לאור על ידי נטורי קרתא בחורף 2002 במאות עותקים.

פרסום החוברת גרם לסערת רוחות בציבור החרדי. קהילתו פרסמה כרוז תחת הכותרת "זיוף מזעזע כל לב", ולפיו מדובר בזיוף ובהוצאת דברים מהקשרם. בתגובה פרסמו מתנגדיו כרוז נגדי תחת הכותרת "היאך יכחיש חי את החי", שבו נטען כי העתקי הקלטות המקוריות בשלמותן יסופקו על-ידם לכל דורש.

קצת עיינתי בקונטרס הזה, ולענ"ד ישתקעו הדברים ולא יאמרו. סתם קטנות מוחין. ומה אפשר כבר לצפות מקונטרס שהוצא לאור ע"י נטורי קרתא?
נראה לי שלא ראוי להעלות את הקובץ הזה כאן.

הקונטרס הנ"ל הוא ליקוט מדבריו (עפ"י הקלטות) ומה שייך זה לקטנות המוחין של המולי"ם.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ה' ספטמבר 01, 2016 8:25 am

: אמרי דעת.jpg (119.01 KiB) נצפה 21198 פעמים

איתן · הודעהעל ידי **איתן** » ה' ספטמבר 01, 2016 9:48 am

גימפעל כתב:ליקוט מדבריו (עפ"י הקלטות) ומה שייך זה לקטנות המוחין של המולי"ם.

לא קראתי את כל הקונטרס (יש לי דברים יותר חשובים לעשות). אך מה שקצת ראיתי אינו מדאי בעייתי.

דרך משל בסוך הקונטרס מובא דף מקונטרס בשם "ביאורים על התורה", והמילים הבאות באו בהדגשה:

וכאן באה בי"ת דבראשית בהדגשה והבלטה - באות רבתי, בהיותה האות הראשונה הפותחת את ספר תורה. שיופי ותפארת הכתיבה היא להדגיש ולהבליט את תחילת הספר [1].
[1]ופוק חזי מאי עמא דבר, שכך נהוג בכל הספרים שבעולם לייפות ולעטר את האות או התיבה הראשונה, באותיות גדולות ובעוד אופנים של הרגשה וייפוי, ועל אחת כמה וכמה בספר האלוקים אשר נכתב בשלימות הכתיבה כמו שביארנו.

וכנראה המולי"ם רצו להגיד שזה מאד בעייתי להגיד שבתורה יש דברים שנועדו ליופי, או שיש דמיון בינה לבין ספרים האחרים (שפה, כתב וכו').
דווקא פשר יפה. ואיני רואה בו דבר בעייתי.
מה גם שהקהילה הנ"ל ידוע הן בקנאות יתר, הן בסילוף הדברים והוצאתם מהקשרם, ואין לסמוך עליהם.

מלכים א פרק ב, לב
וְהֵשִׁיב ה' אֶת דָּמוֹ עַל רֹאשׁוֹ אֲשֶׁר פָּגַע בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים צַדִּקִים וְטֹבִים מִמֶּנּוּ וַיַּהַרְגֵם בַּחֶרֶב וְאָבִי דָוִד לֹא יָדָע אֶת אַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל וְאֶת עֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר שַׂר צְבָא יְהוּדָה:

עוד יהודי

לדעתי החיסרון שיש בדרכו של הגר"ל, הוא לא עצם הדרך והשיטה אלא צמצומו לפן הזה בלבד. והיינו שודאי אדם לא יכול לקרוא את התורה כספר גבוה ובלתי מושג, וכן אי אפשר לקיים מצוות כסודות הקבלה בלבד. כי התורה היא תורת חיים והיא אמורה להתוות את דרכנו ומחשבותינו והרגשותינו כאן בעולם שלנו ולא רק בעולמות עליונים ותיקונים. אבל לקחת את הכל למקום הנמוך יותר זה הפסד גם לאדם עצמו. למשל הוזכר מצוות ד' מינים, שנכון שיש את המשמעות של 'ירננו כל עצי יער' אבל אדם שיתפס בעיניו מצוות ד' מינים רק בתור כך זה חסרון והפסד גדול, ואף זילות כלפי התורה.
נכון שהאדם הוא לא מאה אחוז מחשבתי ולכן המצוות חייב שיהיה קיים להם תפיסה בעולם שלנו, אבל חבל לצמצם את האדם רק למקומות הנמוכים. ובדיוק כמו שהאדם הוא לא מאה אחוז מחשבתי הוא גם לא מאה אחוז ארצי.
מקווה שהדברים יצאו ברורים.

איתן · הודעהעל ידי **איתן** » ה' ספטמבר 01, 2016 12:19 pm

ישא ברכה כתב:הויכוחים שיש על סגנונו הוא, האם הוא לוקח את הפשט יותר מדי רחוק, ומציע פירושים שהם מצמצמים את הרעיון של המצוות. (שמעתי פעם רה"י ששמע פירוש שלו על מצות ציצית, והתפלא מאד על הקטנת המצוה כלשונו).

למעוניינים - הנה קטע (שתי עמודים) ממאמר של הרב מינצברג שדן על מצוות ציצית ותכלת.
תשוו את שתי מאמרים על מצוות ציצית ותכלת - של הרב מינצברג וזה שלי (במאמר השלי יש לקרוא רק את השתי העמודים הראשונים). הטעם דומה, אך הסגנון מאד שונה.
אולי זה יסביר מה שאמרתי על רוח ההטפה והחסידות.

הקטע של מאמר של הרב מינצברג מודפס מפה:
http://www.hebrewbooks.org/49660

נ.ב. ראיתי את המאמר של הרב מינצברג רק אחרי שכתבתי את מאמרי, לכן לא הפניתי אליו.
נ.ב.ב. את המאמר שלי כתבתי לפני הרבה זמן והוא טעון שיפורים, אך אני מציג אותו כמות שהוא. בפרט טעון שיפור החלק האחרון, אך כמו שכתבתי - יש לקרוא רק את השתי העמודים הראשונים. כמובן - שמי שמעוניין יכול לקרוא גם הלאה.
נ.ב.ב.ב. אשמח לקבל את ההערות.

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » ה' ספטמבר 01, 2016 1:23 pm

איתן כתב:
ישא ברכה כתב:הויכוחים שיש על סגנונו הוא, האם הוא לוקח את הפשט יותר מדי רחוק, ומציע פירושים שהם מצמצמים את הרעיון של המצוות. (שמעתי פעם רה"י ששמע פירוש שלו על מצות ציצית, והתפלא מאד על הקטנת המצוה כלשונו).

למעוניינים - הנה קטע (שתי עמודים) ממאמר של הרב מינצברג שדן על מצוות ציצית ותכלת.
תשוו את שתי מאמרים על מצוות ציצית ותכלת - של הרב מינצברג וזה שלי (במאמר השלי יש לקרוא רק את השתי העמודים הראשונים). הטעם דומה, אך הסגנון מאד שונה.
אולי זה יסביר מה שאמרתי על רוח ההטפה והחסידות.

נ.ב.ב.ב. אשמח לקבל את ההערות.

קראתי את שתי המאמרים, ויש בינהם קו דמיון משותף בהגדרת תוכנה של מצות ציצית ע"ד הפשט. ואולי חילוקים במסר היוצא.
ואכן זו דוגמא מצוינת לטיעון שכתבתי לעיל אולי זה טעם יפה אבל תכלס זה לא עובד על אנשים.. אני לא מכיר אנשים שמסתכלים על הציצית ואומרים לעצמם, אני בן מלך! אני עבד המלך! זה לא קורה ולא רק מצד ההרגל, יש מצוות שאנחנו רגילים אליהם ועכ"ז אנחנו יכולים קצת לקבל מהם מסר, כשאנחנו יושבים בסוכה אנחנו יכולים לזכור שהקב"ה עשה לאבותינו ענני כבוד כשיצאו ממצרים והוא נתן להם כל צרכם במדבר וכו', יתכן שזה בעיה שאנחנו לא רגילים לחשוב ע"ז ואם היינו מתרגלים לחשוב בצורה הזו כן היינו מכירים בזה.
במאמר שלך ניכר שאתה מסכים שכיום זה לא צורת חשיבות ויופי אבל בעבר זה היה צורת חשיבות. וא"כ כיום קצת חסר בתוכן המצוה.
ואולי כחלק מהגלות גם איבדנו את צורת ההתלבשות הנכונה והרגילה, וממילא בצורת החיים העתיקה והמקורית כן היינו שמים לב ומרגישים מיוחדים עם הבגדים האלו. אולי.

לעומקו של דבר

כמדומה שאחד מבעלי הדברים בנושא היה הג"ר יודל רבינוביץ' זצ"ל תלמיד הטשעבינער רב ומח"ס 'כרם חמד' 'בצילו חמדתי' ושא"ס.
לא יודע אם יש ממנו חומר כתוב ומסודר.

בתבונה · הודעהעל ידי **בתבונה** » ה' ספטמבר 01, 2016 4:42 pm

איתן כתב:
גימפעל כתב:ליקוט מדבריו (עפ"י הקלטות) ומה שייך זה לקטנות המוחין של המולי"ם.

לא קראתי את כל הקונטרס (יש לי דברים יותר חשובים לעשות). אך מה שקצת ראיתי אינו מדאי בעייתי.

דרך משל בסוך הקונטרס מובא דף מקונטרס בשם "ביאורים על התורה", והמילים הבאות באו בהדגשה:
וכאן באה בי"ת דבראשית בהדגשה והבלטה - באות רבתי, בהיותה האות הראשונה הפותחת את ספר תורה. שיופי ותפארת הכתיבה היא להדגיש ולהבליט את תחילת הספר [1].
[1]ופוק חזי מאי עמא דבר, שכך נהוג בכל הספרים שבעולם לייפות ולעטר את האות או התיבה הראשונה, באותיות גדולות ובעוד אופנים של הרגשה וייפוי, ועל אחת כמה וכמה בספר האלוקים אשר נכתב בשלימות הכתיבה כמו שביארנו.

וכנראה המולי"ם רצו להגיד שזה מאד בעייתי להגיד שבתורה יש דברים שנועדו ליופי, או שיש דמיון בינה לבין ספרים האחרים (שפה, כתב וכו').
דווקא פשר יפה. ואיני רואה בו דבר בעייתי.
מה גם שהקהילה הנ"ל ידוע הן בקנאות יתר, הן בסילוף הדברים והוצאתם מהקשרם, ואין לסמוך עליהם.

מלכים א פרק ב, לב
וְהֵשִׁיב ה' אֶת דָּמוֹ עַל רֹאשׁוֹ אֲשֶׁר פָּגַע בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים צַדִּקִים וְטֹבִים מִמֶּנּוּ וַיַּהַרְגֵם בַּחֶרֶב וְאָבִי דָוִד לֹא יָדָע אֶת אַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל וְאֶת עֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר שַׂר צְבָא יְהוּדָה:

נראה לי שרבינו המאירי כותב בדיוק דבר זה (על אות ראשונה)

איתן · הודעהעל ידי **איתן** » ה' ספטמבר 01, 2016 8:48 pm

לעומקו של דבר כתב:כמדומה שאחד מבעלי הדברים בנושא היה הג"ר יודל רבינוביץ' זצ"ל תלמיד הטשעבינער רב ומח"ס 'כרם חמד' 'בצילו חמדתי' ושא"ס.
לא יודע אם יש ממנו חומר כתוב ומסודר.

ב"כאבה של ירושלים" מובאים דבריו מההקדמה ל"כרם חמד" על מסכת אבות.

ישא ברכה כתב:
איתן כתב:
ישא ברכה כתב:הויכוחים שיש על סגנונו הוא, האם הוא לוקח את הפשט יותר מדי רחוק, ומציע פירושים שהם מצמצמים את הרעיון של המצוות. (שמעתי פעם רה"י ששמע פירוש שלו על מצות ציצית, והתפלא מאד על הקטנת המצוה כלשונו).

למעוניינים - הנה קטע (שתי עמודים) ממאמר של הרב מינצברג שדן על מצוות ציצית ותכלת.
תשוו את שתי מאמרים על מצוות ציצית ותכלת - של הרב מינצברג וזה שלי (במאמר השלי יש לקרוא רק את השתי העמודים הראשונים). הטעם דומה, אך הסגנון מאד שונה.
אולי זה יסביר מה שאמרתי על רוח ההטפה והחסידות.

נ.ב.ב.ב. אשמח לקבל את ההערות.

קראתי את שתי המאמרים, ויש בינהם קו דמיון משותף בהגדרת תוכנה של מצות ציצית ע"ד הפשט. ואולי חילוקים במסר היוצא.
ואכן זו דוגמא מצוינת לטיעון שכתבתי לעיל אולי זה טעם יפה אבל תכלס זה לא עובד על אנשים.. אני לא מכיר אנשים שמסתכלים על הציצית ואומרים לעצמם, אני בן מלך! אני עבד המלך! זה לא קורה ולא רק מצד ההרגל, יש מצוות שאנחנו רגילים אליהם ועכ"ז אנחנו יכולים קצת לקבל מהם מסר, כשאנחנו יושבים בסוכה אנחנו יכולים לזכור שהקב"ה עשה לאבותינו ענני כבוד כשיצאו ממצרים והוא נתן להם כל צרכם במדבר וכו', יתכן שזה בעיה שאנחנו לא רגילים לחשוב ע"ז ואם היינו מתרגלים לחשוב בצורה הזו כן היינו מכירים בזה.
במאמר שלך ניכר שאתה מסכים שכיום זה לא צורת חשיבות ויופי אבל בעבר זה היה צורת חשיבות. וא"כ כיום קצת חסר בתוכן המצוה.
ואולי כחלק מהגלות גם איבדנו את צורת ההתלבשות הנכונה והרגילה, וממילא בצורת החיים העתיקה והמקורית כן היינו שמים לב ומרגישים מיוחדים עם הבגדים האלו. אולי.

על כל פנים זה עובד יותר ההסבר על הציצית גימטריה תרי"ג אם להוסיף 8 שמונה חוטים וחמש קשרים. או מי זה שלמצוות אין טעם כלל והכל גזרה מגבוהה.
וודאי שבתורה כמעט מפורש שהחלב נאסר משום שקרב לגבוהה (אף שבראשונים יש גם דעות אחרות). אף שאין הרבה אנשים שחושבים על כך...
הבעיה היא בנו לא בהסברים הללו. ואכן צריך להתרגל לחשוב בצורה הנכונה.

אמנם לא לכל דבר קל להתרגל, לחשוב שלמועדי ישראל יש גם משמעות חקלאית...
איני יודע עד כמה לאנשים קל לקבל שסוכות זה חג האסיף, שבועות - חג הקציר וכו' ועד כמה הם מסוגלים להתחבר לזה...
רוב המוחלט של ב"א מודרניים מנותקים לגמרי מחקלאות.
כל מערכת מושגים שלנו שונה ביותר ממה שאנשים חשבו וחשו בעבר.

על כל פנים אנחנו צריכים להתאימנו להשקפה של התורה, לא להפך.
תלמוד ירושלמי פאה פ"א ה"א:

אמר רבי מנא כי לא דבר רק הוא מכם ואם הוא רק מכם הוא למה שאין אתם יגיעין בתורה כי הוא חייכם אימתי הוא חייכם כשאתם יגיעי' בו

על כל פנים אולי מישהו שחושב, למשל, שאסור לאכול דם, חזיר או חלב בגלל שזה לא בריא. אף שהוא הופך את התורה לספר רפואות - אולי עדיף להשאירו בטעותו, מאשר להסביר לו דברים שאינו מסוגל לקבל. כי הוא חונך בגישה כזאת...

דבר נאה · הודעהעל ידי **דבר נאה** » ה' ספטמבר 01, 2016 9:00 pm

איתן כתב:יש לי במחשב קובץ שנקרא "כאבה של ירושלים". כנראה עליו נכתב בויקיפדיה:
דרכו של הרב מינצברג נחשבת חדשנית. הוא מבקר לעתים אישים רבניים ומדבר בחופשיות על דמויות מקראיות. בהקשר זה, יזמה קבוצה ממתנגדיו, בשנת ה'תשס"א - 2001 לערך, ליקוט של קטעים מדבריו המוקלטים אשר עשויים להיחשב בעייתיים בעיני חרדים. קטעים אלו הועלו על הכתב ואף קובצו לקלטת דוגמה. עם חומר זה פנו מתנגדיו לרבנים בכירים בציבור החרדי והחתימו אותם על כרוז חריף נגד הרב מינצברג וקהילתו. דבר היוזמה הודלף לאנשי הקהילה והללו הצליחו למנוע את פרסום הכרוז, ואף להשפיע על חלק מהרבנים החתומים לחזור בהם מחתימתם. בתגובה לכך, החליטו יוזמי ההחתמה לפרסם את החומר. הללו כינסו את הקטעים האמורים לחוברת בשם "כאבה של ירושלים", אשר יצאה לאור על ידי נטורי קרתא בחורף 2002 במאות עותקים.

פרסום החוברת גרם לסערת רוחות בציבור החרדי. קהילתו פרסמה כרוז תחת הכותרת "זיוף מזעזע כל לב", ולפיו מדובר בזיוף ובהוצאת דברים מהקשרם. בתגובה פרסמו מתנגדיו כרוז נגדי תחת הכותרת "היאך יכחיש חי את החי", שבו נטען כי העתקי הקלטות המקוריות בשלמותן יסופקו על-ידם לכל דורש.

קצת עיינתי בקונטרס הזה, ולענ"ד ישתקעו הדברים ולא יאמרו. סתם קטנות מוחין. ומה אפשר כבר לצפות מקונטרס שהוצא לאור ע"י נטורי קרתא?
נראה לי שלא ראוי להעלות את הקובץ הזה כאן.

א. בעניין החתמת הרבנים נגד ר' לייב, שמעתי (מבנו של בעל המעשה) שהגריש"א היה מאחד החכמים החותמים על הכרוז הנ"ל לאחר שהביאו בפניו קטעי ההקלטות, ולפני פרסומו באו לפניו הרה"צ ר' שלמה פלאי שליט"א ועוד חכ"א כשבידם כמה קטעים פיקנטיים שחתכו מספרי הרב דסלר בלא לחשוף בפניו מקורם, ושאלו לו מה דינם של כתבים אלו, ולאחר העיון נענה הגריש"א דבאמת הם דברים חמורים ויש להחרימם. חשפו בפניו החכמים כי כתבים אלו מקורם בספר 'מכתב מאליהו', והקפיד עליהם הגריש"א בשאלו 'האם באתם לעשות ממני צחוק'. או אז התנצלו החכמים הנ"ל דכל רצונם היה להבהיר שלקיחת חצאי ורבעי דברים ולהוציאם מהקשרם יכולה להביא להסתכלות שגויה, והודה הגריש"א לדבריהם.

ב. בעניין דרכו של ר' לייב, שמעתי מאחד מגדולי ראשי הישיבות בדורנו שדיבר בחריפות כנגד שיטתו ואמר "דרכו היא לבחון כל דבר לפי המתקבל בשכל שלנו, ואין זו הדרך המסורה לנו ללמוד אך כפי קבלת חז"ל והראשונים", עוד אמר לי שתלמידי ר' לייב הרחיקו לכת אף יותר ממנו בשיטה זו של קירוב הדברים אל השכל והרגש, והפליג בביטוים חריפים אודותיהם.

ג. הרב איתן, לא הצלחתי להבין מדוע נמנע כבודו מלהעלות את 'כאבה של ירושלים', בעבר קראתי את כולו ואינני יכול להעלות בדעתי שום נזק מקריאתו (סבורני שחברי הפורום בוגרים דיים), אדרבה לענ"ד כיון שנלקטו בו הרבה דברים שהם כר פורה לדיון יש בו תועלת רבה וכמעט שאי אפשר לאשכול זה בלעדיו, [כמובן בהתייחסות לגופם של דברים ולא לגופו של אדם].

שומע ומשמיע

מעולם לא הבנתי איזו שיטה או חידוש יש לר' לייב.
החידוש היחיד שאני רואה אצלו הוא שהוא עושה משהו שפעם היה נפוץ והיום לא.
בקשר למה שאמרו שלהסתכל על הדברים רק ככה זה מצמצם. ולו יהי כך. וכי כל אחד חייב לדבר בכל הסגנונות. לא ראיתי שהוא אומר שא"א לדבר בסגנון אחר.
בסה"כ תלמיד חכם עם משנה בהירה בהבנת טעמי המצוות עפ"י פשט.

איתן · הודעהעל ידי **איתן** » ה' ספטמבר 01, 2016 9:30 pm

דבר נאה כתב:ג. הרב איתן, לא הצלחתי להבין מדוע נמנע כבודו מלהעלות את 'כאבה של ירושלים', בעבר קראתי את כולו ואינני יכול להעלות בדעתי שום נזק מקריאתו (סבורני שחברי הפורום בוגרים דיים), אדרבה לענ"ד כיון שנלקטו בו הרבה דברים שהם כר פורה לדיון יש בו תועלת רבה וכמעט שאי אפשר לאשכול זה בלעדיו, [כמובן בהתייחסות לגופם של דברים ולא לגופו של אדם].

ניצחתני.
בהתחלה לא רציתי להביא את הקונטרס. הסתפקתי גם האם עשיתי נכון כשבכלל הזכרתי אותו כי הלא הרבה דברים נשתמרו דווקא דרך הפולמוס איתם. כמו למשל ספר "נגד אפיון" של יוספוס ששמר הרבה דברים של צוררי ישראל ואילולא הוא היה נשתקע זכרם...

סיפור על הרב אלישיב זצ"ל מאלף ביותר.

[תוספת: נ.ב. קבלתי פעם את הקובץ הזה עם עוד הרבה קבצים ממישהו, עכשיו שמתי לב שיש שם סימון של אוצרות התורה, אז איני יודע האם אפשר לפרסם, מישהו יכול להאיר לי? סה"כ זה קונטרס קטן (34 עמודים כפולים), שגם היה אפשר למשל להוריד מאוצר החכמה בכמה חתיכות לו היה נמצא שם. וגם מחברי הקונטרס וודאי מעוניינים בהפצתו, אך לאו דווקא מי שססרקם. בינתיים מחקתי את הקובץ (אף שכבר הורידוהו 9 פעמים).]

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ה' ספטמבר 01, 2016 11:01 pm

דבר נאה כתב:
א. בעניין החתמת הרבנים נגד ר' לייב, שמעתי (מבנו של בעל המעשה) שהגריש"א היה מאחד החכמים החותמים על הכרוז הנ"ל לאחר שהביאו בפניו קטעי ההקלטות, ולפני פרסומו באו לפניו הרה"צ ר' שלמה פלאי שליט"א ועוד חכ"א כשבידם כמה קטעים פיקנטיים שחתכו מספרי הרב דסלר בלא לחשוף בפניו מקורם, ושאלו לו מה דינם של כתבים אלו, ולאחר העיון נענה הגריש"א דבאמת הם דברים חמורים ויש להחרימם. חשפו בפניו החכמים כי כתבים אלו מקורם בספר 'מכתב מאליהו', והקפיד עליהם הגריש"א בשאלו 'האם באתם לעשות ממני צחוק'. או אז התנצלו החכמים הנ"ל דכל רצונם היה להבהיר שלקיחת חצאי ורבעי דברים ולהוציאם מהקשרם יכולה להביא להסתכלות שגויה, והודה הגריש"א לדבריהם.

יעקב אבינו בחור שבאבות דיבר גרוע יותר מקל שבקלים באומרו הבה את אשתי וכו' אך למדנו חז"ל שלהעמיד תולדות אמר כן, ולעומת זה בלעם שאמר אם יתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבור פי ה' לומדים מכך שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים.

השואל מרבו

עוד יהודי כתב:לדעתי החיסרון שיש בדרכו של הגר"ל, הוא לא עצם הדרך והשיטה אלא צמצומו לפן הזה בלבד. והיינו שודאי אדם לא יכול לקרוא את התורה כספר גבוה ובלתי מושג, וכן אי אפשר לקיים מצוות כסודות הקבלה בלבד. כי התורה היא תורת חיים והיא אמורה להתוות את דרכנו ומחשבותינו והרגשותינו כאן בעולם שלנו ולא רק בעולמות עליונים ותיקונים. אבל לקחת את הכל למקום הנמוך יותר זה הפסד גם לאדם עצמו. למשל הוזכר מצוות ד' מינים, שנכון שיש את המשמעות של 'ירננו כל עצי יער' אבל אדם שיתפס בעיניו מצוות ד' מינים רק בתור כך זה חסרון והפסד גדול, ואף זילות כלפי התורה.
נכון שהאדם הוא לא מאה אחוז מחשבתי ולכן המצוות חייב שיהיה קיים להם תפיסה בעולם שלנו, אבל חבל לצמצם את האדם רק למקומות הנמוכים. ובדיוק כמו שהאדם הוא לא מאה אחוז מחשבתי הוא גם לא מאה אחוז ארצי.
מקווה שהדברים יצאו ברורים.

דפח"ח.

ראה למשל בדברי רס"ג באמו"ד שלפני שכתב על קצת מטעמי המצוות (טעמים שאם ר' לייב היה כותבים... מי יודע...) כותב"הריני מוצא לרובן טעמים פרטיים מועילים, וראיתי לרשום מקצתן, ואומר עם זאת וחכמתו יתברך ויתעלה מעל הכל".

ועי' לשון הזהב של הרמב"ם בסוף הלכות מעילה. וכן החינוך בהרבה מקומות האריך בזה, ע"ש לשונו הזבה.

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » ו' ספטמבר 02, 2016 11:07 am

השואל מרבו כתב:
עוד יהודי כתב:לדעתי החיסרון שיש בדרכו של הגר"ל, הוא לא עצם הדרך והשיטה אלא צמצומו לפן הזה בלבד. והיינו שודאי אדם לא יכול לקרוא את התורה כספר גבוה ובלתי מושג, וכן אי אפשר לקיים מצוות כסודות הקבלה בלבד. כי התורה היא תורת חיים והיא אמורה להתוות את דרכנו ומחשבותינו והרגשותינו כאן בעולם שלנו ולא רק בעולמות עליונים ותיקונים. אבל לקחת את הכל למקום הנמוך יותר זה הפסד גם לאדם עצמו. למשל הוזכר מצוות ד' מינים, שנכון שיש את המשמעות של 'ירננו כל עצי יער' אבל אדם שיתפס בעיניו מצוות ד' מינים רק בתור כך זה חסרון והפסד גדול, ואף זילות כלפי התורה.
נכון שהאדם הוא לא מאה אחוז מחשבתי ולכן המצוות חייב שיהיה קיים להם תפיסה בעולם שלנו, אבל חבל לצמצם את האדם רק למקומות הנמוכים. ובדיוק כמו שהאדם הוא לא מאה אחוז מחשבתי הוא גם לא מאה אחוז ארצי.
מקווה שהדברים יצאו ברורים.

דפח"ח.

ראה למשל בדברי רס"ג באמו"ד שלפני שכתב על קצת מטעמי המצוות (טעמים שאם ר' לייב היה כותבים... מי יודע...) כותב"הריני מוצא לרובן טעמים פרטיים מועילים, וראיתי לרשום מקצתן, ואומר עם זאת וחכמתו יתברך ויתעלה מעל הכל".

ועי' לשון הזהב של הרמב"ם בסוף הלכות מעילה. וכן החינוך בהרבה מקומות האריך בזה, ע"ש לשונו הזבה.

דוקא הנקודה הזו איננה נכונה ביחס לר' לייב הוא מעמיד הרבה פעמים שדבריו הם לא כל הענין ובוודאי יש עוד הרבה תוכן, וגם בחלק הפשט יש עוד הרבה עומק והוא אומר חלק מסוים.

השואל מרבו

ישא ברכה כתב:
השואל מרבו כתב:
עוד יהודי כתב:לדעתי החיסרון שיש בדרכו של הגר"ל, הוא לא עצם הדרך והשיטה אלא צמצומו לפן הזה בלבד. והיינו שודאי אדם לא יכול לקרוא את התורה כספר גבוה ובלתי מושג, וכן אי אפשר לקיים מצוות כסודות הקבלה בלבד. כי התורה היא תורת חיים והיא אמורה להתוות את דרכנו ומחשבותינו והרגשותינו כאן בעולם שלנו ולא רק בעולמות עליונים ותיקונים. אבל לקחת את הכל למקום הנמוך יותר זה הפסד גם לאדם עצמו. למשל הוזכר מצוות ד' מינים, שנכון שיש את המשמעות של 'ירננו כל עצי יער' אבל אדם שיתפס בעיניו מצוות ד' מינים רק בתור כך זה חסרון והפסד גדול, ואף זילות כלפי התורה.
נכון שהאדם הוא לא מאה אחוז מחשבתי ולכן המצוות חייב שיהיה קיים להם תפיסה בעולם שלנו, אבל חבל לצמצם את האדם רק למקומות הנמוכים. ובדיוק כמו שהאדם הוא לא מאה אחוז מחשבתי הוא גם לא מאה אחוז ארצי.
מקווה שהדברים יצאו ברורים.

דפח"ח.

ראה למשל בדברי רס"ג באמו"ד שלפני שכתב על קצת מטעמי המצוות (טעמים שאם ר' לייב היה כותבים... מי יודע...) כותב"הריני מוצא לרובן טעמים פרטיים מועילים, וראיתי לרשום מקצתן, ואומר עם זאת וחכמתו יתברך ויתעלה מעל הכל".

ועי' לשון הזהב של הרמב"ם בסוף הלכות מעילה. וכן החינוך בהרבה מקומות האריך בזה, ע"ש לשונו הזבה.

דוקא הנקודה הזו איננה נכונה ביחס לר' לייב הוא מעמיד הרבה פעמים שדבריו הם לא כל הענין ובוודאי יש עוד הרבה תוכן, וגם בחלק הפשט יש עוד הרבה עומק והוא אומר חלק מסוים.

בהחלט יכול להיות, אינני מכיר את ר' לייב, התכוונתי לעיקרון של הרב עוד יהודי.

איש בער · הודעהעל ידי **איש בער** » ו' ספטמבר 02, 2016 6:03 pm

העיר כאן הרב 'עושה חדשות' שישנו מאמר מהרב אליהו סולבייציק על דרך לימודו של הגרל"מ, האם ישנו מי שיוכל להעלותו לתועלת הלומדים, או לכה"פ לציין איפה התפרסם

איתן · הודעהעל ידי **איתן** » ש' ספטמבר 03, 2016 10:39 pm

ישא ברכה כתב:אני לא מכיר אנשים שמסתכלים על הציצית ואומרים לעצמם, אני בן מלך! אני עבד המלך!

מישהו העיר לי שלמטילי התכלת זה יותר קל. אני אישית כמה וכמה פעמים חשבתי: רק לחשוב, אני מטיל חוטים צבועים בצבע שפעם היו צבועים בו בגדים של קיסרי רומי!
אך עדיין - על רוב האנשים חליפה טובה תעשה רושם יותר חזק.

איש בער כתב:העיר כאן הרב 'עושה חדשות' שישנו מאמר מהרב אליהו סולבייציק על דרך לימודו של הגרל"מ, האם ישנו מי שיוכל להעלותו לתועלת הלומדים, או לכה"פ לציין איפה התפרסם

קיבלתי בדוא"ל מהמחבר. המאמר עדיין לא התפרסם. והנה הוא.

לעומקו של דבר

על החלק של הנחלת הגישה הזו לחיי המעשה, נמצא בקונטרס האותנטי שבת שכולה שבת (רובו ניתן לקריאה במסגרת ה40 עמודים).

דודי צח · הודעהעל ידי **דודי צח** » ד' נובמבר 02, 2016 10:11 am

בניגוד לרוב ככל העוסקים בטעמי התורה והמצוות, בפרט הראשונים והקדמונים, הרי ר' לייב בספריו ושיחותיו, אינו בודה דברים מליבו, אלא בונה את דבריו על פי דיוק בלשון המקרא - במילים של המצוה, במיקום הפרשה והחומש, בשקלא וטריא. בשים לב לדרשות חכמינו על המצווה.
היינו באותה הדרך שבני הישיבות רגילים לבנות תילי תילים של יסודות למדניים על פי עיוני הסוגיות התלמודיות, כך ר' לייב ניגש אף לחומש - כמו ספר של 'סוגיא'. בדרכי החילוק וההשוואה, הדקדוק והאסמכתא.
דומני כי בדרך זו, מילט את עצמו מן הטענה הנשמעת לכאורה: מי אנחנו אזובי הקיר שנוכל להבין טעמי תורה, דבר זה מסור רק לרבותינו ראשונים שהיה לבם רחב כפתחו של אולם, וכן על זה הדרך. אך לאור האבחנה הנ"ל, הנה הוא שונה לגמרי מגדולי הראשונים, שהיו אומרים בקצרה: מצוה זו לצד כי.... יראה ש..... - כך בספר החינוך, המורה, הרד"ק והרס"ג ודומיהם. ואף גם הרב הירש. ר' לייב לא יאמר (כמעט) כזאת, אלא 'ילמד' את המקרא - ואכן לא יירתע להוציא מכח הלימוד והפלפול הזה מסקנא בהבנת הטעם התכליתי במצווה המסוימת.
מתוך זה, גם סרה עליו הטענה שהציגו קודמיי, בדבר טעמים שאין אנחנו מתחברים עמהם בפועל. הנה אם היה ממציא טעמים בדרך של שליפה רעיונית והגותית, ניחא. ויש מקום להתרעם מדוע ימציא טעמים שאינם מחוברים איתנו רגשית ומעשית. אבל מרגע שאופן בניין הטעמים שלו, בנויה על לימוד סוגיית המקרא, על שקלא וטריא בלשונות ובדרשות חכמים, בקונספציה הלשונית של המקרא וכו', אזי אינו מחויב כלל לרגש העכשווי שלנו, בשנת 2016, אלא להבנת הטקסטים וניתוחם הפרשני והלמדני. ומכאן ואילך המטלה עלינו - לעמול עד שאכן נתחבר לרעיונות התורניים והאלוקיים.

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ד' דצמבר 07, 2016 9:20 pm

למישהו ידוע האם יצא חלק ג' של הסםר הנפלא בן מלך על התורה?

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ד' דצמבר 07, 2016 9:28 pm

מוישי כתב:למישהו ידוע האם יצא חלק ג' של הסםר הנפלא בן מלך על התורה?

כאן משמע שיצא.

בינוני · הודעהעל ידי **בינוני** » ד' דצמבר 07, 2016 11:06 pm

מוישי כתב:למישהו ידוע האם יצא חלק ג' של הסםר הנפלא בן מלך על התורה?

יצא.

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ה' דצמבר 08, 2016 7:47 am

אפשר להעלותו כאן?

איתן · הודעהעל ידי **איתן** » ה' דצמבר 08, 2016 6:54 pm

מוישי כתב:אפשר להעלותו כאן?

פניתי למכון תורה ודעת, והם אמרו שכרגע יש להם בעיה לשלוח את זה, ושאני אזכיר להם לשלוח בעוד שבוע.

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ה' דצמבר 08, 2016 7:11 pm

יש"כ

איתן · הודעהעל ידי **איתן** » ו' ינואר 27, 2017 1:11 am

מוישי כתב:אפשר להעלותו כאן?

הנה כרך ג'.
ברצוני להזכיר, שבאשכול אחר כבר העליתי את הכרכים א' וב'.
סליחה על העיכוב.

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ו' ינואר 27, 2017 1:57 pm

אשרי חלקך בזה ובבא, ישר חילך, ויפוצו מעינותיך חוצה

רעואל המדייני

כיוון שצוטטו כאן דעות גדולי תורה נגד מורנו הגר"ל שליט"א, ראוי להביא כאן את דעות המסכימים [הורדתי מאוצר החכמה].
אגב, כל ההסכמות הינן משנת תשס"ד והלאה, מספר שנים לאחר שיצאה החוברת הנ"ל כנגד הגר"ל.
לגבי הגריש"א זצ"ל יש לומר שאם אכן התלבט בעניין כמסופר לעיל, הרי שמסקנתו הייתה להסכים לדרך הגר"ל.
אלו שמות המסכימים: הגריש"א, הגר"ש ווזנר, הגר"ש אויערבך, הגר"י שיינר, הגרב"ד פוברסקי, הגרמ"א שיינברגר, הגר"א וייס, הגר"א שארר.
ועוד הסכמה משותפת מגדולי וזקני ירושלים: הגר"ז קרויזר, הגר"י שיינר, הגרא"פ רבינוביץ, הגר"ע אוירבאך, הגרמ"א שיינברגר, הגרי"נ קופרשטוק, הגרמ"ד סלנט, הגרח"ב לוצקין, הגר"י שטרן.

רעואל המדייני

מבין המתנגדים לר' ליב, יש אלו שמניעיהם פוליטיים, ויש את אלו שדבקים ביותר בשיטת 'חדש אסור מן התורה'.
הרב אליהו סולוביצ'יק אינו נמנה לא על אלו ולא על אלו.
משכך, ביקורתו על ר' לייב עניינית, ועימה צריך להתמודד.
מצורף כאן מאמר תגובה הדוחה את טענותיו אחת לאחת, יקראו המבקרים ויחוו דעתם.

איש בער · הודעהעל ידי **איש בער** » ב' ינואר 29, 2018 10:40 pm

על ספר שמות כבר הופיע?

בינוני · הודעהעל ידי **בינוני** » ג' ינואר 30, 2018 11:58 pm

כמדומני שפרסמו כעת ח"א מחומש שמות.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר