סליחות בצום גדליה אחרי תפילת שחרית

[002]

ראיתי מקומות שנוהגים בצום גדליה לומר סליחות לאחר חזרת הש"ץ. ולא אומרים אשרי לפני הסליחות.
האם יש מקור למנהג זה.

[מעט דבש]

viewtopic.php?t=15589#p146279

viewtopic.php?t=15032#p141194

שיח תפילה לגר''י טשזנר עמ' שפח - מיקום הסליחות.GIF (28.32 KiB) נצפה 6846 פעמים

[002]

היום אצלינו במניין אמרו את הסליחות לאחר חזרת הש"ץ.
אבל התעורר בלבול מתי להגיד את האבינו מלכנו.
היו כאלו שרצו לומר לפני התחנון את האבינו מלכנו, ואח"כ לחזור להגיד את התחנון, מחי ומסי, מכניסי רחמים וכו', אך החזן העדיף לגמור את כל הסליחות עם התחנון, מחי ומסי, ומכניסי רחמים, ורק אח"כ להגיד את האבינו מלכנו.
עם מי הצדק?

[ר_חיים_הקטן]

היום אצלינו במניין אמרו את הסליחות לאחר חזרת הש"ץ.
אבל התעורר בלבול מתי להגיד את האבינו מלכנו.
היו כאלו שרצו לומר לפני התחנון את האבינו מלכנו, ואח"כ לחזור להגיד את התחנון, מחי ומסי, מכניסי רחמים וכו', אך החזן העדיף לגמור את כל הסליחות עם התחנון, מחי ומסי, ומכניסי רחמים, ורק אח"כ להגיד את האבינו מלכנו.
עם מי הצדק?

כנראה נהר נהר ופשטיה ואולי נחלקו בזה מנהגי נוסח ספרד ונוסח אשכנז. מה עושים שם השאר התעניות?

[002]

היום אצלינו במניין אמרו את הסליחות לאחר חזרת הש"ץ.
אבל התעורר בלבול מתי להגיד את האבינו מלכנו.
היו כאלו שרצו לומר לפני התחנון את האבינו מלכנו, ואח"כ לחזור להגיד את התחנון, מחי ומסי, מכניסי רחמים וכו', אך החזן העדיף לגמור את כל הסליחות עם התחנון, מחי ומסי, ומכניסי רחמים, ורק אח"כ להגיד את האבינו מלכנו.
עם מי הצדק?

כנראה נהר נהר ופשטיה ואולי נחלקו בזה מנהגי נוסח ספרד ונוסח אשכנז. מה עושים שם השאר התעניות?

בשאר התעניות התחנון הוא לא חלק מהסליחות ואין בו שום הוספה מיוחדת. ולכן וודאי שאומרים קודם אבינו מלכינו ואח"כ תחנון.
כל השאלה מתחילה [בסליחות שאמרו בצום גדליה] כאשר בתחנון ישנם הוספות כחלק מהסליחות, וכגון מחי ומסי, ומכניסי רחמים, שהחזן חשב שהתחנון הוא עדיין המשך של הסליחות, ולכן הוא אמר את האבינו מלכינו רק אחר התחנון.

[עזריאל ברגר]

מעתיק את סיום מכתבו של הרבי מליובאוויטש בענין סליחות דצום גדליה, ומשלב את ההערות לתוך הטקסט בסוגריים מרובעים:
(לפני זה הוא כותב את הסדר המדויק לאמירת סליחות דצו"ג, המתחיל באשרי, ח"ק, לך ה׳ הצדקה וכו׳ כבימי הסליחות שלפני ר"ה)

והנה סדר זה הוא כשאומרים הסליחות שלא בסדר התפילה, אבל אלו הנוהגין לאומרם לאחרי שמו"ע ונפ"א (כשחל ביום ב׳ וה׳ - קודם שומר ישראל) יש להשמיט: אשרי [כיון שכבר אמרו בסדר התפילה.], ח"ק, לך ה׳ הצדקה, שומע תפילה, סלח לנו [נתקנו כנגד פסוד"ז (לבוש. מנהגים) - והרי אמר פסוד"ז.], א-ל ארך אפים [כיון שכבר אמרו בסדר התפילה.] אשמנו [כיון שכבר אמרו פעם אחת ואין מתודין באותה תפילה אלא פ"א (פע"ח שער הסליחות ספ"ח).], ואומרים אבינו מלכנו ה א ר ו ך [כמו בכל עשי"ת (טושו"ע או"ח סתר"ב ס"א).], ובסופם - ח צ י ק ד י ש ולא ק"ש, כמובן.

הערה: נ"ל, אשר כשאומרים הסליחות בסדר התפלה אין לומר גם הפיוט אז טרם כו׳ - כיון שהוא פ ת י ח ה ואין לזה ענין ב א מ צ ע התפלה, אבל לא מלאני לבי להורות כן עד שאמצא עוד ראי׳ לזה.
והוא הדין לאמירת ויאמר דוד אל גד גו׳ רחום וחנון גו׳ - אשר נ"ל שאין לאומרם לאחר נפ"א שאמר בתפילתו.

עד כאן לשון הרבי, וכן הוא מנהגנו - שאומרים סליחות בתוך התפילה ומדלגים כל הנ"ל (כולל מה שנכתב באותיות הקטנות, וכולל גם את "כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים" שהוא סיומה של הפתיחה) ומתחילים דרשו ה׳ בהמצאו.

אצלנו תמיד (בתעניות ובעשי"ת, בשחרית ובמנחה, כמובן שבמנחה א"א והוא רחום ולא סליחות, וכן בשחרית זה רק בימים המתאימים) מיד אחרי שמו"ע אומרים וידוי וי"ג מידות ונפ"א, ורק אחריהם אומרים (בסדר זה) והוא רחום, סליחות, אבינו מלכנו הארוך (במקום הקצר), ואנחנו לא נדע, קדיש.

[פרי יהושע]

אבאר יותר מה שהתחיל קודמי, נוסח הסליחות כמו שכתב הלבוש נתקן כסדר תפילה בפני עצמו, דהיינו יש בו פתיחה של אשרי כנגד השבח של פסוד"ז לפני התפילה ואמירת קדיש, לך ה' הצדקה וכו' אולי כנגד ברכות ק"ש, וי"ג מידות הן כנגד תפילת העמידה, ואח"כ יש נפ"א אמירת תחנונים ווידוי כמו בכל תפילה וקדיש שלם. אם אומרים סליחות אחרי התפילה יש לשלב רק את הקטעים של י"ג מידות שהן הפכים לחלק מהתפילה ואת נפ"א ותחנונים שהן משתלבים בתפילה עצמה.
וכעת לעניין השאלה היכן לקבוע את אבינו מלכינו, הלא א"מ נתקן גם כנגד השמו"ע כמבואר בגמ' תענית ולכן הוא צמוד לתפילת שמו"ע, ולכן נראה פשוט שמקומו קודם אמירת תחנון, והיינו כמו בכל ת"צ לומר את הי"ג מידות וכל הפיוטים המתלווים, ואחר כך אבינו מלכינו ואח"כ לנפול אפים ואם רוצים להמשיך להתחנן בישיבה ולהוסיף כל התחינות שאומרים שם לומר שם, ואחר שומר ישראל ואנחנו לא נדע בעמידה וח"ק, וז"ב.

[שבטיישראל]

וכעת לעניין השאלה היכן לקבוע את אבינו מלכינו, הלא א"מ נתקן גם כנגד השמו"ע כמבואר בגמ' תענית ולכן הוא צמוד לתפילת שמו"ע, ולכן נראה פשוט שמקומו קודם אמירת תחנון, והיינו כמו בכל ת"צ לומר את הי"ג מידות וכל הפיוטים המתלווים, ואחר כך אבינו מלכינו ואח"כ לנפול אפים ואם רוצים להמשיך להתחנן בישיבה ולהוסיף כל התחינות שאומרים שם לומר שם, ואחר שומר ישראל ואנחנו לא נדע בעמידה וח"ק, וז"ב.

ע"פ האריז"ל אסור להפסיק בין חזרת הש"ץ לתחנון ומיד אחר החזרה צ"ל וידוי י"ג מידות ונפ"א ורק אחר נפ"א אפשר להפסיק לסליחות ולאבינו מלכנו.
ומהאי טעמא נהגו מתפללי "נוסח ספרד" לומר אבינו מלכנו רק אחר נפ"א (ולפני שומר ישראל או והוא רחום בשני וחמישי).

[איקטורין]

ע"פ האריז"ל אסור להפסיק בין חזרת הש"ץ לתחנון ומיד אחר החזרה צ"ל וידוי י"ג מידות ונפ"א ורק אחר נפ"א אפשר להפסיק לסליחות ולאבינו מלכנו.
ומהאי טעמא נהגו מתפללי "נוסח ספרד" לומר אבינו מלכנו רק אחר נפ"א (ולפני שומר ישראל או והוא רחום בשני וחמישי).

החיד"א במדבר קדמות [מערכת נ' אות ב'] כתב לא כך, וכן פסק בחזו"ע שמנהג ב"ס לומר מיד אבינו מלכנו.
מנהג אשכנז - מי שלא אומר וידוי אומר מיד אבינו מלכנו, ואם יש וידוי אזי לאחר הוידוי קודם נפ"א אומר אבינו מלכנו - כ"כ במט"א סי תר"ב סי"א וסכ"ז.

אשמח למקור לנוסח הסידורים שאומרים אבינו מלכנו לאחר נפ"א.

מדבר קדמות (1).jpg (169.36 KiB) נצפה 1465 פעמים

[כדכד]

הסברא שלהם היא ודאי כמו שכתב הרב שבטי ישראל לפניך והרב עזריאל ברגר באשכול על אבינו מלכנו באמצע תחנון שאין להפסיק בין העמידה לבין נפ"א.
אמנם הבאת מהרב חיד"א שכתב שאין לחוש לזה אבל מסתבר מאד שאחרים כן חשו
ואדרבה סברת הרב חיד"א אינה ברורה ולכאורה הוא המוציא מההנחה הפשוטה שאין להפסיק