עמקן כתב:באידיש משתמשים באותיות במקום נקודות, כגון א' לקמץ או פתח [פעמים בנוסף לנוקה מתחתיו] או ע' במקום סגל. הם הסירו כל זה.
זה ניכר במיוחד בשמות שאפשר לראות איות הישן לאומת החדש. כגון: מיללער/מילר, קאפלאן/קפלן, פראנקעל/פרנקל, קויפמאן/קופמן. וכהנה וכהנה.
עמקן כתב:באידיש משתמשים באותיות במקום נקודות, כגון א' לקמץ או פתח [פעמים בנוסף לנוקה מתחתיו] או ע' במקום סגל. הם הסירו כל זה.
זה ניכר במיוחד בשמות שאפשר לראות איות הישן לאומת החדש. כגון: מיללער/מילר, קאפלאן/קפלן, פראנקעל/פרנקל, קויפמאן/קופמן. וכהנה וכהנה.
גימפעל כתב:עמקן כתב:באידיש משתמשים באותיות במקום נקודות, כגון א' לקמץ או פתח [פעמים בנוסף לנוקה מתחתיו] או ע' במקום סגל. הם הסירו כל זה.
זה ניכר במיוחד בשמות שאפשר לראות איות הישן לאומת החדש. כגון: מיללער/מילר, קאפלאן/קפלן, פראנקעל/פרנקל, קויפמאן/קופמן. וכהנה וכהנה.
מהו ההמשך על האותיות בי"ת חי"ת וכ"ף ?
וכן מהו איות אל-עברי ?
ועוד והוא העיקר, אם ההשמטה של אתיות הניקוד, מגיע מקבוצות אלו למה אנו נוהגים כך ?
עמקן כתב:גימפעל כתב:עמקן כתב:באידיש משתמשים באותיות במקום נקודות, כגון א' לקמץ או פתח [פעמים בנוסף לנוקה מתחתיו] או ע' במקום סגל. הם הסירו כל זה.
זה ניכר במיוחד בשמות שאפשר לראות איות הישן לאומת החדש. כגון: מיללער/מילר, קאפלאן/קפלן, פראנקעל/פרנקל, קויפמאן/קופמן. וכהנה וכהנה.
מהו ההמשך על האותיות בי"ת חי"ת וכ"ף ?
וכן מהו איות אל-עברי ?
ועוד והוא העיקר, אם ההשמטה של אתיות הניקוד, מגיע מקבוצות אלו למה אנו נוהגים כך ?
א' באידיש של היום לא משתמשים באות ח' ודומני גם ך', אלא רק באות כ'. גב' זלזניק, בתו של הגאון ר' ניסן קרליץ, כותבת ספרים לבתי ספר באידיש, והיא טוענת שזה בהשפעת המשכילים. מצאתם סמוכים לדבריה.
ב' אין לי תשובה. עליך אין טענות.
תוכי מדבר כתב:אבקש בתור מי שהתחיל את האשכול הזה להצמד להנושא העיקרי של הסידור האופטמלי.....
תוכי מדבר כתב:הסידור עבור כל מי שרוצה להתפלל נוסח אשכנז אמיתי ללא תיקונים של אנשים שאין להם רשות לשלוח יד בסידור הקודש
תוכי מדבר כתב:הסידור עבור כל מי שרוצה להתפלל נוסח אשכנז אמיתי ללא תיקונים של אנשים שאין להם רשות לשלוח יד בסידור הקודש
גימפעל כתב:אגב העיסוק בפונטים מצאתי מקום לשאול,
מהו כוונת המספר על אל"ף בי"ת מופשט ?
בן ראובן כתב:גימפעל כתב:אגב העיסוק בפונטים מצאתי מקום לשאול,
מהו כוונת המספר על אל"ף בי"ת מופשט ?
הקטע אינו עוסק בציונים אלא בקומוניסטים היהודים ברוסיה (הייבסקציה). הללו שינו את כתיב המלים שמוצאן בלשון הקודש והעניקו להן כתיב אידישאי כדי לטשטש את הקשר למקור היהודי. כך למשל כתבו "מילכאָמע" במקום מלחמה, ובמקום חשבון כתבו "כעזשבנ" (בנו"ן כפופה. גם האותיות הסופיות נפלו קרבן לשינויי הכתיב שלהם).
הכהן כתב:היום טען לי פלוני, ששגגה ביד המדפיסים את ההוספות ה'נדירות' של התפילה באותיות קטנות. שהרי את התפילה עצמה יודע המתפלל בעל פה, בעוד שאת 'על הניסים' הוא צריך לקרוא מהסידור.
ולענין הלכה נראה דאין לגעור במי שמברך מגביה שפלים אף על פי שרבינו לא הזכירה מכל מקום הני אשלי רברבי העיטור והרוקח והאגודה כדאי הם לסמוך על עדותם ומשמע שכך היו נוהגין לומר ברכה זו ומי הוא שיבא לחלוק על קבלת הראשונים דקטנם עבה ממתנינו וכן בברכת הנותן ליעף כח דהמנהג פשוט מקדמונינו ומאבותינו לאומרה אין רשות לשום גדול בדורו לגעור בשום אדם שלא לאומרה כל שכן שאין לשנות הסדורים שלא להדפיס ברכות אלו מגביה שפלים והנותן ליעף כח בין הברכות ומי שעבר והסירם עתיד ליתן את הדין מיהו הירא את דבר ה' ומוחזק בחסידות ואינו רוצה להכניס עצמו בספק ברכה לבטלה כיון דאיכא נסחי הכי והכי רשאי ומקבל שכר על כוונתו הטובה אבל לא יורה כן לאחרים כל שכן להסיר ברכות אלו מן הסדורים.
הסידורים הנדפסים, אשר באמת אין גם אחד מהם כתקונו בפרט בענין הנקודות והדגש והרפי, ע"כ בררו את האלוף מהר"ר שבתי י"ץ סופר מפרעמשלא, ובקשו ממנו להגיה וכו'... ע"כ בראותינו שהסדור שהדפיס מהר"ר שבתי הנ"ל הוא מוגה מאד בפרט בנקודות ובדגש וברפי, ע"כ גוזרים אנחנו שבכל קהל וקהל מחוייבים לקנות עכ"פ סדור אחד מאותם הסדורים הנ"ל, שיתפלל הש"ץ מתוכו, וגם שאר כל הקהל יגיהו מתוכו את סידוריהם, ולא יהיו עוד נכשלים בענינים הנ"ל שעונשם גדול מאד
איטשע טבריאנער כתב:לדעתי מפריע.
יש לשים לב לא לשנות שינוי דרסטי ממראה הסידור שרגילים אליו מגירסא דינקותא.
יהודה בן יעקב כתב:וכבר שמעתי א' מתפלל לפני העמוד בנוסח שאינו כפי נוסח אשכנז המצוי [על אף שמתכוין להצניע מעשיו, אך מתוך ההרגל טעה ולא קרא בתוך הסידור הרגיל המונח לפניו], וכששאלתיו מנין המקור לנוסח זה השיב לי שכן הוא בחזור ויטרי, אך כששאלתיו שהרי יש שם עוד הרבה שינויים והאם כל תפילתו הוא ע"פ מחזור ויטרי, השיב לי "זה מאד מסתדר לי הנוסח הזה". הוי אומר שהוא המאן דאמר והכל תלוי בשיקול דעתו הרמה.
וכבר ידוע שכן הוא מהלך מחשבותם של "חסידי הגר"א" למיניהם, אלא שתולים עצמם באילן גדול.
תוכי מדבר כתב:
9. חזרת הש"ץ כתפלת החזן בקול כמו בימים נוראים עם כוונת האמן בכל ברכה.
משולש כתב:דוגמא להבדל
משולש כתב:מדוע זה נכון וזה נוח?
עכ"פ יש עוד אפשרות של ישור לד' צדדים (דהיינו שכל טור מיושר לשני הצדדים) ונ"ל יותר גרועה.
המעלה בישור לשני צדדים היא שהקורא מיד שם לב שצריך להמשיך כל שורה בטור המקביל. משא"כ כששניהם מיושרים לימין, זה יותר נראה כשני טורים נפרדים והקורא יטעה לקראם במאונך כאילו הם שני עמודים נפרדים.
עושה חדשות כתב:אולי כדאי להניח בסוף כמה עשרות עמודים של מאמרים קצרים (חצאי עמוד בערך) בענינים הנוגעים לסידור, (ליקוטים וחידושים, טעם הילכתי לאמירה פלונית, גלגולה של נוסחה אלמונית, מאמרי התעוררות שאינם ידועים, וכיו"ב). התפילה מתארכת לעיתים, והעיסוק עם דפי הסידור תמיד יהיה טוב יותר מרפרוף בעלונים.
משולש כתב:דוגמא להבדל
לעומקו של דבר כתב:יש אשכול במטפחת ספרים על סידורים, קח משם דברי חפץ בכל זה.
חוקר ודורש כתב:יש בחור מוכשר ביותר בשם איתמר נתן, יש לו פונטים מקורים בלעדיים שלו. כדאי להתעניין.
בגוגל, למשל.תוכי מדבר כתב:היכן להתעניין?
וכן בתפלת ליל ש"ק, נחוץ עד מאד כי 'אתה קדשת' יחֵל באותו העמוד ד'אתה קדוש'. ודו"ק.פלגינן כתב:או פרשת ציצית בשחרית... [מניסיון ב'אשכול']. אכן חשוב מאוד.עמקן כתב:...הצורך לעבור לצד השני של הדף באמצע נפילת אפיים, קידוש או הושענות...
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 24 אורחים