עושה חדשות כתב:נזכרתי במעשה נאה מהגרש"פ.
הגיע אליו יהודי מבוגר וסיפר לו בהתרגשות שהסנדק שלו היה החזו"א בכבודו ובעצמו...
הגרש"פ הגיב צוננות: בגלל כמה חסרי דעת וגזלני זמן כמו אביך, הפסדנו עוד עשרות סימנים בחזו"א...
אברהם כתב:לגבי גהנום וגן עדן גשמי, הרמב"ם עצמו השיב (פאר הדור מכון ירושלים סימן פ) לשואל מבבל שכתב לו שהעירוהו שאין הגן עדן גשמי וכו' והוא מבקש מהרמב"ם לבאר לו מה הכוונה בגן עדן רוחני, והרמב"ם משיב לו שאין זה עניין חשוב מעיקרי היהדות לדעת אם הגן עדן הוא גשמי או רוחני, ואם הוא סובר שהוא גשמי - מה בכך, העיקר יקיים מצוות ה' וכו'.
[ניכר מהתשובה שהשואל היה איש פשוט, שגם לא ידע לשון הקדש, ולכן ביקש מהרמב"ם לתרגם יד החזקה לערבית, והרמב"ם אמר לו שהוא מצטער גם על פירוש המשניות שכתבו בערבית ע"ש].
כל זה מזיכרון רחוק, כי אין הספר תחת ידי, ואם יבואו האחרים ויעלו התשובה לכאן אודה להם.
יבנה כתב:אברהם כתב:לגבי גהנום וגן עדן גשמי, הרמב"ם עצמו השיב (פאר הדור מכון ירושלים סימן פ) לשואל מבבל שכתב לו שהעירוהו שאין הגן עדן גשמי וכו' והוא מבקש מהרמב"ם לבאר לו מה הכוונה בגן עדן רוחני, והרמב"ם משיב לו שאין זה עניין חשוב מעיקרי היהדות לדעת אם הגן עדן הוא גשמי או רוחני, ואם הוא סובר שהוא גשמי - מה בכך, העיקר יקיים מצוות ה' וכו'.
[ניכר מהתשובה שהשואל היה איש פשוט, שגם לא ידע לשון הקדש, ולכן ביקש מהרמב"ם לתרגם יד החזקה לערבית, והרמב"ם אמר לו שהוא מצטער גם על פירוש המשניות שכתבו בערבית ע"ש].
כל זה מזיכרון רחוק, כי אין הספר תחת ידי, ואם יבואו האחרים ויעלו התשובה לכאן אודה להם.
סי' פ' מדבר על תוספת הדסים וערבות, ולא מצאתי תשובה כדבריך. ועי' בפירוש המשנה לחלק שכותב להדיא שגן עדן הוא גשמי בכדור הארץ, כך שדבריך לא יתכנו. ומסתמא נתכוונת לעולם הבא.
אריה במסתרים כתב:הרב בן ירושלים תודה רבה על תיקון השמועה בעניין הרבי מלובאוויטש ובכלל על דבריך המרתקים המשך להביא עוד דברים!!!
ר' שלמה כבר הרבה שנים כמעט לא שומע באוזן ימין אלא כשרוצים לדבר אתו צריך לדבר לאוזן שמאל.(ולכן לא מומלץ לנסות לשאול אותו שאלה באמצע השיעור משום שהוא יקרא לך עד אליו כדי שהוא יוכל לשמוע בברור מה בפיך)
ראש כתב:דרך אגב, שאלתי אותו בבחרותי אם צריך להיזהר בהנהגות עפ"י קבלה, כמו שלט לשלב אצבעות או להרים מעל הראש וכד' וענה לי שזה רק למי שיש לו שייכות לחלקי תורה אלו.
ומי שלא, אין שום ענין בזה.
שלמה בן חיים כתב:עושה חדשות כתב:נזכרתי במעשה נאה מהגרש"פ.
הגיע אליו יהודי מבוגר וסיפר לו בהתרגשות שהסנדק שלו היה החזו"א בכבודו ובעצמו...
הגרש"פ הגיב צוננות: בגלל כמה חסרי דעת וגזלני זמן כמו אביך, הפסדנו עוד עשרות סימנים בחזו"א...
כמה טוב.
לא הבנתי מה מתהלבים מסיפורים מעין אלו, אני הייתי מעדיף לא להאמין לסיפורים כאלו, האם תגובה כזו לא מעליבה, מה הריווח בצוננות כזו. פשוט לא מבין, ברור לי שלא היה מעשה כזה. לא יתכן שגאון גדול בתורה כהגרש"פ יגיב כך לאדם.
יש נטטיה לאנשים לספר בהתלהבות על תגובות כאלו וליהנות מהעקיצה, עקיצות אין מקומם בבית המדרש, ואם אירע וראית כזה אצל אחד מגדולי ישראל כנראה יש איזה עניינים שעומדים מאחרי זה, אבל לספר כאלו דברים מה התועלת בהם.
ישנם עוד דרכים שאפשר ללמד על ידם בני אדם לא לבזבז לגדולים זמן.
גימפעל כתב:ראש כתב:דרך אגב, שאלתי אותו בבחרותי אם צריך להיזהר בהנהגות עפ"י קבלה, כמו שלט לשלב אצבעות או להרים מעל הראש וכד' וענה לי שזה רק למי שיש לו שייכות לחלקי תורה אלו.
ומי שלא, אין שום ענין בזה.
אפי' שהובא בספרי ההלכה ?
איש_ספר כתב:כוונת ר' אברהם לאגרת הרמב"ם אל מר יוסף אבן ג'אבר, (אגרות הרמב"ם מהדורת ר"י שילת אגרת כ"ד): ואכן בתחילה משתתף הרמב"ם בצער השואל, על שנבצר ממנו להבין משנ"ת "בשביל שהוא לשון משנה", ומקרב אותו בכל מיני לשונות של קרבה להחיות נפשו השפלה: "...שאינך עם הארץ אלא תלמידנו ואהובינו אתה...!
והענין אליו כוון ר' אברהם הנה הוא: "...ומה ששאלת שאבאר לך איך הוא השארות הנפש בעולם הבא וכו' ואני איעצך שלא תעסוק באלו העמוקות וכו' ולא יזיק לך בדעתך שתסבור שבני העולם הבא הם גופות וכו' ואפילו תסבור שהם שהם אוכלים ושותים ומולידים בשמים העליונים או בגן עדן וכו' לא יזיק לך זה בדתך..."
(ומה שציין ר' אברהם לפאה"ד סי' פ, הרי זה מזכרונו המופלא, שכן חלק הלכתי מתוך אותה אגרת ארוכה, העוסק בעניני הוספה על ד' מינים נדפס גם בפאה"ד שם ובמכתם סוכה לד ב ועוד, ונראה שר' אברהם השקוד על מלאכת התקנת המכתם ביקש לראות הדברים בשרשן עד שזכה לכל דברי האגרת הזאת)
איש_ספר כתב:גימפעל כתב:ראש כתב:דרך אגב, שאלתי אותו בבחרותי אם צריך להיזהר בהנהגות עפ"י קבלה, כמו שלט לשלב אצבעות או להרים מעל הראש וכד' וענה לי שזה רק למי שיש לו שייכות לחלקי תורה אלו.
ומי שלא, אין שום ענין בזה.
אפי' שהובא בספרי ההלכה ?
דבר שלא מיוסד על ש"ס ופוסקים, נשאר כזה גם אחרי שמובא בספרי הלכה (וגם אחרי שבחב"ד נזהרים בו)
עכ"פ הא קמן, שהרמב"ם עצמו סבר שאין זה נושא חשוב להתעסק בו [להמון העם] האם הגן עדן והעוה"ב הוא בתענוגים גשמיים או רוחניים.
איש_ספר כתב:(וגם אחרי שבחב"ד נזהרים בו)[/size]
אוצר החכמה כתב:עכ"פ הא קמן, שהרמב"ם עצמו סבר שאין זה נושא חשוב להתעסק בו [להמון העם] האם הגן עדן והעוה"ב הוא בתענוגים גשמיים או רוחניים.
מדובר כאן בהשקפה המוסלמית על העולם הבא עליה לועג הרמב"ם כידוע. וכל מה שאפשר ללמוד מעניין הזה הוא שהרמב"ם ידע מתי אדם אנוס מחמת דלות שכלו וכמו שהוזכר בלבו הרחום ידע להשיב את נפשו של השואל ואין למדים הלכה מפי מעשה. ותל"מ.
[אינני בטוח במה שכתבת לגבי ההשקפה המוסלמית אבל זה מגונה ומבחיל לעסוק בזה אז לא חשוב]
אוצר החכמה כתב:הרב אלישיב לא הקפיד בזה כידוע.
יש גם "ליטאים" שלא אוכלים שפיץ של לחם. (אני לא מתכוון להשוות).ברקים רב כתב:איש_ספר כתב:(וגם אחרי שבחב"ד נזהרים בו)[/size]
מסקרן אותי: אצל הליטאים לא מקפידים שלא לשלב אצבעות הידיים?
איש_ספר כתב:יש גם "ליטאים" שלא אוכלים שפיץ של לחם. (אני לא מתכוון להשוות).ברקים רב כתב:איש_ספר כתב:(וגם אחרי שבחב"ד נזהרים בו)[/size]
מסקרן אותי: אצל הליטאים לא מקפידים שלא לשלב אצבעות הידיים?
אין לי מידע מדויק, אבל ברור שלא מקפידים ע"ז באותו מידת חומרה כמו אצל חסידים. ראיתי פעם סדרת תמונות של גדולים היושבים כשאצבעותיהם שלובות. הזכור לי עתה הוא הגרא"ז.
נתן כתב:א. האם ענין שילוב אצבעות הידיים מובא בספרי הלכה ?
עקביה כתב:נתן כתב:א. האם ענין שילוב אצבעות הידיים מובא בספרי הלכה ?
ט"ז אורח חיים סימן צה ס"ק ג
וחלילה לפכר ידיו בעת שלום כי הוא מוריד דין על עצמו בזה ח"ו כידוע.
(אף שהט"ז מביא דבר זה אין זה פסק הלכה, אלא 'עניין', ואין בציטוט זה משום תפיסה על ר' שלמה פישר).
עקביה כתב:נתן כתב:א. האם ענין שילוב אצבעות הידיים מובא בספרי הלכה ?
ט"ז אורח חיים סימן צה ס"ק ג
וחלילה לפכר ידיו בעת שלום כי הוא מוריד דין על עצמו בזה ח"ו כידוע.
(אף שהט"ז מביא דבר זה אין זה פסק הלכה, אלא 'עניין', ואין בציטוט זה משום תפיסה על ר' שלמה פישר).
[/color]נתן כתב:א. האם ענין שילוב אצבעות הידיים מובא בספרי הלכה ?
ב. אני למדתי את זה מאבי מורי שכמדומני למד כן מהגאון המשגיח ר' דן סגל שליטא (אולי אשאל אותו עוד פעם), והוא כידוע ליטאי, אלא שאין לדמות
ג. [color=#40BF00]אחרי קריאת כל האשכול הי' נראה לי שהג"ר ש"פ על אף גדלותו הגדולה בתורה הוא ירושלמי ותיק וזהו פשר כל קיצוניותו ואופן ביטויו וזלזולו בגדולים למי שמכיר דרכי הדיבור של הירושלמיים, ומסתמא הוא גם פשר גדלותו בתורה ובענוה המאפיין כל גדולי ירושלים, ואין אני ממעט מגדלותו ומכבודו ח"ו, אלא שאם צדקתי אז א"א ללמוד מדבריו הדרכה ממש כיון שאינו בדקדוק אלא דרך החיים.
עקביה כתב:נתן כתב:א. האם ענין שילוב אצבעות הידיים מובא בספרי הלכה ?
ט"ז אורח חיים סימן צה ס"ק ג
וחלילה לפכר ידיו בעת שלום כי הוא מוריד דין על עצמו בזה ח"ו כידוע.
(אף שהט"ז מביא דבר זה אין זה פסק הלכה, אלא 'עניין', ואין בציטוט זה משום תפיסה על ר' שלמה פישר).
גימפעל כתב:נפסק גם בשוה"ר.
א. עניין זה של הימנעות מנהיגה ופסיקה ע"פ קבלה, הוא יסודי בעיני הרב מאוד. כמדומני שהיה לו בזה גם דו''ד חריף עם ר''י הלל (בעניין הנחת שני תפילין ש''ר). אפילו בדבר שכתב המג''א ופשט בישראל כמו חילוק הנוסח בתפילות שבת (בה-בו-בם) דעתו לומר תמיד בה.
ב. בניגוד למה שהשתמע אצל כמה מהמגיבים פה, שלימוד הקבלה צדדי ושולי אצלו, הוא אחד מעיסוקיו המרכזיים של הרב. עד כדי כך שאמר לי פעם: "אם הייתי משקיע בלימוד כמו שהשקעתי בקבלה, הייתי נהיה תלמיד חכם".
עקביה כתב:מ"מ טעות תהיה לקרוא לזה איסור.
נתן כתב:שיהא רק 'עניין' אבל הוא נחלת הכלל ולא של המקובלים כי הט"ז מדבר לכלל ישראל, ודלא כדברי הג"ר שלמה פישר שאמר 'דמי שאין לו שייכות לחלקי תורה אלו אין שום ענין בזה', ולדוגמא בעלמא (אולי יש לחלק) דברי השו"ע שיש להתחיל כל דבר מהימין הוא ג"כ 'ענין'
עניין זה של הימנעות מנהיגה ופסיקה ע"פ קבלה, הוא יסודי בעיני הרב מאוד. כמדומני שהיה לו בזה גם דו''ד חריף עם ר''י הלל (בעניין הנחת שני תפילין ש''ר). אפילו בדבר שכתב המג''א ופשט בישראל כמו חילוק הנוסח בתפילות שבת (בה-בו-בם) דעתו לומר תמיד בה.
איש_ספר כתב:המחלוקת לא נולדה עם רש"פ. הרב חיד"א בכמה מקומות מתעמת עם הגישה הסוברת שדברי האר"י לא נועדו אלא למצניעיהם וכו', משמע שהיתה גישה רווחת כזו.
שלמה בן חיים כתב:עושה חדשות כתב:נזכרתי במעשה נאה מהגרש"פ.
הגיע אליו יהודי מבוגר וסיפר לו בהתרגשות שהסנדק שלו היה החזו"א בכבודו ובעצמו...
הגרש"פ הגיב צוננות: בגלל כמה חסרי דעת וגזלני זמן כמו אביך, הפסדנו עוד עשרות סימנים בחזו"א...
כמה טוב.
לא הבנתי מה מתהלבים מסיפורים מעין אלו, אני הייתי מעדיף לא להאמין לסיפורים כאלו, האם תגובה כזו לא מעליבה, מה הריווח בצוננות כזו. פשוט לא מבין, ברור לי שלא היה מעשה כזה. לא יתכן שגאון גדול בתורה כהגרש"פ יגיב כך לאדם.
יש נטטיה לאנשים לספר בהתלהבות על תגובות כאלו וליהנות מהעקיצה, עקיצות אין מקומם בבית המדרש, ואם אירע וראית כזה אצל אחד מגדולי ישראל כנראה יש איזה עניינים שעומדים מאחרי זה, אבל לספר כאלו דברים מה התועלת בהם.
ישנם עוד דרכים שאפשר ללמד על ידם בני אדם לא לבזבז לגדולים זמן.
איש_ספר כתב:המחלוקת לא נולדה עם רש"פ. הרב חיד"א בכמה מקומות מתעמת עם הגישה הסוברת שדברי האר"י לא נועדו אלא למצניעיהם וכו', משמע שהיתה גישה רווחת כזו.
בן ירושלים כתב:שלמה בן חיים כתב:עושה חדשות כתב:נזכרתי במעשה נאה מהגרש"פ.
הגיע אליו יהודי מבוגר וסיפר לו בהתרגשות שהסנדק שלו היה החזו"א בכבודו ובעצמו...
הגרש"פ הגיב צוננות: בגלל כמה חסרי דעת וגזלני זמן כמו אביך, הפסדנו עוד עשרות סימנים בחזו"א...
כמה טוב.
לא הבנתי מה מתהלבים מסיפורים מעין אלו, אני הייתי מעדיף לא להאמין לסיפורים כאלו, האם תגובה כזו לא מעליבה, מה הריווח בצוננות כזו. פשוט לא מבין, ברור לי שלא היה מעשה כזה. לא יתכן שגאון גדול בתורה כהגרש"פ יגיב כך לאדם.
יש נטטיה לאנשים לספר בהתלהבות על תגובות כאלו וליהנות מהעקיצה, עקיצות אין מקומם בבית המדרש, ואם אירע וראית כזה אצל אחד מגדולי ישראל כנראה יש איזה עניינים שעומדים מאחרי זה, אבל לספר כאלו דברים מה התועלת בהם.
ישנם עוד דרכים שאפשר ללמד על ידם בני אדם לא לבזבז לגדולים זמן.
אכן שמעתי המעשה מבעל הדבר עצמו, יהודי ת"ח חשוב.הו א סיפר זאת בהתפעלות.
אציין רק שהחזו"א היה מקבל הרבה פעמים סנדקאות, ור' שלמה שמעריץ אותו ראה בענין הפסד בתורה של כלל ישראל "שיש לנו רק 7 חלקים של חזו"א ולא יותר".
באופן כללי המבט שלו על הרבה ענינים תלוי בחזון איש. מי שיודע ללמוד חזו"א הוא ת"ח, מי שמזלזל בחזו"א ראוי לכל גינוי וכו'. פעם אמר לי על עצמו שהוא לא זכה להבין את החזו"א כמו חבורת הקדושים של איתרי (הרבנים גלבר, פטרובר, אייזנטל ועוד).
בענין החזון איש התבטא פעם שהיה גדול האחרונים מאז הגר"א, והיו גאוני עולם בדורות אלו כמו ר' חיים מואלוזין ורעק"א אבל החזו"א הגדול מכולם. (לא ציטוט מדויק אבל רוח הדברים שמעתי ממנו.)
איש_ספר כתב:גימפעל כתב:ראש כתב:דרך אגב, שאלתי אותו בבחרותי אם צריך להיזהר בהנהגות עפ"י קבלה, כמו שלט לשלב אצבעות או להרים מעל הראש וכד' וענה לי שזה רק למי שיש לו שייכות לחלקי תורה אלו.
ומי שלא, אין שום ענין בזה.
אפי' שהובא בספרי ההלכה ?
דבר שלא מיוסד על ש"ס ופוסקים, נשאר כזה גם אחרי שמובא בספרי הלכה (וגם אחרי שבחב"ד נזהרים בו)
בן ירושלים כתב:ברצוני לשתף את חברי הפורום במחשבה שכבר מנקרת לי רבות.
ידוע שהאחים פישר הם מאד מקוריים וללא מוסכמות מחייבות. אצל ר' שלמה – התברר רבות באשכול זה, ר' ישראל יעקב בפסקים המקוריים (היתר למעוברות שלא לצום אפילו ביוה"כ, מראות וכו')וכן בכל ענין הסגולות, ר' מאיר צבי ג"כ אם כי במידה מועטת ("מי אמר ש"שימוש" עוזר, הרי ערבך ערבא צריך"), ר' משה (פרסם מאמר שאסור לומר בליל תשעה באב את הקינה שהמזלות בוכים, וצריך למחקה).
אולי כיון שהם גדלו בבית של בעל תשובה שמרד במוסכמות מבית אבא ואחר כך בא לבדו לירושלים, עם כל ההתלהבות, קבל על עצמו את דרך החיים והלבוש הירושלמי, ובעיקר חי בלי שום מסורת ומנהגי אבות, אין להם ערך רב למה שמקובל ומה שנהגו ואין להם אלא מה שנראה להם כעיקר מתוך הכתובים.
זו גם התחושה לענין רי"ש זילברמן שבא לכאן בגפו וחיפש דרכו בחיים.
לשם השואה, אצל ר' ש"ז אויערבאך רואים את הגישה של מנהג אבותיכם, ואיך האבא שלך נוהג וכו'
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 326 אורחים
