על אלה חשכו עיננו - מרן הגרי"ש אלישיב זצלה"ה

[אלטנוישול]

אחרי שזכינו בחסדי השי"ת שהר הקדש והמקדש חמדת ישראל נמצא ברשותנו, ורבים מהמון בית ישראל נוהרים לראות עין בעין את מקום הקדש והמקדש. ויש מהם שנכנסים בשטח הר הבית אשר מדורי דורות אנו מוזהרים ונמנעים מלהיכנס בשטח הר הבית כולו פן ניכשל ח"ו באיסור חמור בפגיעה בטהרת המקום הקדוש הזה. זאת ועוד, ברבות הימים נעלם מאתנו המקום המדוייק של המקדש וכל הנכנס אל שטח הר הבית עלול להכנס מבלי יודעים אל מקום המקדש וקדש הקדשים, ואז ייכשל באיסור חמור של כרת ח"ו. לפיכך אנו חוזרים ומזהירים על מה שהוזהרנו מכבר שבל יהין איש ואשה להיכנס לכל שטח הר הבית, בלי הבדל דרך איזה שער שנכנסים בו, ומלבד עצם הזהירות מאיסור חמור זה של פגיעה בטהרת מקום הקדש והמקדש, יש גם מצוה רבה של מורא המקדש ושמירתו

מה משמעות ה"זכיה" וה"ברשותנו" אליבא דהרב אלישיב?

[לעומקו של דבר]

אחרי שזכינו בחסדי השי"ת שהר הקדש והמקדש חמדת ישראל נמצא ברשותנו, ורבים מהמון בית ישראל נוהרים לראות עין בעין את מקום הקדש והמקדש. ויש מהם שנכנסים בשטח הר הבית אשר מדורי דורות אנו מוזהרים ונמנעים מלהיכנס בשטח הר הבית כולו פן ניכשל ח"ו באיסור חמור בפגיעה בטהרת המקום הקדוש הזה. זאת ועוד, ברבות הימים נעלם מאתנו המקום המדוייק של המקדש וכל הנכנס אל שטח הר הבית עלול להכנס מבלי יודעים אל מקום המקדש וקדש הקדשים, ואז ייכשל באיסור חמור של כרת ח"ו. לפיכך אנו חוזרים ומזהירים על מה שהוזהרנו מכבר שבל יהין איש ואשה להיכנס לכל שטח הר הבית, בלי הבדל דרך איזה שער שנכנסים בו, ומלבד עצם הזהירות מאיסור חמור זה של פגיעה בטהרת מקום הקדש והמקדש, יש גם מצוה רבה של מורא המקדש ושמירתו

מה משמעות ה"זכיה" וה"ברשותנו" אליבא דהרב אלישיב?

את"ל, שיהודים יכולים להתפלל בכותל. כידוע חיבתו והערכתו של הרב לכותל המערבי.
(ותמיד כשהייתה איזה צרה היה אומר שיעשו עצרת תפילה שם דווקא).

[אלטנוישול]

רק שהרב אלישיב כותב על "הר הקודש".

[לעומקו של דבר]

רק שהרב אלישיב כותב על "הר הקודש".

אפשר לומר שמכיוון שהר הקודש נמצא ברשותינו גם הכותל נמצא ברשותינו. א"א טכנית לזה בלא זה. ובכלל הכותל גם הוא קדוש והוא בכלל ההר.
מ"מ ההמשך שם הוא מיד "ורבים מהמון בית ישראל נוהרים לראות עין בעין את מקום הקדש והמקדש", והפשטות שזהו הסבר על מהות הזכות. והיינו או שיש אפשרות לראות את הר הבית, או להתפלל בכותל.
כ"ז לו יצוייר שאפשר לדייק מכל מילה.

[אלטנוישול]

משום מה נראה לי שיותר מזה יש כאן. לא רק האפשרות להתפלל ע"י הכותל המערבי, שהייתה קיימת איכשהו גם בימי המנדט.

העולה מדבריו שהעובדה שהר הבית (היה) מצוי "ברשותנו" - לכאורה כוונתו - בשלטון יהודי, בשלטון המדינה, היא "זכות".

חשקה נפשי לדעת האם "זכות" זו היא "רגש" טבעי וכד', או שיש כאן "גדר" כלשהו?

[הוה אמינא]

כל אחד כאן מפרש מהרהורי ליבו.
זה לממלכתיות המדינה וזה לרגש, זה לאיזה גדר הלכתי או אחר.
למה לא להבין פשוט!!

על זה היה דוה ליבנו וגו' שועלים הילכו בו. וב"ה ניקו את הכותל המערבי מזוהמתם ולכלוכם של הערבים.
מי שהכותל המערבי מקודש בעיניו לפחות כביתו ולפחות כבית כנסת, איך לא יתרונן על המצב החדש שזה כבר נגאל מהם וחזרנו לאפשרות להתפלל בו. ולו יהי ע"י חרשו"ק או אוה"ע. לאו דוקא מצד שזה ע"י צה"ל או המדינה.

[אלטנוישול]

כל אחד כאן מפרש מהרהורי ליבו.
זה לממלכתיות המדינה וזה לרגש, זה לאיזה גדר הלכתי או אחר.
למה לא להבין פשוט!!

על זה היה דוה ליבנו וגו' שועלים הילכו בו. וב"ה ניקו את הכותל המערבי מזוהמתם ולכלוכם של הערבים.
מי שהכותל המערבי מקודש בעיניו לפחות כביתו ולפחות כבית כנסת, איך לא יתרונן על המצב החדש שזה כבר נגאל מהם וחזרנו לאפשרות להתפלל בו. ולו יהי ע"י חרשו"ק או אוה"ע. לאו דוקא מצד שזה ע"י צה"ל או המדינה.

אין הרהור לב חזק מה"פשט" ה"פשוט" שאתה רוצה להלביש "בפשיטות" על דברי הרב אלישיב.

[מה שנכון נכון]

הפסיקה שלו.... (של הרב ד"ר בנימין לאו)

אולם יל"ע במה שכתב שם להוכיח שדין עמידה הוא רק דרבנן מדברי הרב אריה לייב. וז"ל:

המשמעות של "למדו מפי השמועה" (שכתב הר"מ) הוא שזהו דין מדרבנן, הנלמד באסמכתא מן הפסוקים. כך כותב במפורש הרב אריה לייב, בעל טורי אבן (מאה 18, ליטא) בחידושיו למסכת מגילה (כד ע"ב)...

ולפלא שהשמיט את סוף דבריו של הרב אריה לייב....
וצע"ג.

כעת ראיתי שבפרסום מורחב ומאוחר יותר של פסיקה זו (הוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, טבת תשע"ו דצמבר 2015) לא הסתייע מדברי הטורי אבן, ולא הביאם כלל.

[בברכה המשולשת]

הפסיקה שלו.... (של הרב ד"ר בנימין לאו)

אולם יל"ע במה שכתב שם להוכיח שדין עמידה הוא רק דרבנן מדברי הרב אריה לייב. וז"ל:

המשמעות של "למדו מפי השמועה" (שכתב הר"מ) הוא שזהו דין מדרבנן, הנלמד באסמכתא מן הפסוקים. כך כותב במפורש הרב אריה לייב, בעל טורי אבן (מאה 18, ליטא) בחידושיו למסכת מגילה (כד ע"ב)...

ולפלא שהשמיט את סוף דבריו של הרב אריה לייב....
וצע"ג.

כעת ראיתי שבפרסום מורחב ומאוחר יותר של פסיקה זו (הוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, טבת תשע"ו דצמבר 2015) לא הסתייע מדברי הטורי אבן, ולא הביאם כלל.

וזה משנה משהו בעצם "הפסיקה"?

[מה שנכון נכון]

וזה משנה משהו בעצם "הפסיקה"?

אולי היה אמור לשנות, כי כעת יש לו פחות תנא דמסייע.
אבל הנדון כאן כלל לא היה עצם הפסיקה.

[בברכה המשולשת]

וזה משנה משהו בעצם "הפסיקה"?

אולי היה אמור לשנות, כי כעת יש לו פחות תנא דמסייע.
אבל הנדון כאן כלל לא היה עצם הפסיקה.

הנדון היה כיפוף ההלכה, רח"ל, כדי להכפיפה לשיטות החשיבה והמוסר של הגויים.

[מה שנכון נכון]

דברתי על הנדון שלי בהודעה שכתבתי בעבר, ושעליה באתי להוסיף כעת. ותל"מ.

[בברכה המשולשת]

דברתי על הנדון שלי בהודעה שכתבתי בעבר, ושעליה באתי להוסיף כעת. ותל"מ.

ייש"כ גדול.

[מה שנכון נכון]

ואם כבר, הנה חידוש מופלא מהתשובה הנ"ל:

מנבואת הנביא מלאכי לומד רש"י (ויקרא כא,יח) שפסול הכוהן בעל מום בעבודת המקדש נובע מהסכמות חברתיות. אבן הבוחן לקבלת כוהן לעבודה ייצוגית היא האפשרות שהוא יתקבל לעבודה אצל הפחה. על פי הבנה זו — מעמדם של כוהנים בעלי מום עשוי להיות דבר המשתנה מתקופה לתקופה, בהתאם לנורמות הייצוגיוּת הנהוגות במוסדות השלטון בנקודת זמן נתונה.
ובהערה: מורי ורבי הרב אהרן ליכטנשטיין דחה בתוקף את דבריי ופרסם ביקורת עליהם. ראו "ההלכה איננה שוויונית", צהר לשבת 397 (אייר תשע"ב). לאחר ששוחחתי אתו (ראו תגובתי שם) הוא חזר בו מרוב הדברים.

[משה ובני ישראל]

מה הסיפור של הספר הזה ? (בבקשה רק ללא פוליטיקה)
https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?195683

[אוצר החכמה]

זה ספר מפורסם על הרב אלישיב. מה אתה מתכוון כשאתה כותב מה הסיפור של הספר הזה? אם אתה לא רוצה שיכתבו פוליטיקה.

[משה ובני ישראל]

זה ספר מפורסם על הרב אלישיב. מה אתה מתכוון כשאתה כותב מה הסיפור של הספר הזה? אם אתה לא רוצה שיכתבו פוליטיקה.

למה זה יצא כבר בחייו (בתקופה שזה עוד לא היה כל כך מקובל) והאם זה נכון השמועות שהרב זצ"ל היה נגד ההוצאה. (אם אני מבין נכון מדבריך שהתשובה באמת קשורה לפוליטיקה אז עדיף באמת לא להתעסק בזה.)

[אום אני חומה]

זה ספר מפורסם על הרב אלישיב. מה אתה מתכוון כשאתה כותב מה הסיפור של הספר הזה? אם אתה לא רוצה שיכתבו פוליטיקה.

למה זה יצא כבר בחייו (בתקופה שזה עוד לא היה כל כך מקובל) והאם זה נכון השמועות שהרב זצ"ל היה נגד ההוצאה. (אם אני מבין נכון מדבריך שהתשובה באמת קשורה לפוליטיקה אז עדיף באמת לא להתעסק בזה.)

ראשית, התשובה לא קשורה לפוליטיקה.
שנית, גם אני שמעתי כך בזמנו, אאל"ט מאחד הנינים.
שלישית, האינטרס של המו"ל מובן מאליו, ועל אלה חשכו עיננו בהיותו פורץ גדר ואחריו נמשכו עוד רבים.
(אמנם כמדומה שעל הגרע"י יצא עוד קודם אלא שאין משם ראיה, כמובן)

[לייטנר]

כבר בחייו של ר' שמעון שקופ יצא ספר היובל לכבודו (סביר שכאן ניכרת השפעתה של אמריקה), שלא כלל רק את 'שער הקניינים'.
אך כמובן שאי אפשר להשוות זאת לספר שכל כולו מעיישל'ך.

[לעומקו של דבר]

הגרש"ש היה אנוס להסכים בכדי להציל את החזקת הישיבה.

(בזמנו פורסמה מחאה 'רשמית' בשם בני הרב אלישיב ע"ה).

[שלום אידלמן]

מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א סבר שברכת שחלק מחכמתו בדורנו היה אפשר לומר רק על הרב אלישיב.
שאלה: (ע"י ר' מרדכי הגר) החיי אדם (כלל ס"ג) כתב שברכת שחלק מחכמתו ליראיו נוהגת גם בזמן הזה, 1. מי נקרא ת"ח לענין זה, 2. היות והרבה פוסקים סוברים שהיום אין לנו ת"ח האם נאמר בזה ספק ברכות להקל.
והשיב מרן הגר"ח: מו"ח שליט"א
והוסיףלשאול בעל פה ליל תענית אסתר תש"ע
שאלה: שאלתי את רבינו האם אפשר לברך היום ברכת שחלק מחכמתו ליראיו, וענה לי רבינו שעל חמיו הגרי"ש אלישיב שליט"א, ואני שואל האם זהו רשות או חובה, וא"כ אימתי אפשר לברך ברכה זו.
והשיב מרן הגר"ח: אם מותר אז חייבים, בשם ומלכות, אבל בשקט שלא יכעס.
בליל כ"ז שבט תשע"ב נכנסו אצל מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א
שאלה : האם אפשר לעשות ברכה [על מרן הגרי"ש אלישיב]
[ר’ שאול: איזה ברכה?. ואמרתי (רמ"ה) התכוונתי לברכת שחלק מחכמתו, השאלה היא היות והוא בלי הכרה, האם אפשר?
מרן הגר”ח השיב: אפשר לעשות ברכה.
שאלה: הרב אמר לי בזמנו להגיד על מרן הרב אלישיב ברכה, אבל להגיד בשקט, שלא יכעס ועכשיו מכיון בלי הכרה ולא היה כועס.
מרן הגר”ח: הוא יהיה [בהכרה] בעזהי"ת.
שאלו שוב: אבל עכשיו אפשר לומר.
מרן הגר”ח: למה לא?

בשעתו פורסמו חלק מפסקים אלו בגליון אליבא דהילכתא, ושאלתי למו"ר הגר"א גניחובסקי על מי בדורינו אפשר לברך שחלק מחכמתו, והשיב לי שעל רבי חיים קניבסקי, שאילתיו עם ברך עליו פעם, והשיב שלעולם לא עברו שלשים יום שלא ראהו, שאלתיו, ומה יהיה אם יקרה כך, והשיב בנחרצות אופיינית, זה לא קורה!
אמרתי לפניו שראיתי בשם הגר"ח שאפשר לברך על הגרי"ש, השיבני, זה חידוש...

[הוה אמינא]

הגרח שמביא להרבה ירש.jpg (597.75 KiB) נצפה 13535 פעמים

לשאלת השואל "מה הסיפור של הספר הזה" ובלי פוליטיקה, מוגש בכבוד.

[אמיר כרמי]

מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א סבר שברכת שחלק מחכמתו בדורנו היה אפשר לומר רק על הרב אלישיב.
שאלה: (ע"י ר' מרדכי הגר) החיי אדם (כלל ס"ג) כתב שברכת שחלק מחכמתו ליראיו נוהגת גם בזמן הזה, 1. מי נקרא ת"ח לענין זה, 2. היות והרבה פוסקים סוברים שהיום אין לנו ת"ח האם נאמר בזה ספק ברכות להקל.
והשיב מרן הגר"ח: מו"ח שליט"א
והוסיףלשאול בעל פה ליל תענית אסתר תש"ע
שאלה: שאלתי את רבינו האם אפשר לברך היום ברכת שחלק מחכמתו ליראיו, וענה לי רבינו שעל חמיו הגרי"ש אלישיב שליט"א, ואני שואל האם זהו רשות או חובה, וא"כ אימתי אפשר לברך ברכה זו.
והשיב מרן הגר"ח: אם מותר אז חייבים, בשם ומלכות, אבל בשקט שלא יכעס.
בליל כ"ז שבט תשע"ב נכנסו אצל מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א
שאלה : האם אפשר לעשות ברכה [על מרן הגרי"ש אלישיב]
[ר’ שאול: איזה ברכה?. ואמרתי (רמ"ה) התכוונתי לברכת שחלק מחכמתו, השאלה היא היות והוא בלי הכרה, האם אפשר?
מרן הגר”ח השיב: אפשר לעשות ברכה.
שאלה: הרב אמר לי בזמנו להגיד על מרן הרב אלישיב ברכה, אבל להגיד בשקט, שלא יכעס ועכשיו מכיון בלי הכרה ולא היה כועס.
מרן הגר”ח: הוא יהיה [בהכרה] בעזהי"ת.
שאלו שוב: אבל עכשיו אפשר לומר.
מרן הגר”ח: למה לא?

בשעתו פורסמו חלק מפסקים אלו בגליון אליבא דהילכתא, ושאלתי למו"ר הגר"א גניחובסקי על מי בדורינו אפשר לברך שחלק מחכמתו, והשיב לי שעל רבי חיים קניבסקי, שאילתיו עם ברך עליו פעם, והשיב שלעולם לא עברו שלשים יום שלא ראהו, שאלתיו, ומה יהיה אם יקרה כך, והשיב בנחרצות אופיינית, זה לא קורה!
אמרתי לפניו שראיתי בשם הגר"ח שאפשר לברך על הגרי"ש, השיבני, זה חידוש...

לא הבנתי. מה החידוש?


כעת התפרסם שהגרח אמר לברך גם על הגראי"ל שליט"א(יותר נכון ענה לשואל איך לברך) אז כנראה שהגרי"ש הוא דוגמא בעלמא.

[יושב סתר]

הקפצה

[משה ובני ישראל]

מתיקות התורה
http://www.93fm.co.il/wp-content/upload ... 91.mp3?_=5

כמו כן אוצר תמונות.

[צולניק]

מוסף זכרון ליום היא"צ החמישי

[קראקובער]

מויפתים מתחת לאדמה...

IMG_20170726_202057022~2.jpg (685.05 KiB) נצפה 12380 פעמים

[לייטנר]

אני מבקש לא לספר שגלעד שליט נחטף בעזרת מנהרה שנחפרה כבר בשנת תשס"ו...

[מה שנכון נכון]

ומה רמיזא בהני דב"ב כט ע"א.

[ברוז]

מכתב מאביו:

[נשר]

מכתב מאביו:

הדמיון של הכתב לכתב של בנו הגרי"ש, מדהים!

[דן בן יעקב]

בנו בכורו של מרן הגרי"ש זצוקללה"ה,
נסתלק השבת לבית עולמו בשנתו הפ"ז,
היה ת"ח עצום שישיב ולמד מבוקר ועד ליל,
מסר את השיעור ב"תפארת בחורים" כל יום לפני אביו.

[יוסף חיים אוהב ציון]

viewtopic.php?f=19&t=4530&hilit=%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A9+%D7%90#p34935

[יוסף חיים אוהב ציון]

viewtopic.php?f=19&t=16317&p=153401&hilit=%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A9+%D7%90#p153401
???????????.

[נהר שלום]

?

[יוסף חיים אוהב ציון]

האם זה נכון שהגריש"א נקרא ע"ש הרש"ש והבא"ח?

[שיף]

האם זה נכון שהגריש"א נקרא ע"ש הרש"ש והבא"ח?

בספר משוש דור ודור ח"א עמ' 76 הערה 8 נכתב שהנין ר' משה ישראלזון שאל את זקינו מפורש ע"ז והוא לא אישר ולא שלל והוסיף שהלשם הוא זה שהחליט על השם.
בהמשך יש עדות מבן משפחה אחר שהלשם שלח לשאול את מקובלי ירושלים איך לקרוא לו והם קבעו את השם ע"פ טעמים כמוסים.
עדות נוספת שם מר' יצחק פוס חתן הגרז"נ גולדברג שאבי הגרי"ש אמר שהשם הוא משום המשמעות של המילים יוסף שלום.

[יוסף חיים אוהב ציון]

ומה היה צריך אז להוסיף שלום?

[לייטנר]

האם זה נכון שהגריש"א נקרא ע"ש הרש"ש והבא"ח?

בספר משוש דור ודור ח"א עמ' 76 הערה 8 נכתב שהנין ר' משה ישראלזון שאל את זקינו מפורש ע"ז והוא לא אישר ולא שלל והוסיף שהלשם הוא זה שהחליט על השם.
בהמשך יש עדות מבן משפחה אחר שהלשם שלח לשאול את מקובלי ירושלים איך לקרוא לו והם קבעו את השם ע"פ טעמים כמוסים.
עדות נוספת שם מר' יצחק פוס חתן הגרז"נ גולדברג שאבי הגרי"ש אמר שהשם הוא משום המשמעות של המילים יוסף שלום.

אז ללשם נולד נכד בליטא, והוא שלח מכתב למקובלי ירושלים, ובתוך שבוע כבר קיבל מכתב תשובה עם המלצה לשם...

[שיף]

ומה היה צריך אז להוסיף שלום?

תמיד צריך להוסיף שלום בכל הענינים ברוח ובגשם במשפחה ומחוצה לה