איני יודע אם לכך התכוונת אבל בהפטרת חקת כתוב על יפתח.
ובקרח ובלק פתיחת פי האדמה (הארץ) ופתיחת פי האתון. ("ויפתח ה' את פי האתון". חשבתי ע"ז לפני שקראתי חידתך).
יאיר כתב:איני יודע אם לכך התכוונת אבל בהפטרת חקת כתוב על יפתח.
ובקרח ובלק פתיחת פי האדמה (הארץ) ופתיחת פי האתון. ("ויפתח ה' את פי האתון". חשבתי ע"ז לפני שקראתי חידתך).
נתן כתב:ואנכי לא ידעתי פשר מלת וקמוצה
עזריאל ברגר כתב:חידה לא פשוטה לשבוע הנוכחי (בלק בארה"ק, חוקת בחו"ל):
שני נאומים במקביל נקראים
שלו בהפטרת חו"ל
ושלה בקריאת הארץ
ושניהם בתיבה דומה נפתחים
אם תתבקשו למצוא הבדלים
תגלו שהמקראית פתוחה פעמיים
ואילו המאוחרת שבויה וקמוצה
יאיר כתב:שמא בהפטרה 'ויפתח' בשוא וקמץ (שבויה וקמוצה) ובבלק פתוחה פעמיים, פעם אחת ''ויפתח'' בפתח והפתיחה השניה היא עצם פתיחת פי האתון בעצמה.
עושה חדשות כתב:היתכן,
כלי הבלוע מאיסור וזקוק להכשרתו ע"י הגעלה/ליבון, ויהיה הדין שאם נשתמש בו בהרבה איסור (מלבד האיסור הבלוע בו), יהיה דין ההגעלה קל הרבה יותר מאשר אם נשתמש בו בהרבה היתר.
עזריאל ברגר כתב:באיזה מקום התורה מזכירה את שמו של האב, ואילו התרגום נשמע כמי שמתרגם את שמו של הבן?
סעדיה כתב:זרקא בלי סגול - ישעיה מ"ה א' (מוזכר ברש"י מגילה י"ב.)
עזריאל ברגר כתב:עזריאל ברגר כתב:באיזה מקום התורה מזכירה את שמו של האב, ואילו התרגום נשמע כמי שמתרגם את שמו של הבן?
וקרקר כל בני שת
ותרגומו: כל בני אנשא
אנוש הוא בנו של שת
תבא כתב:עזריאל ברגר כתב:עזריאל ברגר כתב:באיזה מקום התורה מזכירה את שמו של האב, ואילו התרגום נשמע כמי שמתרגם את שמו של הבן?
וקרקר כל בני שת
ותרגומו: כל בני אנשא
אנוש הוא בנו של שת
על דרך זה:
היכן בשמו"ע נזכרו איש ונכדו במרחק 2 תיבות ביניהם?
מנצפך כתב:באיזו תפילה אומרים 'בראשית ברכות'?
מנצפך כתב:באיזו תפילה אומרים 'בראשית ברכות'?
תבא כתב:מנצפך כתב:באיזו תפילה אומרים 'בראשית ברכות'?
מודים דרבנן:
יוצרנו יוצר בראשית, ברכות והודאות.
כמו שנאמר (היכן?):
אחד אני - והוא איש
יאיר כתב:כל הכבוד!
ביננו..חיפוש בגוגל או באוצר (גם אני)..ויעיד הניקוד..
בני לבןתבא כתב:יאיר כתב:כל הכבוד!
ביננו..חיפוש בגוגל או באוצר (גם אני)..ויעיד הניקוד..
מי אמר בתנ"ך כל הכבוד?
מנצפך כתב:היכן בתפילה אומרים חמש מילים שהר"ת שלהם 'מנצפכ' [בסדר הזה]?
מנצפך כתב:נחלקו רבי יהודה וחכמים (מכות כב.) בחיוב מלקות שלר"י זה 40 ולחכמים 39. כיצד תהיה היכי תמצי ששניהם יודו שלוקה את אותו מספר מלקות [זאת, בלי לערב מחלוקות שלהם במקומות אחרים בש"ס, אלא רק בעקבות מחלוקתם הזו]?
סעדיה כתב:מנצפך כתב:נחלקו רבי יהודה וחכמים (מכות כב.) בחיוב מלקות שלר"י זה 40 ולחכמים 39. כיצד תהיה היכי תמצי ששניהם יודו שלוקה את אותו מספר מלקות [זאת, בלי לערב מחלוקות שלהם במקומות אחרים בש"ס, אלא רק בעקבות מחלוקתם הזו]?
היכ"ת מפורסם: כשהשליח ב"ד -שעבר כבר על ל"ט לאוין- הלקה את מי שמחוייב מלקות 40 מלקות.
איברא, דהרבה יל"ד בזה.
מנצפך כתב:מה זה 'הה' [שם עצם]?
סעדיה כתב:מנצפך כתב:נחלקו רבי יהודה וחכמים (מכות כב.) בחיוב מלקות שלר"י זה 40 ולחכמים 39. כיצד תהיה היכי תמצי ששניהם יודו שלוקה את אותו מספר מלקות [זאת, בלי לערב מחלוקות שלהם במקומות אחרים בש"ס, אלא רק בעקבות מחלוקתם הזו]?
היכ"ת מפורסם: כשהשליח ב"ד -שעבר כבר על ל"ט לאוין- הלקה את מי שמחוייב מלקות 40 מלקות.
איברא, דהרבה יל"ד בזה.
תבא כתב:מנצפך כתב:מה זה 'הה' [שם עצם]?
אהה.
יחזקאל ל, ב
מנצפך כתב:תבא כתב:מנצפך כתב:מה זה 'הה' [שם עצם]?
אהה.
יחזקאל ל, ב
אני מתכוין לחפץ מסוים [חי צומח או דומם וכדו'] שזה שמו.
תבא כתב:"וכי יכה איש את עין עבדו
ואמר לעשות הפסח
לא תאבה לו ולא תשמע אליו"
פירוש?
מנצפך כתב:סעדיה כתב:מנצפך כתב:נחלקו רבי יהודה וחכמים (מכות כב.) בחיוב מלקות שלר"י זה 40 ולחכמים 39. כיצד תהיה היכי תמצי ששניהם יודו שלוקה את אותו מספר מלקות [זאת, בלי לערב מחלוקות שלהם במקומות אחרים בש"ס, אלא רק בעקבות מחלוקתם הזו]?
היכ"ת מפורסם: כשהשליח ב"ד -שעבר כבר על ל"ט לאוין- הלקה את מי שמחוייב מלקות 40 מלקות.
איברא, דהרבה יל"ד בזה.
אדרבה במקום לסתום אולי תפרש מה שיל"ד בזה?!
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 120 אורחים