איבד מקח, יגננו בעיניו - חידוש נפלא!

[איש_ספר]

Scan_Pic0008 (2).jpg (56.49 KiB) נצפה 5791 פעמים

(מכתבים מחטבים, נ"י תשי"א, מאת וכו' מוהר"ר רפאל מרדכי בארשינסקי, שהיה אב"ד דק"ק האמעל).
מי שיבוא לידו ספר זה, מובטח לו שישבע נחת גם משאר המכתבים שם.

[ישבב הסופר]

הפלא ופלא

[אמרתי אחכמה]

מי שיבוא לידו ספר זה, מובטח לו שישבע נחת גם משאר המכתבים שם.

מצאתי הספר כאן.
יישר כח. ספר מעניין מאד!

[ישבב הסופר]

מעיון מהיר משני המכתבים לנמען, יוצא שהרב מנסה לשכנע את האלמן הטרי שלא לשקוע ביגונו, ושלא ישכנע א"ע שלא ימצא אשה כשרה כאשתו ראשונה, אלא יחפש לעצמו מחברת לבלות ימיו בטוב ושנותיו בנעימים, יעוי"ש כל דברי האגרות. הרב כותב בצורה מתמיהה ובוטה למדי, אבל כשרואים מסקנתו זה מובן יותר.
[נכתב בער"ש בארץ העמים]

[ארי במסתרים]

המכתבים שם מעניינים מאוד (וקצת מוזרים), יש עוד פרטים על הרב המחבר הנ"ל? זה נראה שהוא היה רב ציוני.

[ישבב הסופר]

הנימה הסאטירית והעקיצות ה'תמימות' נמצאים לאורך כל הספר, וכל מכתב בו משעשע לקרוא.

[עשוי לנחת]

למשל פה באמצע העמוד
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41198&st=&pgnum=108 [אקראי לגמרי]

[למאי_נמ?]

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41198&st=&pgnum=84

[עושה חדשות]

משכבר הימים הרהרתי בדבר זה,
הרי מצות ניחום אבלים תרתי אית בה: משום כבוד המת, ומשום נחמתו של החי. והנה אם מצד הענין הראשון אכן ראוי להפליג בשבחיו ומעלותיו של מת, הרי מצד הענין השני היה מן הראוי למעט בזה טובא, (בבחינת "יגננו בעיניו"). ואמנם מצינו שסיפור דברים המסיחים דעתם של האבלים מן הצער, יש בזה משום מצות ניחום, אבל על גינוי המת לא שמענו. ושמא הענין הראשון דוחה את הענין השני.

[ראש]

בדיוק ראיתי באשכול סמוך
viewtopic.php?f=43&t=1205&p=7334&hilit=%D7%90%D7%A8%D7%A0%D7%A7#p7334

[עושה חדשות]

יש"כ.
זכורני שאחד מן הגאונים כ' ספר מעשיות כדי להפיג את צערו של קרובו.
במי ומה מדובר?

[סגי נהור]

משכבר הימים הרהרתי בדבר זה,
הרי מצות ניחום אבלים תרתי אית בה: משום כבוד המת, ומשום נחמתו של החי. והנה אם מצד הענין הראשון אכן ראוי להפליג בשבחיו ומעלותיו של מת, הרי מצד הענין השני היה מן הראוי למעט בזה טובא, (בבחינת "יגננו בעיניו"). ואמנם מצינו שסיפור דברים המסיחים דעתם של האבלים מן הצער, יש בזה משום מצות ניחום, אבל על גינוי המת לא שמענו. ושמא הענין הראשון דוחה את הענין השני.

זו שאלה על גבול הליצנות. פשיטא שדברי השבח לנפטרים יש בהם תועלת ונחמה לאבלים, ומי שישב שבעה בחייו ל"ע יעיד על זה היטב מנסיונו.
והטעם פשוט, כי כך מרגישים האבלים שהמנחמים מבינים את כאבם ומשתתפים בצערם, והדבר מקל עליהם את משא הכאב, וכאילו נוטלים מהם א' מששים. וכ"ז ברור מאליו ופשוט בתכלית.

[עושה חדשות]

משכבר הימים הרהרתי בדבר זה,
הרי מצות ניחום אבלים תרתי אית בה: משום כבוד המת, ומשום נחמתו של החי. והנה אם מצד הענין הראשון אכן ראוי להפליג בשבחיו ומעלותיו של מת, הרי מצד הענין השני היה מן הראוי למעט בזה טובא, (בבחינת "יגננו בעיניו"). ואמנם מצינו שסיפור דברים המסיחים דעתם של האבלים מן הצער, יש בזה משום מצות ניחום, אבל על גינוי המת לא שמענו. ושמא הענין הראשון דוחה את הענין השני.

זו שאלה על גבול הליצנות. פשיטא שדברי השבח לנפטרים יש בהם תועלת ונחמה לאבלים, ומי שישב שבעה בחייו ל"ע יעיד על זה היטב מנסיונו.
והטעם פשוט, כי כך מרגישים האבלים שהמנחמים מבינים את כאבם ומשתתפים בצערם, והדבר מקל עליהם את משא הכאב, וכאילו נוטלים מהם א' מששים. וכ"ז ברור מאליו ופשוט בתכלית.

ודאי שבדרך כלל העובדה היא כמו שכתבת. אבל יש מקרים חריגים היוצאים מן הכלל, כמו אולי במקרה של מכתבים מחטבים הנ"ל, או כיו"ב, ועל זה שאלתי.

[אמת קנה]

איתא בספר השל"ה הקדוש (מסכת פסחים נר מצוה אות עב): בבראשית רבה (ספ"ח סי"ג), אמר רבי שמלאי, מצינו שהקב"ה מברך חתנים מנין, וכו', ומקשט כלות מנין, וכו', מבקר חולים מנין וכו', קובר מתים מנין וכו', אמר רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן, אף מראה פנים לאבל, הדא הוא דכתיב וירא אלהים אל יעקב עוד' וגו'. מה ברכה ברכו, רבי יונתן אמר ברכת אבלים.

וקשה למה לא חשיב רבי שמלאי נחום אבלים שמוזכר שתי פעמים, ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק, שהוא ברכת אבלים, וכן ברך את יעקב בברכת אבלים וכו'. [הגה"ה]: והא דרבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן הביא הפסוק דיעקב ולא דיצחק - להראות מעלה יתרה בענין נחום האבלות, דהינו להראות לו פנים. ויש ללמד מזה, שלא די בנחום לבד, אלא גם כן ידבר נחומים, וידבר לאבל דברים טובים עד שישמחו, ויהיו פנים יפות" ודו"ק.

[רוצה לידע]

יש"כ.
זכורני שאחד מן הגאונים כ' ספר מעשיות כדי להפיג את צערו של קרובו.
במי ומה מדובר?

ר' ניסים גאון כתב ליקוטי סיפורים ואגדות מחז''ל לחמיו ר' דונש לנחמו מצרתו כשמת בנו,
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?157338

[מיללער]

המכתבים שם מעניינים מאוד (וקצת מוזרים), יש עוד פרטים על הרב המחבר הנ"ל? זה נראה שהוא היה רב ציוני.

מצבתו בקברים:
http://kevarim.com/rabbi-raphael-mordichai-barishansky/

ערכו בתולדות אנשי שם עם תמונה:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 17&hilite=
מכתבים ממנו בכת"י:
http://www.archive.org/stream/chaimbloc ... 6/mode/1up