פשרן של מליצות על דעת אומרן

[ראובן קלצקין]

בעקבות הרב 'שלח' שפתח לאחרונה אשכולות מעניינים ומגוונים, נזכרתי באוסף שהיה לי ממליצות שונות שכתבו חכמי הדורות, ואיננו אתי, וכדי לחדש את אסמי אנא היו בעזרי ועזרוני ללקט נפזרים כמלקט שבלים.
ידוע מהאוה"ח הקדוש שספרו מלא עם מליצות, אם אינני טועה הרי שבספרי אחינו הספרדים הדבר יותר מצוי, וכידוע שהגאון רבי חיד"א ז"ל היה מרבה לכתוב כך. [ובדורנו: הרב עובדיה יוסף ז"ל גם נהג כך].
------------
ראיתי פעם כמענה לכמה שאלות השיב החכם כדלהלן:
וזה יצא ראשונה......, ואשר על ידו השנ"י..., ואל השלישי ל"ו בא...., ואל ארבעה לו אשיבנו........, וחמישיתיו יוסיף עליו....., ועתה ארדוף אציג, כשרצו לומר שבאמצע חיפושו מצא, כתב כך: ובמשים חפשי. וזאת תורת העולה.

[קולמוס הסופר]

בס"ד
ישנו ספר שלם מלפני כ120 שנה בשם 'שיחת חולין של תלמידי חכמים', הספר מלא וגדוש אמרות נאות ווארטים והברקות מגדולי הדורות.

[ראובן קלצקין]

לא התכוונתי לווארטים, רק מליצות דוגמת הדוגמא שהדגמתי...
ואגב, ראיתי פעם מליצה לאחד שלא האריך במכתבו מאחר שלא היה לו זמן, כתב כך:
ולא הארכתי, יען כי לא היה את"י עת"י לעט"י.......

[בברכה המשולשת]

כמדומני שבראש הספר מלכי תרשיש יש רשימת מליצות

[ראובן קלצקין]

היכן ניתן למצוא את הספר, זה לא נמצא באוצר.

[בברכה המשולשת]

איני יודע. זה ספר על כל חכמי תוניסיה

[איש אשכולות]

בספר הכתב והמכתב (ר' עובדיה חן) שי"ל לאחרונה יש אוצר מליצות.

[אמסטרדם]

טו"ז: לאו מר בירה דרב אשי חתים עליה [היכן המקור לזה?]
טו"ז או"ח שי"ז: לא חודש ולא שבת
מ"א: עשה עצמו כאילו לא ידע את יוס"ף [ - בית יוסף]
חל עלינו חובת הביאור
עינא דשפיר חזי [ר' עובדיה...]
הוסיף נופך מדיליה
והיא לו נדפסה

[חיים שמעון]

שר המסכי"ם
בקצירת האומ"ר
הניף ידו
מגילת ספר
כהן שדעתו יפה

[ארזי ביתר]

שבח המגיע לכתבי"ם.
קיבץ כעמיר גורנה.
גם אשור נלוה עמם.
וערך אותו הכהן (מתוך הסכמה לספר שנערך ע"י כהן).
איזהו מקומן של שבחים.
ואסף איש טהור (מתוך הסכמה).





___________
אגב, גם "לברך על המוגמר", היא מליצה. וכידוע, מקור הביטוי...

[איש_ספר]

בקובץ ע"ח באבוב פרסם הרה"ג שלמה מ"ד ועקנין שליט"א מאמר מעניין אודות מליצות חכמי הספרדים שלא הובנו לאשורם, ממרחק המקום.

אולי יואילו בעלי הקובץ לעלותו כאן.

ואגב כך אכתוב , מה ששמעתי מאיש אמונים ששמע מהגר"ש פישר שליט"א שאביו ר"א פישר שהיה מבאי ביתו של מהרש"א אלפנדרי זצ"ל, סיפר שבפגישתם של מהרש"א והמנח"א, שאל האחרון מאת מהרש"א, אימתי קאתי מר, ואמר לו בלשון הפסוק "הנה זה עומד אחר כותלינו". וכשחזר לארצו האריך המנח"א לבאר עומק הדברים. [וכמש"כ במסעות ירושלים: "ובר"ה דשנה זו תרצ"א לפני תק"ש הגיד במקהלות כי בשאלו את הסבא קדישא בירושלים זי"ע אודות זמן הגאולה השיב הנה זה עומד אחר כתלינו והגיד רבה"ק פירוש על דבריו ואמר שאין ברשותו לגלות יותר..."]. ואמר ר"א הנ"ל, שהמנח"א לפי תומו, שלא הכיר שותיה של מהרש"א, חשב שמהרש"א גילה כאן רזא דרזין, אבל באמת מהרש"א - כדרך חכמי הספרדים המתבלים ומעטרים לשונם בשברי פסוקים ואמרי חכמים - היה מרגלא בפומיה לומר "הנה זה עומד אחר כתלינו", כדבר שבשגרה.

ובאותו ענין, (ואולי כבר הזכרתי כאן). בס' מרנן ורבנן כותב ר"ש מרגליות בשם אביו רש"א (אחר שביאר שם פשר מליצה מהרב חיד"א, המיוסדת על מאמר חז"ל, כל היד המרבה לבדוק בנשים, שלא יתמה הקורא על סגנון זה משום:) שכל מליצה ומליצה שכתב הרב חיד"א היה מיחד עליה כך וכך יחודים וכו' וכו'. וזה כמובן דוגמא מצוינת, לא לשיבוש של פשר איזה מליצה, אלא לשיבוש ועיוות רוח וסגנון המליצה כולה...

[הוד_והדר]

לא צריך להביא מפי השמועה דבר שנדפס בספרו לפני 50 60 שנה

[איש_ספר]

איזה ספר?

[הוד_והדר]

קרבני לחמי להרש"א פישר בעריכת בנו ר"א.

[איש_ספר]

יש"כ מצאתי שם עמ' רד.

כיו"ב שמעתי מר"ח קורנברג זצ"ל ששמע פעם מהרב שך איזה סיפור חסידי מהיותר מופלאים שבהם, (על הגה"צ בעל במ"ח), והיה אצלו לפלא, כשראה הרב שך שהוא מביט בו בפליאה, אמר לו אל תתמה על החפץ, סיפור זה אינו סתם א מעשה, אלא שמעתי כן מהרב מטשעבין ! ולא ידע שהרב מטשעבין בכל מוצ"ש מספר סיפורי חסידים למאות ואלפים...

[י. אברהם]

כפי ששמעתי, הרב מטשעבין דוקא לא קיבל סיפורים מוזרים,
ועל הסיפור המופלא עם הבמ"ח התבטא משהו (שאינני זוכר כעת לשונו, וכן הרב מבעלזא התבטא משהו על סיפור הנ"ל, ונדפס משמו)

[י. אברהם]

אלו דברי הרב מטשעבין

הגאון המפורסם ר' דוב בעריש וויידענפעלד מטשעבין זצ"ל היה רגיל לומר, שמה שאומרים העולם על הרה"ק הבאר מים חיים זצ"ל שהיתה קומתו גבוה בשב"ק מבשאר ימות החול, בפשטיות הכוונה היא שבימות החול מגודל השתתפותו בצער השכינה היתה קומתו כפופה, ובשבת קודש בהרגישו קדושת השבת כפי מדריגתו נתיישרה קומתו, וע"כ הי' ניכר ונראה לכל רואיו עם ראש גבוה מימות החול. (הגה"צ רבי אלחנן היילפרין שליט"א אבד"ק גולדרס גרין יפה שיחתן ברוקלין תשס"ה ח"ב ע' ל"ח)

דברי מהרי"ד מבעלזא

זכור אזכור מה ששמעתי ממו' ש"ב האדמו"ר מנאראל שליט"א, שר' ישכר דוב מבעלזא זצ"ל אמר שהעולם טועים בזה שנגבהה קומתו של הרה"ק ר' חיים מטשערנוביץ בעמח"ס סידורו של שבת, רק שבכל ימות החול היה הולך בקומה כפופה ובשבת הלך בקומה זקופה לכבוד שבת. (הרב מנחם מנדל מוסטר, נחלת צבי ח"ט עמ' קלט)

[הגהמ]

כידוע, לפעמים אי-רגילות במליצות הספרדים גורם לשיבושים בפיענוח ר"ת. והנה דוגמא שמצאתי באגרת הרנ"נ קורונל שנדפסה בירושתנו דאשתקד עמ' עז:

ואולי יאבה בטובו הגביר במברגר אשר הוא מאוהבי דמני"ר

בהערה ביארו את הר"ת 'דמני"ר' - 'דמעלתו נרו יאיר', ואמנם ברור שהפתרון הנכון הוא 'דמר ניהו רבה', והיא מליצה שגורה בפי חכמי הספרדים (ע"פ גמרא ב"ב כב.), דוק ותשכח.

[זקן ששכח]

וכידוע תילי תילים של סברות ופענוחים מעניינים ומרתקים נבנו על החתימה הידוע של חכמי הספרדים [בעיקר] ס"ט.

[אספקלריא]

וכידוע תילי תילים של סברות ופענוחים מעניינים ומרתקים נבנו על החתימה הידוע של חכמי הספרדים [בעיקר] ס"ט.

היה על זה אשכול מיוחד, ראה
viewtopic.php?f=7&t=6891#p60951
וראה קובץ "אור המערב" גליון ה' (תש"נ) מאמר ארוך (עמ' 39-56) שמוכיח שפירושו "סיפיה טב"
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0039
וכן ראה צפונות גליון י' (עמ' קיג-קטו)

[עדיאל ברויאר]

כיוון שנזכר עניין ה"ס"ט" - העליתי במקום אחר כאן בפורום קטע מפירוש ר' דוד נכד הרמב"ם על הרי"ף סוכה, כתוב בכתב ידו. ושם הוא מציין את אביו (ראב"ם) ס"ט ואת אבי אביו (רמב"ם) זצ"ל. הנה לנו ראייה שלפחות אז נהגו בברכה זו במובן של סיפיה טב.

[הגהמ]

מקור קדום יותר הוא בהקדשת הרמב"ם על הספר החתום.

[עדיאל ברויאר]

מקור קדום יותר הוא בהקדשת הרמב"ם על הספר החתום.

יפה!
כוונתך לנמצא בעמוד 6 בעמודי האוצר כאן: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?175315&
התלמיד, אלעזר, נפטר בצעירותו, עליו כותב הרמב"ם ז"ל ולת' [=זכרו לברכה ולתחיה]. ואילו אביו ככל הנראה עדיין חי, ולכן הרמב"ם כותב עליו: ס"ט

[אספקלריא]

מקור קדום יותר הוא בהקדשת הרמב"ם על הספר החתום.

יפה!
כוונתך לנמצא בעמוד 6 בעמודי האוצר כאן: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?175315&
התלמיד, אלעזר, נפטר בצעירותו, עליו כותב הרמב"ם ז"ל ולת' [=זכרו לברכה ולתחיה]. ואילו אביו ככל הנראה עדיין חי, ולכן הרמב"ם כותב עליו: ס"ט

viewtopic.php?f=7&t=6891#p67895

[איש_ספר]

בקובץ ע"ח באבוב פרסם הרה"ג שלמה מ"ד ועקנין שליט"א מאמר מעניין אודות מליצות חכמי הספרדים שלא הובנו לאשורם, ממרחק המקום.

אולי יואילו בעלי הקובץ לעלותו כאן.

באדיבותם.

הפירוש האמיתי של מליצות גדולי הדורות.pdf

(156.12 KiB) הורד 936 פעמים

[ישראל אליהו]

מקור קדום יותר הוא בהקדשת הרמב"ם על הספר החתום.

יפה!
כוונתך לנמצא בעמוד 6 בעמודי האוצר כאן: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?175315&
התלמיד, אלעזר, נפטר בצעירותו, עליו כותב הרמב"ם ז"ל ולת' [=זכרו לברכה ולתחיה]. ואילו אביו ככל הנראה עדיין חי, ולכן הרמב"ם כותב עליו: ס"ט

ראיה מוכרחת אין משם, כי אפשר שהאב היה ספרדי טהור אלא שהתחתן עם אשכנזייה, ולכן בנו כבר לא יוכל להקרא ס"ט...

[הגהמ]

בקובץ ע"ח באבוב פרסם הרה"ג שלמה מ"ד ועקנין שליט"א מאמר מעניין אודות מליצות חכמי הספרדים שלא הובנו לאשורם, ממרחק המקום.

אולי יואילו בעלי הקובץ לעלותו כאן.

באדיבותם.

הפירוש האמיתי של מליצות גדולי הדורות.pdf

אכן מאמר מעניין אבל צפיתי למשהוא קצת יותר לענין... נדמה לי שכאן מצא בע"ח מקום לגבות את חובו.

[איש_ספר]

אז.jpg (118.65 KiB) נצפה 15292 פעמים

כך, בכמה הוצאות חדשות: (מוצא).
וכמובן אין כאן טעות, אלא מליצה מלשה"כ: אז ישיר משה...
ובמקור (שיו"ב ממהר"י ואלי אכן בא בסימן גרשיים המורים מליצת הלשון)

[מה שנכון נכון]

כך, בכמה הוצאות חדשות: (מוצא).
וכמובן אין כאן טעות, אלא מליצה מלשה"כ: אז ישיר משה...
ובמקור (שיו"ב ממהר"י ואלי אכן בא בסימן גרשיים המורים מליצת הלשון)

וכן העיר מר כאן.
מתאים יותר בהברה מרוקאית. אמנם ואלי זה לכאו' איטלקי.

וראה כאן. וי"ל שאזיל למה שהבין שזה לשון הפמ"ג/הבה"ל.

אור החמה.GIF (12.64 KiB) נצפה 15282 פעמים

[איש_ספר]

כך, בכמה הוצאות חדשות: (מוצא).
וכמובן אין כאן טעות, אלא מליצה מלשה"כ: אז ישיר משה...
ובמקור (שיו"ב ממהר"י ואלי אכן בא בסימן גרשיים המורים מליצת הלשון)

וכן העיר מר כאן.
מתאים יותר בהברה מרוקאית. אמנם ואלי זה לכאו' איטלקי.

וראה כאן. וי"ל שאזיל למה שהבין שזה לשון הפמ"ג/הבה"ל.

אור החמה.GIF

זה כבר מחייב הסבר: פתחתי עתה מ"ב סי' שי"ט ומצאתי שם הערה "חשובה" זו שכתבתי לפני שנים עה"ג....

[בקרו טלה]

טו"ז: לאו מר בירה דרב אשי חתים עליה [היכן המקור לזה?]

ט"ז או"ח סי' שכ"ח סק"י

[אוצר החכמה]

אגב, גם "לברך על המוגמר", היא מליצה. וכידוע, מקור הביטוי...

לא הבנתי מה זה השלוש נקודות מקור הביטוי הוא משנה בברכות. לזה התכוונת?

[הגיונות]

באחד מקבצי עץ חיים התפרסם מאמר יפיפה אודות המליצות של החכמים ופירושם האמיתי.

זוכרני שהמאמר מעניין ומשובח. וכמדומה שכבר עלה לכאן בעבר.

[בקרו טלה]

באחד מקבצי עץ חיים התפרסם מאמר יפיפה אודות המליצות של החכמים ופירושם האמיתי.
זוכרני שהמאמר מעניין ומשובח. וכמדומה שכבר עלה לכאן בעבר.

viewtopic.php?f=7&t=26966&p=276061#p276046

[הגהמ]

המיוחד במליצות הרחיד"א (וכל עמוד ועמוד מספריו הרבים מלאים מליצו"ת כרימון) הוא שמליצותיו לא באו רק להוסיף טעם, אלא הן מהוות טעם כעיקר, וכל עוד שלא יתרגלו הקוראים לדרכו המיוחדת במליצותיו - הנה ארש"ו אר"ש ברזל, וילאו למצוא הפתח.

לדוגמא - ביומנו 'מעגל טוב' ליום ז' ניסן תקל"ח תיאר הרחיד"א דרשה שדרש רב הקהילה לטובת שליחותו של הרחיד"א, ואח"כ הפטיר עליו "ועתה הקיץ להזכירני, ואלמלא היה פ' בשלח היה עושה תועלת קצת". ראיתי פעם מי שתירגם קטע זו לאנגלית וגם טרח להוסיף ציונים ומראי מקומות, והנה על המילים "פ' בשלח" הוסיף במרובעיים "[שבת] פ' בשלח" והוסיף ציון - "מתחילה שמות יג:יז". כנראה כלל לא עלה על דעתו שלא יארע אף פעם שהקריאה בתורה בז' ניסן תהיה בפר' בשלח ,אבל דא עקא שגם לא שם על לב שלפי דרך מליצת הרחיד"א "פ' בשלח" פירושו שהגיע העת להשתלח מן העיר בסיום השליחות שם.

[הגהמ]

מליצה משעשעת במיוחד ראיתי להג"ר יוסף שאול בשו"ת שואל ומשיב קמא ח"א סי' סה בענין גילוח שער לנשים:

ע"ז כתב שהרב ר' שמחה יואל עת היה שם בקיץ העבר שחק ע"ז שלא אסרו רק גלוח המיוחד לאיש. הנה לא ידעתי שמחה מה זו עושה, וכל שמנהג אנשים הוא לגלח בודאי אסור, וע"ז אני קורא ויספר המן לזרש אשתו שאסור ליהודי לספר אשתו בגלוח וז"פ

[לא מקרה היא שהתשובה נכתבה בסביבות ימי הפורים כמו שנתבאר מפתיחתו בזה"ל "ביום ה' תרומה ב' אדר הגיעני תשובה..."]

[בקרו טלה]

-

[א גאליציאנער]

רבי יוסף שאול כותב גם אל "האב ובנו שראו את החידוש" כמדומני בתחילת שו"מ תניינא ח"א.
ישנן רבות בשימוש,
"והיא לו נדפסה"
"וקצר המצע מהשתרע"
"בקצירת האומר"
"פרק האיש מקדש"
"עיניו כיונים על אפיקי ש"ס ופוסקים"
בתשובות כותב הנו"ב-
"האלוף התורני - זית שופכני יין הרקח עסיס רימוני"...
ישנה גם על מחלוקת\שריפה
"הבערה ללהב יצאת"
וראיתי בפרדס יוסף בתחילת שמות על מי ש"מעו"ת צור ישועתו", ולאידך גיסא "שקר הזו"ז לתשועה".
וזכורני שמו"ר מרן בעל שבט הלוי דרש בראשונה במוצאי שבת את דרשת שבת [הגדול כמדומה] מכיון שהיה צרוד ולא יכל לדבר בלא רמקול בשבת, פתח את דרשתו על כי מתנצל הוא שלא דיבר בשבת מחמת היות "אנוס על פי הדיבור"...
ואלה מעט מזעיר...
ברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[אספקלריא]

דוגמה למליצות ממרן החיד"א
ברשימה של קושיות או תירוצים, במקום לכתוב הקושיא הראשונה, השניה וכו', כותב במליצה:

זה יצא ראשונה, וזאת שנית, ועוד בה שלישיה, ואת רב"ע, ויכהו אל החומ"ש, ועוצ"ם הששי, והשבי"ע בצחצחות.
[ראש דוד, פ' וישב, ד"ה ויתכן לפרש]

האחת, וזאת שנית, ועוד בה שלישיה, ואת רב"ע, וחמ"ש את אר"ש, ועצ"ם הששי, כי השב"ע השבי"ע.
[פה אחד, הגש"פ, ד"ה אלו הוציאנו ממצרים, בהשמטות]

אחת, וזאת שנית, ועוד בה שלישיה, ואת רב"ע, וחמ"ש את אר"ש, ועוצ"ם הששי, והשביעית, ...
[חומת אנך, יחזקאל ט"ז]

זה יצא ראשונה, וזאת שנית, ועוד בה שלישיה, ואת רב"ע, ואוסיף חומש, ושתות מלגיו.
[שם הגדולים מע"ג ערך מהר"ם מרוטנבורג, ד"ה ואנא בריה קלה]

[דרומי]

מליצה יפה שראיתי במכתבים המיועדים לבנש"קים:

ענף עץ אבות