כל יהודי יודע, שבחגים וזמנים וחדשים, קוראים ההפטרה בעניין היום. ר"ח, יו"ט, וכו'.
אלא שיתכן לומר שבעצם אין כזה מושג שהיום מחייב את קריאת ההפטרה.
אלא שהפטרה תמיד תהיה מעניין הקריאה. ולעולם אין דין שהזמן או היו"ט מחייב שיקראו הפטרה מעניינו.
וכל מה שמפטירים בעניין היום, הוא מהסיבה הפשוטה, שמכיוון שקראו בעניין היום, ההפטרה מעניין הקריאה תהיה ג"כ בעניין היום שהוא עניין הקריאה.
וזה ודאי ביו"ט, ואפילו בר"ח ובד' פרשיות וכה"ג שקוראים גם את הפרשה מסדר פרשיות, אבל מכיוון שאת הקריאה של ר"ח וד' פרשיות קוראים באחרונה, יש דין שההפטרה צריכה להיות מעניינא דסליק ביה. ולכן ההפטרה בהם היא מעניין הקריאה.
ויצא בזה חידוש גדול (ואולי לא), שאין מושג של הפטרה מעניין הזמן.
===
צריך כמובן להדגיש שכל החקירה היא רק לפי הגמ' בסוף מגילה (כמבואר שם בסוגיא ולהדיא בתוס' ל"א: ד"ה ר"ח) שאין מושג כזה שלושה דפורענותא שבעה דנחמתא ושנים דתיובתא אלא ממשיכים להפטיר כסדרן. כי שם אין קריאה כעניין ההפטרה.
===
לדעתי עדיין נפ"מ למעשה לדידן מחקירה זו בעניינא דיומא, לעניין הגדול שהאריכו בו הפוסקים בסי' תכ"ה, מה הדין כשנופל ר"ח על שבת דפורענותא או דנחמתא. ועיין.