עושה חדשות כתב:שמעתי על אחד מבעלי המוסר שליט"א שטען, שאם אדם יוצא מביתו עם תיק התפילין מחד גיסא, ומאידך גיסא עם פח אשפה (להבדיל) ע"מ לפנותו, עליו להחזיק את הפח בימינו והתפילין בשמאלו, כי נשיאת התפילין אין בה מצווה, ואילו בהורדת הפח הוא מקיים מצוות חסד דאורייתא עם בני ביתו, ומצוות נעשות בימין.
ודבר זה הביא אותי לידי גיחוך. מה איתכם?
עושה חדשות כתב:שמעתי על אחד מבעלי המוסר שליט"א שטען, שאם אדם יוצא מביתו עם תיק התפילין מחד גיסא, ומאידך גיסא עם פח אשפה (להבדיל) ע"מ לפנותו, עליו להחזיק את הפח בימינו והתפילין בשמאלו, כי נשיאת התפילין אין בה מצווה, ואילו בהורדת הפח הוא מקיים מצוות חסד דאורייתא עם בני ביתו, ומצוות נעשות בימין.
ודבר זה הביא אותי לידי גיחוך. מה איתכם?
עושה חדשות כתב:שמעתי על אחד מבעלי המוסר שליט"א שטען, שאם אדם יוצא מביתו עם תיק התפילין מחד גיסא, ומאידך גיסא עם פח אשפה (להבדיל) ע"מ לפנותו, עליו להחזיק את הפח בימינו והתפילין בשמאלו, כי נשיאת התפילין אין בה מצווה, ואילו בהורדת הפח הוא מקיים מצוות חסד דאורייתא עם בני ביתו, ומצוות נעשות בימין.
ודבר זה הביא אותי לידי גיחוך. מה איתכם?
יאיר1 כתב:
אבל אם בעיניים כאלו עסקינן, אני מוכרח להעלות בפני הלומדים משהו שאמרתי לפני שנים רבות כשחמדתי לצון, אך אינני בטוח שאין צדק בדבר.
ההלכה שאמרתי היא שכלי האיפור אחר שימושם אין לזורקם לאשפה בדרך בזיון כדין תשמישי מצוה.
ולא מבעי כלי איפור של אשה שמתאפרת לכבוד בעלה, אלא אף כליה של רווקה בשידוכין שמתאפרת על מנת שיהיו עליה קופצין.
זה בטוח יעלה חיוך או גיחוך על שפתותיהם נוטפות המור ואהלות של חלק מהחברים. ולמרות כך או מפני כך כתבתי את הדברים.
כמובן שאיירי רק במי שיראתה קודמת ליופיה....
עושה חדשות כתב:הגיחוך הוא על נקודות מסויימות, לא כנגד בעלי המוסר שליט"א. (הנחיתיות מיותרת).
א. ודאי שאין דין "ימין" במצוות מעין אלו. ועל זה עיקר הגיחוך.
(וממילא אדרבה, כבוד הימין הוא שלא ישאו בו פח אשפה).
ג. ומשהו מהצד, היות ובעלי המוסר מאד מחשיבים את לימוד המוסר, היה לו לנקוט דוגמא חדה יותר, פח אשפה מימין, ומסילת ישרים וחובת הלבבות ור' ירוחם ממיר - משמאל.
עושה חדשות כתב:שמעתי על אחד מבעלי המוסר שליט"א שטען, שאם אדם יוצא מביתו עם תיק התפילין מחד גיסא, ומאידך גיסא עם פח אשפה (להבדיל) ע"מ לפנותו, עליו להחזיק את הפח בימינו והתפילין בשמאלו, כי נשיאת התפילין אין בה מצווה, ואילו בהורדת הפח הוא מקיים מצוות חסד דאורייתא עם בני ביתו, ומצוות נעשות בימין.
ודבר זה הביא אותי לידי גיחוך. מה איתכם?
פרי יהושע כתב:יאיר1 כתב:
אבל אם בעיניים כאלו עסקינן, אני מוכרח להעלות בפני הלומדים משהו שאמרתי לפני שנים רבות כשחמדתי לצון, אך אינני בטוח שאין צדק בדבר.
ההלכה שאמרתי היא שכלי האיפור אחר שימושם אין לזורקם לאשפה בדרך בזיון כדין תשמישי מצוה.
ולא מבעי כלי איפור של אשה שמתאפרת לכבוד בעלה, אלא אף כליה של רווקה בשידוכין שמתאפרת על מנת שיהיו עליה קופצין.
זה בטוח יעלה חיוך או גיחוך על שפתותיהם נוטפות המור ואהלות של חלק מהחברים. ולמרות כך או מפני כך כתבתי את הדברים.
כמובן שאיירי רק במי שיראתה קודמת ליופיה....
אם באנו לעשות מכל דבר חפצי קדושה ומצוה אין לדבר סוף צריך לשמור על הפופרציות, להפך יש דברים שיופם הוא בכך שאין בהם ערך של קדושה איני חושב שהאשה חפיצה שתעשה מכלי האיפור שלה תשמישי קדושה והמבין יבין כמה שזה נלעג ומהפך סדרו של עולם עודף ההקדשה הזו.
אוצר החכמה כתב:מזכיר לי מה שסיפר לנו פעם ר' הלל (הגר"ה זאקס זצ"ל)
שכשלמד בלייקווד לא היה מגיע לתפילה בישיבה. פעם אחת נזף בו ר' אהרן קוטלר על כך. אמר לו ר' הלל שיש לו שכנה אלמנה והוא עוזר לה לשלוח את הילדים ללמוד ולכן אינו מצליח להגיע לתפילה בישיבה. אמר לו ר' אהרן אם כך להיפך זה מצווה. ענה לו ר' הלל ומה איכפת לראש ישיבה שבעלה של אשתי עדיין חי ואני עוזר לה.
לעומקו של דבר כתב:אוצר החכמה כתב:מזכיר לי מה שסיפר לנו פעם ר' הלל (הגר"ה זאקס זצ"ל)
שכשלמד בלייקווד לא היה מגיע לתפילה בישיבה. פעם אחת נזף בו ר' אהרן קוטלר על כך. אמר לו ר' הלל שיש לו שכנה אלמנה והוא עוזר לה לשלוח את הילדים ללמוד ולכן אינו מצליח להגיע לתפילה בישיבה. אמר לו ר' אהרן אם כך להיפך זה מצווה. ענה לו ר' הלל ומה איכפת לראש ישיבה שבעלה של אשתי עדיין חי ואני עוזר לה.
מתבדר בעלמא בכמה גירסאות ושמות.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 254 אורחים