הביא שם דברי הירושלמי נזיר [פ"ז ה"ב] מאי כדין מדרשות קאמינא דרוש וקבל שכר, יע"ש מ"ש בזה לפרש. ואני כתבתי בהגהותיי שם אשר לא נדפסו עדיין...
ר_חיים_הקטן כתב:אאל"ט יש הרבה כתבים מבעל השו"מ שעדיין לא יצאו לאור עולם (!).
ומענין לענין האם אחד יודע היכן\האם נדפס תשובת בעל השו"מ בענין ביאה דרך בגד שהוא מציין לתשובה זו בהגהותיו על הירושלמי (ציון ירושלים יבמות פ"א ה"א)?
ברי היזיקא כתב:מכון ירושלים ומכון חכמת שלמה מוציאים לאור כעת מחדש את כל שו"ת שואל ומשיב בהשקעה עצומה ובמהדורה מתוקנת ומחודשת!!
א. חיים כתב:האם מישהו מן המתרגשים הנכבדים שכאן - הבין פעם את מהלך המחשבה של הגאון המדובר ?
א. חיים כתב:לא הבנתי את התשובה שלך. לפי עניות דעתי היה לו לגאון סגנון מחשבה שונה לגמרי מאותו שאנחנו קורים לו היום - לדעת ללמוד. וכל מלה נוספת מיותרת.
השואל מרבו כתב:בכל אופן, מעניין אם מישהו כתב מאמר מקיף על דרך הלימוד וכו' של השואל ומשיב.
עוד ענין מיוחד הי' לגדולי גליציא שעל כל סברא שחידשו ניסו למצוא לזה איזה דמיון מהש"ס או מהתוס' ואפי' באופן רחוק, ובלבד שיהא איזה דמיון כעין זה בש"ס ובראשונים.
ולפעמים ישנם כאלו המקשים שאין זה דומה כלל ומה ראי' הוא לסברא זו,
אולם באמת אין כונתם לדמות לראי' על עצם חידושם, אלא שמצאו בזה ענין הדומה אף ממקום רחוק שמשם נסתייעו להבין סברא זו.
כמו כן היו גמישים לקבל כל סוג חידוש מכל אופן של דרך לימוד ולא סבלו קיצוניות ועמידה על הדעת בחידושי סברות.
ורבינו זצ"ל הי' אומר שבכל דרך שישנה אזי כשהולכים עד הסוף אפשר להתעקש ולהתפתל, ועל כן גם בדרך גליציא הי' כאלו שמחמת גמישותם הרהיבו עוז לחדש חידושים אשר רחוקים מדרך האמת. אולם כאשר דורכים בדרך האמת יש לה יתרון כי כן הוא האמת שאין אדם יכול לתקוע יתד ולומר בחזקה על דרך מסוימת שאינה מוצאת חן בעיניו שזה אינו, אם זה בדרך הלימוד או בדרך החסידות.
אולם מסיים הי' רבינו שבכל זאת ישנה לפעמים דרך שהוא ביותר תפארת לעושי' ותפארת לו מן האדם וצריך לידבק יותר בדרך זה כמבואר במס' אבות.
פעם כתב אחד מאמר על דרך הלימוד בגאליציא והראהו לרבינו. ואמר לו סאיז צו שטארק מבטל גיווען די אנדערע דרך הלימוד, [אתה מבטל מדי את הדרך הלימוד שבמקומות אחרים]. והורה שלא לפרסם מאמר זה כמו שהוא. והי' הרבה פעמים אומר שלכל דרך לימוד ישנו יתרון, אלא צריך ליזהר לא להגזים ולהיות קיצוני בשום דרך.
א. חיים כתב:גידופים בודאי שאינם מורים לא על הבנה ולא על ענוה.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אגב מענין מה שכתב בפתח השער. הביא מדברי גאוניה דורות שהפליגו בשבח השו"מ, רובם בני דורו או קצת לאחמ"כ. עד שמביא חלק ממעלותיו שהחזו"א מציין מדבריו באמונה ובטחון. האם אין המוזרות שבדבר צועק? אם היה כותב שבח על השו"מ, אולי יש ענין להביאו. אבל זה שהחזו"א מציין מדבריו הוא חידוש לגביהם? מה חשבו? שהמצאו איזה כת"י מגאון אחד שנשכח מהזכרון?
א. חיים כתב:ואז אתה מגיע למגן גבורים, ומגלה שמה שאצל כולם הוא קושיא - לו זה לא היה קשה, ומקור שאצל כולם הוא הוכחה לפטור - אצלו הוא הוכחה לחיוב..
שברי לוחות כתב:הכל בסדר אצלך?
א. חיים כתב:ראשית, ברצוני להודות לכל המגיבים כאן. דרכו של ויכוח הוא, שמעורר את המתדיינים להוציא את כוחותיהם וללבן את הדברים, כך שהענין שלשמו נועד הויכוח - יוצא נשכר.
כמה מהכותבים האשימוי אותי בזילזול בכבודו של השו"מ - נו, אפילו אם הייתי רוצה לעשות כן ח"ו, הרי כולם יודו שאין אפשרות להפחית בכבודו של מי שכל התורה היתה מונחת בכיסו, כפשוטו.
אבל אם מישהו הבין מדבריי הקודמים משהו אחר, והוא: שיש לי רתיעה מעיון בספריו של הגאון - על זה אומר שהוא לא משליך בי בוץ כי לכך בדיוק התכוונתי. איי, כל כך הרבה אנשים חושבים אחרת, תבדוק בחיפוש באוצר ותראה כמה מביאים אותו - מילא, מבחינתי זו הבעיה שלהם ולא שלי. וכדאי לדעת שהרמב"ם כותב במו"נ שהאמת אינה תלויה בכמה אנשים חושבים כמוה.
כדוגמא, נתמקד בספרו מגן גבורים כיון שהוא עוסק בנושאים קרובים לכולנו - שו"ע או"ח ח"א. באופן כללי, כל מפרשי השו"ע שעל הדף, ונוספו עליהם הספרים המקובלים שמחוץ לדף, הם למדו באותה שיטה, כלומר: מה שנחשב קושיא אצל אחד, הוא בדרך כלל קושיא גם אצל אחרים, וכיוצא בזה לענין הוכחות ותירוצים. ההבדל הוא, שאצל א' עלתה הקושיא ואצל השני לא, וכו'. וגם: ישנם שהם פשטנים וישנם שהם מעמיקים ומפולפלים. אבל בגדול - מדובר בדרך חשיבה דומה.
ואז אתה מגיע למגן גבורים, ומגלה שמה שאצל כולם הוא קושיא - לו זה לא היה קשה, ומקור שאצל כולם הוא הוכחה לפטור - אצלו הוא הוכחה לחיוב.
בצעירותי, חזרתי על השיטות, אחרונים אלו מדייקים מכאן לכיוון זה ואלו מדייקים מאותו מקור לכיוון הפוך, והייתי מבולבל. כשהתבגרתי, הרי מה שלא יעשה השכל יעשה הזמן, והבנתי שצריך לדעת לסנן את מה שאתה לומד, ולהחליט מהי דרך החשיבה שלך, ואם לא תעשה זאת - תשאר טמבל כל ימי חייך. ואז בחרתי בדרך הלימוד שבחרתי, שהיא דרך הרוב, ואני גאה בכך.
נ.ב. הדברים שכתבתי כאן ידועים לרבים שמבינים בלימוד, שמעתי זאת מכמה וכמה, וגם ידועים לי מגדולי ישראל שהתבטאו ע"ז. אלא שכמובן לא תמצאו א"ז בעתונות החרדית.
ועכשיו תביאו לי מגדולי ישראל שכתבו דברים גדולים אודותו - אותי זה מצחיק, הרי מספריהם למדתי כיצד לא ללמוד בשיטה שלו.
א. חיים כתב:חשבתי שהכעס עלי הוא על זלזול כביכול בשו"מ, והנה מתברר לי שגם הכותבים כנגדי חושבים כמוני על ספריו, באמת לא חידשתי להם כלום, ורק הם מגינים על כבודם של ... הכותבים בפורום. חבל שלא הסברתם את עצמכם מיד בהתחלה, הייתי מבקש מיד סליחה וסוגר את התיק בהסכמת שני הצדדים.
ברקים רב כתב:ועל כן הזלזול בשמחתם של השמחים הוא קטנות מוחין. וזה לטעמי עיקר הדיון כאן.
א. חיים כתב:... איי, כל כך הרבה אנשים חושבים אחרת, תבדוק בחיפוש באוצר ותראה כמה מביאים אותו - מילא, מבחינתי זו הבעיה שלהם ולא שלי.
... ואז בחרתי בדרך הלימוד שבחרתי, שהיא דרך הרוב, ואני גאה בכך.
... ועכשיו תביאו לי מגדולי ישראל שכתבו דברים גדולים אודותו - אותי זה מצחיק, הרי מספריהם למדתי כיצד לא ללמוד בשיטה שלו.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 710 אורחים
