כידוע לשון "ורמינהו" (או ורמינהי) מתייחס לקושיה ממשנה נגד משנה אחרת וכן מברייתא נגד ברייתא אחרת.
שאלתי היא: האם מצאנו בש"ס קושיית ורמינהו מברייתא על משנה?
הגונב משל אביו וכו'. משנה פ' מרובה (דף ע'): גנב וטבח או מכר ואח"כ הקדיש וכו'. משנה שם (דף ע"ד:): בד"א בשהקדיש וכו'. בגמרא שם (דף ע"ו). ובהשגות א"א קצר בכאן שאם הקדישו הקדש בדק הבית משלם ארבעה וחמשה מה לי מכרו לשמים מה לי מכרו להדיוט ע"כ. סובר הר"א ז"ל כך מכח הברייתא דתניא התם גנב והקדיש חייב והוא ז"ל וקצת המפרשים הקשו ממנה על המשנה ששנינו שהוא פטור ותירצו ז"ל מתניתין בקדשי מזבח ברייתא בקדשי בדק הבית. ורבינו ז"ל סובר דאין זה אמת דאם איתא לא סגיא דלא מפרשינן לה בגמרא ועוד לגבי מתני' אמר בגמרא דלא אמר מה לי מכרו לשמים מה לי להדיוט וגבי ברייתא אמר מה לי וכו' ואיך יאמרו בגמ' שתי לשונות סותרים זה את זה ולא יבארו החילוק שביניהם אלא משמע דסבירא להו דפליגא ברייתא אמתני' דאם איתא דמתני' בקדשי מזבח וברייתא בקדשי בדק הבית כיון דסתם שוורים למזבח קיימי ה"ל לברייתא לפרושי וכן נמי אי מתניתין דוקא בקדשי מזבח ליפלוג וליתני בדידה בד"א בקדשי מזבח אבל בקדשי בדה"ב וכו' אלא ודאי משנתנו בכל גוונא וברייתא בכל גוונא ופליגא אמתני' וליתא ודחינן לה מקמי מתניתין וע"כ השמיטה הרב אלפסי ז"ל. ויש כיוצא בזה בגמרא שהביאו בגמרא ברייתא חולקת על משנה ולא אמרו ורמינהי לרוב פשיטות שהיא חולקת ואחת מהן פרק הגוזל זוטא:
אפרקסתא דעניא כתב:שם הסתירה היא אישית, מרבי שמעון על רבי שמעון. לכן לא כ"כ נפ"מ היכן המקור.
שאלתי הייתה על רמינהו מסתם משנה לסתם ברייתא.
אפרקסתא דעניא כתב:הגונב משל אביו וכו'. משנה פ' מרובה (דף ע'): גנב וטבח או מכר ואח"כ הקדיש וכו'. משנה שם (דף ע"ד:): בד"א בשהקדיש וכו'. בגמרא שם (דף ע"ו). ובהשגות א"א קצר בכאן שאם הקדישו הקדש בדק הבית משלם ארבעה וחמשה מה לי מכרו לשמים מה לי מכרו להדיוט ע"כ. סובר הר"א ז"ל כך מכח הברייתא דתניא התם גנב והקדיש חייב והוא ז"ל וקצת המפרשים הקשו ממנה על המשנה ששנינו שהוא פטור ותירצו ז"ל מתניתין בקדשי מזבח ברייתא בקדשי בדק הבית. ורבינו ז"ל סובר דאין זה אמת דאם איתא לא סגיא דלא מפרשינן לה בגמרא ועוד לגבי מתני' אמר בגמרא דלא אמר מה לי מכרו לשמים מה לי להדיוט וגבי ברייתא אמר מה לי וכו' ואיך יאמרו בגמ' שתי לשונות סותרים זה את זה ולא יבארו החילוק שביניהם אלא משמע דסבירא להו דפליגא ברייתא אמתני' דאם איתא דמתני' בקדשי מזבח וברייתא בקדשי בדק הבית כיון דסתם שוורים למזבח קיימי ה"ל לברייתא לפרושי וכן נמי אי מתניתין דוקא בקדשי מזבח ליפלוג וליתני בדידה בד"א בקדשי מזבח אבל בקדשי בדה"ב וכו' אלא ודאי משנתנו בכל גוונא וברייתא בכל גוונא ופליגא אמתני' וליתא ודחינן לה מקמי מתניתין וע"כ השמיטה הרב אלפסי ז"ל. ויש כיוצא בזה בגמרא שהביאו בגמרא ברייתא חולקת על משנה ולא אמרו ורמינהי לרוב פשיטות שהיא חולקת ואחת מהן פרק הגוזל זוטא:
מדבריו משמע לכאורה שלא נמצא כן בש"ס בלשון ורמינהו.
אפרקסתא דעניא כתב:אכן.
עד כמה זה שכיח?
פלתי כתב:אפרקסתא דעניא כתב:אכן.
עד כמה זה שכיח?
שכיח טובא
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 103 אורחים