איך יתקיים שמחנו כימות עיניתנו שנות ראינו רעה

[שומר מצווה]

על פי פס' זה לכאו' זמן הגאולה צריך להיות אלפיים שנה ויותר ,ואיך זה מסתדר עם שית אלפי שנין הוי עלמא?
שמעתי על זה איה ישוב מה"לשם" שכל יום יהיה ארוך כפול מקודמו וע"י זה יתקיים הפס',
וחשבתי להציע תירוץ מיוחד במינו, ואשמח לשמוע את דעת הרבים בעניין,
מובא בזוהר בכמה מקומות שאין נשמה באה לעולם יותר מג"פ, על פי הפס' "ועל ארבעה לא אשיבנו" וע"פ הפס' "הן כל אלה יפעל א-ל פעמיים שלש עם גבר"
נמצא שאדם ממוצע החי שבעים שנה (כמבואר בתחילת תפילה למשה), ונניח שחזר בחייו שבעים שנה כפול ג"פ, = 210, וכיוון שיקומו כולם בתחיית המתים ויחיו בשמחה כנגד אותם שנים שהיו פה בעולם,
אשמח לתגובות

[ה' הוא המלך]

יישוב יפה מאוד, אך לא נראה שאדם בדורנו יכול להמציא דברים כאלה, אולי אני טועה, מחילה מכת"ר

[עושה חדשות]

רבי מימון הדיין - אגרת הנחמה - כימות עיניתנו.png (409.63 KiB) נצפה 11758 פעמים

[שום בעל בכי]

מה פירוש "והרגע הוא אחד ממאתיים בשעה", זה משהו ידוע?

[סגי נהור]

על פי פס' זה לכאו' זמן הגאולה צריך להיות אלפיים שנה ויותר ,ואיך זה מסתדר עם שית אלפי שנין הוי עלמא?

לא מיותר לציין שההבנה שחורבן העולם לאחר שית אלפי שנין פירושו חורבן כפשוטו איננה מוסכמת לא על הראשונים ולא על האחרונים.

[עושה חדשות]

מה פירוש "והרגע הוא אחד ממאתיים בשעה", זה משהו ידוע?

בתרגום אחר כתבו "הרגע הוא חלק אחד ממאות בשעה", וציינו לגמ' בברכות ד"ז "וכמה רגע אחד מחמשת רבוא ושמונת אלפים ושמנה מאות ושמנים ושמנה בשעה", ועצ"ע.

[דרומי]

אגב, בספר 'פנים יפות' (פינחס כז, יב) מביא את הפסוק "ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ואם בגבורות שמונים שנה". מזמור זה נאמר על ידי משה כשהיה בן 80, ובהמשכו נאמר "שַמחֵנוּ כימות עניתנו, שנות ראינו רעה". והוא מפרש שלכן משה חי 120 שנה:

משה התפלל לקב"ה שלאחר 80 השנים שעברו עליו בתקופה של עינוי וצער, תקופת גלות מצרים ("שנות ראינו רעה"), יבואו עכשיו, כחויה מתקנת, 80 שנים נוספות במצב החדש והשמח שלאחר הגאולה ("שמחנו – כימות עניתנו"). אולם כלל ידוע קובע ש'תפילה עושה מחצה' – ואף כאן, משה התפלל וביקש על 80 שנה, והצליח לקבל בפועל מחצית מהם: 40 שנה, כך שבסך הכל הוא הגיע למאה ועשרים (80 שנה לפני הגאולה, ועוד 40 לאחריה).

[עושה חדשות]

יש"כ. אמנם בחז"ל אי' שאמר תפילה זו בהיותו בן מאה ועשרים שנה.
עיין כאן.

[דרומי]

כמו שהעירו שם, מרש"י נראה לכאורה שאמר מזמור זה בעת חנוכת המשכן. ועוד יש לעיין האם מוכרח הדבר שאמר את כל המזמור או רק הפסוק האחרון ("ויהי נועם גו'"). אבל לכאורה מסתבר שאמר על הסדר וממילא גם אמר הפסוק "ימי שנותינו גו'". וראה גם בהמצו"ב

[אראל]

בספה"ק ישמח משה להגה"ק מאוהעל, מאריך בזה בכמה מקומות בספרו, (ובמיוחד בפרשת בראשית), ומסיק שהימים יתארכו ביותר
ומפרש בזה הפסוק סוף איכה, למה לנצח תשכחנו תעזבנו 'לאורך ימים' כלומר שתצטרך להאריך הימים דלעתיד

[במקום אחד כותב שיהי' הימים ארוכים, יום לשנה, יום של גאולה כשנה של גלות, ובמקום אחר הוא כותב שיום אחד יהי' כמו שני חדשים וחצי, כי המעת לעת של יום החמה דלעתיד, יהיה קרוב לתרין ופלג מן המזלות, שהוא לערך שני חדשים וחצי]

[עושה חדשות]

ע"ע בפנים יפות פ' עקב, עה"פ 'כימי השמים על הארץ',
ובס' הברית ח"ב מאמר יב פרק ט.

[שופרא]

על פי פס' זה לכאו' זמן הגאולה צריך להיות אלפיים שנה ויותר ,ואיך זה מסתדר עם שית אלפי שנין הוי עלמא?

בפשטות שמחנו כימות עניתנו הוא באיכות ולא כתוב שמחנו מנין הימים שענתנו שאלא שהשמחה תהיה כמו כל ימי העינוי וזה יכול להתקיים ביום אחד ואולי אפילו ברגע אחד

ועוד ידוע לבאר שכיון שלעתיד לבוא נראה ונכיר שהכל הכל נעשה לטובתינו א"כ ברגע אחד כל הימים שהיו נראים כימי עינוי פתאום יהיו לימי שמחה שהם הרי היו לנו לטובה וא"כ ברגע אחד יכול להתקיים השמחנו

[456456]

א. שמחנו כימות עיניתנו זו תפילה ולא נבואה.
ב.

סנהדרין צט, א
תניא אידך רבי אליעזר אומר ימות המשיח ארבעים שנה כתיב הכא ויענך וירעבך ויאכלך וכתיב התם שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה רבי דוסא אומר ארבע מאות שנה כתיב הכא ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה וכתיב התם שמחנו כימות עניתנו

ג. בהמשך הגמרא שם מובאת דעה שימות המשיח שבעת אלפים שנה - הדעה הזו לא סברה ששית אלפי שנין הוי עלמא, ודעה נוספת שימות המשיח כמיום שנברא העולם ועד עכשיו (הזמן שנכתבו הדברים), שגם מזה יוצא שהעולם יותר מששת אלפי שנה.

[נחלי אפרסמון]

ספר בניהו בן יהוידע על ברכות דף ג/א
"והנה משמר רמז לבהמ"ק שהוא משמרת לישראל, ועולם הזה שהוא ששה אלפים שנה נקרא לילה, ועולם הבא נקרא יום, ובית שלישי יבנה קודם שיושלמו ב' אלפים שנה,שאפילו אם ישאר שנים מועטים מן אלף השישי, יאריך הקב"ה את הימים, לקיים [תהלים צ' ט"ו] שמחנו כימות עניתנו כנודע, וזה שאמר שלשה משמרות הוי הלילה רמז לשלשה מקדשים אשר נבנים בעולם הזה הנקרא לילה, ועל כל משמר ומשמר דהיינו בית א' ובית ב' בלבד, יושב הקב"ה ושואג כארי, רמז על בת קול שיוצאה מלפני הקב"ה, ושואגת על חורבנם, ולכן אמר הכתוב [ירמיהו כ"ה ל'] שאג ישאג, שתי שאיגות, על נוהו זה בית המקדש"

[אִיךְ-מֶיְין]

נתבקשתי להעלות:

אור החיים ס''פ וישלח.jpg (188.93 KiB) נצפה 9123 פעמים

נועם אלימלך ס''פ ויגש.jpg (77.55 KiB) נצפה 9123 פעמים

[עושה חדשות]

...וכשיגיע זמן המנוחה הגדולה העתידה להיגלות בעולם, ייפתחו כל האוצרות האלה, ומהם יצאו כל מיני מחמדים ויינתנו לישראל חלף עבודתם הקשה שעבדו בגלותם. ועל הסוד הגדול הזה נאמר (תהלים צ טו): "שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה", כי כל הימים שהיו ישראל בגלות ואור לא נגה עליהם, אותו האור הראוי לאותם הימים לא אבד, אלא כל האור ההוא היה הקדוש - ברוך - הוא גונזו באלה האוצרות שאמרתי לך, וכשיהיה הזמן לפתוח אותם, אז יצא כל האור ההוא כאחד, ואז יהיה זמן שמחה לישראל אשר כמוה לא נהיתה, ויתקן העולם במנוחה והשקט, ולא יהיה עוד יגון בעולם כלל. ואם תאמר, שאין הפסוק מדבר רק על מספר השנים, הרי לא נשאר בששת האלפים השנים אשר לעולם כימים שהיינו בגלות עד היום הזה.