שואלין ודורשין בעניינו של יום

[שיר ורננים]

האם דין זה של שלשים קודם החג שואלין ודורשין בהל' החג נאמר גם בהל' בין המצרים? ונפק"מ למה שהביא הביה"ל בריש הל' פסח מהר"ן בפסחים ובמגילה דאם באו ב' תלמידים לשאול וא' מהם שואל בענייני החג הוא קודם לחבירו וכן שהמורה יקבע שיעור לזה דוג' שבת שקודם המועד. שכבר כתבו הפוסקים שהעיקר לדרוש לעם את המעשה אשר יעשון ולא בפלפולים.

[בברכה המשולשת]

הרי יש מחלוקת אם זה נאמר על חנוכה ופורים או רק על דאו', וק"ו כאן.
ואולי יש לדמות קצת לסוגיית חינוך קטן לאבילות בין המיצרים

[שיר ורננים]

הרי יש מחלוקת אם זה נאמר על חנוכה ופורים או רק על דאו', וק"ו כאן.
ואולי יש לדמות קצת לסוגיית חינוך קטן לאבילות בין המיצרים

אולי יוכל כב' להבי מקור לדבריו. משום שבשעה"צ ריש הל' פסח מביא דעה מהאחרונים שבכל יו"ט הוא ממנהגא אך לא מצאתי שמחלק בין דרבנן לדאורייתא.
וכן אשמח להבין הדימוי לחנוך קטן שהזכרת.

[בברכה המשולשת]

א. יעויין בספר זכרון הרב (ספר הזכרון לגרי"ד מבוסטון) מאמר (איני זוכר כרגע של מי) שמאריך בזה ומביא על זה מקורות בראשונים.
ב. למ"ד שאין מחנכים קטן לאבילות בין המיצרים (מדינא לא ממנהגא) כי בעז"ה לא תהיה אבילות כזאת לכשיגדיל אולי ה"ה לעיין שואלין ודורשין

[לעומקו של דבר]

לכאורה הרי יש שני דינים, דין שלושים יום קודם החג ודין שואלין ודורשין בעניינו של יום בחג עצמו

אם דין עניינו של יום נוהג בחגים בדרבנן, לכאורה בגמ' מגילה דף ד. מפורש שכן,

ואמר רבי יהושע בן לוי פורים שחל להיות בשבת שואלין ודורשין בענינו של יום, מאי אריא פורים אפילו י''ט נמי, דתניא משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת והלכות חג בחג, פורים איצטריכא ליה, מהו דתימא נגזור משום דרבה קמ''ל

אבל ביאור הגר"א תרפ"ח סק"ו כתב

והשמיט מ"ש שואלין ודורשין כו', דס"ל דלאו דווקא בשבת אלא לרבותא, אבל הרמב"ם כתב דווקא בשבת וכ"כ תוס' שם ד"ה פורים

היינו דלהרמב"ם ותוס' [וכנראה כך פסק הטור ג"כ] דווקא בפורים שחל להיות בשבת דורשים ולא בסתם פורים. אבל המחבר פסק שפורים כשאר מועדים, (ונראה שיסודו מהרי"ף והרא"ש ואכ"מ.)

ובפנ"י כתב שכמו שבפורים דורשים הלכות חג בחג כמו"כ גם בחנוכה (אמנם לפי שיטת הרמב"ם והתוס' יש לדון בזה כמובן).

אבל האם יש גם דין שלושים יום קודם, בתוס' שם ד"ה מאי פשיטא ליה שאין דין שלושים יום קודם בפורים, וא"כ כ"ש בתשעה באב.
(אמנם שיטת הב"ח בסי' תכ"ט ששלושים יום והלכות חג בחג הוא דין אחד, שצריך לדרוש קודם החג או בחג עצמו עיי"ש)