הודעהעל ידי שלמה בן חיים » א' יולי 24, 2016 12:25 am
רק כעת ראיתי את הנושא כאן ולכך לא קראתי את כל הדברים המדוברים כאן, כך שיתכן שאני כופל את דברי קודמי ובכל אופן אכתוב:
ראשית חשוב לציין, הפולמוס סביב הנושא הזה קיבל בשמיטה האחרונה מחמת כמה גורמים צביון שונה לחלוטין ממה שהיה אי פעם.
גדולי הפוסקים החרדים האמונים על פסקי מרנן ורבנן לא ההינו להשתמש בהיתר זה, זה כבר התחיל בחיי הרב קוק שהתיר וכל גדולי הפוסקים החרדים בארץ ישראל התנגדו להיתר, והמשיך הלאה אצל החזון איש. מבחינה היסטורית זו המציאות אי אפשר להתכחש אליה, כל גדולי הפוסקים שהיו בארץ ישראל לא הסכימו להיתר זה, והחרדים בארץ ישראל לעולם לא הסכימו להשתמש בהיתר זה. כל דעה אחרת היא דעה הנוגדת את דעת רוב הפוסקים החרדים. אם ימצא מישהו דעת פוסק יחיד שיגיד אחרת זה לא ישנה את התמונה, זה המצב מבחינת דעת הפוסקים. [אמת שמרן הגר"ע יוסף כנראה פסק אחרת אף שגם בזה יש קצת סתירות מה היתה דעתו, אבל שוב דעת רוב הפוסקים שלא כמותו].
בעיקר החילוק ממכירת חמץ ועוד מכירות, אז כמובן שיש כמה חילוקי דינים מצד הקניינים, חילוק בין קנין קרקע לשאר דברים, וביחוד בימינו שכאשר לא עושים שינוי בטאבו זה אומדנא דמוכח שלא חלה המכירה. עוד חילוק ברור, שאל אדם לפני פסח מה הוא יעשה אם לא יוכל למכור את חמצו במכירה שעושים לגוי, התשובה תיהיה ברורה הוא ישרוף את החמץ, או לחילופין ימכור את החמץ מכירה חלוטה. לעומת זאת שאל בעל קרקע מה הוא יעשה הוא יגיד לך שהוא פשוט ישבות בשביעית, אף אחד לא ימכור את שדהו מכירה חלוטה בגלל שביעית, ממילא מכירה זו היא הערמה יותר גדולה.
אבל מלבד החילוקים ההלכתיים הטהורים, יש כאן ענין השקפתי טהור.
חילוק עצום יש בין מכירת חמץ למכירת שדות בשמיטה. התורה לא ביקשה בשום מקום לשרוף חמץ, אלא שאם יש לך חמץ מצוה לבערו. זה ברור שהמוכר מכירה חלוטה את חמצו ומתפטר ממנו אין בזה שום חיסרון ושום בריחה ממצוות התורה.
לעומת זאת התורה מצווה שישבתו בשביעית, המכירה באה לבטל את המצוה הזו, זו בריחה ממצוות התורה, דרך עוקפת בכדי לא לקיים את מצוות התורה.
אף שחז"ל הקדושים עשו כעין זה לגבי פרוזבול, האם אנו חז"ל האם יש לנו את הכח לדעת מתי מותר ומתי אסור להשתמט ממצוות, על פניו בלי כח דרבנן, הענין הזה הוא בריחה מוחלטת המחסלת לחלוטין את מצות שמירת השמיטה. ולכך ראו גדולי ומאורי הפסוקים שלא להשתמש בהיתר זה.
מבחינה היסטורית ממש מצחיק להשתמש בהיתר שהשתמשו בו בחיי הרב קוק שבו היה ממש חשש של פיקוח נפש [אף שגם על זה יש הכחשות והרבה טענו שאין בזה פיקוח נפש], וכמוזכר בדברי הרבנים המתירים. אבל בימינו כולם יודעים שהדבר הוא שקר מוחלט אין חשש סכנה ולא שום חשש לנפש אם ישמטו בשביעית. זה שבשנה זו החקלאים מפסידים את כספם, נו מה אפשר לעשות כך צוותה התורה. שיבחרו להם תעסוקה אחרת, ואפשר בהחלט לייבא פירות וירקות מכל העולם.
כמה מצער לראות שמביאים את מכתבו של הגאון רבי פנחס מנחם אלתר זצ"ל שבסך הכל רצה לנסות לעשות כמה שיותר שיורידו את המחירים של האוצר בית דין ותו לא, ולוקחים את דבריו למחוזות שברור שהוא לא היה מעוניין בהם, ומצערים את הצדיק הנשגב הזה.