מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

היתר מעשה אבישג השונמית

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
דניאל
הודעות: 933
הצטרף: ה' אפריל 11, 2013 10:14 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי דניאל » א' יוני 30, 2013 12:38 am

כנסת ישראל כתב:רק אינני חושב שאפשר להתחמם מדמיא ככשורא.

עפרא לפומך!

סמל אישי של המשתמש
סתם
הודעות: 182
הצטרף: ה' יוני 13, 2013 1:20 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי סתם » א' יוני 30, 2013 3:41 pm

דניאל כתב:
כנסת ישראל כתב:רק אינני חושב שאפשר להתחמם מדמיא ככשורא.

עפרא לפומך!


פשוט שהחימום הוא פיזי ולא מחמת הנאה
ולא שייך דמי ככשורא לכאן,

אך צודק הרב בעל הכנסת דמצינו חימום מחמת הנאה במקום אחר
שנאמר במגילה י"ד שאביגיל {בזמן שעוד היתה אשת נבל}
גילתה את שוקה ודוד הלך לאורה שלש פרסאות
ובתוס' שם שגלתה שוקה והלך דוד לאורה ג' פרסאות - קשה היאך אותה צדיקת גלתה שוקה לפני דוד ועוד קשה דמחזי כגוזמא לומר שהלך לאור שוקה ג' פרסאות וי"ל דנמצא בספרים מדויקים שנקוד בהן לאוּרה כלומר לאור שלה פירוש נתאוה לה דוד והלך באור חמימות שלש פרסאות.
וכמובן אין בכך טענה על דוד מלכא
שגילוי השוק היה לאונסו והתגבר על תאווה כה גדולה
שמכחה יכל לילך כ"כ הרבה!

ובענין אביגיל ודוד עיין בקובץ המעיין האחרון - תמוז תשע"ג

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' יוני 30, 2013 4:21 pm

עיי"ש במהרש"א בחידושי אגדות.
וכבר נודע ביאור המקובלים בעניין שגילתה את שורש מקור נבואתה וזהו עניין יריכה ולאור זה הלך דוד.

עקביה
הודעות: 5707
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי עקביה » ג' יולי 19, 2016 1:23 am

לאחרונה עסקתי מעט בסוגיא זו, ומידי חפשי בפורום מצאתי אשכול זה.

אם הבחנתי נכון, על בעיה אחת לא עמדו כאן, והיא - הרהור, שנאסר משום: ונשמרת מכל דבר רע - שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה (ע"ז כ:).

אמנם הזכירו שי"ל דדמיא עליה ככשורא, אבל מדברי הגמ' (סנהדרין כב.): אמרה (אבישג): נינסבן! אמר לה: אסירת לי. - אמרה ליה: חסריה לגנבא, נפשיה לשלמא נקיט. - אמר להו: קראו לי לבת שבע. וכתיב ותבא בת שבע אל המלך החדרה. אמר רב יהודה אמר רב: באותה שעה קינחה בת שבע בשלש עשרה מפות. לא נראה כך.

ולענ"ד נראה שהיות ובית דינו של דוד הם שגזרו על היחוד עם הפנויה (סנהדרין כא.:), והם שהתירו לדוד יחוד זה (שם כב.), א"כ לא הייתה אבישג אסורה עליו כלל, אלא מותר לו לבוא עליה, שכן היא פנויה וטהורה. ואף אם אסור לו לשאת אותה כיון שכבר יש לו י"ח נשים, כמבואר בגמ' שם [ונחלקו ראשונים אם דווקא לאשה אסור לו לשאתה או אפילו לפילגש], מ"מ לבוא עליה פעם אחת אין בזה לא אישות ולא פילגשות (וכ"כ הרש"ש שם). והיות והיא מותרת לו אין בה איסור הרהור. כדמוכח מתוס' שבת סד. ד"ה מידי, וכה"ג בדברי החזקוני (ועוד ראשונים עה"ת) במדבר לא נ.

אלכסנדר וימפן
הודעות: 169
הצטרף: ה' מרץ 06, 2014 12:01 am

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי אלכסנדר וימפן » ג' יולי 19, 2016 1:56 pm

עקביה כתב:אמנם הזכירו שי"ל דדמיא עליה ככשורא, אבל מדברי הגמ' (סנהדרין כב.): אמרה (אבישג): נינסבן! אמר לה: אסירת לי. - אמרה ליה: חסריה לגנבא, נפשיה לשלמא נקיט. - אמר להו: קראו לי לבת שבע. וכתיב ותבא בת שבע אל המלך החדרה. אמר רב יהודה אמר רב: באותה שעה קינחה בת שבע בשלש עשרה מפות. לא נראה כך.
אני לא הבנתי מה אתה רואה שם

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' יולי 19, 2016 2:16 pm

באמת לא מובן. הטענה אינה דדמייא עליה ככשורא מחמת זקנתו או שהיה מצונן כמו אחאב. אלא שמרצונו כן הוא. ואם רוצה ונותן דעתו וודאי אינו כן.

עקביה
הודעות: 5707
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי עקביה » ג' יולי 19, 2016 2:48 pm

המשמעות היא מכך שנראה שהיה רוצה לשאתה אך היה מנוע מכך. וכן מהמשך הגמ', שהתירו לו ליחד ולא התירו לו לגרש (כדי שיוכל לשאת את אבישג).

אמנם כמובן שאיני יודע מה בלבו של דוד המלך ע"ה, ובפרט לדברי י"א שהוא מאלה שלא שלט בהם יצה"ר (ב"ב יז.), ומ"מ באתי לומר שאף לדברי הרואים והתוהים הדבר מותר מעיקר הדין.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' יולי 19, 2016 4:02 pm

המשמעות היא כמו שכתוב שהיא ביקשה ממנו שישא אותה. ואם הוא זה שרצה לשאת אותה מחמת סיבה מה הקשר לזה ולדמיא עליה ככשורא?

אבל לא הבנתי על מה כתבת שהדבר מותר מעיקר הדין. מה מותר מעיקר הדין??

עקביה
הודעות: 5707
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי עקביה » ג' יולי 19, 2016 5:08 pm

בפשטות מה שרצה לשאת אותה הוא משום שהייתה אצלו. אילו דמיא עליה ככשורא אין סיבה, לכאורה, שיהיה לו רצון כזה.

מה שמותר הוא ההרהור בה, מאחר ומותר לו לבוא עליה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' יולי 19, 2016 8:09 pm

מוזר מאד עד מקומם מה שאתה כותב. דוד המלך רצה לשאת אותה משום שרצה לבא עליה למלא תאוותו? ח"ו.

אם הוא רצה לשאת אותה, הוא בדיוק מהטעם שאתם דנים עליו כאן שוודאי יותר פשוט ההיתר להתחמם מאשתו מאשר מסוכנת שאינה אשתו אע"פ שהיה בהיתר. אבל כיוון שהיה אסור לו וגם לגרש אינו טוב נשאר בהיתר הסוכנת.

אבל אם היה נושא אותה יכל לבא עליה כמו מה שהראה לה כשאמרה לו מה שאמרה, אבל זה בדיוק מעלתו שבהיתר יש לו רצון ושלא בהיתר דמיא עליה ככשורא.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' יולי 19, 2016 8:13 pm

עקביה כתב:
מה שמותר הוא ההרהור בה, מאחר ומותר לו לבוא עליה.


איפה כתוב שהיה מותר לו לבא עליה ואיפה כתוב שמותר לו ההרהור בה או שהרהר בה?

עקביה
הודעות: 5707
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי עקביה » ג' יולי 19, 2016 10:11 pm

א. משונה לומר שרצה לשאת אותה כי יותר פשוט ההיתר להתחמם מאשתו. הרי היו לו י"ח נשים, ולמה הביאו לו את אבישג? כמובן שהיה עניין מיוחד בבתולה, כמו שאמרו בפירוש (מלכים א' א ב), וכמו שפירשו שם רש"י ורד"ק.

ב. מה שכתבת שכשלא בהיתר דמיא עליה ככשורא זו השערה שלך/שלכם. איני אומר שהיא לא נכונה, אבל זה משהו שצריך להאמין בו. קשה לשכנע בכך מי שלא גדל על דרך מחשבה כזאת. אני טוען שמעשיו של דהמע"ה היו מותרים וע"פ דין בכל מקרה, ולדעתי יש חשיבות גדולה בידיעה זו.

ג. מעיקר הדין מותר לכל אדם לבוא על אשה פנויה טהורה. בית דינו של דוד גזרו על יחוד עם הפנויה, וכ"ש שאסור לבוא עליה מעתה [אא"כ היא פילגשו, עי' שו"ע אה"ע כו א]. לדוד התירו איסור זה וממילא מותר לו לבוא עליה. עכ"פ פעם אחת.

ד. אמרתי שכתוב שהרהר בה?? אמרתי שקשה מה עם איסור הרהור. אתה מיישב דדמיא עליה ככשורא, והתייחסתי לכך באות ב. אני טוען [ומוכיח כן מתוס' וחזקוני שהזכרתי לעיל] שאין איסור הרהור באשה המותרת לו.

אלכסנדר וימפן
הודעות: 169
הצטרף: ה' מרץ 06, 2014 12:01 am

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי אלכסנדר וימפן » ג' יולי 19, 2016 10:40 pm

הגאון עקביה אני לא חכם כמו שאתה אז אם אתה יכול להסביר לי מה אתה אומר
עקביה כתב:א. משונה לומר שרצה לשאת אותה כי יותר פשוט ההיתר להתחמם מאשתו. הרי היו לו י"ח נשים, ולמה הביאו לו את אבישג? כמובן שהיה עניין מיוחד בבתולה, כמו שאמרו בפירוש (מלכים א' א ב), וכמו שפירשו שם רש"י ורד"ק.
בכלל לא כתוב בשום מקום שדוד המלך רצה להתחתן עם אבישג, רק כתוב שהיא בקשה ממנו והוא אמר שאסור.
עקביה כתב:ב. מה שכתבת שכשלא בהיתר דמיא עליה ככשורא זו השערה שלך/שלכם. איני אומר שהיא לא נכונה, אבל זה משהו שצריך להאמין בו. קשה לשכנע בכך מי שלא גדל על דרך מחשבה כזאת. אני טוען שמעשיו של דהמע"ה היו מותרים וע"פ דין בכל מקרה, ולדעתי יש חשיבות גדולה בידיעה זו.
אבל אתה כתבת מקודם שנראה לך שאי אפשר להגיד שדמיא עליה ככשורא. וגם אני לא מבין מה זה קשור לדרך מחשבה יש אנשים שדרך המחשבה שלהם זה שהם יכולים לדעת מה דוד המלך חשב? זה משונה.
עקביה כתב:ג. מעיקר הדין מותר לכל אדם לבוא על אשה פנויה טהורה. בית דינו של דוד גזרו על יחוד עם הפנויה, וכ"ש שאסור לבוא עליה מעתה [אא"כ היא פילגשו, עי' שו"ע אה"ע כו א]. לדוד התירו איסור זה וממילא מותר לו לבוא עליה. עכ"פ פעם אחת.
זה כתוב שהתירו את האיסור הזה או שאתה המצאת את זה?
עקביה כתב:ד. אמרתי שכתוב שהרהר בה?? אמרתי שקשה מה עם איסור הרהור. אתה מיישב דדמיא עליה ככשורא, והתייחסתי לכך באות ב. אני טוען [ומוכיח כן מתוס' וחזקוני שהזכרתי לעיל] שאין איסור הרהור באשה המותרת לו.
אבל מה קשה עם איסור הרהור אם הוא לא הרהר בה? אני בטוח שדוד המלך גם לא הרהר בנשותיו בגלל שהוא היה קדוש ה'.

ונתנו ידידים
הודעות: 1324
הצטרף: ה' יולי 14, 2016 9:27 am

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי ונתנו ידידים » ג' יולי 19, 2016 11:16 pm

סתם כתב:יתכן שאין שום בעיה להבין את מעשה אבישג, כדלהלן:

נדה- היתה טהורה.
ייחוד- טרם גזרו, או שלא היה עמה לבד.
יצה"ר, יכל בכל רגע לשאתה ע"י גירוש אחת מ-18 נשיו,
ואז הותר לקדש בביאה, ויתכן שהפקיד גט.

הגמ' בסנהדרין הנל מפורש דהתירו לו ליחד והיינו דהוצרך להיתר על היחוד ואיני יודע אם הי' היתר כללי (כגון סכנה וכדו' מהסברות שנכתבו לעיל) או היתר פרטי (אולי משום מלכות כדברי פותח האשכול או מטעם אחר)
וכן מפורש בגמ' שלא התירו לו לגרש וא"כ לא הי' יכול לגרש (אלא שלא הבנתי איזה איסור יש בגירושין והרי אין הלכה כב"ש)

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' יולי 20, 2016 12:08 am

עקביה כתב:א. משונה לומר שרצה לשאת אותה כי יותר פשוט ההיתר להתחמם מאשתו. הרי היו לו י"ח נשים, ולמה הביאו לו את אבישג? כמובן שהיה עניין מיוחד בבתולה, כמו שאמרו בפירוש (מלכים א' א ב), וכמו שפירשו שם רש"י ורד"ק.

ב. מה שכתבת שכשלא בהיתר דמיא עליה ככשורא זו השערה שלך/שלכם. איני אומר שהיא לא נכונה, אבל זה משהו שצריך להאמין בו. קשה לשכנע בכך מי שלא גדל על דרך מחשבה כזאת. אני טוען שמעשיו של דהמע"ה היו מותרים וע"פ דין בכל מקרה, ולדעתי יש חשיבות גדולה בידיעה זו.

ג. מעיקר הדין מותר לכל אדם לבוא על אשה פנויה טהורה. בית דינו של דוד גזרו על יחוד עם הפנויה, וכ"ש שאסור לבוא עליה מעתה [אא"כ היא פילגשו, עי' שו"ע אה"ע כו א]. לדוד התירו איסור זה וממילא מותר לו לבוא עליה. עכ"פ פעם אחת.

ד. אמרתי שכתוב שהרהר בה?? אמרתי שקשה מה עם איסור הרהור. אתה מיישב דדמיא עליה ככשורא, והתייחסתי לכך באות ב. אני טוען [ומוכיח כן מתוס' וחזקוני שהזכרתי לעיל] שאין איסור הרהור באשה המותרת לו.


כבר כתבתי בתחילת הדברים שכל מה שיש לדון בעניין הוא הצד ההלכתי ומעבר לזה אין לדון כלל במעשי דוד המלך. כך שאיני מבין מה בדיוק אתה טוען. אם כוונתך לומר שבזמן דוד היה מותר לכל אחד גם מי שלא נצרך לזה מחמת בריאותו לקחת לו סוכנת. זה אינו מסתבר.

א. איני יודע מנין לך שרצה לשאת אותה מלבד הסיבה הפשוטה שאם מתחמם ממנה ראוי שתהיה אשתו, גם בועז אמר לרות להמתין עד שישאנה כי גם לפני איסור ייחוד אנשים לא באו סתם על נשים אלא בחופה וקידושין וממילא נמנעו גם מקורבה וזה פשוט.
ב. לא הבנתי מה רצית. כנראה לא יכול להתחמם מנשותיו ולכן לקחו לו את אבישג כמבואר בפסוקים. מה זה קשור להיתר ולאיסור.
ג. אני לא אמרתי שדמיא עליה ככשורא רק אמרתי שלפי התירוץ הזה לא שייך לטעון את מה שאתה מקשה. לדידי די מבחינה הלכתית בתירוץ שהיה נצרך לזה.
ד. אין איסור הרהור באשתו טהורה. לא מסתבר שאין איסור הרהור בכל אשה שאין אסורה לו. ולא ברור מה ההבדל בין בתולה לפני האיסור להיום, גם היום יכול לשאתה ולבא עליה. הסיבה שאין איסור באשתו טהורה אינו רק כי מותרת לו אלא כי אדרבה לזה הדבר עומד שיהרהרו ויקרבו.

למה אתה מבין שזה שהוא מלך זה סיבה להתיר לו? מלך אינו חייב בדיני התורה?

עקביה
הודעות: 5707
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי עקביה » ד' יולי 20, 2016 12:57 am

כבוד הרב הגאון ר' אלכסנדר וימפן שליט"א

א. בהמשך לגמ' שציטטתי לעיל (סנהדרין כב.) כתוב: אמר רב שמן בר אבא: בא וראה כמה קשין גירושין, שהרי דוד המלך התירו לו לייחד, ולא התירו לו לגרש. מכאן משמע שדהמע"ה חיפש היתר לגרש אחת מנשותיו כדי לשאת את אבישג ולא התירו לו.

ב. אמרתי שמהגמ' לא נראה שדמיא עליה ככשורא, אבל אני מוכן לקבל שהאמת היא שכן דמיא עליה ככשורא.
איש אינו יכול לדעת מה דהמע"ה חשב, ובדיוק משום כך חשוב להסביר מדוע מה שעשה היה כדין אפילו אם ושמא לא דמיא עליה ככשורא.

ג. זה כתוב בגמ' שהבאתי באות א.

ד. בטוח שדהמע"ה היה קדוש ה', אבל הרי כאן הוא לכאורה הכניס את עצמו לניסיון גדול בידיים, וכיצד מותר הדבר? לכן אני אומר שבכל מקרה הוא לא הכניס את עצמו למקום שיש בו חשש איסור.

עקביה
הודעות: 5707
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי עקביה » ד' יולי 20, 2016 1:00 am

ונתנו ידידים כתב:וכן מפורש בגמ' שלא התירו לו לגרש וא"כ לא הי' יכול לגרש (אלא שלא הבנתי איזה איסור יש בגירושין והרי אין הלכה כב"ש)

מדברי המאירי משמע שאין זה איסור ממש, אלא מעשה מאד לא ראוי:

בית הבחירה למאירי מסכת סנהדרין דף כב עמוד א
אף על פי שהותרה הרצועה בתורה לגרש את אשתו לאיזו סבה שנאמר ערות דבר קשה הדבר לגרש אא"כ על ידי סבת הכרח גדול שאין בו תקון בא וראה כמה קשין גרושין שהרי התירו לדוד ליחד עם הפנויה ר"ל אבישג ולא התירו לו לגרש אחת משמונה עשרה ולישא אותה ומ"מ אם עשה כן עשה כמו שבארנו למעלה וכן בהדיוט אלא שאף בזו גדר גדרו גאונים ורבנים באלה ובשבועה ובחרם חמור שלא להוציא אלא לסבה נודעת לשבעה טובי העיר או ברשות אשתו ופורץ גדר ישכנו נחש וכל שמגרש בלא סבת הכרח אף סניגורין שלו נעשין לו קטיגורין והוא שאמרו מזבח מוריד עליו דמעות:

ש. ספראי
הודעות: 1720
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי ש. ספראי » ד' יולי 20, 2016 1:16 am

דניאל כתב:
גאולה בקרוב כתב:אע"פ שגם נגיעה שאינה של חיבה אסורה.

ממתי?


עי' ב"י סי' קצ"ה ובשו"ע שם, והש"ך חולק.
ואלו דברי הש"ך: "אסור למשש כו' - ומיהו אם החולה מסוכן ואין שם רופאים משמע קצת מדברי תשובת הרמב"ן סימן קכ"ז דשרי מפני פיקוח נפש אלא די"ל דלטעמיה אזיל דסבירא ליה דנגיעת נדה אינו אלא מדרבנן אבל להרמב"ם דנגיעת ערוה אסורה מן התורה הכא אף על פי שיש פיקוח נפש אפשר דאסור משום אביזרא דג"ע וצ"ע עכ"ל ב"י, וכ"כ העט"ז ואין נראה דודאי אף להרמב"ם ליכא איסור דאורייתא אלא כשעושה כן דרך תאוה וחיבת ביאה כמש"ל סי' קנ"ז ס"ק י' מה שאין כן הכא וכן המנהג פשוט שרופאים ישראלים ממששים הדפק של אשה אפילו אשת איש או עובדת כוכבים אף על פי שיש רופאים אחרים עובדי כוכבים וכן עושים שאר מיני משמושים ע"פ דרכי הרפואה אלא הדבר פשוט כמ"ש וזה נראה דעת הרב דלעיל בסי' קנ"ז משמע מדבריו כהרמב"ם וכמו שכתבתי שם בס"ק י' וכאן התיר מישוש הדפק מ"מ באין סכנה אסור לבעלה למשש הדפק כשהיא נדה וכדאיתא בתשובת הרמב"ן ובדברי הרב:

____________________________________________

אין צורך להיכנס אישית באף אחד, יר"ש מופלג, יר"ש פחות מופלג, ת"ח או פחות ת"ח. כל מגיב זכאי לכבוד הדדי.
תרבות השיח בפורום צריכה להיות נינוחה ולא מעצבנת.
לגוף הנושא ולא לגופו של הכותב.
אולי ההתקפות באשכול זה יסייעו לכולנו להיות נינוחים יותר, שהרי מלבד עצם האונאת דברים, שהוא איסור גמור, הרי העלבות וקינטורים כאן בפורום מופיעים לפני קוראים רבים, ונשארים במשך שנים רבות.

עקביה
הודעות: 5707
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי עקביה » ד' יולי 20, 2016 1:28 am

אוצר החכמה כתב:כבר כתבתי בתחילת הדברים שכל מה שיש לדון בעניין הוא הצד ההלכתי ומעבר לזה אין לדון כלל במעשי דוד המלך. כך שאיני מבין מה בדיוק אתה טוען. אם כוונתך לומר שבזמן דוד היה מותר לכל אחד גם מי שלא נצרך לזה מחמת בריאותו לקחת לו סוכנת. זה אינו מסתבר.

א. איני יודע מנין לך שרצה לשאת אותה מלבד הסיבה הפשוטה שאם מתחמם ממנה ראוי שתהיה אשתו, גם בועז אמר לרות להמתין עד שישאנה כי גם לפני איסור ייחוד אנשים לא באו סתם על נשים אלא בחופה וקידושין וממילא נמנעו גם מקורבה וזה פשוט.
ב. לא הבנתי מה רצית. כנראה לא יכול להתחמם מנשותיו ולכן לקחו לו את אבישג כמבואר בפסוקים. מה זה קשור להיתר ולאיסור.
ג. אני לא אמרתי שדמיא עליה ככשורא רק אמרתי שלפי התירוץ הזה לא שייך לטעון את מה שאתה מקשה. לדידי די מבחינה הלכתית בתירוץ שהיה נצרך לזה.
ד. אין איסור הרהור באשתו טהורה. לא מסתבר שאין איסור הרהור בכל אשה שאין אסורה לו. ולא ברור מה ההבדל בין בתולה לפני האיסור להיום, גם היום יכול לשאתה ולבא עליה. הסיבה שאין איסור באשתו טהורה אינו רק כי מותרת לו אלא כי אדרבה לזה הדבר עומד שיהרהרו ויקרבו.

למה אתה מבין שזה שהוא מלך זה סיבה להתיר לו? מלך אינו חייב בדיני התורה?

וכי על מה אני דן אם לא על הצד ההלכתי?
בזמן דוד המלך היה אסור לעשות דבר כזה כיון שבית דינו גזרו על יחוד עם פנויה.

א. ראה במש"כ לר' אלכסנדר וימפן, אות א. הסיבה שהזכרת איננה סיבה, כפי שכבר כתבתי, שהיה עניין דווקא בבתולה.
ב. מדוע לא היה יכול להתחמם ע"י נשותיו? (אם לא משום שאינן בתולות).
ג. דבריך קשים מדברי כל מי שכתב עד כה באשכול זה. אתה מוכן לקבל שדהמע"ה חי בחטא רק משום שהיה נצרך לזה. אף אם היה לו מותר משום שנצרך לזה לבריאותו, ואף אם יש לחלק בין מקרה זה לבין ההוא שאמרו עליו 'ימות ולא תספר עמו מאחורי הגדר' (סנהדרין עה.), מ"מ קשה לשמוע דברים כאלה.
ד. מאין לך שאין איסור הרהור באשתו טהורה? בהבנה פשוטה מדברי הגמ' בע"ז כ: דווקא משמע שיש ויש איסור הרהור באשתו טהורה.
ראית את התוס' והחזקוני? אם אני צודק בהבנת דבריהם צריך להבין באופן שונה את הגמ' בע"ז.
תמיד היה והווה איסור הרהור בסתם בתולה, שהרי אין זה בידו להחליט שישאנה, ומחר תינשא לאחר ונמצא הוא מהרהר באשת איש. המקרה של אבישג שונה, שכן מרגע שהגיעה לרשות דוד המלך היא אינה ברשות עצמה, ואסורה לכל אדם אחר (מלבד לשלמה המלך).

מלך חייב בדיני התורה, אך אם התירו לו שוב אינו עובר על איסור. אולי היו מתירים גם לשאר אדם הנצרך לזה. עכ"פ כפי שהזכרתי כאן יש פחות חששות שכן אינה יכולה לעוזבו ולהינשא לאף אדם אחר.

ויואל משה
הודעות: 36
הצטרף: ד' יוני 08, 2016 1:41 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי ויואל משה » ה' יולי 21, 2016 5:03 pm

גאולה בקרוב כתב:כעת מצטרף לאוהב אוצר...
אני אמרתי ח"ו שנהג שלא כהוגן?
אני שכל המהלך כאן הסברתי בדיוק למה המעשה מובן מאד- מקבל השמצה ועלילה נוראה כזאת?
משהו כאן, מהתחלה עד עכשיו, עובר מבחינתי כל גבול, בחוסר הבנה מוחלט!!!!


ידידי ורעי, כל זמן שהנך אוהב גלידה, אל תבלבל את המוח, להבין נביאי ה' שעליהם נאמר, לבי חלל בקרבי, מוטב לך להיות עם הארץ מאשר להתפלפל במשיח צדקינו, אולי תדון את ניצולי אושוויץ שלא נגעלו במאכלי אסורות, אולי הם נקראים מאבדים עצמם, או שמרגיש הנך כעפר תחת רגליהם, ואין אתה בא לדונם, הנך יודע מה המרחק בין דור לאחד קודם, מרחק 500 שנה, אז חשוב נא עד דוד המלך,
אולי אני יסבר את אוזנך, לגמרא הידועה בסנהדרין ס"ח ע"א כשחלה ר' אליעזר נכנסו ר' עקיבא וחבירו לבקרו וכו' ע"ש היה, הורקנוס בנו יצא בנזיפה ואמר כמדומה שנטרפה דעתו של אבא, אמר להן דעתו ודעת אמו נטרפה האיך מניחין, הרבה תורה למדתי והרבה לימדתי הרבה תורה למדתי ולא חסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים, הרבה תורה לימדתי ולא חסרוני תלמידי אלא וכו' ולא היה אדם ששואלני בהן דבר מעולם ואמרי שלושת אלפים בסוף אמר ר' עקיבא הרבה מעות יש לי ואין שולחני להרצותן,
בוא וראה בין ר' אליעזר ור' עקיבא, היה ע"פ הגמרא מרחק יום ולילה, על אף שהיה בכל הגמ, כתלמיד חבר, אצל קודמיהם, ואני ואתה נדון על דוד המלך, מוטב ונדון על מצוותינו, האם אנו כלל עושים מצוות? האם הברכות שלנו אינם לבטלה,
הרי בכל דור נאבדו אלפי הלכות, וכל דור ירדה ירידה עצומה הש"ס מלא בדגמאות, איך אנו המגושמים שאפילו ברכת ה' אינם מכוונים נכון לדון במעשיו הנשגבים של דוד משיחנו, האם יש חטא גדול מזה, תביא ראיות לאגדות של דופי? מי נתן לך השגה, לדון בהם, אתה רוצה להבין האם נהג כאיזה שיטה? הדיון ממש מבייש את לומדי תורה, אצלינו חונכנו, שאין לנו כל השגה לא בראשונים כמלאכים ולא בחמורים אחריהם, ועל אחת כמה וכמה בלפניהם, למה שלא תדון איך פעול המרכבה, באיזה אופנים, האם כמו של האופנים של פולניה או של ליטא, וכי יש הבדל?

למה הכל שפיט? כי אתה יודע להרכיב מטוס?
אסיים בכאב לב עם סיפור מפורסם, הרדזמינר היה פניו נפולות שאל אותו הרבי החדישי הרים, מאי האי, אמר לו, איך האנשי דור דעה הגיע לכאלו מעשים שמופיע בתורה, אמר לו החדישי הרים, ממעשיהם נעשה תורה ואות החסר כל התורה נפסל, וממעשינו מה נהיה?
עיין בהקדמה לאגרות משה חלק ח' מה היה עונשו של המדבר בגנות בנות לוט, אולי ההסתכלות תשתנה

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' יולי 21, 2016 5:40 pm

עקביה כתב:
אוצר החכמה כתב:כבר כתבתי בתחילת הדברים שכל מה שיש לדון בעניין הוא הצד ההלכתי ומעבר לזה אין לדון כלל במעשי דוד המלך. כך שאיני מבין מה בדיוק אתה טוען. אם כוונתך לומר שבזמן דוד היה מותר לכל אחד גם מי שלא נצרך לזה מחמת בריאותו לקחת לו סוכנת. זה אינו מסתבר.

א. איני יודע מנין לך שרצה לשאת אותה מלבד הסיבה הפשוטה שאם מתחמם ממנה ראוי שתהיה אשתו, גם בועז אמר לרות להמתין עד שישאנה כי גם לפני איסור ייחוד אנשים לא באו סתם על נשים אלא בחופה וקידושין וממילא נמנעו גם מקורבה וזה פשוט.
ב. לא הבנתי מה רצית. כנראה לא יכול להתחמם מנשותיו ולכן לקחו לו את אבישג כמבואר בפסוקים. מה זה קשור להיתר ולאיסור.
ג. אני לא אמרתי שדמיא עליה ככשורא רק אמרתי שלפי התירוץ הזה לא שייך לטעון את מה שאתה מקשה. לדידי די מבחינה הלכתית בתירוץ שהיה נצרך לזה.
ד. אין איסור הרהור באשתו טהורה. לא מסתבר שאין איסור הרהור בכל אשה שאין אסורה לו. ולא ברור מה ההבדל בין בתולה לפני האיסור להיום, גם היום יכול לשאתה ולבא עליה. הסיבה שאין איסור באשתו טהורה אינו רק כי מותרת לו אלא כי אדרבה לזה הדבר עומד שיהרהרו ויקרבו.

למה אתה מבין שזה שהוא מלך זה סיבה להתיר לו? מלך אינו חייב בדיני התורה?

וכי על מה אני דן אם לא על הצד ההלכתי?
בזמן דוד המלך היה אסור לעשות דבר כזה כיון שבית דינו גזרו על יחוד עם פנויה.

א. ראה במש"כ לר' אלכסנדר וימפן, אות א. הסיבה שהזכרת איננה סיבה, כפי שכבר כתבתי, שהיה עניין דווקא בבתולה.
ב. מדוע לא היה יכול להתחמם ע"י נשותיו? (אם לא משום שאינן בתולות).
ג. דבריך קשים מדברי כל מי שכתב עד כה באשכול זה. אתה מוכן לקבל שדהמע"ה חי בחטא רק משום שהיה נצרך לזה. אף אם היה לו מותר משום שנצרך לזה לבריאותו, ואף אם יש לחלק בין מקרה זה לבין ההוא שאמרו עליו 'ימות ולא תספר עמו מאחורי הגדר' (סנהדרין עה.), מ"מ קשה לשמוע דברים כאלה.
ד. מאין לך שאין איסור הרהור באשתו טהורה? בהבנה פשוטה מדברי הגמ' בע"ז כ: דווקא משמע שיש ויש איסור הרהור באשתו טהורה.
ראית את התוס' והחזקוני? אם אני צודק בהבנת דבריהם צריך להבין באופן שונה את הגמ' בע"ז.
תמיד היה והווה איסור הרהור בסתם בתולה, שהרי אין זה בידו להחליט שישאנה, ומחר תינשא לאחר ונמצא הוא מהרהר באשת איש. המקרה של אבישג שונה, שכן מרגע שהגיעה לרשות דוד המלך היא אינה ברשות עצמה, ואסורה לכל אדם אחר (מלבד לשלמה המלך).

מלך חייב בדיני התורה, אך אם התירו לו שוב אינו עובר על איסור. אולי היו מתירים גם לשאר אדם הנצרך לזה. עכ"פ כפי שהזכרתי כאן יש פחות חששות שכן אינה יכולה לעוזבו ולהינשא לאף אדם אחר.


אני ממש לא מבין מה אתה רוצה.
א. כמו שכתבתי גם לפני שגזרו יחוד על הפנויה לא באו איש על אשה סתם אלא נשאו ואח"כ באו. וזה לא צריך ראיה אפילו.
ב. ברור שדוד המלך היה צריך בתולה כמו פשטות הפסוק או דווקא את אבישג מאיזה סיבה אחרת כמו שאכתוב אח"כ, אבל ההצעה הפשוטה היא שישאנה ולא יבא עליה. וכיוון שזה לא הותר לו שהרי היו לו שמונה עשר נשים לקחה להתחמם ממנה בלי לשאתה. וע"ז אומרת הגמרא שהרי היה לו אפשרות לגרש ולשאת אותה והתשובה היא שקשים גירושין.

זה הדיון ההלכתי העקרוני שהיה והמסקנה ממנו שיתייחד עמה בלא לשאת. אח"כ באה אבישג ושאלה מדוע לא נושאה וכאשר אמר לה שזה משום האיסור המשיך הדיון לטענה שלה ולקראו לי לבת שבע.

(אפשר לשאול מה רצתה הרי בלאו הכי לא יכול לבא עליה כי צריך בתולה, ואולי זה קצת ראייה שהיה לה מעלה בחימום שהיתה קיימת גם אם לא היתה בתולה וצ"ע, ובאמת מלשון הרד"ק משמע שהבין שיש בזה שתי דרכים שלא ידעה כדי שתשאר בתולה שעדיפה לחימום או דרך רבותינו שהסיבה היא שלא יכול היה לנשאה ולכן לא ידעה)

ג. הביטוי דוד המלך "חי בחטא" משונה ומקומם. דוד המלך היה חולה ולכן הותר לו איסור דרבנן לצורך חוליו. בדיוק כמו עוד הרבה צדיקים שלא צמו מחמת חולשתם ולא נקרא בגלל זה שחיו בחטא.
(כמדומני שאתה הולך הכל לשיטתך שהכוונה בחימום היא לעורר את תאוותו ומכוח זה גם אינך מקבל דמיא עליה ככשורא וגם אתה קורא לזה חי בחטא, ואולי אני טועה בהבנת דבריך. אבל ההבנה הפשוטה היא שמדובר שפשוט חיממה אותו בגופה)
ד. הלשון שכתבתי שאין איסור הרהור באשתו הטהורה היא לשונו של הסטייפלער. מהגמרא בע"ז מסתבר שיש איסור להרהר בפנויה כמו איסור הסתכלות בפנויה נאה, אבל אין ראייה לעניין הרהור באשתו טהורה לפי ענ"ד ואם לדעתך יש תפרש איך יש ראייה.
ה. איני יודע לאיזה תוספות וחזקוני כוונתך, אבל אני לא מבין אתה אוסר הרהור באשתו טהורה ומתיר הרהור בכל אישה שאינה אשתו אבל אינה אסורה לו?

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' יולי 21, 2016 5:51 pm

מצאתי לאיזה תוספות התכוונת. זה שהבאת לעיל משבת סד א. וזה באמת ראייה יפה לדברי הסטייפלער. אבל לא לדידך. תוספות שואל למה יש איסור הרהור הלא יכול לבא עליה כי הותרה יפת תואר, וכל מי שיכול לבא עליה כעת הווה כעין אשתו ואין בה איסור הרהור. כל פנויה טהורה אינה בכלל זה כי אינה עומדת לבא עליה כעת רק ע"י נישואין אם יתרצו הוא והיא.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' יולי 21, 2016 5:54 pm

הרב ויואל משה. מה נזכרת להתנפל על הרב גאולה בקרוב באופן אישי על מה שכתב כאן לפני שנים וכבר דיברו על דבריו ועל כל העניין בזמנו וכבר הרבה זמן שאינו כותב כאן בכלל.

ויואל משה
הודעות: 36
הצטרף: ד' יוני 08, 2016 1:41 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי ויואל משה » ה' יולי 21, 2016 11:02 pm

אוצר החכמה כתב: מה נזכרת להתנפל על הרב גאולה בקרוב באופן אישי על מה שכתב כאן לפני שנים וכבר דיברו על דבריו ועל כל העניין בזמנו וכבר הרבה זמן שאינו כותב כאן בכלל.

מכיון שנכנסים לאשכולות אנשים חדשים וגם ישנים, וע"פ רוב התאריך ממש לא חשוב, ומעיינים בסוגיות הכי לא קשורות לאנשים מגושמים כמונו ונהנים מהפלפול ומוספים לחפור, מחייב מחאה, זה נורא כואב, שאנו מקלידי המחשב, באים לחקור על מלאכים בדמות אנשים, אנו מסתכלים על רבי'ס כאל פולטיקאים, ח"ו לא הרבי שלי רק של השני, וכך על שאר גדולי ישראל, ואת הספר שפ"א או נועם אלימלך סוגרים כשנגמר הקפה, אז לא נצרך למחות על עיון בסוגיה???, מעולם לא ראית בר אנוש דן בכאלו צדיקים, ועוד ברבים ועוד על דברים שבינת אנוש לא יבין, אז מצא איזה ראיה בעד דוד? ואם לא ימצא, אז דוד בצרות? ממש נס לדוד המלך,ומה עם משה ואהרן? אינך מבין מה אני אומר, ואני לא אפרט ברבים למה, אבל זה אסור שיקרה, במחילה.

מעט דבש
הודעות: 4101
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי מעט דבש » ו' יולי 22, 2016 1:08 am

אוצר החכמה כתב:מצאתי לאיזה תוספות התכוונת. זה שהבאת לעיל משבת סד א. וזה באמת ראייה יפה לדברי הסטייפלער. אבל לא לדידך. תוספות שואל למה יש איסור הרהור הלא יכול לבא עליה כי הותרה יפת תואר, וכל מי שיכול לבא עליה כעת הווה כעין אשתו ואין בה איסור הרהור. כל פנויה טהורה אינה בכלל זה כי אינה עומדת לבא עליה כעת רק ע"י נישואין אם יתרצו הוא והיא.

על הראיה מדברי התוספות הנז' יש אריכות בדברות משה המצ"ב (ועיין עוד אג"מ אבה"ע ד, סו).
דברות משה - איסור הרהור.PDF
(623.44 KiB) הורד 385 פעמים

עקביה
הודעות: 5707
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי עקביה » ש' יולי 23, 2016 10:50 pm

אוצר החכמה כתב:אני ממש לא מבין מה אתה רוצה.
א. כמו שכתבתי גם לפני שגזרו יחוד על הפנויה לא באו איש על אשה סתם אלא נשאו ואח"כ באו. וזה לא צריך ראיה אפילו.
ב. ברור שדוד המלך היה צריך בתולה כמו פשטות הפסוק או דווקא את אבישג מאיזה סיבה אחרת כמו שאכתוב אח"כ, אבל ההצעה הפשוטה היא שישאנה ולא יבא עליה. וכיוון שזה לא הותר לו שהרי היו לו שמונה עשר נשים לקחה להתחמם ממנה בלי לשאתה. וע"ז אומרת הגמרא שהרי היה לו אפשרות לגרש ולשאת אותה והתשובה היא שקשים גירושין.

זה הדיון ההלכתי העקרוני שהיה והמסקנה ממנו שיתייחד עמה בלא לשאת. אח"כ באה אבישג ושאלה מדוע לא נושאה וכאשר אמר לה שזה משום האיסור המשיך הדיון לטענה שלה ולקראו לי לבת שבע.

(אפשר לשאול מה רצתה הרי בלאו הכי לא יכול לבא עליה כי צריך בתולה, ואולי זה קצת ראייה שהיה לה מעלה בחימום שהיתה קיימת גם אם לא היתה בתולה וצ"ע, ובאמת מלשון הרד"ק משמע שהבין שיש בזה שתי דרכים שלא ידעה כדי שתשאר בתולה שעדיפה לחימום או דרך רבותינו שהסיבה היא שלא יכול היה לנשאה ולכן לא ידעה)

ג. הביטוי דוד המלך "חי בחטא" משונה ומקומם. דוד המלך היה חולה ולכן הותר לו איסור דרבנן לצורך חוליו. בדיוק כמו עוד הרבה צדיקים שלא צמו מחמת חולשתם ולא נקרא בגלל זה שחיו בחטא.
(כמדומני שאתה הולך הכל לשיטתך שהכוונה בחימום היא לעורר את תאוותו ומכוח זה גם אינך מקבל דמיא עליה ככשורא וגם אתה קורא לזה חי בחטא, ואולי אני טועה בהבנת דבריך. אבל ההבנה הפשוטה היא שמדובר שפשוט חיממה אותו בגופה)
ד. הלשון שכתבתי שאין איסור הרהור באשתו הטהורה היא לשונו של הסטייפלער. מהגמרא בע"ז מסתבר שיש איסור להרהר בפנויה כמו איסור הסתכלות בפנויה נאה, אבל אין ראייה לעניין הרהור באשתו טהורה לפי ענ"ד ואם לדעתך יש תפרש איך יש ראייה.
ה. איני יודע לאיזה תוספות וחזקוני כוונתך, אבל אני לא מבין אתה אוסר הרהור באשתו טהורה ומתיר הרהור בכל אישה שאינה אשתו אבל אינה אסורה לו?

א. מוסכם. מישהו התווכח על כך?
ב. זה רעיון. מהאופן בו הדברים מסודרים בגמ' משמע לא כך. אבל אולי אין מכך הכרח. (יתכן שלא ידעה שיש עניין שתישאר בתולה).
ג. מי שהותר לו לאכול בצום אכילתו אינה חטא כלל. אבל אם אתה אומר שלא דמיא עליה ככשורא מצד אחד, וחי יחד אתה יחד (אע"פ שהיה לו היתר לכך) מצד שני, נמצא שיש לו הרהורי עבירה כל הזמן, ח"ו.
(חס וחלילה חס ושלום! לא עלה על דעתי מעולם שזו הכוונה בחימום. ישתקע הדבר ולא ייאמר. צר לי מאד שהובנתי כך, ומן הסתם בי הקולר תלוי).
ד. היכן נמצא הסטייפלר? על פניו מהגמ' כן משמע שיש איסור הרהור באשתו טהורה, כפי שכתב הגרמ"פ שהביא הרב 'מעט דבש'. ואתייחס לכך בעז"ה בהמשך.
ה.
אוצר החכמה כתב:מצאתי לאיזה תוספות התכוונת. זה שהבאת לעיל משבת סד א. וזה באמת ראייה יפה לדברי הסטייפלער. אבל לא לדידך. תוספות שואל למה יש איסור הרהור הלא יכול לבא עליה כי הותרה יפת תואר, וכל מי שיכול לבא עליה כעת הווה כעין אשתו ואין בה איסור הרהור. כל פנויה טהורה אינה בכלל זה כי אינה עומדת לבא עליה כעת רק ע"י נישואין אם יתרצו הוא והיא.

ברור שסתם פנויה טהורה אינה עומדת לזה והרהור בה אסור. המקרה של אבישג שונה. היא מיוחדת לדוד, אע"פ שאינה אשתו, ואסורה לינשא לכל אדם, כדברי הגמ'.

עקביה
הודעות: 5707
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי עקביה » ש' יולי 23, 2016 11:01 pm

ויואל משה כתב:
אוצר החכמה כתב: מה נזכרת להתנפל על הרב גאולה בקרוב באופן אישי על מה שכתב כאן לפני שנים וכבר דיברו על דבריו ועל כל העניין בזמנו וכבר הרבה זמן שאינו כותב כאן בכלל.

מכיון שנכנסים לאשכולות אנשים חדשים וגם ישנים, וע"פ רוב התאריך ממש לא חשוב, ומעיינים בסוגיות הכי לא קשורות לאנשים מגושמים כמונו ונהנים מהפלפול ומוספים לחפור, מחייב מחאה, זה נורא כואב, שאנו מקלידי המחשב, באים לחקור על מלאכים בדמות אנשים, אנו מסתכלים על רבי'ס כאל פולטיקאים, ח"ו לא הרבי שלי רק של השני, וכך על שאר גדולי ישראל, ואת הספר שפ"א או נועם אלימלך סוגרים כשנגמר הקפה, אז לא נצרך למחות על עיון בסוגיה???, מעולם לא ראית בר אנוש דן בכאלו צדיקים, ועוד ברבים ועוד על דברים שבינת אנוש לא יבין, אז מצא איזה ראיה בעד דוד? ואם לא ימצא, אז דוד בצרות? ממש נס לדוד המלך,ומה עם משה ואהרן? אינך מבין מה אני אומר, ואני לא אפרט ברבים למה, אבל זה אסור שיקרה, במחילה.

אני משער שמר הינו חסיד, והואיל וכך הדיון עם כבודו יהיה עקר מן הסתם. ובכל זאת חשוב לי להבהיר נקודה חשובה מאד; איננו שופטים את דוד המלך ודנים האם מעשיו היו כדין או לא. לאחר שחז"ל, שכן שפטו את קדמונינו, לא העבירו שום ביקורת על מעשה דוד המלך ואבישג, ברור שמעשיו של דהמע"ה היו ללא כל פקפוק. הדיון כאן לא בא אלא להבין באיזה אופן מתאים הדבר עם ההלכה. מי שדיון כזה אנו מתאים לו מוטב שלא יבקר באשכול זה.

עקביה
הודעות: 5707
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי עקביה » ש' יולי 23, 2016 11:05 pm

מעט דבש כתב:
אוצר החכמה כתב:מצאתי לאיזה תוספות התכוונת. זה שהבאת לעיל משבת סד א. וזה באמת ראייה יפה לדברי הסטייפלער. אבל לא לדידך. תוספות שואל למה יש איסור הרהור הלא יכול לבא עליה כי הותרה יפת תואר, וכל מי שיכול לבא עליה כעת הווה כעין אשתו ואין בה איסור הרהור. כל פנויה טהורה אינה בכלל זה כי אינה עומדת לבא עליה כעת רק ע"י נישואין אם יתרצו הוא והיא.

על הראיה מדברי התוספות הנז' יש אריכות בדברות משה המצ"ב (ועיין עוד אג"מ אבה"ע ד, סו).
דברות משה - איסור הרהור.PDF

יישר כח ותודה רבה מאד על העלאת דברי הגרמ"פ.

את שיטת הגרמ"פ הכרתי אך סברתי שמתוס' מוכח שלא כדבריו. כעת אני רואה שהוא עצמו דן בדברי תוס' כדי ליישבו כשיטתו. אמנם הרואה יראה שהוא נכנס לדוחקים עצומים כדי ליישב את התוס' כשיטתו. במיוחד בהסבר תירוץ התוס'. ואכמ"ל.

ויואל משה
הודעות: 36
הצטרף: ד' יוני 08, 2016 1:41 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי ויואל משה » ש' יולי 23, 2016 11:20 pm

עקביה כתב:
ויואל משה כתב:
אוצר החכמה כתב: מה נזכרת להתנפל על הרב גאולה בקרוב באופן אישי על מה שכתב כאן לפני שנים וכבר דיברו על דבריו ועל כל העניין בזמנו וכבר הרבה זמן שאינו כותב כאן בכלל.

מכיון שנכנסים לאשכולות אנשים חדשים וגם ישנים, וע"פ רוב התאריך ממש לא חשוב, ומעיינים בסוגיות הכי לא קשורות לאנשים מגושמים כמונו ונהנים מהפלפול ומוספים לחפור, מחייב מחאה, זה נורא כואב, שאנו מקלידי המחשב, באים לחקור על מלאכים בדמות אנשים, אנו מסתכלים על רבי'ס כאל פולטיקאים, ח"ו לא הרבי שלי רק של השני, וכך על שאר גדולי ישראל, ואת הספר שפ"א או נועם אלימלך סוגרים כשנגמר הקפה, אז לא נצרך למחות על עיון בסוגיה???, מעולם לא ראית בר אנוש דן בכאלו צדיקים, ועוד ברבים ועוד על דברים שבינת אנוש לא יבין, אז מצא איזה ראיה בעד דוד? ואם לא ימצא, אז דוד בצרות? ממש נס לדוד המלך,ומה עם משה ואהרן? אינך מבין מה אני אומר, ואני לא אפרט ברבים למה, אבל זה אסור שיקרה, במחילה.

אני משער שמר הינו חסיד, והואיל וכך הדיון עם כבודו יהיה עקר מן הסתם. ובכל זאת חשוב לי להבהיר נקודה חשובה מאד; איננו שופטים את דוד המלך ודנים האם מעשיו היו כדין או לא. לאחר שחז"ל, שכן שפטו את קדמונינו, לא העבירו שום ביקורת על מעשה דוד המלך ואבישג, ברור שמעשיו של דהמע"ה היו ללא כל פקפוק. הדיון כאן לא בא אלא להבין באיזה אופן מתאים הדבר עם ההלכה. מי שדיון כזה אנו מתאים לו מוטב שלא יבקר באשכול זה.

ולואי ואהיה חסיד, אשרי מי שחושדין וכו' איך הנך רוצה להבין עם חזל לא פירטו לך כל פרטי המעשה, ואינך יודע את כל ההיקף של התורה שבשביל שתוכל לדון בכל ההיבטים ההלכתים, לא יצוייר וישאלו אותך בחו"מ ותהיה בקי ביו"ד תוכל לפסוק בנידון? ברור שלא, במעשי מרכבה הנך מבין? דוד עשה דברים בשביל דורות שיהיה להם תיקונים, ולא מפורט בחז"ל רק גרגרים, ומתוך מה שמפורט אין לנו יד ורגל בהיקף והבנה וידע, אז אנו מקלדי המחשב רוצים להבין? ורק הביט ההלכתי? וכי מובטח לך למצוא ההיתר ההלכתי, מה לך לחפור בדברים שלמעלה ממך? האם אין בחז"ל דברים שהנך מרגיש שאין בינת אנוש יכול להשיג? לא והסטייפלר או הרגוטצובר היה כאן בפניך היית בא לדון בסוגיה דידן? והא היה עונה לך? או שהיה אומר לך מוטב תתגלגל בשלג כל ימיך ולא תדמיין לעצמך שתשיג דבר.

הרבה חז"ל נראים כמובנים, וכהיימשע גמ', ואנו חושבים שבטח הם עשו כמונו, הם החיו מתים, ואנו? אין כל קשר לחסידות, זה בידיעה שאין לנו כל נגיעה ולעולם לא נשיג, ויותר קל להבין סוגיות דשור שנגח מאשר אגדת חז"ל, מה עם חטא מי מריבה? עיינת באגרות משה חלק ח' מעשה דבנות לוט?
נערך לאחרונה על ידי ויואל משה ב ש' יולי 23, 2016 11:45 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ברקים רב
הודעות: 673
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2011 4:49 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי ברקים רב » ש' יולי 23, 2016 11:27 pm

ויואל משה כתב:אינך מבין מה אני אומר, ואני לא אפרט ברבים למה, אבל זה אסור שיקרה, במחילה.

מה שודאי אסור שיקרה, הוא התגוללות אישית מכוערת על הכותבים פה. [בפרט על אחד מחשובי הת"ח כאן, הבולט בהיותו נו"נ עם הבריות בנחת ובענוה. והוא גם מנהל המקום].

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ש' יולי 23, 2016 11:38 pm

ג. מי שהותר לו לאכול בצום אכילתו אינה חטא כלל. אבל אם אתה אומר שלא דמיא עליה ככשורא מצד אחד, וחי יחד אתה יחד (אע"פ שהיה לו היתר לכך) מצד שני, נמצא שיש לו הרהורי עבירה כל הזמן, ח"ו.


כמובן שלא זה מה שאמרתי. כבר למעלה כתבתי על זה שאין שום מקום לדון על דוד המלך.
מה שכתבתי הוא שמבחינת הדין יכול להיות יסוד ההיתר הצורך הרפואי. וודאי שאף אחד לא מעלה בדעתו שדוד המלך הרהר בה.


אני מבין שעיקר טענתך היא טענה הלכתית שכאן היה עוד היתר מיוחד שנחשבת כמו אשתו, היינו כיוון שנאסרה על כל העולם. אבל איני מבין טענה זו שהרי דומה יותר לאשתו טמאה ולא לאשתו טהורה שהרי אסור לו לשאתה מחמת שיש לו כבר כהנה וכהנה.

שש ושמח
הודעות: 1544
הצטרף: א' דצמבר 13, 2015 3:57 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי שש ושמח » ש' יולי 23, 2016 11:42 pm

אולי כדאי לפתוח אשכול נפרד בשם "האם מותר לדון על מעשה דוד המלך ע"ה ואבישג" ולהעביר לשם את כל התגובות בנושא זה? [בעצם אפשר להשאיר שם רק תגובה אחת, כל השאר הם רק חזרה על אותה טענה].

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ש' יולי 23, 2016 11:46 pm

אבל זה נושא האשכול הזה. אז למה לפתוח עוד אשכול?

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ש' יולי 23, 2016 11:54 pm

(חס וחלילה חס ושלום! לא עלה על דעתי מעולם שזו הכוונה בחימום. ישתקע הדבר ולא ייאמר. צר לי מאד שהובנתי כך, ומן הסתם בי הקולר תלוי).


לא בך האשמה אלא אני צריך להתנצל. מישהו אחר העלה את האפשרות למעלה וכבר נזפו בו כראוי. וכנראה מחמת שדבריך באו מייד אח"כ נכנסה בי הטעות להסתפק ולייחס גם לך את הדבר שלא בצדק ובלי סיבה.

עקביה
הודעות: 5707
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי עקביה » א' יולי 24, 2016 1:00 am

ויואל משה כתב:איך הנך רוצה להבין וכו'

כפי שכתבתי הדיון בשאלה זו יהיה עקר. מנקודת הראות שלי הנני אומר על דברי מעלתו - רחמנא ליצלן מהאי דעתא [ומר מוזמן להשיב - אדרבא רחמנא ליצלן מדעתא דידך].

פרי יהושע
הודעות: 3165
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' יולי 24, 2016 1:10 am

עיקר השאלה היא לא האם היה מותר מבחינה הלכתית והאם היה ראוי וכדו', אלא מה בא ללמדנו מעשה זה, הלא לא כל דבר שעשה דוד נכתב.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' יולי 24, 2016 1:20 am

אני לא מבין את דבריך. הרבה דברים יש ללמוד מכאן, שנים לדוגמא.
כל המבזה את הבגדים וכולי.
בא וראה כמה קשין גירושין שהרי התירו לייחד וכולי.

פרי יהושע
הודעות: 3165
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' יולי 24, 2016 10:05 pm

השאלה האם נראה שלזה בא הסיפור הזה, או שהתוכן הוא עמוק יותר, וכל הלימודים האלו עקיפים וצריך עיון.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' יולי 25, 2016 2:12 am

מה הכוונה? לזה ולעוד הרבה דברים וכל העניין וכל אות ואות תילי תלים של פרד"ס כמו כל המקרא כולו.

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ב' יולי 25, 2016 2:26 pm

אני ממש ממש אבל ממש ממש ממש לא מבין מה רוצים פה. כל האחרונים ואחרוני האחרונים מפלפלים עד אין קץ בכל מעשי התנ"ך עם שאלות ותשובות הלכתיות. מה נשתנה?


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 298 אורחים