אימתי פסקה טהרת פנויות

[איש בער]

ידוע שבזמן הבית גם נערות שלא ידעו איש טבלו משום טהרות, האם גם לאחריו המשיכו בנוהג זה?
הריב"ש בתשובה סי' תכה הסביר טעם הדבר שאין אנו נוהגין כן, שלא יכשלו בה בנ"א, האם היה מי שחלק עליו בזה, או מי שנהג למעשה לטבול פנויות?
גם שמעתי פעם שהבלניות היו משגיחין ע"כ, האם היתה תקנה מיוחדת ע"ז מגדולי הדור וכו'?
אשמח לכל מידע בנושא

[מצליח]

עי' אוצר הפוסקים אבהע"ז סי"כ ס"א אריכות בזה.

[עתניאל בן קנז]

ידוע שבזמן הבית גם נערות שלא ידעו איש טבלו משום טהרות, האם גם לאחריו המשיכו בנוהג זה?
הריב"ש בתשובה סי' תכה הסביר טעם הדבר שאין אנו נוהגין כן, שלא יכשלו בה בנ"א, האם היה מי שחלק עליו בזה, או מי שנהג למעשה לטבול פנויות?
גם שמעתי פעם שהבלניות היו משגיחין ע"כ, האם היתה תקנה מיוחדת ע"ז מגדולי הדור וכו'?
אשמח לכל מידע בנושא

לאיזה צורך היה להם לטבול בזמן שפסקה טהרות מישראל.

[מזמן שנגמר אפר הפרה, ורוב הציבור היו בחזקת טמאי מתים, שוב לא היה שום אכילת טהרות, וטבילת פנויה לא הביאה שום תועלת מעשית, ולכן הופסקה].

אכן מענין מתי התחילו להקפיד שלא לטבול, שלא תבוא למכשול?

[איש בער]

לאיזה צורך היה להם לטבול בזמן שפסקה טהרות מישראל.
[מזמן שנגמר אפר הפרה, ורוב הציבור היו בחזקת טמאי מתים, שוב לא היה שום אכילת טהרות, וטבילת פנויה לא הביאה שום תועלת מעשית, ולכן הופסקה].
אכן מענין מתי התחילו להקפיד שלא לטבול, שלא תבוא למכשול?

בזכרוני שהמשיכו, אולי משום זכר (כמו נטילת ידים שלנו), ולא אוכל כעת לאתר המקור. (ועוד, דהא גופא מתי פסקה אפר פרה שנויה במחלוקת).

[בברכה המשולשת]

יש על זה דיון לגבי טבילה בערב יו"כ (למיטב זכרוני גם בחת"ס)

[נתן]

לאיזה צורך היה להם לטבול בזמן שפסקה טהרות מישראל.

[מזמן שנגמר אפר הפרה, ורוב הציבור היו בחזקת טמאי מתים, שוב לא היה שום אכילת טהרות, וטבילת פנויה לא הביאה שום תועלת מעשית, ולכן הופסקה].

האם אין ענין של טבילה בזמנה מצוה?

[יבנה]

לאיזה צורך היה להם לטבול בזמן שפסקה טהרות מישראל.

[מזמן שנגמר אפר הפרה, ורוב הציבור היו בחזקת טמאי מתים, שוב לא היה שום אכילת טהרות, וטבילת פנויה לא הביאה שום תועלת מעשית, ולכן הופסקה].

אכן מענין מתי התחילו להקפיד שלא לטבול, שלא תבוא למכשול?

יש את הטעם של טבילה בזמנה מצוה, ויש את כל ההרחקות מנדה שנתבארו בהמכונה ברייתא דנדה שבשביל זה גם צריכות לטבול. ועי' שטמ"ק נדה ח"ב עמ' תר"ע ואילך הרבה הרחקות שנהגו, וע"כ שבמקומות אלו גם הפנויות טבלו.
ועי' כאן http://tora.us.fm/tryg/thra/tvilt_rwqot0.html ובמקורות שהביא.

[שיר ורננים]

יש על זה דיון לגבי טבילה בערב יו"כ (למיטב זכרוני גם בחת"ס)

מוזכר בפי' שגם הפנויות נהגו לטבול.

[איש בער]

יש את הטעם של טבילה בזמנה מצוה, ויש את כל ההרחקות מנדה שנתבארו בהמכונה ברייתא דנדה שבשביל זה גם צריכות לטבול. ועי' שטמ"ק נדה ח"ב עמ' תר"ע ואילך הרבה הרחקות שנהגו, וע"כ שבמקומות אלו גם הפנויות טבלו.
ועי' כאן http://tora.us.fm/tryg/thra/tvilt_rwqot0.html ובמקורות שהביא.

לאור כל הטעמים הנכונים האם לא מוזכר במקורות מאי אלו אנשי מעשה שנהגו סלסול בעצמן לחייב את הטבילה גם לפנויות?

יש על זה דיון לגבי טבילה בערב יו"כ (למיטב זכרוני גם בחת"ס)

מוזכר בפי' שגם הפנויות נהגו לטבול.

נא לציין מ"מ

[אוצר החכמה]

סימן תר"ו מ"ב סקי"ז ואפילו נערים ובתולות מכיוון שהם בני מצוות טובלות. (מ"א)

[צופר הנעמתי]

לאיזה צורך היה להם לטבול בזמן שפסקה טהרות מישראל.

[מזמן שנגמר אפר הפרה, ורוב הציבור היו בחזקת טמאי מתים, שוב לא היה שום אכילת טהרות, וטבילת פנויה לא הביאה שום תועלת מעשית, ולכן הופסקה].

האם אין ענין של טבילה בזמנה מצוה?

אם ננקוט שלהלכה טבילה בזמנה מצווה ושיש חיוב של טבילה בזמנה מצווה גם בזה"ז אז זה לא ענין אלא מ"ע גמורה גם לפנויות וגם לנדה בלא ז"נ (והיא קו' הש"ך בנה"כ סי' קצז על שיטה זו). אמנם לפי"ז גם גברים חייבים מעיקר הדין בטבילת עזרא, וע"כ צ"ל דגם להסוברים כן טבילה בזמנה מצווה רק כשיש בזה איזה נ"מ בטהרה, ולכן גם פנויות לר"ח חשוב שאין בזה נ"מ ולכן אין טבילה בזמנה מצווה וכן לאחר חומרא דר"ז כיוון שמ"מ אסורה לבעלה א"צ לטבול (ובזה מתורץ קו' הש"ך על הב"ח שם).

אמנם לפי"ז ייצא הדין להדרים בא"י בזה"ז שאפשר להם לעלות להר הבית א"כ טעונים טבילה לר"ח לנשים ולאנשים בזמנם... ובשלמא לכל הגודרים עצמם מעלות בהר כלל וכלל, י"ל שאף זה בכלל ההיתר דהוה כמו חומרא דר"ז, וכמו שמטעם מנהג דה' ימים מבטלים טבילה בזמנה ה"ה למנהג זה, אבל העולים בהר א"כ להר"ח חייבים בטבילה בזמנה לעולם הם ונשיהם ובניהם וטפם...)

[ישראל אליהו]

הבא"ח כ' שרווקות יטבלו בערב כיפור [או ר"ה] עפ"י זכרוני

[יבנה]

הבא"ח כ' שרווקות יטבלו בערב כיפור [או ר"ה] עפ"י זכרוני

כ"כ ברב פעלים ח"ד יו"ד סי' ט"ז לענין ערב ר"ה ויוה"כ ע"ש.

[קו ירוק]

כמדומני שמנהג זה שרווח מאוד גם לפני עשורים בודדים, כמעט לא קיים כיום בכלל.

[לעומקו של דבר]

כמדומני שמנהג זה שרווח מאוד גם לפני עשורים בודדים, כמעט לא קיים כיום בכלל.

קיים במי מעדות החסידים אאל"ט

[קו ירוק]

כעת שאלתי מנהל מחלקת מקוואות אחד, ואמר לי שאכן המנהג של עיו"כ התמעט מאוד, ואמנם אצל החסידים יש יותר, אבל גם התמעט, ואצל ה'ליטאים' עוד יותר התמעט,
ובעיקר מבוגרות.
ובכל אופן כל המקוואות בעירו פתוחות וישנן הבאות לטבול.

[ביליצר]

אימת פסקה ? משרבו המכשולות,,
בזמן הרמ"א כבר היתה יראה לטבול ,,

[ונתנו ידידים]

כמדומני שמנהג זה שרווח מאוד גם לפני עשורים בודדים, כמעט לא קיים כיום בכלל.

אצל חמותי הי' נהוג מנהג זה ונמשך לחלק מבנותי',
מסתמא המנהג היקר הזה מתמעט מרוב בלבול המוחין וחוסר הזמן שיש כהיום לדאבונינו בהאי עלמא.

[קו ירוק]

זה לא טיעון זו פליאה.
אולי כבודו יוכל למחוק את תגובתו העוסקת בעסקי משפחתו שבודאי אינו מנושא האשכול.

[איש בער]

השלכה מעניינת מכך שפנויות הפסיקו לטבול לטהרתן הוא מה שנהגו הנשואות לגלח שער ראשן, מחשש לסחיטת שער בשב"ק, כך כותב הנצי"ב http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=109

[ונתנו ידידים]

זה לא טיעון זו פליאה[/size]

אני מבקש מחילתך חשבתי שכונתך לקנטר

[יבנה]

כעת שאלתי מנהל מחלקת מקוואות אחד, ואמר לי שאכן המנהג של עיו"כ התמעט מאוד, ואמנם אצל החסידים יש יותר, אבל גם התמעט, ואצל ה'ליטאים' עוד יותר התמעט,
ובעיקר מבוגרות.
ובכל אופן כל המקוואות בעירו פתוחות וישנן הבאות לטבול.

כעת המקואות פתוחות לפנויות כל השנה בעקבות הבג"ץ שהורו שאין למנוע אותן מלטבול כל השנה, אך הרבנות שמים שלטים שאין לפנויות לטבול.

[ש. ספראי]

כעת שאלתי מנהל מחלקת מקוואות אחד, ואמר לי שאכן המנהג של עיו"כ התמעט מאוד, ואמנם אצל החסידים יש יותר, אבל גם התמעט, ואצל ה'ליטאים' עוד יותר התמעט,
ובעיקר מבוגרות.
ובכל אופן כל המקוואות בעירו פתוחות וישנן הבאות לטבול.

כעת המקואות פתוחות לפנויות כל השנה בעקבות הבג"ץ שהורו שאין למנוע אותן מלטבול כל השנה, אך הרבנות שמים שלטים שאין לפנויות לטבול.

הרבנות מפרסמת זאת כנראה בגלל דברי הריב"ש שפנויה א"צ טבילה, מחשש שאם יירד ממנה איסור נדה החמור, ישנו חשש שתעבור על איסור זנות הקל. והו"ד בבאה"ט סי' קפ"ג.

כשנבחנתי בשעתו במבחני הרבנות על נדה, שאלו שאלה זו. אז בהכרח שהרבנות מכירה את הריב"ש הזה...

[חיים שיש בהם]

הרבנות מפרסמת זאת כנראה בגלל דברי הריב"ש שפנויה א"צ טבילה, מחשש שאם יירד ממנה איסור נדה החמור, ישנו חשש שתעבור על איסור זנות הקל. והו"ד בבאה"ט סי' קפ"ג.

כשנבחנתי בשעתו במבחני הרבנות על נדה, שאלו שאלה זו. אז בהכרח שהרבנות מכירה את הריב"ש הזה...

אינו מדויק. הגם שכך העתיק הבאה"ט, אך בריב"ש עצמו כתוב טעם זה כתשובה לשאלה מדוע לא תיקנו חז"ל טבילה לפנויה כדי שלא יכשלו בה רבים.

אגב, מעניין להשוות דברי חכמי קושטא לגבי מנהג יהודה שמייחדים את החו"כ בזמן האירוסין (שו"ת בנימין זאב סימן שה):

"ומענין הארוס הנכנס לבית המנוגע כי הנגע עמד בעיניו ורבו המכשלות מגונה הדבר מאד ומעולם לא נהגנו בבנינו ובבנותינו כמנהג הרע הזה ועם היות שמנהג קדום היה ברומניא בקצת להכניס הארוס בבית הארוסה לא כאלה חלק יעקב שהם היו נוהגין לברך ברכת חתנים בשעת אירוסין כדי שלא תהא כלה בלא ברכה והיו טובלות לנדותן שלא יבואו לידי איסור"...

[ישראל גד]

לגוף העניין כיום לא שייך כלל טבילה בזמנה מצוה היות שאנחנו לא בקיאים במראות ואם אשה תרצה לטבול בזמנה תצטרך במשך כמה ימים רצוף לטבול דאולי התחילה הראיה מהיום הזה ואולי מהיום הזה, וזוהי הסיבה שכיום נשים לא טובלות ביו"כ עצמו כשחל טבילתם אז.

[צורב מתחיל]

מספר קדוש ישראל - ספר הזכרון להגרי"ס עמו' כ'

לכידה.PNG (75.79 KiB) נצפה 7207 פעמים

[לעומקו של דבר]

לגוף העניין כיום לא שייך כלל טבילה בזמנה מצוה היות שאנחנו לא בקיאים במראות ואם אשה תרצה לטבול בזמנה תצטרך במשך כמה ימים רצוף לטבול דאולי התחילה הראיה מהיום הזה ואולי מהיום הזה, וזוהי הסיבה שכיום נשים לא טובלות ביו"כ עצמו כשחל טבילתם אז.

לא בקיאים מתי מתחיל המחזור?!

[לעומקו של דבר]

י שלא יכשלו בה רבים.

אגב, מעניין להשוות דברי חכמי קושטא לגבי מנהג יהודה שמייחדים את החו"כ בזמן האירוסין (שו"ת בנימין זאב סימן שה):

"ומענין הארוס הנכנס לבית המנוגע כי הנגע עמד בעיניו ורבו המכשלות מגונה הדבר מאד ומעולם לא נהגנו בבנינו ובבנותינו כמנהג הרע הזה ועם היות שמנהג קדום היה ברומניא בקצת להכניס הארוס בבית הארוסה לא כאלה חלק יעקב שהם היו נוהגין לברך ברכת חתנים בשעת אירוסין כדי שלא תהא כלה בלא ברכה והיו טובלות לנדותן שלא יבואו לידי איסור"...

אולי לידי איסור המכוון איסור קורבה.

[חיים שיש בהם]

שו"ת "תשובות והנהגות" (ח"ב סי' רנז):

שו''ת תשובות והנהגות ב, רנז.JPG (36.91 KiB) נצפה 7199 פעמים

[לעומקו של דבר]

מספר קדוש ישראל - ספר הזכרון להגרי"ס עמו' כ'

לכידה.PNG

מישהו מתנדב להסביר לי את כוונת הגרי"ס? לא הבנתי למה כמעט בטל טעם הריב"ש.

[חיים שיש בהם]

י שלא יכשלו בה רבים.

אגב, מעניין להשוות דברי חכמי קושטא לגבי מנהג יהודה שמייחדים את החו"כ בזמן האירוסין (שו"ת בנימין זאב סימן שה):

"ומענין הארוס הנכנס לבית המנוגע כי הנגע עמד בעיניו ורבו המכשלות מגונה הדבר מאד ומעולם לא נהגנו בבנינו ובבנותינו כמנהג הרע הזה ועם היות שמנהג קדום היה ברומניא בקצת להכניס הארוס בבית הארוסה לא כאלה חלק יעקב שהם היו נוהגין לברך ברכת חתנים בשעת אירוסין כדי שלא תהא כלה בלא ברכה והיו טובלות לנדותן שלא יבואו לידי איסור"...

אולי לידי איסור המכוון איסור קורבה.

מנהג "רומניא", [היא האימפריה הביזנטית, או 'ביצאנץ'], הלא הוא מנהג מקומות מסוימים ביהודה המוזכר בכתובות (יב.), שמחמתו "האוכל אצל חמיו ביהודה אינו יכול לטעון טענת בתולים".

טעם למנהג הביא השיטמ"ק (שם) בשם רבינו יהונתן וז"ל: "כלומר דרכן של בני יהודה היה לייחד החתן עם הכלה קודם שנכנסו לחופה כדי שיהא לבו גס בה שתאהב הכלה את החתן לפי שאין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי ואם ח"ו תבעל להגמון אחר כך תבעל לה באונס, א"נ כדי שימצאנה ההגמון בעולה ויבטל גזרתו שגזר כל בתולה שנשאת ברביעי תבעל להגמון תחלה, ומשום הכי היה מנהג ביהודה יותר משאר מקומות לפי שרוב גזרותיו ביהודה, משום שיודע שממנו עתיד לצאת משיח שיושיע את ישראל וישפוט את הר עשו". ומקור הדברים בירושלמי (כתובות פ"א ה"ה).

רבינו ישעיה דטראני מעיד להדיא על טיבו של מנהג "רומניא" זה:

שות הרי''ד סי' מז.JPG (126.92 KiB) נצפה 7191 פעמים

[לעומקו של דבר]

.

יופי.
השתא לפי הדברים שהבאת, חלק גדול מהמכוון ביהודה היה בשביל שיעשה מעשה. לפי"ז אין שייך זה כלל לענייננו.