מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ותפתח אדמת קראקא את פיה

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
איטשע
הודעות: 205
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 4:59 pm

ותפתח אדמת קראקא את פיה

הודעהעל ידי איטשע » ב' ינואר 31, 2011 5:54 pm

מפורסם הסיפור שהיה חתונה בערב שבת בקראקא, ונמשכה בשבת תוך חילולי שבת, ואחרי כמה אזהרות מהרמ"א, נבלע כל האולם וכל מה שבפנים.
האם ידוע למישהו המקור לסיפור זה?

אדג
הודעות: 1520
הצטרף: ה' מאי 13, 2010 11:11 am
מיקום: צפת, אה"ק תובב"א
יצירת קשר:

Re: האולם שנבלעה בקראקא

הודעהעל ידי אדג » ב' ינואר 31, 2011 6:25 pm

קראתי ב"סיפור לשבת" סיפור דומה, אך אינו תחת ידי כעת לעיין בו.

כותב
הודעות: 862
הצטרף: ד' דצמבר 15, 2010 9:05 pm

Re: האולם שנבלעה בקראקא

הודעהעל ידי כותב » ב' ינואר 31, 2011 6:39 pm

תעשה חיפוש: "+קראקא +רמ"א +חתונה" במרחק 20 מילים, ויעלה לך כמה ספרים שמדברים על זה.

איטשע
הודעות: 205
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 4:59 pm

Re: האולם שנבלעה בקראקא

הודעהעל ידי איטשע » ב' ינואר 31, 2011 7:48 pm

תודה..
כולם מספרים הסיפור, אבל לא נמצא שם מקור קדום.

כותב
הודעות: 862
הצטרף: ד' דצמבר 15, 2010 9:05 pm

Re: האולם שנבלעה בקראקא

הודעהעל ידי כותב » ב' ינואר 31, 2011 8:22 pm

מענין לענין באותו ענין.

דבר זה ברור שהיתה תקנה בקראקא מימות הרמ"א - אשר אנשי העיר שמרו עליה בתוקף עד פרוץ מלחמת העולם השניה - שלא לעשות חתונה בעיר קראקא ביום ו' עש"ק.

אנשי העיר שרצו לעשות חתונה ביום ו', העמידו החופה בעיר פאדגורש הסמוכה [קראקא ופאדגורש היו באמת כעיר אחת, ורק נתחלקו ע"י נהר, ובימי הרמ"א לא דרו יהודים בפאדגורש, לכן הקילו בני העיר לעבור הגשר, ולהעמיד שם חופה בעש"ק].

כל זה שמעתי מפי זקני ע"ה, שהעמידו חופתו בעיר פאדגורש ביום עש"ק (כמה שנים לפני ימי זעם המלחמה), וסעודת החתונה התקיימה בליל שב"ק בתוך העיר.

השאלה היתה רק על מה נתקן תקנה זו. יש אומרים כי נתקנה מפני שנתארך חתונה בערב שבת לתוך שבת בכלי זמר ושיר, ומאז תיקן הרמ"א שלא לעשות חתונה עש"ק כנ"ל. ויש חולקים ע"ז ואומרים כי שני דברים נפרדים המה, שהרי לא מסתבר לומר שמפני שחיללו שבת פעם אחת, נגזרה גזירה זו, וכי חשודים ישראל על חילול שבת ח"ו, רק משום מעשה אחרת תיקנו התקנה, שהתיר הרמ"א לסדר קידושין בליל שב"ק אצל יתומה כדי שלא תגרום לה עגמת נפש, ובעצמו היה המסדר קידושין, וכדי שלא ילמדו מהוראה זו שהיתה לשעה, תיקן תקנה זו.

גוראריה
הודעות: 1546
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: האולם שנבלעה בקראקא

הודעהעל ידי גוראריה » ב' ינואר 31, 2011 9:20 pm

לפי המסופר היה זה כשכהן וגרושה רצו להתחתן ואילצו את הרב לסדר הקידושין בפקודת המושל.

מול ביהכנ"ס הרמ"א יש גינת דשא מגודרת שמקובל ששם זה קרה, וכמדומה לי שיש שם שלט שמספר ע"כ.

שבטיישראל
הודעות: 1849
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: האולם שנבלע בקראקא

הודעהעל ידי שבטיישראל » ד' פברואר 02, 2011 1:03 am

על השלט שם כתוב בפולנית שבמקום הזה רוכזו כל היהודים מהגטו בקראקא לפני שנשלחו למחנה פלאשוב שליד קראקא

לא מוזכר שם שום דבר מענין הארמון שכפי המסופר עמד פעם שם

כותב
הודעות: 862
הצטרף: ד' דצמבר 15, 2010 9:05 pm

Re: האולם שנבלע בקראקא

הודעהעל ידי כותב » ד' פברואר 02, 2011 1:29 am

אני מעתיק מכאן: http://www.remuh.jewish.org.pl/heb/Sipu ... t_piha.htm

ותפתח האדמה את פיה - השדה ברחוב שרוקה

באמצע רחוב שרוקה, בלב השכונה היהודית, מול בית הכנסת הרמ"א ישנה חלקת אדמה מגודרת בגדר ברזל נמוכה ובה נטועים עצים רבי עפאים. אגדות רבות מיוחסות לחלקה זו, כשבעיקרן המעשה בגרסאות שונות בחופה שנערכה ביום שישי בניגוד לדעת הרב. היסטורית, כנראה שהסיפור קצת יותר באנאלי והמקום שימש כבית קברות בשלב הראשון אחר המעבר לקז'ימירז' - או שלשם הולכו עצמותיהם של הנקברים באותו בית קברות עתיק בקראקוב עצמה בזמן בו היהודים עדיין הורשו לגור ב'רחוב היהודים' או ב'פלאץ סשטייפנסקי' בסמוך לשוק הגדול של היום - כך מוכיחות עובדות מסויימות, אך משלא נותרה בשדה אפילו מצבה אחת לרפואה החלו נרקמות האגדות בזו אחר זו, ולהן, כמו לכל אגדה וסיפור, זכות קיום וחיים משלהן.

להלן אחת מאגדות אלו כפי שמופיעה בספר 'תפארת אבות'.

בלב הרובע היהודי בקראקא, באמצע הרחבה, ניצבת חומת אבנים נמוכה המקיפה פיסת קרקע שהכל עוקפים אותה. חומה זו נבנתה על פי ציוויו של המלך זיגמונד השני על פי בקשתו של רבינו, ר' משה איסרליש, עקב מעשה שהיה, שכך היה.

בחצר המלך זיגמונד השני כיהן גובה מיסים יהודי בשם שלמה זליגמן, בן למשפחת כהנים, שלא נגע אלקים בלבבו, והחליט לשאת לאשה אשה גרושה. מובן, שלא בלבד שרבינו הודיע שלא ישיאם אלא שיחרים כל מי שירהיב עוז לסייע לו בדבר עבירה זו. הלך הלה ואכל קורצא בי מלכא, בספרו למלך את הכרזתו זו של הרמ"א הפוגעת בו ובתכניותיו. רבינו נקרא עקב כך אל המלך, שפקד עליו בלא דין ודברים לערוך את החופה והקידושין כדת משה וישראל. לא הועילו הסברים בקשות ותחנונים, כי יד הנוגש היתה תקיפה.

בידעו שאין בכוונת רבינו לערוך את הטקס, ומתוך הנחה שינסה לחמוק ממנו, שלח המלך גונדת חיילים כבר משעות הבוקר של יום החופה המיועד כדי לשמור את בית הרב שלא יעשה לו "ויברח". הרב נאלץ להגיע בסופו של דבר למקום החופה, מול בית הכנסת הישן, כשהוא אינו יודע לשית עצות בנפשו, אם יעשה - חילול שמו הגדול בפני הכל, ואם לא יעשה – משום סכנת חיים יש בכך.

קרב הרב אל בני הזוג וניסה, בנסיון של הרגע האחרון, להניאם מהחלטתם, אך ללא הועיל.

עמד בינו וקרא את קריאתו של משה: "העלו מעל האנשים הרשעים האלו!".

הקהל זע בפחד והתרחק מבני הזוג, מתחת לחופה נותרו שני פורצי הגדר לבדם.

פנה הרב בתפילה אל ה' שיעשה בהם הדין הראוי לחולקים על תורת משה כקרח וכל עדתו. והנה פצתה האדמה את פיה ותבלעם חיים, הם וחופתם. הקהל הגדול נס על נפשו לקול הרעש, והבור באדמה נתכסה בעפר.

בהגיע דבר המעשה אל המלך חשש כי גם בו תפגע הקפידא של הרב, ושלח כרכרה להביאו אליו, לבקש את מחילתו מלפניו. רבינו הסביר לו שלא בו אישית פגע אלא בכבודה של תורה ובדת ישראל, ועל כך יצא הקצף והחל הנגף.

מששאלו המלך אם יוכל לעשות דבר עבורו כפיצוי על עגמת הנפש שנגרמה לו, ענה ואמר הרב: הואיל ושני המורדים בתורה נבלעו חיים בכיכר העיר ושם מקום קבורתם, ולפיכך אסור לכהנים לעבור שם, אבקש מהוד מלכותו רשות לגדור את המקום לבל יטמאו הכהנים.

הגדר הוקמה, כסימן ואות לבני מרי לבל יהינו לעבור על מצוות התורה. כך עד ימינו אלה.

--------
לא מצאתי הספר תפארת אבות שציין אליו, אבל אם תעשה חיפוש "שלמה-זליגמן" באוצר, תמצא כמה ספרים, לא מקור קדום, שמביאים ד"ז.

לונדון
הודעות: 62
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 1:24 am

מקור לסיפור עם הרמ"א שפתחה האדמה את פיה

הודעהעל ידי לונדון » א' יוני 24, 2012 9:25 pm

בא' העלונים השבוע הביאו סיפור עם הרמ"א שהמלך הכריחו לסדר קידושין לכהן שנשא גרושה וכשעמד לקדש אמר סורו נא מעל וכו' ופתחה האדמה את פיה ובלעה אותם והמלך ציוה לשים שם תל גדול שקיים עד היום האם יש מקור לסיפור הזה?

כותב
הודעות: 862
הצטרף: ד' דצמבר 15, 2010 9:05 pm

Re: מקור לסיפור עם הרמ"א שפתחה האדמה את פיה

הודעהעל ידי כותב » ב' יוני 25, 2012 2:13 am


משה פרץ
הודעות: 276
הצטרף: ב' מאי 18, 2015 5:41 pm

Re: האולם שנבלעה בקראקא

הודעהעל ידי משה פרץ » ה' יוני 30, 2022 8:24 am

כותב כתב:מענין לענין באותו ענין.

דבר זה ברור שהיתה תקנה בקראקא מימות הרמ"א - אשר אנשי העיר שמרו עליה בתוקף עד פרוץ מלחמת העולם השניה - שלא לעשות חתונה בעיר קראקא ביום ו' עש"ק.

אנשי העיר שרצו לעשות חתונה ביום ו', העמידו החופה בעיר פאדגורש הסמוכה [קראקא ופאדגורש היו באמת כעיר אחת, ורק נתחלקו ע"י נהר, ובימי הרמ"א לא דרו יהודים בפאדגורש, לכן הקילו בני העיר לעבור הגשר, ולהעמיד שם חופה בעש"ק].

כל זה שמעתי מפי זקני ע"ה, שהעמידו חופתו בעיר פאדגורש ביום עש"ק (כמה שנים לפני ימי זעם המלחמה), וסעודת החתונה התקיימה בליל שב"ק בתוך העיר.

השאלה היתה רק על מה נתקן תקנה זו. יש אומרים כי נתקנה מפני שנתארך חתונה בערב שבת לתוך שבת בכלי זמר ושיר, ומאז תיקן הרמ"א שלא לעשות חתונה עש"ק כנ"ל. ויש חולקים ע"ז ואומרים כי שני דברים נפרדים המה, שהרי לא מסתבר לומר שמפני שחיללו שבת פעם אחת, נגזרה גזירה זו, וכי חשודים ישראל על חילול שבת ח"ו, רק משום מעשה אחרת תיקנו התקנה, שהתיר הרמ"א לסדר קידושין בליל שב"ק אצל יתומה כדי שלא תגרום לה עגמת נפש, ובעצמו היה המסדר קידושין, וכדי שלא ילמדו מהוראה זו שהיתה לשעה, תיקן תקנה זו.

היתר הרמ"א לסדר קידושין בשבת מופיע בארוכה בשו"ת שלו


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 113 אורחים