יאיר כתב:לי ידוע על זקן...לזה יש מקור?
אורייתא! כתב:בכמה פוס' מביאים מהשל"ה שהוא מפני איזה דבר הקשור לחטא אדם וחוה.
ועתה ראיתי דבר פלא פלאות בקובץ אליבא דהלכתא [כמדומני קובץ נ"ז] בשו"ת מהגר"ח קנייבסקי שנשאל [הלשון בערך - מהזכרון]
שאלה: מה הטעם שהקפידו הנשים שלא לשתות מיין ההבדלה.
תשובה: שלא יצמח להם זקן.
ונתפלאתי על זה, ושאלתי לכמה חכמים. ושוב חשבתי דשמא טעמא דנשים דמקפדי, הוא דאמר...
מה דעתכם, והאם ידוע מקור נוסף לכך?
הרב מרדכי אליהו זצ"ל (קול צופיך גיליון 325 וגיליון 374") כתב:יש אומרים שאשה לא מבדילה ולא שותה מהיין של הבדלה פן יצמח לה זקן, אבל דברים אלו בטלים ומבוטלים, ואשה יכולה להבדיל ולשתות מהיין של ההבדלה ללא חשש (וכל זה דוקא אם בעלה אינו יכול להבדיל, אבל אם הוא יכול, הגמרא אומרת אוי לו לאדם שאשתו מבדילה במקומו).
מורה צדק כתב:אורייתא! כתב:בכמה פוס' מביאים מהשל"ה שהוא מפני איזה דבר הקשור לחטא אדם וחוה.
ועתה ראיתי דבר פלא פלאות בקובץ אליבא דהלכתא [כמדומני קובץ נ"ז] בשו"ת מהגר"ח קנייבסקי שנשאל [הלשון בערך - מהזכרון]
שאלה: מה הטעם שהקפידו הנשים שלא לשתות מיין ההבדלה.
תשובה: שלא יצמח להם זקן.
ונתפלאתי על זה, ושאלתי לכמה חכמים. ושוב חשבתי דשמא טעמא דנשים דמקפדי, הוא דאמר...
מה דעתכם, והאם ידוע מקור נוסף לכך?
אחר המחילה, על פניו זה נראה תשובה מצחיקה, אך אחר העיון נראה ליישב דבריו שכוונתו לומר שאין בזה ממש, והכל זה מעשיות של סבתות. ולא ס"ל לטעם השל"ה או שסבר שטעמו ע"פ הסוד וע"פ הפשט אין בזה חשש.
כרם כתב:מורה צדק כתב:אורייתא! כתב:בכמה פוס' מביאים מהשל"ה שהוא מפני איזה דבר הקשור לחטא אדם וחוה.
ועתה ראיתי דבר פלא פלאות בקובץ אליבא דהלכתא [כמדומני קובץ נ"ז] בשו"ת מהגר"ח קנייבסקי שנשאל [הלשון בערך - מהזכרון]
שאלה: מה הטעם שהקפידו הנשים שלא לשתות מיין ההבדלה.
תשובה: שלא יצמח להם זקן.
ונתפלאתי על זה, ושאלתי לכמה חכמים. ושוב חשבתי דשמא טעמא דנשים דמקפדי, הוא דאמר...
מה דעתכם, והאם ידוע מקור נוסף לכך?
אחר המחילה, על פניו זה נראה תשובה מצחיקה, אך אחר העיון נראה ליישב דבריו שכוונתו לומר שאין בזה ממש, והכל זה מעשיות של סבתות. ולא ס"ל לטעם השל"ה או שסבר שטעמו ע"פ הסוד וע"פ הפשט אין בזה חשש.
מי שמכיר את הבדיחותות של הגרח"ק שליט"א, מבין את התשובה.
לפי מה ששמעתי מן המסופר בין תלמידים, גם החזו"א היה משיב לעתים בבדיחותא, ומקדישי דבריו בונים עליהם תלי תלים של ...
עיין שם ותראה שלא כדבריך, שאלוהו מה לעשות.ישראל אליהו כתב:צריך לדעת איך לשאול.
שאלוהו מדוע הקפידו הנשים. וע"ז ענה בכדי שלא יצמח להם זקן.
אם היו שואלים אותו אם צריך להקפיד שלא ישתו הנשים, היה עונה ע"ז שאין צריך להקפיד.
[בעל ה'דברות יעקב' בא עם מכונת גילוח להגריש"א ושאלו אם מותר להשתמש בזה, וענה שמותר. ולאחר זמן הוציא הגריש"א פסק שאסור. ניגש אותו השואל לר"י דרזי ושאלו לפשר הענין, והשיבו: אתה לא שאלת אם מותר להשתמש במכונה, אלא שאלת אם מותר להשתמש עם מכונה זו, כלומר הנחת הנחה שמכונה מותרת, רק השאלה אם מכונה זו מותרת, וע"ז השיב הגריש"א שלמ"ד שמכונה מותרת, גם זו מותרת].
בן טובים כתב:מענין לענין בספה"ק ליקו"ת להמגיד מטשרנוביל מובא שיש קפידא שאיש לא ישתה מכוס ההבדלה מלבד המבדיל בעצמו כי שתיית כוס הבדלה קשה למחלוקת. וכמדומה שאצל מקהלות החסידים מקפידים על כך ביותר.
ההוא תלמידא כתב:בספר מעשה איש ח"ה כתוב בשם החזו"א שבעיקרם של דברים הייתה האזהרה בשעת ההבדלה ע"פ דברי השל"ה: רק מי שצומח לו זקן, ישתה מיין ההבדלה.
היינו רק הגברים. ואמרו זאת כדי להזהיר הנשים שלא ישתו, ואח"כ נשתרבבו הדברים ונאמרו להיפוך - שמי שתשתה יגדל לה זקן.
טור או"ח רצ"ט (גבי הבדלה) כתב: ושותה מלא לוגמיו ומטעים בני ביתו, ורב סעדיה כתב אין צריכין בני ביתו לטעום מכוס של ברכה
הב"ח על המקום כתב:ורב סעדיה כתב אין צריכין בני ביתו לטעום מכוס של ברכה. משמע דוקא גבי הבדלה אין צריך אבל גבי קידוש צריך ויש ליתן טעם דסבירא ליה כהני גדולים (ארחות חיים הל' הבדלה סי' יח) דהבדלה מדברי סופרים היא ולא תקנוה רבנן אלא לאנשים אבל לא לנשים וקטנים והאי אין צריכין בני ביתו לטעום בנשים וקטנים קאמר אבל בניו הגדולים חייבים ודאי
שבולי הלקט ענין שבת סימן עד כתב:וכל שכן כוס של הבדלה דאין רגילין להשקות ממנו את בני הבית ואת בני המסיבה ומבדיל רגיל לשתות כולו שחייב לברך אחריו.
מגן אברהם סימן רצו סק"ד כתב:נהגו הנשים שלא לשתות מכוס הבדלה וע' הטעם בשל"ה, כ' בש"ל בה' קידוש כוס של הבדלה רגיל המבדיל לשתות כלו ואין משקה ממנו בני הבית:
לקט יושר חלק א (אורח חיים) עמוד נז ענין ג כתב:וזכורני ושותה הבדלה ונתן הכוס לאשתו, [וכן מצאתי בא"ח בסי' רצ"ט וז"ל ומטעים בני ביתו וכו' ע"ש]. ואח"כ נוטל הכוס ביד שמאל, ובאו כל בניו וכלותיו ונינו ונתן להם לשתות מידו.
תיקו כתב:תלמוד בבלי, מסכת מגילה, בכרך קטן. אמשטרדם, ת"צ (1730). עותק פגום וחסר. הגהה מעניינת בכת"י אשכנזי עתיק מתקופת ההדפסה: "קבלה מהרב הנורא אדומ"ו יעקב יצ[חק] מפלונגיאן, זה אחד מהסימנים, אשה ששותה מכוס הבדלה יהיה לה שני בעלים"
של"ה מסכת שבת פרק תורה אור צ"ט כתב:עוד כתב (תולעת יעקב, סוד מוצאי שבת, אות כ"ב) וזה לשונו: וכבר ידעת מה שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות מ א) בסוד העץ שחטא בו אדם הראשון, גפן היתה. ואמרו (בראשית רבה פי"ט ס"ה) מלמד שסחטה ענבים ונתנה לו, והם 'סורי הגפן נכריה' (ירמיה ב, כא), 'קבעת כוס התרעלה' (ישעיה נא, יז), כוס חמתו. וכנגד זה בא לאשה דם נדות, סוד הזוהמה שהטיל הנחש בחוה (שבת קמו א). ולפי שנתכוונה להבד(י)ל מאדם על ידי היין, אין הנשים טועמות יין של הבדלה.
עבודת ישראל ריש סוכות כתב:כנודע מדברי האריז"ל בסעודה שלישית הואיל ואין לנשים דיקנא פטורים מסעודתא דדיקנא.
בן טובים כתב:מענין לענין בספה"ק ליקו"ת להמגיד מטשרנוביל מובא שיש קפידא שאיש לא ישתה מכוס ההבדלה מלבד המבדיל בעצמו כי שתיית כוס הבדלה קשה למחלוקת. וכמדומה שאצל מקהלות החסידים מקפידים על כך ביותר.
כח עליון כתב:זה אחד מהמנהגים וההלכות שנוהגים בהם כל ישראל שמשפיעות אצל האדם וצורכות התייחסות (תגובה לילדות המבקשות לשתות) בלא לדעת במה לתלותו ואיך ליישבו בעולם של ילדים (ואף של מבוגרים)
פעם אחת במוצאי יו"כ חזרתי לבית חמי ומצאתי את אשתי וחמותי סובלות בתענית של מן הצורך, מפני שממתינות לגבר (שחוזר שעה ארוכה אחר צאת היום) שיעשה הבדלה.
ובאמת שאין משקל האיסור ע"פ השל"ה מול צער התענית שמיותרת.
חיים סגל כתב:כח עליון כתב:זה אחד מהמנהגים וההלכות שנוהגים בהם כל ישראל שמשפיעות אצל האדם וצורכות התייחסות (תגובה לילדות המבקשות לשתות) בלא לדעת במה לתלותו ואיך ליישבו בעולם של ילדים (ואף של מבוגרים)
פעם אחת במוצאי יו"כ חזרתי לבית חמי ומצאתי את אשתי וחמותי סובלות בתענית של מן הצורך, מפני שממתינות לגבר (שחוזר שעה ארוכה אחר צאת היום) שיעשה הבדלה.
ובאמת שאין משקל האיסור ע"פ השל"ה מול צער התענית שמיותרת.
א. אפשר [עפ"י הלכה!] לשתות מים לפני הבדלה
ב. מה שהם צריכות להמתין זה לא רק בגלל ה'ענין' של השתיה, אלא בגלל בעיה הלכתית, שמא הם פטורות מהבדלה והוי חשש ברכה לבטלה לחלק מהפוסקים, עיין שו"ע סוף סי' רצ"ו.
כח עליון כתב:חיים סגל כתב:כח עליון כתב:זה אחד מהמנהגים וההלכות שנוהגים בהם כל ישראל שמשפיעות אצל האדם וצורכות התייחסות (תגובה לילדות המבקשות לשתות) בלא לדעת במה לתלותו ואיך ליישבו בעולם של ילדים (ואף של מבוגרים)
פעם אחת במוצאי יו"כ חזרתי לבית חמי ומצאתי את אשתי וחמותי סובלות בתענית של מן הצורך, מפני שממתינות לגבר (שחוזר שעה ארוכה אחר צאת היום) שיעשה הבדלה.
ובאמת שאין משקל האיסור ע"פ השל"ה מול צער התענית שמיותרת.
א. אפשר [עפ"י הלכה!] לשתות מים לפני הבדלה
ב. מה שהם צריכות להמתין זה לא רק בגלל ה'ענין' של השתיה, אלא בגלל בעיה הלכתית, שמא הם פטורות מהבדלה והוי חשש ברכה לבטלה לחלק מהפוסקים, עיין שו"ע סוף סי' רצ"ו.
אכן עיין שם מש"כ המשנ"ב דלהלכה כהמג"א (ע"פ הרמ') דהיכא דא"א יברכו
חיים סגל כתב:כח עליון כתב:זה אחד מהמנהגים וההלכות שנוהגים בהם כל ישראל שמשפיעות אצל האדם וצורכות התייחסות (תגובה לילדות המבקשות לשתות) בלא לדעת במה לתלותו ואיך ליישבו בעולם של ילדים (ואף של מבוגרים)
פעם אחת במוצאי יו"כ חזרתי לבית חמי ומצאתי את אשתי וחמותי סובלות בתענית של מן הצורך, מפני שממתינות לגבר (שחוזר שעה ארוכה אחר צאת היום) שיעשה הבדלה.
ובאמת שאין משקל האיסור ע"פ השל"ה מול צער התענית שמיותרת.
א. אפשר [עפ"י הלכה!] לשתות מים לפני הבדלה
ב. מה שהם צריכות להמתין זה לא רק בגלל ה'ענין' של השתיה, אלא בגלל בעיה הלכתית, שמא הם פטורות מהבדלה והוי חשש ברכה לבטלה לחלק מהפוסקים, עיין שו"ע סוף סי' רצ"ו.
פרנקל תאומים כתב:מה שכן, אל לה לברך 'מאורי האש' (ובברכה זו תצא יד"ח ע"י בעלה כשיגיע הביתה ויבדיל).
מה שנכון נכון כתב:פרנקל תאומים כתב:מה שכן, אל לה לברך 'מאורי האש' (ובברכה זו תצא יד"ח ע"י בעלה כשיגיע הביתה ויבדיל).
בפשטות במוצאי יוה"כ נשים יכולות לברך בעצמן.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 481 אורחים