ישוב הארץ כיום לא נעשה ע"מ לקרב את הגאולה - זו תיעשה רק ע"י פעולות רוחניות (כפי שלפחות מודע הכותב - מה סבורים ב'חוגים החרדיים').
לא ע"י פעולות מדיניות/לאומיות נצטווינו לקרב את הגאולה.
לעצם הקונטרס, כל דבריו המה דברים דחויים בנקל - אפילו לקורא מקופיא, ולא אבֹא למנותם.
יש אמת אחת הנמסרת מדור לדור ע"י צדיקים ששתלן הקב"ה בכל דור ודור, ועם ישראל יש לו חוש ריח
אוצר החכמה כתב:אני לא מבין את הויכוח שלכם.
ברור שהוא צודק שיש חיוב לדרוש את בית המקדש וכמבואר בגמרא ציון היא דורש אין לה מכלל דבעיא דרישה.
מה הצד המעשי זו השאלה.
אם הוא מציע, והוא מציע, שילמדו את הלכות בניין בית הבחירה, אולי גם צורת בית השלישי ביחזקאל, וכמובן דיני קרבנות והקרבתם, ההצעה הצעה מצויינת, ותא חזי מאן גברא רבא דמסהיד עלה מרן החפץ חיים שהתחיל בעניין הזה.
אם הוא מציע שנשכנע את השלטונות לקיים את שליטת ישראל בהר הבית מדין כיבוש מלחמה ולמנוע מן הגויים לעלות מן החיל ולפנים כמו שהעיר הרב ולדנברג בצ"א שכן הוא החיוב, מעבר לשאלה הספציפית אם זה מעשי, הלא אינם שומעים לנו במאומה ולוואי שנשכנע את השלטונות לשמור איסורים אחרים כגון חילול שבת ורבים אחרים שאינם רק מצ"ע של כיבוש או איסור דרבנן של מן החיל ולפנים אלא חיובי סקילה גמורים ועוד תועבות שונות.
ואם הוא מציע (וכנראה שהוא מציע) שיעלו יהודים להר הבית, הלא על זה הוא יודע שרוב הפוסקים ס"ל שהדבר אסור. ואם אפשר ללמד זכות על הסומכים על המתירים אם כוונתם לש"ש שרבותיהם הורו להם, וודאי שאי אפשר לכתוב שהוא קיום מצווה בדבר שרוב הפוסקים ס"ל לאיסור.
ואם הוא מציע (וכנראה שהוא מציע) שיעלו יהודים להר הבית, הלא על זה הוא יודע שרוב הפוסקים ס"ל שהדבר אסור.
יש אמת אחת הנמסרת מדור לדור ע"י צדיקים ששתלן הקב"ה בכל דור ודור, ועם ישראל יש לו חוש ריח
מונחת בדבריך פסילה של המוני יהודים יר"ש ות"ח מובהקים, והצבתם כדרך שאינה לגיטימית, ללא שכתבת הסבר הולם לכך. ומכוחה של פסילה זו אתה מתנער מדיון בגופו של עניין, ומעיר "רק אחת". בא קו ירוק והעמידן על אחת... ואתה עוד נאחז ב"חוש הריח של עם ישראל" בבואך לפסול כל כך הרבה יהודים. תמהני, האם כך היא דרכה של תורה?
אליבא דהלכתא כתב:כמו שאמרתי בתגובתי הראשונה, אשמח שתפרט כדי להציל אחים טועים. זה ודאי לא דבר מיותר, אתה לא החזו"א ואני לא הרב וואזנר.
אני מכיר מקורות בתנ"ך ובחז"ל ובכוזרי וברמב"ם ובאור החיים הקדוש ובקול התור ובעוד סופרים וספרים בשבח יישוב הארץ, בשבח ההשתוקקות למקדש, בשבחו של קיבוץ גלויות, בשבח הביאה הפיזית לירושלים עיר הקודש, בשבח ההתכוננות לגאולה והציפייה הממשית אליה, בשבח דרישת המקדש. אני גם רואה שכמה מגדולי ישראל בדורנו עשו מעשה ועלו לארץ, וחלקם באו דווקא לירושלים. אני רואה שיש שמקפידים שלא יעברו עליהם שלושים יום בלי להגיע לקרבת מקום המקדש. ומול כל זה, אני רואה מישהו שמכריז כנגד החוברת התמימה הזאת (שכל 'חטאה' הוא שקראה לדרישה של הארץ והמקדש, תוך הימנעות מכניסה למחלוקות הלכתיות), שהיא מחוץ לגדר והיא לא נושא לוויכוח.
האמנם העמדה החרדית והיחידה והבלתי משאירה מקום לוויכוח, היא לשלול את הדברים האלה? מוזר.
קו ירוק כתב: אך כאשר מדבר בעל החוברת על מעשים וכבוש הארץ, בראש וראשונה על בית המקדש, ועל כעסו בגנות ההתרפסות בפני הגויים, ועל קביעתו שכאן זה עולם 'המעשה', בזה סטה המחבר מן הדרך. כאן הוא נכנס בשביל חתחתים ללא משען ומשענה. זו רוח כל החיבור הלז מההקדמה ועד לסיפא, וע"ז נסובה תגובתי.
בברכה המשולשת כתב:קו ירוק כתב: אך כאשר מדבר בעל החוברת על מעשים וכבוש הארץ, בראש וראשונה על בית המקדש, ועל כעסו בגנות ההתרפסות בפני הגויים, ועל קביעתו שכאן זה עולם 'המעשה', בזה סטה המחבר מן הדרך. כאן הוא נכנס בשביל חתחתים ללא משען ומשענה. זו רוח כל החיבור הלז מההקדמה ועד לסיפא, וע"ז נסובה תגובתי.
ייתכן שאין כתר"ה יודע שרבים מגדול"י לא סברו שזה שביל חתחתים אלא שזו דרך המלך בדורותינו. (אם כי יש חילוקי דעות אם גם לגבי בניין ביהמ"ק זה כך, וכנגד הדעה המחלקת בין הארץ לביהמ"ק בעניין זה מתפלמס מחבר הקונטרס הזה)
?התרפסות בפני הגויים
ברזלים כתב:בנוגע לבית המקדש ידועה עבודתו של הגאון ר משיל גלבשטיין להקים משמרות סביב בית המקדש כ"דרישה לציון" כמצורף כאן:
ברזלים כתב:נראה לי שלגבי שלוש שבועות דעת רוב גדולי ישראל שהיא לא נוהגת היום , וכן מצאתי מר' מנשה הקטן מאונגווואר בשם רבי אהרן מבעלז:
והעידו לפני משמא דמרנא הגה"ק מרן ר' אהרן מבעלזא זצוקלה"ה ששאלו אותו בענין לבא לארץ ישראל לאחר החורבן הנורא או ללכת לשאר מדינות כל זמן שלא יבא משיח צדקינו ואמר זצלה"ה כבר גליתי דעתי בגעטטא באכניא שכל זמן שהאומות החזיקו בני ישראל וחיו ביניהם הי' להם לאוה"ע זכות שקיימו רצון הבורא ישראל בגלות אבל בדור הזה כיון שהרגו ושרפו אותם אבדו כל הזכותים ואין לאומות העולם עוד זכות לשעבד עם ישראל, והדברים מתאימים עם דברי הרמב"ן ז"ל והבן. ולכן ושבו בנים לגבולם ובהגדה והיא שעמדה שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו וכו' והקב"ה מצילנו מידם ואם ח"ו עברו על ברית והרגו בבחירתם הרעה אבדו כל הזכותים ושבו בנים והבן.
ברזלים כתב:רבי אלחנן ווסרמן כותב שמזמן פטירת רבי יצחק אלחנן מקובנא בתרנ"ו עברה הנהגת כלליות הציבור לחפשים רח"ל וזה הגלות הקשה ביותר שהם הפעילים, הכובשים, המחליטים, ורבותינו כל עבודתם הוא לשמר את הגחלת ולחזק את הישיבות, וגם בדברי רבותינו אין שיטה והלכה ברורה, כמו בעליית היהודים לפני השואה וכו', וזה גופא הנבואה בימים ההם אין שופט ונביא ובקשו את דוד מלכם. ואין אני מזלזל חס ושלום בשום גדול אך זוהי המציאות של אחרית הימים כנבואת הזוהר.
ברזלים כתב:כוונתי הייתה רק להנהגה הכללית בנוגע לכיבוש , קבוץ גלויות וכו', קשרים עם אומות העולם, ולא ח"ו להנהגת הציבור היראים.
קו ירוק כתב:ב. אין כל צורך בריבונות יהודית בכדי לקיים את מצוות ישוב הארץ (להרמב"ן שהלכה כמותו. שאילו לפי הר"מ בפשוטו אין כזו מצווה, מלבד המצווה לרשת ז' עממין). גם אם אקבל רשות מחיזבאללה להתיישב ב'בינת ג'ובייל' אקיים שם מצוות ישוב הארץ באותה רמת הידור שאני מקיימה ביושבי בביתי במרכז הארץ.
ד. שבועה הושבענו שלא לעלות בחומה. וכך קבלנו מ'הרועים' שזה תקף עד ביאת ינון. כאשר נכבוש ע"י מלך ונביא וסנהדרין יהיה קדושה מחמת כיבוש, כמו בקדושה ראשונה.
להלכה ולמעשה ריבונות יהודית כיום (כשאין סנהדרין סמוכים) איננה מוסיפה מאום להידור מצוות ישוב הארץ, כי אם לרגשות הלאום הכוזבים. (לא ראיתי את הציץ אליעזר המדובר, אבל יודע אני, תהילה לא-ל פרק בסוגיא זו, והוא לא יעמוד בפני קושיות גם לא של איסקופא הנדרסת כמותי, וגם לגבי עוד נושאים שהוא כתב עליהם מתוך רגש לאומני שהטעהו מההלכה, כמו קדושתה של אילת לענין אי קיום יו"ט שני). ריבונות יהודית נדרשת בשביל להחיל קדושה. וכיום קדו' שניה לא פקעה, וקדושה בחלקים נוספים, גם מעין השניה, גם מעין הראשונה בכיבוש, תיתכן רק ע"י סנהדרין.
ח. לא אמנע לכתוב כי אותם אלו שמפעפע בהם הרגש הלאומי, להרים ראש כנגד האומות, לא עושים זאת ביחס לשלטון החילוני והפשרני ש'שכינתא בגלותא' זה עצם השלטון שלהם פה.. הרבה יותר חמור ממה שהנכרים פה! קרן ישראל מושפלת עד עפר בגלל הערב רב הללו יותר מאשר מהנכרים. לא אמת יהודית מפעפעת בדברי בעל חוברת זו, אלא רגש לאומי טבעי, שאין בינו ובין דעת תורה ולא כלום אלא ההיפך.
ובזיקה היסטורית: הדבר גלוי וידוע שכיבושה של גבעת התחמושת נעשה שלא על פי אורים ותומים ולא על פי סנהדרין ודם ישראל נשפך שם סביבות ירושלים כידוע למי שמתמצא בהיסטוריה המלחמתית וגם כיבוש העיר העתיקה נעשה ללא צורך "הגנתי מובהק" ועל אחת כמה וכמה: כהיום שקטן ישראל ודל וזרעו של חם יושב אצל הקפיטא"ל...
ג. קיבוץ הגלויות/פקידה בלשון הסבא קדישא החפץ חיים, התרחש כאשר האומות הסכימו לכך - לא בגלל שאיפתם של הלאומיים שלא היתה עוזרת להם כלום. יודע גם אתה את ההיסטוריה, אין צורך לפרטה. ולא כתבתי זאת גם לעיל אלא להשלמת התמונה בלבד.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 15 אורחים