מחולת המחנים כתב:היום התפרסמה בעיתון יתד נאמן ידיעה על מציאת קברה של הרבנית מרת עטיל שמואלביץ ע"ה - אמו של מרן הגר"ח ובתו של הסבא מנובהרדוק, בעיר סטוצין בבלארוס, שם שימש הגאון רבי אלתר שמואלביץ בתור אב"ד ור"מ.
כפי שנודע לי מתכננים כעת בני המשפחה לערוך נסיעה לקברי אבות בסטוצין, ובכוונתם למצוא שם גם את קברו של ר' אלתר, אשר כפי המשוער קבור גם הוא שם.
מחולת המחנים כתב:היום התפרסמה בעיתון יתד נאמן ידיעה על מציאת קברה של הרבנית מרת עטיל שמואלביץ ע"ה - אמו של מרן הגר"ח ובתו של הסבא מנובהרדוק, בעיר סטוצין בבלארוס, שם שימש הגאון רבי אלתר שמואלביץ בתור אב"ד ור"מ.
כפי שנודע לי מתכננים כעת בני המשפחה לערוך נסיעה לקברי אבות בסטוצין, ובכוונתם למצוא שם גם את קברו של ר' אלתר, אשר כפי המשוער קבור גם הוא שם.
חכם הרזים כתב:מחולת המחנים כתב:היום התפרסמה בעיתון יתד נאמן ידיעה על מציאת קברה של הרבנית מרת עטיל שמואלביץ ע"ה - אמו של מרן הגר"ח ובתו של הסבא מנובהרדוק, בעיר סטוצין בבלארוס, שם שימש הגאון רבי אלתר שמואלביץ בתור אב"ד ור"מ.
כפי שנודע לי מתכננים כעת בני המשפחה לערוך נסיעה לקברי אבות בסטוצין, ובכוונתם למצוא שם גם את קברו של ר' אלתר, אשר כפי המשוער קבור גם הוא שם.
לענ"ד יסכימי עימי המכירים את צאצאי הגר"ח שלא נחשדו על כגון דא, ואי"ז הליכותיהם ומנהגיהם לנסוע על קברי אבות בבלארוס וכו' וד"ל
שיף כתב:מחולת המחנים כתב:היום התפרסמה בעיתון יתד נאמן ידיעה על מציאת קברה של הרבנית מרת עטיל שמואלביץ ע"ה - אמו של מרן הגר"ח ובתו של הסבא מנובהרדוק, בעיר סטוצין בבלארוס, שם שימש הגאון רבי אלתר שמואלביץ בתור אב"ד ור"מ.
כפי שנודע לי מתכננים כעת בני המשפחה לערוך נסיעה לקברי אבות בסטוצין, ובכוונתם למצוא שם גם את קברו של ר' אלתר, אשר כפי המשוער קבור גם הוא שם.
כך נודע ע"פ הכתבה הנ"ל
האם באמת אף פעם לא ידעו על קברה??
חכם הרזים כתב:מחולת המחנים כתב:היום התפרסמה בעיתון יתד נאמן ידיעה על מציאת קברה של הרבנית מרת עטיל שמואלביץ ע"ה - אמו של מרן הגר"ח ובתו של הסבא מנובהרדוק, בעיר סטוצין בבלארוס, שם שימש הגאון רבי אלתר שמואלביץ בתור אב"ד ור"מ.
כפי שנודע לי מתכננים כעת בני המשפחה לערוך נסיעה לקברי אבות בסטוצין, ובכוונתם למצוא שם גם את קברו של ר' אלתר, אשר כפי המשוער קבור גם הוא שם.
לענ"ד יסכימי עימי המכירים את צאצאי הגר"ח שלא נחשדו על כגון דא, ואי"ז הליכותיהם ומנהגיהם לנסוע על קברי אבות בבלארוס וכו' וד"ל
שיף כתב:ידוע דמרגלא בפומיה דהגר"ח שמואלביץ זצ"ל "הכותל הוא קודש והסטנדר הוא קודש קדשים".. [נדפס במגד גבעות עולם וכן שמענו כמ"פ ממרן הגרח"פ שיינברג זצ"ל בשמו]
לא ידען כתב:להעיר מהנוסח שנכתב 'הארי החי'. נראה כי מלבד המליצה הפנימית יש כאן רמז לשמו. חיים לייב.
פעם אחד מחכמי הפורום כתב בשם יודעי דבר כי יש חילוק בין ה'לייבין'.
הלייב שבשם 'חיים לייב' משמעו 'חיים' 'לעבין'.
בשם 'יהודה לייב' הוא מלשון 'לויעב' הודאה.
'אריה לייב' הוא אריה, כפיר ובאידיש 'לייב'.
והעירו שם ע"ז מכמה מקומות.
כאן מצינו גדול בתורה שבניו, מנסחי מצבתו גדולים בתורה ורגישים לדקויות ובכ"א כתבו על 'חיים לייב' = אריה חי. ויש ליישב.
בהקשר זה אעיר לעוד שם מעניין: הג"ר חיים יהודא לייב אוירבאך זצ"ל.
יתר10 כתב:לגבי יהודה לייב פשוט שזה ע"ד הדרוש
אגב, מעניין שרשמו על המצבה 'ליב' בד"כ כותבים 'לייב' לא?
שי אבי דוד כתב:שיף כתב:מחולת המחנים כתב:היום התפרסמה בעיתון יתד נאמן ידיעה על מציאת קברה של הרבנית מרת עטיל שמואלביץ ע"ה - אמו של מרן הגר"ח ובתו של הסבא מנובהרדוק, בעיר סטוצין בבלארוס, שם שימש הגאון רבי אלתר שמואלביץ בתור אב"ד ור"מ.
כפי שנודע לי מתכננים כעת בני המשפחה לערוך נסיעה לקברי אבות בסטוצין, ובכוונתם למצוא שם גם את קברו של ר' אלתר, אשר כפי המשוער קבור גם הוא שם.
כך נודע ע"פ הכתבה הנ"ל
האם באמת אף פעם לא ידעו על קברה??
חד משמעית. בדקתי. לא ידעו על כך עד לפני כשבועיים. לראיה, קבר האב טרם ידוע. בדוק גם שהם אכן מתכננים נסיעה לשם.
לא ידען כתב:יישר כוח להרב מחולת המחנים על תמונת המצבה.
להעיר מהנוסח שנכתב 'הארי החי'. נראה כי מלבד המליצה הפנימית יש כאן רמז לשמו. חיים לייב.
פעם אחד מחכמי הפורום כתב בשם יודעי דבר כי יש חילוק בין ה'לייבין'.
הלייב שבשם 'חיים לייב' משמעו 'חיים' 'לעבין'.
בשם 'יהודה לייב' הוא מלשון 'לויעב' הודאה.
'אריה לייב' הוא אריה, כפיר ובאידיש 'לייב'.
והעירו שם ע"ז מכמה מקומות.
כאן מצינו גדול בתורה שבניו, מנסחי מצבתו גדולים בתורה ורגישים לדקויות ובכ"א כתבו על 'חיים לייב' = אריה חי. ויש ליישב.
בהקשר זה אעיר לעוד שם מעניין: הג"ר חיים יהודא לייב אוירבאך זצ"ל.
מחולת המחנים כתב:לא ידען כתב:להעיר מהנוסח שנכתב 'הארי החי'. נראה כי מלבד המליצה הפנימית יש כאן רמז לשמו. חיים לייב.
פעם אחד מחכמי הפורום כתב בשם יודעי דבר כי יש חילוק בין ה'לייבין'.
הלייב שבשם 'חיים לייב' משמעו 'חיים' 'לעבין'.
בשם 'יהודה לייב' הוא מלשון 'לויעב' הודאה.
'אריה לייב' הוא אריה, כפיר ובאידיש 'לייב'.
והעירו שם ע"ז מכמה מקומות.
כאן מצינו גדול בתורה שבניו, מנסחי מצבתו גדולים בתורה ורגישים לדקויות ובכ"א כתבו על 'חיים לייב' = אריה חי. ויש ליישב.
בהקשר זה אעיר לעוד שם מעניין: הג"ר חיים יהודא לייב אוירבאך זצ"ל.יתר10 כתב:לגבי יהודה לייב פשוט שזה ע"ד הדרוש
אגב, מעניין שרשמו על המצבה 'ליב' בד"כ כותבים 'לייב' לא?
שמעתי פעם על דו"ד שהתרחש בנידון בין רבי רפאל שפירא לחותנו הנצי"ב בעת קריאת שם בנו של הג"ר רפאל בשם אריה (אבי הגרמ"ש), אינני זוכר כרגע את הפרטים המדויקים, יבואו הידענים ויוסיפו.
שיף כתב:ועתה האם ידועים שאר צאצאי הרב רפאל אלתר ומרת עטיל שלא נכתב אודותם כאן כלל ומעשיהם
כרגע ידוע לי על חתנו רבי יצחק אלחנן וולדשיין [השרשובער]
ועוד בן שאיני זוכר שמו [כמדומה רבי שלמה] שנטמן בהר המנוחות בחלקה שמתחת אחיו הגר"ח [נראה בבירור כשעומדים על קברו ומסתכלים למטה]
גם ראיתי אומרים ששם האבא היה רק רבי רפאל וכינוהו אלתר לאריכות ימים וע"כ הנכד נקרא רק בשם רבי רפאל לאוי"ט, אמנם בקבר הרבנית כתוב אשת ר' רפאל אלתר וכן בקבר הגר"ח
שיף כתב:גם ראיתי אומרים ששם האבא היה רק רבי רפאל וכינוהו אלתר לאריכות ימים וע"כ הנכד נקרא רק בשם רבי רפאל לאוי"ט, אמנם בקבר הרבנית כתוב אשת ר' רפאל אלתר וכן בקבר הגר"ח
מחולת המחנים כתב:
שמו היה רבי רפאל אלתר, וכונה רק בשם אלתר, ובגלל שלא האריך ימים ל"ע ונלב"ע כבן ארבעים לא קראו אחריו בשם אלתר רק בשם רפאל, אכן מעניין מכיוון שהשם אלתר ניתן בדרך כלל כסגולה לאריכות ימים.
אגב, הנכד הראשון שנקרא על שמו בשם רפאל [לבדו] היה הרב רפאל וולדשיין שנלב"ע לפני מס' חודשים, [נראה בתמונה למעלה מצד שמאל].
שיף כתב:מחולת המחנים כתב:
שמו היה רבי רפאל אלתר, וכונה רק בשם אלתר, ובגלל שלא האריך ימים ל"ע ונלב"ע כבן ארבעים לא קראו אחריו בשם אלתר רק בשם רפאל, אכן מעניין מכיוון שהשם אלתר ניתן בדרך כלל כסגולה לאריכות ימים.
אגב, הנכד הראשון שנקרא על שמו בשם רפאל [לבדו] היה הרב רפאל וולדשיין שנלב"ע לפני מס' חודשים, [נראה בתמונה למעלה מצד שמאל].
ידוע ע"פ הפוסקים שקפידא זו לא נאמרת על אבא וסבא, רק על דודים ושאר בני משפחה או רבנים שאינם משפחה
ירושלמי כתב:כמה יש להאריך בדמותו של הגר"ח זצ"ל (ועל כולנה גאונותו האגדית, במושגים הנדירים גם לתקופתו הוא), ובאמת דומה שבמח ולב הקיפו באופן מרשים ויסודי.
רק נדגיש תכונה שאולי לא כ"כ באה לידי ביטוי אצל עוד מרבותינו - רגשנותו המופלאה. במיר תמיד מספרים שכשהגר"ח היה הולך ברחוב ורואה בחנות נעליים נעלי 'צעד ראשון', הוא פשוט היה פורץ בבכי באמרו: אלו רגעים יפים הם לאם הרוכשת לראשונה נעליים לבנה הפעוט?
חזר הרבה פעמים על מה ששמע מר' שבתי רפפורט איך הלך פעם עם ר' חיים שמואלביץ, שאשתו ובניו נרצחו בשואה, וראה אותו מסתכל על נעליים של ילדים בחלון הראווה ובוכה. כשר' שבתי שאל אותו מדוע, הוא ענה - "בעולם הבא לא יהיו נעליים מתוקות של ילדים"
לייטנר כתב:ירושלמי כתב:כמה יש להאריך בדמותו של הגר"ח זצ"ל (ועל כולנה גאונותו האגדית, במושגים הנדירים גם לתקופתו הוא), ובאמת דומה שבמח ולב הקיפו באופן מרשים ויסודי.
רק נדגיש תכונה שאולי לא כ"כ באה לידי ביטוי אצל עוד מרבותינו - רגשנותו המופלאה. במיר תמיד מספרים שכשהגר"ח היה הולך ברחוב ורואה בחנות נעליים נעלי 'צעד ראשון', הוא פשוט היה פורץ בבכי באמרו: אלו רגעים יפים הם לאם הרוכשת לראשונה נעליים לבנה הפעוט?
מצאתי כתוב:חזר הרבה פעמים על מה ששמע מר' שבתי רפפורט איך הלך פעם עם ר' חיים שמואלביץ, שאשתו ובניו נרצחו בשואה, וראה אותו מסתכל על נעליים של ילדים בחלון הראווה ובוכה. כשר' שבתי שאל אותו מדוע, הוא ענה - "בעולם הבא לא יהיו נעליים מתוקות של ילדים"
מחולת המחנים כתב:לייטנר כתב:ירושלמי כתב:כמה יש להאריך בדמותו של הגר"ח זצ"ל (ועל כולנה גאונותו האגדית, במושגים הנדירים גם לתקופתו הוא), ובאמת דומה שבמח ולב הקיפו באופן מרשים ויסודי.
רק נדגיש תכונה שאולי לא כ"כ באה לידי ביטוי אצל עוד מרבותינו - רגשנותו המופלאה. במיר תמיד מספרים שכשהגר"ח היה הולך ברחוב ורואה בחנות נעליים נעלי 'צעד ראשון', הוא פשוט היה פורץ בבכי באמרו: אלו רגעים יפים הם לאם הרוכשת לראשונה נעליים לבנה הפעוט?
מצאתי כתוב:חזר הרבה פעמים על מה ששמע מר' שבתי רפפורט איך הלך פעם עם ר' חיים שמואלביץ, שאשתו ובניו נרצחו בשואה, וראה אותו מסתכל על נעליים של ילדים בחלון הראווה ובוכה. כשר' שבתי שאל אותו מדוע, הוא ענה - "בעולם הבא לא יהיו נעליים מתוקות של ילדים"
אשתו ובניו של הגר"ח שמואלביץ לא נרצחו בשואה, כמובן, ואינני מאמין שר' שבתי רפפורט יטעה בזה, כנראה השומע לא דייק.
עכ"פ הסיפור עצמו נכון, הגר"ח אמר כי ההנאה של אם לתת לילדה נעלים חדשות לא תהיה בעוה"ב, והכוונה כי בעוה"ב לא תהיה כבר מעלת הנתינה אשר עליה הרבה הגר"ח לדבר.
במותו ספד לו הרב שך "משמת ר' חיים בטלו השקדנים". (קוריוז מעניין. הרב שך אמר זאת במבטאו הליטאי וסופר המודיע הבין שהוא אומר "בטלו הספדנין", וכך, למרבה הבושה, נדפס למחרת בכותרת הראשית של המודיע עם תוספת ביאור שר' חיים היה זה שהיה עומד ומספיד ומגדיר את גדולי הדור בהסתלקותם... וכדי ביזיון וקצף.
עצם טעותו של הלבלר הנ"ל היה לה רקע, כי הדבר היה נכון לכשעצמו, ודאי עוד זכור לרבים הספדו של רבי חיים בהלויית המשגיח ר' יחזקאל לוינשטיין זצ"ל בשנת תשל"ד שעלה להספיד לאחר כמה מספידים מגדולי הדור שכבר אמרו עליו שבחים מופלגים, פתח ר' חיים בהבאת המדרש משל למלך שהיו לו כלי זהב ומשבחים אותו בכלי כסף כלום שבח הוא לו? גנאי הוא לו! ואז המשיך ואמר; עד עכשיו שיבחוהו בכלי כסף ואני אשבחנו בכלי זהב).
בהודעה הקודמת, הדברים חביבים. רק תיקון קל, ההספד של ר' חיים עם ה'כלי כסף והכלי זהב' היה על הרב מפוניבז' ולא על ר' חצק'ל. ועוד אמר, כי היה לו ראש של שאג"א.
לעומקו של דבר כתב:לדעתי הסיפור עם המודיע זו זו סתם אגדה אורבנית, כי שמעתי פעם מאחד נאמן שהרב שך אכן אמר בהספד שהיה צריך את הגר"ח עצמו בשביל שיספיד את עצמו.
לעומקו של דבר כתב:אגב יעקב ב' פרידמן פעם תיאר שהגר"ח עצמו אמר בבדיחותא בימיו האחרונים שכשימות הרי יהיה חסר ספדן.
מה יודעים להוסיף בזה?
מחולת המחנים כתב:לעומקו של דבר כתב:לדעתי הסיפור עם המודיע זו זו סתם אגדה אורבנית, כי שמעתי פעם מאחד נאמן שהרב שך אכן אמר בהספד שהיה צריך את הגר"ח עצמו בשביל שיספיד את עצמו.
כרם כתב:גם אני הקטן תהיתי הרבה על התופעה, ששיחות המוסר שלו מפורסמות פי כמה וכמה משיעוריו. ויש לי לצדד לב' פנים.
הא', כי לקטנות הדור והמרחק מעומק דעתו הרחבה, הרי שיחות המוסר שהם כ'פירורים' אצלו, שלא השקיע בהן רוב כוחו, קרובים אלינו לקבלם. משא"כ שיעוריו לרוב עומקם, ולרוב עצלותנו, אין נזקקים להם כ"כ.
מאיר סובל כתב:"הביקור המפורסם" משתמע שהיה שם פעם אחת ודיבר את התחנונים הידועים שלו.
ושמעתי מעידי ראיה שזה היה פעמים רבות.
נשר כתב:מאיר סובל כתב:"הביקור המפורסם" משתמע שהיה שם פעם אחת ודיבר את התחנונים הידועים שלו.
ושמעתי מעידי ראיה שזה היה פעמים רבות.
ואכן כך כתוב מתחת לתמונה שהרב אויצרניק הביא.
אויצר_ניק כתב:התמונה כולל הכיתוב הובאה בעלון של ישיבת מיר
דודי צח כתב:שמעתי כמה תלמידי חכמים מפקפקים אם אכן הגרח"ש אמר את הדברים הידועים, שהוא חולק על הפסוק והנביא.
יש אומרים שהוא דבר זר.
למיטב ידיעתי, אין עדים נאמנים על האמרה הזאת, אם כי אנוכי שמעתי אותו ממי שמציג עצמו כ'כלי ראשון' לסיפור נודע זה, הלא הוא הנהג של רבי חיים - יבדלח"ט ר' דוד כהן (ש') משכונת שערי חסד. בעצם כנראה שהוא זה שחידש את הסיפור הלזה עם כל ההרגש היפה שבו. אך צ"ע אם לקבל ממנו הדברים כמות שהן, ודי למי שמכיר ומבין.
בעצם, אין מה לעשות, הלא זה הפך מכבר לאחד מפניני היסוד בנוגע לרחל אמנו והקבר, וההרגשה העזה של רח"ש. ומפורש הדבר מדי פעם בכותרות שבועונים/עלונים, ואף למחרזי החרוזים - וויין מאמע וויין - - -
לעומקו של דבר כתב:מחולת המחנים כתב:לעומקו של דבר כתב:לדעתי הסיפור עם המודיע זו זו סתם אגדה אורבנית, כי שמעתי פעם מאחד נאמן שהרב שך אכן אמר בהספד שהיה צריך את הגר"ח עצמו בשביל שיספיד את עצמו.
את הסיפור עצמו שמעתי לפני שנים מעד ראיה שנכח בהלויה שהרב שך הספיד את הגר"ח "משמת רבי חיים בטלו השקדנים", וכן ההמשך עם עיתון המודיע שהביא את דבריו בשיבוש.
מן הגורן ומן היקב כתב:הנה ציטוט מעניין במיוחד בענין זה מאת 'המכריע' בפורטל הדף היומי.ועל דרך זו היה דורש רבי חיים שמואלביץ זצ"ל (ראש ישיבת מיר שנסתלק בג' טבת תשל"ט, ובשנה חסירה זה חל בזאת חנוכה) את המונח זאת חנוכה, שאמנם בפשוטו נקרא על שם הקריאה דיומא, זאת חנוכת המזבח, אבל דורשי רשומות כבר יצאו לדורשו,
ואמר הגר"ח לפי שימי החנוכה היו ראויים להיות ימי שקידה בכפליים כאמור וכמובא לעיל. אלא שבעוונותינו הרבים מכיון שההדלקה חלה באמצע סדר ב' נפגע כל הסדר, והמהדרין בשעה זו בביקורי סבא וסבתא וקבלת דמי חנוכה וסיבוב ה"דריידעל" ואכילת מיני סופגנין ואכילת ארוחות במקום ההדלקה, ריבוי הכנות, ועוד ועוד מפסידים הרבה משקידתם.
ואילו ביום שמיני שכבר הודלקה השלהבת בלילה שלפניו, והיום הוא יום לימודים רגיל לכל ענייניו, "זאת חנוכה" האמתי (ובלשונו האט דאס איז חנוכה!).
אגב בצעירותי הלכתי לחזות בכמה הדלקות אצל חכמי וצדיקי הדור. וביררתי שמרן הגר"ח מדליק כהגר"א בדיוק בשקיעה ובאתי איזה רגעים מקודם לכן וראיתי שיושב בחדרו עם החברותא ואין זכר לחנוכיה ולא להכנות. בדקות האחרונות הרבנית הישישה נשרכה עם בית מנורה ובתוכה חנוכיה מוכנה והניחתה במקומה. בשלב מסויים היא אמרה לו, הגיע הזמן. הוא הביט בשעונו ואמר יש עוד דקה! והמשיך ללמוד. לאחר דקה קם ממקומו היא הגישה לו נר דולק, הוא אמר את הברכות הדליק נר אחד ומסר לה לסיים, אמר הנרות הללו בדרך למקום ותוך כדקה או שנים להערכתי כבר חזר לתלמודו !
מובן שאין זו הנהגה ראויה לכל אחד אבל מידתו של גאון זה היתה שקידתו הנוראה. עצה טובה למחפשי חיזוק בשקידה לקרוא את הספר הנפלא מוח ולב. בזכרוני סיפור דומה שסיפרה חמותו שבסעודות השבת הוא היה מביא את החברותא ולומד בחדר הסמוך. החמות היתה אומרת לו חיים יש דגים על השולחן, הוא היה נכנס לדקה אוכל הדגים ושב לחברותא. כך בבשר ולברכת המזון. הסעודות אצל חמיו ר' לייזר יהודה נמשכו כמה שעות רוויות כמובן בדברי תורה בהלכה ואגדה, אבל הוא השתתף בהן רק לכמה דקות.
פעם ניגש אליו אחרי מעריב אורח חשוב מבוגרי הישיבה וביקש להתארח על שולחנו לסעודת ליל שבת. ר' חיים הזמינו בחפץ לב. הלה התעכב מעט באולם הישיבה עם חבריו, ולאחר כעשרים דקות הוא רואה את ר' חיים מגיע ומתקרב אליו. הוא בוש מאד בהבינו שהוא עיכב את ר' חיים וכעת בא הוא לקרוא לו. והנה ר' חיים אומר לו אני כבר סיימתי את הסעודה ובאתי ללמוד, רק ניגשתי לומר לך שסעודתך מוכנה לך בביתי.
במותו ספד לו הרב שך "משמת ר' חיים בטלו השקדנים". (קוריוז מעניין. הרב שך אמר זאת במבטאו הליטאי וסופר המודיע הבין שהוא אומר "בטלו הספדנין", וכך, למרבה הבושה, נדפס למחרת בכותרת הראשית של המודיע עם תוספת ביאור שר' חיים היה זה שהיה עומד ומספיד ומגדיר את גדולי הדור בהסתלקותם... וכדי ביזיון וקצף.
עצם טעותו של הלבלר הנ"ל היה לה רקע, כי הדבר היה נכון לכשעצמו, ודאי עוד זכור לרבים הספדו של רבי חיים בהלויית המשגיח ר' יחזקאל לוינשטיין זצ"ל בשנת תשל"ד שעלה להספיד לאחר כמה מספידים מגדולי הדור שכבר אמרו עליו שבחים מופלגים, פתח ר' חיים בהבאת המדרש משל למלך שהיו לו כלי זהב ומשבחים אותו בכלי כסף כלום שבח הוא לו? גנאי הוא לו! ואז המשיך ואמר; עד עכשיו שיבחוהו בכלי כסף ואני אשבחנו בכלי זהב).
ולוואי ונזכה ביומין אילין לקבל עלינו עול שקידת התורה הקדושה כראוי לה.
נוטר הכרמים כתב:ד. מעשה נפלא מהתקופה האחרונה בבית החולים.
בא מרן הגרא"מ שך לבקרו ואמר לו רפואה שלמה וכו'. ענה הגר"ח: תביא ראיה...
הגרא"מ פירש זאת בהספדו כראיה לשקיעותו הנוראה בלימוד, שסבר שאומר לו איזה חידוש. הגרמ"מ שולזינגר העיר לו שהכוונה היא לגמ' בריש שבת, שאם נפל אדם למשכב אומרים לו הבא ראיה והפטר... מרן סבר וקיבל.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 180 אורחים
