מדוע נזהר הרמ"א כל כך במנהגי ישראל? - מקור לסיפור מפורסם

[אורי אגסי]

שמעתי לפני שנים סיפור על הרמ"א, ואני מהרהר האם יש מקור לסיפור זה, מי הביאו? והאם מקור מוסמך הוא זה, או אגדת-עם ישנה, או משל היה:

כאשר הגיע הרמ"א לכהן כרב בקראקא גילה הוא מנהג מעניין ומוזר ותמוה. הוא הבחין בשעת התפילה בבוקר, כי השמש ניגש לכמה יהודים ומאחל להם "מזל טוב". כשבירר הרמ"א לפשר ה"שמחה" התברר לו כי אמש היה ליהודים אלו ל"ט, וע"כ מברכם השמש במז"ט.
הרמ"א שראה בזה חוסר צניעות מובהק, תמה לפשר הענין, אך נענה ע"י השמש כי זהו מנהג ותיק שאשתו שהיא נמצאת במקוה מספרת לו בכל יום והוא מברך למחרת מז"ט. הרמ"א קרא לבטל מיד נוהג זה והודיע לשמש כי יחדל מכך מיד.
לאחר תקופה קצרה, ניגש אל השמש יהודי אחד מהקהילה [שלא ידע מהתקנה החדשה] ושאלו מדוע אינו מברכו במז"ט, ענהו השמש, וכי לא שמעת שהרב אסר מנהג זה?
למעשה התברר כי אשתו של אותו אדם לא טבלה כלל, כיון שהיא כן ידעה ושמעה מאותה תקנה, ומפני הצינה או הבושה התעצלה לילך לטבול. ובחסות ביטול המנהג יכלה להשמט ממצותה.
הרמ"א שראה זאת, הבין כי אין לבטל מנהג ישראל אף אם נראה תמוה וכו', ומני אז השתנה יחסו למנהגים, ולכן בספריו מתחשב מאד בהם ומנסה לתרצם אף שפעמים הוא אינו מבינם.

שאלתי, כנ"ל, מהו המקור לסיפור זה?

[בור הגולה]

לא מסופר על הב"ח?

[תוך כדי דיבור]

איני יודע מה מקורו של סיפור זה, אבל מה שלא סיפורים מסוג זה הם ההסבר ליחסו של הרמ"א למנהגים (שאינו אלא ירושה ממורשת גדולי אחרוני הראשונים באשכנז, מהרי"ל וסיעתו, ובכלל מורשת יהדות אשכנז, ממנה נסתעפה יהדות פולין שבה חי הרמ"א), זה ברור לכל יודע דבר.

[בן באג באג]

מוזר מאוד מזכיר סיפורים "אחרים"
בפרט שלא מסתבר שבקראקא כמרכז יהודי ענק מי יתחיל עם מנהג כזה, וא"צ היה כ"כ במנהג כזה כמו במקומות נדחים ורדודים

[אמרתי אחכמה]

.
שאלתי, כנ"ל, מהו המקור לסיפור זה?

הסיפור על הרמ"א מובא בספר 'לב העיברי' לרע"י שלזינגער.

[כותב]

.
שאלתי, כנ"ל, מהו המקור לסיפור זה?

הסיפור על הרמ"א מובא בספר 'לב העיברי' לרע"י שלזינגער.

untitled.JPG (48.44 KiB) נצפה 5604 פעמים

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?10571&M&page=9

[אורי אגסי]

.
שאלתי, כנ"ל, מהו המקור לסיפור זה?

הסיפור על הרמ"א מובא בספר 'לב העיברי' לרע"י שלזינגער.

יישר כח לך!.

לעצם הענין, אם זהו המקור היחיד, אני מרשה לעצמי לפקפק באמינות המעשה, ובפרט שיש לנו כבר נסיון רב כאשר מציינים על דברים שמקורם הוא "מפנקס הקהילה...". מה שנקרא "גיי זוך..." (לך תחפש, ותוכיח...).

אגב, אם אכן יש טעם חשוב למנהג זה, מדוע לא נוהגים כן היום? ...

[אוהב אוצר]

ראשית, זהו ספור מפורסם ביותר שלא נראה לי שיש מקום לפקפק בו.
לגבי עצם הענין, כנראה שאז המקוואות לא היו כמו היום והיה צריך להתאמץ הרבה בכדי לטבול וכלן היה עליהם לעשות מנהג "שיבטח" את נושא הטב'. היום זה מסודר: מקלחות חמות,סבונים ושמפויים ועצם המקוה חם נעים ונקי כך שזה לא כ"כ משימה קשה וכבדה כמו שהיה פעם.

[יאיר]

מחילה..השאלה חסרת טעם והתשובה עוד יותר..מנהג זה אינו מוזכר בכלל ברמ"א.

[אליהוא]

ידוע ומפורסם שתחילת הישוב בפולין [עד ר' יעקב פולק ור' שלום שכנא] היו מעוטי תורה ועמי ארצות, ואין תימא במנהג כזה.

[זקן ששכח]

ידוע ומפורסם שתחילת הישוב בפולין [עד ר' יעקב פולק ור' שלום שכנא] היו מעוטי תורה ועמי ארצות, ואין תימא במנהג כזה.

אבל התימא היא למה המשיך מנהג זה אפילו רגע כמימריה אחר בוא אותם גאונים לפולין.

[למדן]

.
שאלתי, כנ"ל, מהו המקור לסיפור זה?

הסיפור על הרמ"א מובא בספר 'לב העיברי' לרע"י שלזינגער.

יישר כח לך!.

לעצם הענין, אם זהו המקור היחיד, אני מרשה לעצמי לפקפק באמינות המעשה, ובפרט שיש לנו כבר נסיון רב כאשר מציינים על דברים שמקורם הוא "מפנקס הקהילה...". מה שנקרא "גיי זוך..." (לך תחפש, ותוכיח...).

אגב, אם אכן יש טעם חשוב למנהג זה, מדוע לא נוהגים כן היום? ...

לך אורי
א .מי אתה שתפקפק על בעל לב העברי
ב. מה זה "לנו יש נסיון" תכתוב לי יש ניסיון שאתה שומע מחברך שטוית יש לך נסיון כזה
ג.המנהג היה רק בקרקא ובקהילה אחת ולא בכל ארצות ולא בכל הקהילות ע"כ לא מביא הרמ"א מנהג זו
ד. מנהג שמקובל הוא תורה מסיני ואסור לפקפק בו ומי שמפקפק אחרי מנהג ישראל צב"א
ע"כ חזור בך

[אורי אגסי]

לך אורי
א .מי אתה שתפקפק על בעל לב העברי
ב. מה זה "לנו יש נסיון" תכתוב לי יש ניסיון שאתה שומע מחברך שטוית יש לך נסיון כזה
ג.המנהג היה רק בקרקא ובקהילה אחת ולא בכל ארצות ולא בכל הקהילות ע"כ לא מביא הרמ"א מנהג זו
ד. מנהג שמקובל הוא תורה מסיני ואסור לפקפק בו ומי שמפקפק אחרי מנהג ישראל צב"א
ע"כ חזור בך

איני חוזר בי רק אחזור על דבריואנסה לבארם:
א. סיפור שכזה ויותר מזה מנהג שכזה אמור להופיע במקורות נוספים ומוקדמים יותר מ"לב העברי".
ב. "לנו יש נסיון"? תעבור לדוגמא על כמה ממאמרי הרב יהושע מונדשיין "סיפורים וגלגוליהם", האם אינך מכיר את סגנון ה"באבע מייסעס" המתחיל: שמעתי מאיש נאמן שראה בפנקס הישן של ק"ק... . ואגב, לך ותחפש בפנקסי הקהילות המודפסים פה ושם, ותחפש לי סיפורים מופלאים כאלו, כמדומי שהעיקר בפנקסים הוא מי נפטר ומתי, מי תרם לביהמ"ד וכו', אני לא חושב שתמצא שם סיפורים ארוכים על הקמצן שהתגלה כצדיק נסתר וכו'.
גד. מנהג שמקובל הוא אכן תורה מסיני, אך מנהג שלא מקובל, ולא נהוג כן בשום מקום, ואין לנו מקורות שנהג אי פעם היכן שהוא, מותר לפקפק עליו ולערער אם אכן היה קיים. אם נמצא שאכן הוא היה קיים בקהילה מסויימת וכן נהגו גדולי עולם, אכן אין לערער עליו.