חד ברנש כתב: ויש ספרים בהוצאת אופק שגודל הפונט של ההערות כה גדול עד שהוא כמעט זהה לגוף הספר.
חד ברנש כתב:זו בעיה פחות רצינית. מקסימום תרכוש זכוכית מגדלת
חד ברנש כתב:יש לי הרגשה, ויתקנו אותי הקוראים אם טעיתי, שדווקא האנשים הפרטיים המהדירים ספרים עושים זאת עם 'נשמה יתירה' והשקעה יותר גדולה מאשר מכונים מפורסמים. והסיבה היא פשוטה, המהדיר הפרטי לא מכוון את דעתו לממון, ולא איכפת לו להשקיע עוד ועוד.
הסיבה העיקרית: ראשי המכון אינם מבינים מספיק במה שהם עושים.עדיאל ברויאר כתב:(אגב, אל תהפכו את המכונים לרודפי בצע כסף עד כדי כך. יכולות להיות סיבות נוספות לרצות להוציא ספרים כמה שיותר מהר וללא השקעה כראוי).
א. חיים כתב:בקשר לציון לשבח: הייתי נותן א"ז לחידושי הריטב"א עמ"ס שבת של מוסד הרב קוק מאת הרב משה גולדשטיין.
הסיבות לכך: א. המהדיר למד את הריטב"א ביסודיות, וזה ניכר בהערותיו הקצרות, שהם ניתוח דברי הריטב"א עצמם (ואינו נוהג כדרכם של אחרים, שלוקחים הערות שנכתבו על מפרשים אחרים ומדביקים אותם למפרש שהם עוסקים בו). ב. המהדיר יודע להבחין בדברי ראשונים, מהי שיטתו המדויקת של כל אחד, ולכן נעים לקרוא את ציוניו הקצרים לראשונים - מי שיטתו כמו הריטב"א, ולמי שיטה אחרת. ג. המהדיר ידע שחלק גדול מדברי הריטב"א נמצא כבר בתוספות, הרא"ש, הר"נ ועוד ראשונים "ותיקים", וכבר כתבו עליהם חכמי ישראל במשך מאות שנים, והלומד אינו צריך לחידושיו של המהדיר בענין. ד. המהדיר לא חשב שספרו אמור לשמש אוצר מפרשי התלמוד, ולהעתיק את דברי האחרונים בפירוש תוס', הרא"ש וכו' - בשביל הבנת הריטב"א. ה. המהדיר לא חשב שאם הוא ידביק את שיעורי ראשי הישיבות על דף הריטב"א, זה יעמיק את הלימוד בריטב"א, או יעשה רושם על הלומדים שהמהדיר הוא למדן.
בנוגע להעתקה מדויקת של דברי הריטב"א מהכת"י - אין לי ידיעה בדברים אלו. רק אומר, שהמהדיר דרכו להעתיק מהכת"י עם השגיאות, ולתקן בהערות. כמובן שיש בכך מעלה וגם חסרון. בכל אופן זה מראה על הרצון שלו לדייק.
א. חיים כתב:והיה גם "מהדיר" - שבמידה רבה יצר את הספר שאותו הוא פירש - והוא פירוש הגאון רי"פ פערלא על ספר המצות לסמ"ג.
עדיאל ברויאר כתב:ספר המצוות שלו, שנכתב בערבית, אמור לצאת (בחלקו? במלואו?) בקרוב בההדרת האחים ר"ח ור"נ סבתו.
נהר שלום כתב:"בשורת ספרים חדשים" כבר כוללת שבחים, ביקורות, חוו"ד ושאר הערות על המון ספרים.
עדיאל ברויאר כתב:אציין מהדיר אחד לשבח - כמה פעמים ראיתי שר' ברוך סולובייצ'יק משקיע הרבה בפיענוח מדויק, ועלתה בידו. וכן הוא משקיע הרבה באיסוף קטעי ר"ח מן הגניזה וחיבורם זה לזה (אמנם, זה ממש ים שאין לו סוף), ואינו מזלזל אף לא בפירור קטן הכולל אותיות בודדות
אוצר החכמה כתב:אע"פ שהכותרת כאן היא שבחים וביקורת יש בעיקר ביקורת והרבה פחות שבחים. והשאלה המעניינת היא האם זה בגלל המצב שלצערינו אין הרבה ההדרות שראויות לשבחים, או משום שזה טבעו של עולם שאנשים נוטים לבקר מלשבח, או אפשרות נוספת שלדעת הכותבים הביקורת בעצם יותר מועילה לקוראים מהשבחים.
א. חיים כתב:במטותא, תן דוגמא.
בן טובים כתב:בלומדי היום בלבוש החדש (סי' קנ"ד ס"ג): תשמישי קדושה כגון סוכה ולולב ושופר וציצית אין בהם משם קדושה, לא ידעתי את נפשי מתמיהה, הרי כל דרדק יודע שהנ"ל הם תשמישי מצוה.
וראה זה פלא, בלבוש דפו"ר (שבאוצרנו הנפלא) כמובן נכתב: תשמישי מצוה. וכן בדפוס בא"ד (שם), ומנין נפלה שגיאה גסה כגון דא?
ושגיאה זו באה גם בלבוש מהדורת פרוייקט השו"ת, שכתבו להדיא שהם לקחו את מהדורת זכרון אהרן ...
נהר שלום כתב:אכן יש טעויות במהדורתם, אבל עדין הם עשו דבר גדול. וגם בשולחן ערוך השלם יש הרבה טעוית, כמובא בפורום בכמה מקומות.
א. חיים כתב:נהר שלום כתב:אכן יש טעויות במהדורתם, אבל עדין הם עשו דבר גדול. וגם בשולחן ערוך השלם יש הרבה טעוית, כמובא בפורום בכמה מקומות.
לא הייתי משוה את שני הספרים. בשו"ע השלם נעשתה עבודה מורכבת וקשה לאין ערוך מאשר זו שבלבוש מלכות, כל ספר ומה שנדרש לו. אבל בשורה התחתונה בודאי שהלבוש עם מפרשיו של ז.א. הוא ספר נעים ללימוד. אולי יימצאו בו טעויות נוספות דומות למה שהובא לעיל, אבל הרושם שלי הוא, שמדובר בדברים בודדים, וכאלו שהלומד יכול לעמוד עליהם מעצמו. ומה גם שעדיין הם לא השמיטו עשרות קטעים כמו השלחן ערוך השלם ...
נראה לי שהרב ח"ב נמצא תחת הרושם של ספרי הרוקח שלהם, בהם הם הנציחו שגיאות ישנות (כך לפי המומחים), אבל הכריזו שכביכול המהדורה שלהם מושלמת, והרב ח"ב משליך משם על ספר הלבוש. אבל כדאי להעיר לו שבשביל ההדרת ספר הלבוש לא צריכים את החושים שצריכים בשביל ההדרת ספרי הרוקח, ולכן גם מי ששגה ברוקח יכול היה להצליח בלבוש.
א. חיים כתב:איך האור זרוע של מכון י-ם, האם הנוסח שם מספק ?
הערות הם כמעט לא כתבו, וטוב שכך. בשביל להבין את האו"ז צריכים ללמוד כל סוגי' ביסודיות, ואם הם לא מעונינים להשקיע כסף לצורך זה, עדיף שלא יכתבו כלל הערות. ההתחלה שלהם בההדרת האו"ז היתה לענ"ד לא לענין, הכותבים לא עסקו בדברי האו"ז אלא ב"השלמת דבריו" מספרים אחרים, ואי"צ להאריך.
א. חיים כתב:דומני שההגדרה שלך בחילוק שבין אופי ההערות זו מזו, היא נובעת יותר מדעה קדומה מאשר כתוצאה מעיון בספר עצמו. ואבקש מחילה אם שגיתי בזה.
עמקן כתב:א. חיים כתב:דומני שההגדרה שלך בחילוק שבין אופי ההערות זו מזו, היא נובעת יותר מדעה קדומה מאשר כתוצאה מעיון בספר עצמו. ואבקש מחילה אם שגיתי בזה.
אכן שגית. אני מהדיר ספר המעתיק מהאו"ז וחשוב לי מאד להסתכל במקור, ואני מסתכל טוב בההערות של של ב' המהדורות משום שזה נוגע לי מאד. רק זה אפשר לומר שזה בעיקר במס' אחת, וגם לא היה יותר מכעשר קטעים, וצ"ע אם אפשר ללמוד מזה על כל המהדורה.
עמקן כתב:א. חיים כתב:איך האור זרוע של מכון י-ם, האם הנוסח שם מספק ?
הערות הם כמעט לא כתבו, וטוב שכך. בשביל להבין את האו"ז צריכים ללמוד כל סוגי' ביסודיות, ואם הם לא מעונינים להשקיע כסף לצורך זה, עדיף שלא יכתבו כלל הערות. ההתחלה שלהם בההדרת האו"ז היתה לענ"ד לא לענין, הכותבים לא עסקו בדברי האו"ז אלא ב"השלמת דבריו" מספרים אחרים, ואי"צ להאריך.
על איזה אור זרוע של מכון י"ם מדובר? יש להם ב' מהדורות. א' משנת תשס"ו הנערך בעצם ע"י מכון תורני ישיבת אור עציון, וב' משנת תש"ע הנערך ע"י צוות חרדי, והשינויים בהתאים [יש יותר דגש בהערות לענינים הקשורים להבנת עצם הדברים, ופחות הקשורים להיסטוריה כגון זהות החכמים הנזכרים וכדומה]. שניהם באוצר.
א. חיים כתב:אולי תציין איפה הקטעים שהם הבסיס לדבריך, וכך אוכל לבדוק בעצמי ולהסיק את המסקנות הנכונות.
עמדתי נדהם מסתירה גלויה בשנות חייו של בעמח"ס "קול בן לוי".
במהדורה החדשה של הספר בשנת תשס"ג ע"י מכון משנת רבי אהרן נכתב כך (עמ' 8 באוצה"ח):
אנו מעתיקים את מה שכתב ר 'ארי' ליב פרומקין ז"ל מ"ש בספרו תולדות חכמי ירושלים: הרב הגדול אב בחכמה ורך בשנים ר' רפאל ב"ר אליהו הלוי, דיין מצוין סיני ועוקר הרים בעל המחבר ספר "קול בן לוי" על ש"ס ורמב"ם ושו"ת, תלמיד מובהק להגאון בעל ספר בתי כהונה. נפטר בבחרות ימיו בן כ"ב שנה וכו', וזה חרות על מצבתו בהר הזיתים: "פ"נ הרב ר' רפאל הלוי בכור, מנו"כ י"ד אב ש' התקי"ב, בעהמ"ח ספר קול בן לוי". [עד כאן ציטוט מ"תולדות חכמי ירושלים"].
המהדירים ממשיכים וכותבים "ספר זה נדפס פעם אחת בלבד בשנת תפ"ז בקושטא", וכן מצרפים את שער הספר במהדו' ראשונה שבו נכתבה שנה זו.
אך לא חשו לקימחייהו ולא חישבו שאם שנת פטירתו היא תקי"ב ושנות חייו הם כ"ב, נמצא כי שנת לידתו היא שנת ת"צ, ונמצא שהספר במהדורתו הראשונה נדפס ג' שנים קודם לידת המחבר. אתמהה.
א. חיים כתב:מצחיק, הרי הדיון אודות הקול בן לוי שייך גם לנושא של 'שגיאות בתולדות חכמי הספרדים', כך שיכולת בסה"כ לשנות את שם האשכול ולהשאיר אותו כמו שהוא, ולא לחלק אותו.
להזכירך, כך האשכול התחיל:עמדתי נדהם מסתירה גלויה בשנות חייו של בעמח"ס "קול בן לוי".
במהדורה החדשה של הספר בשנת תשס"ג ע"י מכון משנת רבי אהרן נכתב כך (עמ' 8 באוצה"ח):
אנו מעתיקים את מה שכתב ר 'ארי' ליב פרומקין ז"ל מ"ש בספרו תולדות חכמי ירושלים: הרב הגדול אב בחכמה ורך בשנים ר' רפאל ב"ר אליהו הלוי, דיין מצוין סיני ועוקר הרים בעל המחבר ספר "קול בן לוי" על ש"ס ורמב"ם ושו"ת, תלמיד מובהק להגאון בעל ספר בתי כהונה. נפטר בבחרות ימיו בן כ"ב שנה וכו', וזה חרות על מצבתו בהר הזיתים: "פ"נ הרב ר' רפאל הלוי בכור, מנו"כ י"ד אב ש' התקי"ב, בעהמ"ח ספר קול בן לוי". [עד כאן ציטוט מ"תולדות חכמי ירושלים"].
המהדירים ממשיכים וכותבים "ספר זה נדפס פעם אחת בלבד בשנת תפ"ז בקושטא", וכן מצרפים את שער הספר במהדו' ראשונה שבו נכתבה שנה זו.
אך לא חשו לקימחייהו ולא חישבו שאם שנת פטירתו היא תקי"ב ושנות חייו הם כ"ב, נמצא כי שנת לידתו היא שנת ת"צ, ונמצא שהספר במהדורתו הראשונה נדפס ג' שנים קודם לידת המחבר. אתמהה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 88 אורחים