שבחים, ביקורות, חוו"ד ושאר הערות על מהדורות ומהדירים

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ה' יוני 30, 2016 10:38 pm

הכותב עוסק בכמה ענינים מורכבים שישנם בההדרת ספרי ראשונים, לענ"ד כדאי לקרוא את המאמר. אני כותב זאת מבלי להביע דעה על מלאכת ההדרת הספר, שהמאמר עוסק בה, כיון שאינני בקיא בענין זה.

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ה' יוני 30, 2016 11:31 pm

את חידושי ר' דוד בונפיד הוציא הרב שושנה בהיותו ב'מכון ירושלים', אז כנראה העורך (ר"י בוקסבוים) הכה על קודקוד הערותיו הארוכות, אך בספריו הבאים הוא כבר היה אדון לעצמו, במכון אופק, והתוצאה בהקדם.
ויש ספרים בהוצאת אופק שגודל הפונט של ההערות כה גדול עד שהוא כמעט זהה לגוף הספר.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ה' יוני 30, 2016 11:33 pm

ספר המכתם מהדורת אהבת שלום
viewtopic.php?f=7&t=21128&hilit=%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%9D
ספר העקידה מהדורת עוז והדר
viewtopic.php?f=7&t=16554&hilit=%D7%94%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%94
שלחן ערוך השלם ?
viewtopic.php?f=7&t=26506&hilit=%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%9F+%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A
הערות על ערכי אנציקלופדיה תלמודית הקשורים לחג הפסח
viewtopic.php?f=7&t=26631&p=271684&hilit=%D7%90%D7%A0%D7%A6+%D7%AA#p271684

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ה' יוני 30, 2016 11:39 pm

איך האור זרוע של מכון י-ם, האם הנוסח שם מספק ?
הערות הם כמעט לא כתבו, וטוב שכך. בשביל להבין את האו"ז צריכים ללמוד כל סוגי' ביסודיות, ואם הם לא מעונינים להשקיע כסף לצורך זה, עדיף שלא יכתבו כלל הערות. ההתחלה שלהם בההדרת האו"ז היתה לענ"ד לא לענין, הכותבים לא עסקו בדברי האו"ז אלא ב"השלמת דבריו" מספרים אחרים, ואי"צ להאריך.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ה' יוני 30, 2016 11:53 pm

חד ברנש כתב: ויש ספרים בהוצאת אופק שגודל הפונט של ההערות כה גדול עד שהוא כמעט זהה לגוף הספר.

ויש ספרים שבהם ההערות המשלימות נכתבו באותיות קטנות מידי. אבל לא אפרט יותר כדי שלא להעליב ...

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ו' יולי 01, 2016 12:17 am

זו בעיה פחות רצינית. מקסימום תרכוש זכוכית מגדלת

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ו' יולי 01, 2016 12:25 am

חד ברנש כתב:זו בעיה פחות רצינית. מקסימום תרכוש זכוכית מגדלת

בהתאם לחוקי צרכנות הוגנת, על המהדיר לספק זכוכית מגדלת בחבילה אחת עם ספרו ...
לפחות מכאן ולהבא ...

עדיאל ברויאר

חד ברנש כתב:יש לי הרגשה, ויתקנו אותי הקוראים אם טעיתי, שדווקא האנשים הפרטיים המהדירים ספרים עושים זאת עם 'נשמה יתירה' והשקעה יותר גדולה מאשר מכונים מפורסמים. והסיבה היא פשוטה, המהדיר הפרטי לא מכוון את דעתו לממון, ולא איכפת לו להשקיע עוד ועוד.

תוספות הרא"ש על נדה של מוה"ק, נערך במשך תקופה ארוכה מאוד (או שמא הייתה רק הפסקה גדולה באמצע?), ואעפ"כ, המצב כפי שהוא. כך שזו ודאי לא ערובה לתוצאה טובה. גם שו"ת מהר"ח או"ז הנ"ל הוא פרטי, ואעפ"כ אינו מדוקדק.
מאידך, נראה שיש אמת באמירה העקרונית (אגב, אל תהפכו את המכונים לרודפי בצע כסף עד כדי כך. יכולות להיות סיבות נוספות לרצות להוציא ספרים כמה שיותר מהר וללא השקעה כראוי).

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ו' יולי 01, 2016 12:32 am

עדיאל ברויאר כתב:(אגב, אל תהפכו את המכונים לרודפי בצע כסף עד כדי כך. יכולות להיות סיבות נוספות לרצות להוציא ספרים כמה שיותר מהר וללא השקעה כראוי).

הסיבה העיקרית: ראשי המכון אינם מבינים מספיק במה שהם עושים.

עדיאל ברויאר

א. חיים כתב:בקשר לציון לשבח: הייתי נותן א"ז לחידושי הריטב"א עמ"ס שבת של מוסד הרב קוק מאת הרב משה גולדשטיין.
הסיבות לכך: א. המהדיר למד את הריטב"א ביסודיות, וזה ניכר בהערותיו הקצרות, שהם ניתוח דברי הריטב"א עצמם (ואינו נוהג כדרכם של אחרים, שלוקחים הערות שנכתבו על מפרשים אחרים ומדביקים אותם למפרש שהם עוסקים בו). ב. המהדיר יודע להבחין בדברי ראשונים, מהי שיטתו המדויקת של כל אחד, ולכן נעים לקרוא את ציוניו הקצרים לראשונים - מי שיטתו כמו הריטב"א, ולמי שיטה אחרת. ג. המהדיר ידע שחלק גדול מדברי הריטב"א נמצא כבר בתוספות, הרא"ש, הר"נ ועוד ראשונים "ותיקים", וכבר כתבו עליהם חכמי ישראל במשך מאות שנים, והלומד אינו צריך לחידושיו של המהדיר בענין. ד. המהדיר לא חשב שספרו אמור לשמש אוצר מפרשי התלמוד, ולהעתיק את דברי האחרונים בפירוש תוס', הרא"ש וכו' - בשביל הבנת הריטב"א. ה. המהדיר לא חשב שאם הוא ידביק את שיעורי ראשי הישיבות על דף הריטב"א, זה יעמיק את הלימוד בריטב"א, או יעשה רושם על הלומדים שהמהדיר הוא למדן.
בנוגע להעתקה מדויקת של דברי הריטב"א מהכת"י - אין לי ידיעה בדברים אלו. רק אומר, שהמהדיר דרכו להעתיק מהכת"י עם השגיאות, ולתקן בהערות. כמובן שיש בכך מעלה וגם חסרון. בכל אופן זה מראה על הרצון שלו לדייק.

אין לי חוות דעת על המהדורה. רק אציין שממש לאחרונה זיהה ד"ר עזרא שבט קטע או כמה בגניזה מחידושי הריטב"א לשבת (שמשום מה הונחו במדף שנמצא תחת הכותרת "זוהר"). איני יודע כמה תועלת יש בהם.

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ו' יולי 01, 2016 12:34 am

בשביל לההדיר ספר כראוי
צריך ''לחיות'' אותו.

להיות קשוב לכל תג
וכמובן להכיר היטב את מושגיו.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ו' יולי 01, 2016 12:51 am

והיה גם "מהדיר" - שבמידה רבה יצר את הספר שאותו הוא פירש - והוא פירוש הגאון רי"פ פערלא על ספר המצות לרס"ג.

עדיאל ברויאר

א. חיים כתב:והיה גם "מהדיר" - שבמידה רבה יצר את הספר שאותו הוא פירש - והוא פירוש הגאון רי"פ פערלא על ספר המצות לסמ"ג.

יש לומר "על שיר המצוות לרס"ג". ספר המצוות שלו, שנכתב בערבית, אמור לצאת (בחלקו? במלואו?) בקרוב בההדרת האחים ר"ח ור"נ סבתו.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ו' יולי 01, 2016 1:09 am

עדיאל ברויאר כתב:ספר המצוות שלו, שנכתב בערבית, אמור לצאת (בחלקו? במלואו?) בקרוב בההדרת האחים ר"ח ור"נ סבתו.

יהיה מעניין להשוות מה שכתוב שם עם דברי הרי"פ בשיטת הספר שאותו הוא ההדיר.
בודאי ידוע לך שה"שיר" נדפס גם בסידור רס"ג עמ' קנז ואילך.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ו' יולי 01, 2016 1:15 am

"בשורת ספרים חדשים" כבר כוללת שבחים, ביקורות, חוו"ד ושאר הערות על המון ספרים.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ו' יולי 01, 2016 1:16 am

אני מבין שהמדובר באשכול זה איננו הסגנון של מר, ארשה לעצמי להציע שתעבור לאשכול המועיל יותר לטעמך...

עדיאל ברויאר

נהר שלום כתב:"בשורת ספרים חדשים" כבר כוללת שבחים, ביקורות, חוו"ד ושאר הערות על המון ספרים.

הערה נכונה. אך לענ"ד טוב יותר להפריד בין הדברים (והליצנים יאמרו שאין ראוי לכלול מהדורות גרועות בכלל "בשורת" ספרים חדשים...).

ובאשר לעיקר הנושא של האשכול - הזכיר לי רי"י מיללער ממכון פליטת סופרים את הביקורת הקשה של הרב יואל פרידמן על ספר התרומה הוצ' מכון י-ם, והדיון שבעקבותיה (שהוא בעצמו יכול ללמד על מצב ההדרת הספרים). אני מקווה שזה כולל את כל החומר:
https://www.machonso.org/uploads/images/96-100.pdf
ותגובה לבקורת, ושוב תשובת המבקר
http://shaalvim.co.il/uploads/files/11-C-15_85-105.pdf

עדיאל ברויאר

אציין מהדיר אחד לשבח - כמה פעמים ראיתי שר' ברוך סולובייצ'יק משקיע הרבה בפיענוח מדויק, ועלתה בידו. וכן הוא משקיע הרבה באיסוף קטעי ר"ח מן הגניזה וחיבורם זה לזה (אמנם, זה ממש ים שאין לו סוף), ואינו מזלזל אף לא בפירור קטן הכולל אותיות בודדות.

וביקורת - ר"א הורביץ הדפיס בקובץ הדרום קטעים וליקוטים מפירוש ר"ח לנדה. בדקתי מילים בודדות, ואעפ"כ נתקלתי באי-דיוק לגבי כתיב מלא/חסר, חילוף של א/ה, וכן השמטה של האות ה"א בראש מילה.
(מלבד זה, כבר נמצאו מאז קטעי ר"ח נוספים לנדה).

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ו' יולי 01, 2016 1:53 am

עדיאל ברויאר כתב:אציין מהדיר אחד לשבח - כמה פעמים ראיתי שר' ברוך סולובייצ'יק משקיע הרבה בפיענוח מדויק, ועלתה בידו. וכן הוא משקיע הרבה באיסוף קטעי ר"ח מן הגניזה וחיבורם זה לזה (אמנם, זה ממש ים שאין לו סוף), ואינו מזלזל אף לא בפירור קטן הכולל אותיות בודדות

מה הוא הוציא עד עתה ?

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ו' יולי 01, 2016 2:20 am

אוצר החכמה כתב:אע"פ שהכותרת כאן היא שבחים וביקורת יש בעיקר ביקורת והרבה פחות שבחים. והשאלה המעניינת היא האם זה בגלל המצב שלצערינו אין הרבה ההדרות שראויות לשבחים, או משום שזה טבעו של עולם שאנשים נוטים לבקר מלשבח, או אפשרות נוספת שלדעת הכותבים הביקורת בעצם יותר מועילה לקוראים מהשבחים.

הייתי מוסיף טעם: הכותב מרגיש שמגיע לו את הטוב ביותר, הוא שילם על הספר והמכון חייב בשביל זה לספק לו ספר מושלם, ולכן את הדברים הטובים הוא לא מדגיש, רק את הדברים הלא טובים שבהם לדעתו רימו אותו. ולא אכנס כאן לדיון האם הוא צודק (אולי כן ...).
ישנם ספרים שנעשתה בהם עבודה רבה, והגם שאינם מושלמים (ויש מהם אפילו רחוקים מכך ...) אבל מה שכבר יש בהם הוא ברכה מרובה, ואינו דומה הספר לפני הההדרה לאחריה, ולכן יש להודות על העבודה הרבה ועל התועלת שהם מביאים.
ואזכיר כמה כאלו ממכון ירושלים: טור השלם, שלחן ערוך השלם, סמ"ג השלם, מהרי"ל מנהגים ותשובות. תשובות הרשב"א.
ויש ספרים שאולי נדרשה בהם פחות עבודה מאשר לאלו הקודמים, אבל עדיין יש להודות על המהדורה הנעימה. וכמה דוגמאות מאלו: שו"ת הרשב"ש. שו"ת מהר"ם מינץ. שער המלך. מור וקציעה.
הבאתי דוגמאות בודדות וישנם כמובן עוד.
וארשה לעצמי להוסיף (הרי לא תוכלו חבריי לעשות לי כלום דרך הפורום ...): לבוש מלכות הוצאת זכרון אהרן. ועכ"פ מהדורת תשס"ד.

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ו' יולי 01, 2016 3:20 am

מצטער להודיע לך,
אבל ספרי הלבושים של דפוס 'זכרון אהרן' הם פשוט לא מדוייקים.
אם אתה רוצה להעתיק את הלבוש-זכרון-אהרן לספריך, מה טוב, אבל זה לא הלבוש של ר' מרדכי יפה!

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ו' יולי 01, 2016 3:27 am

במטותא, תן דוגמא.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ו' יולי 01, 2016 5:30 am

א. חיים כתב:במטותא, תן דוגמא.

בן טובים כתב:בלומדי היום בלבוש החדש (סי' קנ"ד ס"ג): תשמישי קדושה כגון סוכה ולולב ושופר וציצית אין בהם משם קדושה, לא ידעתי את נפשי מתמיהה, הרי כל דרדק יודע שהנ"ל הם תשמישי מצוה.

וראה זה פלא, בלבוש דפו"ר (שבאוצרנו הנפלא) כמובן נכתב: תשמישי מצוה. וכן בדפוס בא"ד (שם), ומנין נפלה שגיאה גסה כגון דא?

ושגיאה זו באה גם בלבוש מהדורת פרוייקט השו"ת, שכתבו להדיא שהם לקחו את מהדורת זכרון אהרן ...

אכן יש טעויות במהדורתם, אבל עדין הם עשו דבר גדול. וגם בשולחן ערוך השלם יש הרבה טעוית, כמובא בפורום בכמה מקומות.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ו' יולי 01, 2016 6:53 am

נהר שלום כתב:אכן יש טעויות במהדורתם, אבל עדין הם עשו דבר גדול. וגם בשולחן ערוך השלם יש הרבה טעוית, כמובא בפורום בכמה מקומות.

לא הייתי משוה את שני הספרים. בשו"ע השלם נעשתה עבודה מורכבת וקשה לאין ערוך מאשר זו שבלבוש מלכות, כל ספר ומה שנדרש לו. אבל בשורה התחתונה בודאי שהלבוש עם מפרשיו של ז.א. הוא ספר נעים ללימוד. אולי יימצאו בו טעויות נוספות דומות למה שהובא לעיל, אבל הרושם שלי הוא, שמדובר בדברים בודדים, וכאלו שהלומד יכול לעמוד עליהם מעצמו. ומה גם שעדיין הם לא השמיטו עשרות קטעים כמו השלחן ערוך השלם ...
נראה לי שהרב ח"ב נמצא תחת הרושם של ספרי הרוקח שלהם, בהם הם הנציחו שגיאות ישנות (כך לפי המומחים), אבל הכריזו שכביכול המהדורה שלהם מושלמת, והרב ח"ב משליך משם על ספר הלבוש. אבל כדאי להעיר לו שבשביל ההדרת ספר הלבוש לא צריכים את החושים שצריכים בשביל ההדרת ספרי הרוקח, ולכן גם מי ששגה ברוקח יכול היה להצליח בלבוש.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ו' יולי 01, 2016 8:26 am

א. חיים כתב:
נהר שלום כתב:אכן יש טעויות במהדורתם, אבל עדין הם עשו דבר גדול. וגם בשולחן ערוך השלם יש הרבה טעוית, כמובא בפורום בכמה מקומות.

לא הייתי משוה את שני הספרים. בשו"ע השלם נעשתה עבודה מורכבת וקשה לאין ערוך מאשר זו שבלבוש מלכות, כל ספר ומה שנדרש לו. אבל בשורה התחתונה בודאי שהלבוש עם מפרשיו של ז.א. הוא ספר נעים ללימוד. אולי יימצאו בו טעויות נוספות דומות למה שהובא לעיל, אבל הרושם שלי הוא, שמדובר בדברים בודדים, וכאלו שהלומד יכול לעמוד עליהם מעצמו. ומה גם שעדיין הם לא השמיטו עשרות קטעים כמו השלחן ערוך השלם ...
נראה לי שהרב ח"ב נמצא תחת הרושם של ספרי הרוקח שלהם, בהם הם הנציחו שגיאות ישנות (כך לפי המומחים), אבל הכריזו שכביכול המהדורה שלהם מושלמת, והרב ח"ב משליך משם על ספר הלבוש. אבל כדאי להעיר לו שבשביל ההדרת ספר הלבוש לא צריכים את החושים שצריכים בשביל ההדרת ספרי הרוקח, ולכן גם מי ששגה ברוקח יכול היה להצליח בלבוש.

באשכול "זכרון אהרן" דפוס? או מכון לעריכה?, (כאן: http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=4652) תוכל לראות שזה לא רק בספר הרוקח, אלא זו שיטתיות אצלם.

עמקן · הודעהעל ידי **עמקן** » ו' יולי 01, 2016 10:09 am

א. חיים כתב:איך האור זרוע של מכון י-ם, האם הנוסח שם מספק ?
הערות הם כמעט לא כתבו, וטוב שכך. בשביל להבין את האו"ז צריכים ללמוד כל סוגי' ביסודיות, ואם הם לא מעונינים להשקיע כסף לצורך זה, עדיף שלא יכתבו כלל הערות. ההתחלה שלהם בההדרת האו"ז היתה לענ"ד לא לענין, הכותבים לא עסקו בדברי האו"ז אלא ב"השלמת דבריו" מספרים אחרים, ואי"צ להאריך.

על איזה אור זרוע של מכון י"ם מדובר? יש להם ב' מהדורות. א' משנת תשס"ו הנערך בעצם ע"י מכון תורני ישיבת אור עציון, וב' משנת תש"ע הנערך ע"י צוות חרדי, והשינויים בהתאים [יש יותר דגש בהערות לענינים הקשורים להבנת עצם הדברים, ופחות הקשורים להיסטוריה כגון זהות החכמים הנזכרים וכדומה]. שניהם באוצר.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ו' יולי 01, 2016 10:26 am

תוכל לראות בתגובתי שהעתקת, שכבר ניתחתי בעצמי את שתי סוגי ההערות שישנן בשתי המהדורות שהזכרת - אבל כתבתי כפי הבנתי במהותן של שתיהן.
דומני שההגדרה שלך בחילוק שבין אופי ההערות זו מזו, היא נובעת יותר מדעה קדומה מאשר כתוצאה מעיון בספר עצמו. ואבקש מחילה אם שגיתי בזה.

עמקן · הודעהעל ידי **עמקן** » ו' יולי 01, 2016 10:39 am

א. חיים כתב:דומני שההגדרה שלך בחילוק שבין אופי ההערות זו מזו, היא נובעת יותר מדעה קדומה מאשר כתוצאה מעיון בספר עצמו. ואבקש מחילה אם שגיתי בזה.

אכן שגית. אני מהדיר ספר המעתיק מהאו"ז וחשוב לי מאד להסתכל במקור, ואני מסתכל טוב בההערות של של ב' המהדורות משום שזה נוגע לי מאד. רק זה אפשר לומר שזה בעיקר במס' אחת, וגם לא היה יותר מכעשר קטעים, וצ"ע אם אפשר ללמוד מזה על כל המהדורה.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ו' יולי 01, 2016 10:47 am

עמקן כתב:
א. חיים כתב:דומני שההגדרה שלך בחילוק שבין אופי ההערות זו מזו, היא נובעת יותר מדעה קדומה מאשר כתוצאה מעיון בספר עצמו. ואבקש מחילה אם שגיתי בזה.

אכן שגית. אני מהדיר ספר המעתיק מהאו"ז וחשוב לי מאד להסתכל במקור, ואני מסתכל טוב בההערות של של ב' המהדורות משום שזה נוגע לי מאד. רק זה אפשר לומר שזה בעיקר במס' אחת, וגם לא היה יותר מכעשר קטעים, וצ"ע אם אפשר ללמוד מזה על כל המהדורה.

אולי תציין איפה הקטעים שהם הבסיס לדבריך, וכך אוכל לבדוק בעצמי ולהסיק את המסקנות הנכונות.

עדיאל ברויאר

עמקן כתב:
א. חיים כתב:איך האור זרוע של מכון י-ם, האם הנוסח שם מספק ?
הערות הם כמעט לא כתבו, וטוב שכך. בשביל להבין את האו"ז צריכים ללמוד כל סוגי' ביסודיות, ואם הם לא מעונינים להשקיע כסף לצורך זה, עדיף שלא יכתבו כלל הערות. ההתחלה שלהם בההדרת האו"ז היתה לענ"ד לא לענין, הכותבים לא עסקו בדברי האו"ז אלא ב"השלמת דבריו" מספרים אחרים, ואי"צ להאריך.

על איזה אור זרוע של מכון י"ם מדובר? יש להם ב' מהדורות. א' משנת תשס"ו הנערך בעצם ע"י מכון תורני ישיבת אור עציון, וב' משנת תש"ע הנערך ע"י צוות חרדי, והשינויים בהתאים [יש יותר דגש בהערות לענינים הקשורים להבנת עצם הדברים, ופחות הקשורים להיסטוריה כגון זהות החכמים הנזכרים וכדומה]. שניהם באוצר.

איני יודע לחוות דעה על המהדורה בכללותה. בשני מקומות מצאתי אצלם ממש טעויות (במקום אחד בשתי המהדורות, ובמקום השני דווקא במהדורה הראשונה העירו לנכון, ואילו במהדורה השנייה, תש"ע, החליפו בין השיטות):
viewtopic.php?f=7&t=3122&p=248415&hilit=%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%AA+%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99+%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA#p249069
viewtopic.php?f=7&t=3122&p=248415&hilit=%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%AA+%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99+%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA#p273850

איני זוכר אם ציינו לאשכול ספרים מוגדרים כבלתי מוגהים viewtopic.php?f=7&t=24392&p=278065&hilit=%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%AA+%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99+%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA#p244449

עמקן · הודעהעל ידי **עמקן** » ו' יולי 01, 2016 10:50 am

א. חיים כתב:אולי תציין איפה הקטעים שהם הבסיס לדבריך, וכך אוכל לבדוק בעצמי ולהסיק את המסקנות הנכונות.

לא כתבתי רשימה של מה שראיתי, אבל קבלתי התחושה הזו כשעסקתי בעינים הקשורים למס' ר"ה.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ו' יולי 01, 2016 12:25 pm

היו כמה אשכולות נוספים על זכרון אהרן:
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=22644
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=11752
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=43&t=5818

ואשכול על עניין כללי:
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=3253

ועל עוז והדר (יש כמובן עוד):
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=6047

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » א' יולי 03, 2016 8:36 pm

האשכול הזה הוא דומה לקש - נדלק מהר אבל גם נגמר מהר...
חבל.
בהמשך למ"ש לעיל אודות שו"ת מהרי"ק מהדורת אורייתא - כך מבינים בני דורנו את יחודו של שו"ת מהרי"ק:

: א.png (64 KiB) נצפה 9955 פעמים

אני מקוה שלא ימחקו לי את התגובה הזו. באשכול אחר מחקו לי היום תגובה מסוימת שכנראה עלתה על העצבים של מכון מסוים.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' יולי 03, 2016 8:42 pm

לא מחקו שום תגובה. העבירו את התגובות שלא ממין הענין לאשכול מיוחד להן. נא להקפיד על כתיבה מסודרת. תודה.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » א' יולי 03, 2016 8:47 pm

במסגרת ההעברה - נמחקה בקורת שכתבתי אודות מכון משנת ר' אהרן. וכך הקורא את האשכול 'שבושים בתולדות חכמי הספרדים' יכול לחשוב שהנושא הוא ספר ארזי הלבנון, בעוד שהנושא הראשוני היה המכון ההוא.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' יולי 03, 2016 8:56 pm

ככה זה שכותבים הודעות בשיטת הדומינו. כלומר מחברים ראש לזנב בלי קשר ממשי בין הדברים.
מאן דהוא פתח אשכול על הקול בן לוי, תגובות העוסקות בתולדות חכמי ספרד לדורותיהם או מכון משנת ר"א לפרסומיו אינן רלוונטיות בעליל.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » א' יולי 03, 2016 9:22 pm

מצחיק, הרי הדיון אודות הקול בן לוי שייך גם לנושא של 'שגיאות בתולדות חכמי הספרדים', כך שיכולת בסה"כ לשנות את שם האשכול ולהשאיר אותו כמו שהוא, ולא לחלק אותו.
להזכירך, כך האשכול התחיל:

עמדתי נדהם מסתירה גלויה בשנות חייו של בעמח"ס "קול בן לוי".
במהדורה החדשה של הספר בשנת תשס"ג ע"י מכון משנת רבי אהרן נכתב כך (עמ' 8 באוצה"ח):
אנו מעתיקים את מה שכתב ר 'ארי' ליב פרומקין ז"ל מ"ש בספרו תולדות חכמי ירושלים: הרב הגדול אב בחכמה ורך בשנים ר' רפאל ב"ר אליהו הלוי, דיין מצוין סיני ועוקר הרים בעל המחבר ספר "קול בן לוי" על ש"ס ורמב"ם ושו"ת, תלמיד מובהק להגאון בעל ספר בתי כהונה. נפטר בבחרות ימיו בן כ"ב שנה וכו', וזה חרות על מצבתו בהר הזיתים: "פ"נ הרב ר' רפאל הלוי בכור, מנו"כ י"ד אב ש' התקי"ב, בעהמ"ח ספר קול בן לוי". [עד כאן ציטוט מ"תולדות חכמי ירושלים"].
המהדירים ממשיכים וכותבים "ספר זה נדפס פעם אחת בלבד בשנת תפ"ז בקושטא", וכן מצרפים את שער הספר במהדו' ראשונה שבו נכתבה שנה זו.
אך לא חשו לקימחייהו ולא חישבו שאם שנת פטירתו היא תקי"ב ושנות חייו הם כ"ב, נמצא כי שנת לידתו היא שנת ת"צ, ונמצא שהספר במהדורתו הראשונה נדפס ג' שנים קודם לידת המחבר. אתמהה.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » א' יולי 03, 2016 9:26 pm

לא נראה לי שהזכירו כבר
אשכול בענין מהדורות השולחן ערוך
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=12518

עדיאל ברויאר

לשמחתי הרבה, הגיע לידי תוספות ר"י הזקן ותלמידו על מסכת שבת כרך ג, ובסופו פסקי מהרי"ח ודיני ר' פרץ על שבת, הוצ' מכון אופק. אני אישית דורש לשבח את ההדרות המכון, על דרך הרוב, עפ"י מה שיצא לי לעיין בספריהם עד כה.

תועלת נחמדה יש בכך שמהדירי ספרים מצרפים תמונה מהכת"י, שכך ניתן לבקר את העתקתם באופן מדגמי ובלי לטרוח... בדקתי את כל פרק חבית וחלק קטן מפרק שואל (עמ' רפה-רצד; עמ' רחצ-רצט, עד המילים "חפצך. ואי"). בסה"כ ההעתקה מדוקדקת. קיצורים בכת"י מסומנים בשיטה המיוחדת של מכון אופק (קו קטן עומד, במקום פסיק) וכך ניתן גם לציין למעיין מה בדיוק כתוב בכת"י, ומצד שני להקל על הלומד באמצעות פתיחת הקיצורים. התיקונים שמצאתי (ציינתי גם דברים שאין להם שום חשיבות):
עמ' רפז - ואחר"כ, בכת"י: ואחר כ'. (והיינו הך).
עמ' רצ - למימ'ר, בכת"י: למימר.
שם - אותו, בכת"י: אותן.
עמ' רצא - שהרופאים, בכת"י: שהרופיאים.
שם - דבעי'נן, בכת"י: דבעי. (בלי פסיק עליון).
עמ' רצב - כדפיר'ש, בכת"י: כדפר'.
עמ' רצג - מיכן, בכת"י: מיכאן.
עמ' רחצ - משמ'ע, בכת"י: משמע.
עמ' רצט - משום ממצוא, בכת"י המקום הזה מחוק או נחתך, והיו צריכים לשים השלמה זו בתוך סוגריים מסולסלות (אלא אם יש להם תמונה טובה יותר ממה שהדפיסו בספר, שבה מילים אלו נמצאות).

באשר להערות, בעיניי עשו דבר גדול שציינו לכל המקבילות של הדיון בבעלי התוספות. יש אשר ידרשו לחיוב את שאר האריכות בהערות, ויש שידרשו לשלילה. הערה לנקודה אחת - בעמ' יא הע' 51 ציינו שמה שכתב ר"ח לגבי "אסובי ינוקא": "ורבותינו הגאונים פירשו פירוש אחר", אולי הכוונה לדברי הרמב"ם, ועיין מ"מ, ועיין גם ר' פרחיה. עכתו"ד. אולם היה להם להביא כאן את מה שכתבו בהערות לפירוש ר' פרחיה (עמ' 265 באוצר) שבספר הנר מובא פירוש של גאון: "לגאון ז"ל: אסובי ינוקא, פי' צואה תלויה בטבעתו של קטן מהו בכלי או בזולתו". ומסתבר שאליו התכוון ר"ח (וכנראה הוא באמת גם המקור לדברי הרמב"ם). וחבל של הביאו זאת כאן, שהרי זה ממש הרחבת דברי ר"ח שהביא בעל התוספות. עוד הערה קלה - בעמ' ד ציינו בהערה לספר הנר כת"י, בעוד שהחיבור נדפס ע"י ש' אידנסון, ירושלים תש"ע.
חבל שבכרך זה לא חיברו מפתח עניינים כפי שעשו בשני הכרכים הקודמים.

בפסקי מהרי"ח הם עשו תיקון גדול ביחס למהדורה הקודמת (של בלוי) בכך שהבדילו בצורה ברורה בין פסקי מהרי"ח עצמו ובין הגליונות שבכת"י פפד"מ (הגליונות כתובים בכתב רש"י). אבל יש לתמוה על כך שלא הזכירו במבוא את המהדורה הקודמת (וגם כדאי שבמבוא שכתבו על מהרי"ח היו מציינים לכל המהדורות של פסקיו שנדפסו עד היום).
ועוד הערה קלה שנתקלתי בה במקרה: בעמ' יד כתוב בנוסח הפנים: אבל רבי'נו י.., ובהערה 118 כתבו שבכת"י פראג הכתב לא ברור, ונראה שכתוב: רבינו יצח'ק, וכך הובא בתוס' בשם ר"י. וציינו שבכת"י פפד"מ (כ"י מ) כתוב "רבינו ישעיה" אבל יש נקודות מעל המילה ישעיה והן מורות למחיקה או שצריכה הגהה. אמנם הם לא שמו לב שבגליון כת"י פפד"מ כתוב באותו מקום י', ומסתבר בעיניי שלפני הסופר היה כתוב: ר"י. והוא פתח אגב שיטפיה: רבינו ישעיה (הסופר היה איטלקי...), ואז הוא גילה שהוא מיהר מידי בכך שהוא הלך ופתח את הראשי-תיבות, ולכן סימן שלפניו היה כתוב ששם המחבר הוא "י'" והפתיחה ישעיה לא נכונה או לפחות לא בטוחה. וזה כמובן מחזק את השערתם. הנה הסריקה של העמוד בכת"י פפד"מ: http://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/m ... om/1842137

במבוא לדיני ר' פרץ הם ציינו שהיה כת"י שלם יותר של החיבור שעמד לפני אלבוגן, והוא אבד. אלבוגן כתב מאמר בצרפתית לפני יותר ממאה שנה ובו תיאר את הכת"י האבוד, ומכון אופק תירגמו חלק מהמאמר בתרגום חופשי. אמנם חבל שלא ליקטו מתוך דבריו את כל הפסקאות שהוא הביא מהחלקים האבודים של החיבור, וכך יהיו נגישים לציבור הלומדים. (אגב, את החיבור לחולין הם ההדירו, והוא אמור לראות אור בנספח לשיטמ"ק חולין עם הערות ארוכות ח"ב. מדבריהם משמע שהם לא מתכוונים לההדיר את החיבור על ע"ז, ומן הראוי שמישהו יהדיר חיבור זה, של ראשון מפורסם וידוע, ואף בחיבור זה עצמו, "הדינים", השתמשו הפוסקים, כגון המרדכי והארחות חיים).

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' יולי 04, 2016 12:05 am

א. חיים כתב:מצחיק, הרי הדיון אודות הקול בן לוי שייך גם לנושא של 'שגיאות בתולדות חכמי הספרדים', כך שיכולת בסה"כ לשנות את שם האשכול ולהשאיר אותו כמו שהוא, ולא לחלק אותו.
להזכירך, כך האשכול התחיל:
עמדתי נדהם מסתירה גלויה בשנות חייו של בעמח"ס "קול בן לוי".
במהדורה החדשה של הספר בשנת תשס"ג ע"י מכון משנת רבי אהרן נכתב כך (עמ' 8 באוצה"ח):
אנו מעתיקים את מה שכתב ר 'ארי' ליב פרומקין ז"ל מ"ש בספרו תולדות חכמי ירושלים: הרב הגדול אב בחכמה ורך בשנים ר' רפאל ב"ר אליהו הלוי, דיין מצוין סיני ועוקר הרים בעל המחבר ספר "קול בן לוי" על ש"ס ורמב"ם ושו"ת, תלמיד מובהק להגאון בעל ספר בתי כהונה. נפטר בבחרות ימיו בן כ"ב שנה וכו', וזה חרות על מצבתו בהר הזיתים: "פ"נ הרב ר' רפאל הלוי בכור, מנו"כ י"ד אב ש' התקי"ב, בעהמ"ח ספר קול בן לוי". [עד כאן ציטוט מ"תולדות חכמי ירושלים"].
המהדירים ממשיכים וכותבים "ספר זה נדפס פעם אחת בלבד בשנת תפ"ז בקושטא", וכן מצרפים את שער הספר במהדו' ראשונה שבו נכתבה שנה זו.
אך לא חשו לקימחייהו ולא חישבו שאם שנת פטירתו היא תקי"ב ושנות חייו הם כ"ב, נמצא כי שנת לידתו היא שנת ת"צ, ונמצא שהספר במהדורתו הראשונה נדפס ג' שנים קודם לידת המחבר. אתמהה.

אם אתה מתעקש לנהל את הדיון המיותר, אני איתך.
אכן כך התחיל האשכול, ואז כבודו השיב. משהו בסגנון זה: כיו"ב בספרי תולדות חכמי הספרדים רבות, שם ושם כאן וכאן.
וכי זו תשובה לשואל?
אם לדעתך התייחדו תולדות חכמי הספרדים בשגיאות המצויות בהן דייקא (הנחה מצחיקה לכשעצמה וכמו שרמז עליה "תולדות" שם) תתכבד לפתוח אשכול מיוחד לענין זה, ושם תראה את ידך החזקה בענין.
לא לגבב הודעות שלא ממין הענין, ובטח שלא לבקש אח"כ לשנות את שם האשכול בעקבותיהן....
אם אתה מעדיף שהודעות מהסוג הזה ימחקו כליל, נמלא את רצונך להבא.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר