שבחים, ביקורות, חוו"ד ושאר הערות על מהדורות ומהדירים

עדיאל ברויאר

פשוט וברי, שאדם המעוניין לברר ביסודיות נוסח של חיבור במקום מסוים, צריך לבדוק בכל עדי הנוסח הקיימים, במקבילות וכדומה. ואף אם הוא יודע שהמהדורה שלפניו משובחת מאין כמוה, אעפ"כ אין אדם מהדיר בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטיא (במובן של פספוס, ובתפילה שלא יגרום הדבר לעיוות ההלכה ולהחטאה במובן אחר...).
ועל אף האמור, טוב יהיה לכל אדם לדעת כבר בעת שהוא פותח את הספר, ואף לעיון חטוף ולא מעמיק, עד כמה המהדורה שלפניו דווקנית - עד כמה כתה"י נעתקו כראוי, עד כמה טרחו לאתר את כל כתה"י הקיימים, והאם עמדו נכונה על סדר איכותם, ומה באשר למקבילות, הערות נוסח נכונות של המהדיר, ועוד כהנה וכהנה.
בדבריי אלה עסקתי בעיקר בענייני נוסח, משום שבעיניי זה הדבר החשוב ביותר במהדורה, ואין עוד דבר שמתקרב אליו בחשיבות (טוב, אולי זיהוי נכון של החיבור חשוב יותר...). אולם ודאי שאשכול שכזה מתאים לחוות דעת בכל נושא, החל מהמבוא, המשך בחיבור ובהערות וכלה במפתח.
גם נראה שיש חשיבות להכיר את האיכות של המהדירים. כיוון שאם איתרעי גברא בכמה מקומות, ממילא איתרעו גם קמיעותיו האחרים. ואין צ"ל שעל שגגה אחת חמורה לא יפול דבר, כי זה כל האדם.

נמצא אפוא שאשכול זה יכול לשמש בסיס טוב הן לריכוז מאמרי ביקורת שפורסמו על מהדורות, והן לבדיקות מדגמיות או אף מקיפות שהזדמנו לחבריא דמתא, ושאר החברים יוכלו ליהנות מהבדיקות.

-------------------------------

אפתח בשבח - בעבר יצא לי לבדוק מקומות אחדים בפירוש ר' שמואל ב"ר מרדכי לספר אהבה שנדפס בתחתית ספר הליקוטים של פרנקל. הכת"י שממנו נדפס החיבור נסרק בספרייה בפריס, ובפרנקל דייקו בהעתקתו (הכת"י משובש ביותר).

וביקורת - כמה פעמים בדקתי אחר העתקותיו של ל' גינצבורג, והוא לא דיקדק בהן, ולפעמים אף שיבש. להלן דוגמה לתשובה אחת מהגניזה שבדקתיה בכת"י שממנו הדפיס גינצבורג. סימנתי את כל המקומות שהוא שינה, בדרך כלל בלי כל הצדקה:

אצל גינצבורג (גאוניקה ח"ב):
וששאל' צריך להרחיק
מלא קשר גודל או בתוך ג': הלכה מקשר גודל ועד ג' אצבעות
דאמ' רב פפא הילכך ד' חוטין וצריך ליתנן בתוך ג' אצבעות שלקרן
ומשולשת ארבע' כדי שיהיה ארכן שלציצית כשהן כפולות
ד' אצבָעְ ואמר' לקמן אמ' ר' יעקב אמ' ר' יוחנן וצריך שירחיק
מלא קשר גודל מן הקרן ואמר' ואיצטריך רב פפא ואיצטריך
דר' יעקב דאי מדרב פפא הוה אמנא תוך ג' דלא לירחק טפי
וכמא דמקריב טפי מעלי להכי איצטריך דרבי יעקב ואי מדר'
יעקב הוה אמנא מלא קשר גודל הוא וכו' הולכך הילכ' בתרויהון:
מקשר גודל ועד ג' אצבעות:

הנוסח המקורי בכת"י: http://genizah.bodleian.ox.ac.uk/fragme ... b_d_63/66b
וששאל' צריך להרחיק
מלא קשר גודל או בתוך ג': הלכה מקשר גודל ועד ג' אצבעות
דאמ' רב פפא הילכ' ד' חוטין וצריך ליתנן בתוך ג' אצבָ[!] שלקרן
ומשולשת ארבע כדי שיהיה אורכן שלציצית כשהן כפולות
ד' אצבָעְ ואמר' לקמן אמ' ר' יעקב אמ' ר' יוחנן וצריך שירחיק
מלא קשר גודל מן הקרן ואמר' ואיצטריך רב פפא ואיצטריך
דר' יעקב דאו מדרב פפא הוה אמנא תוך ג' דלא לירחיק טפי
וכמא דמקריב טפי מעלי להכי איצט' דרבי יעקב ואו מדר'
יעקב הוה אמנא מלא קשר גודל הוא וכו' הולכך הילכ' כתרויהון:
מקשר גודל ועד ג' אצבעות:

(יש לציין שבשורה השלישית פתח גינצבורג את הקיצור "הילכ'", כך: "הילכך". אך זהו שיבוש, והיה לו לפתוח: "הילכתא")

עדיאל ברויאר

ביחס לשו"ת מהר"ח או"ז - לחיבור שתי מהדורות, האחרונה ע"י ר' מ' אביטן. שתי המהדורות מבוססות ברובן על הכת"י היחיד בעולם שנמצא בפרנקפורט ונסרק לאינטרנט: http://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/m ... fo/1885701
השוואת הכת"י לנדפס בכמה סימנים, מלמדת שבכל הסימנים ניתן למצוא כמה וכמה תיקונים, אך לרוב הם לא משנים את ההבנה. כמה דוגמאות לכך, שלחלקן דווקא יש משמעות, במאמר המצ"ב על ר' אליעזר חיים ב"ר אליעזר, הערות: 17, 18, (21), 22, 24.

תוספות הרא"ש למסכת נדה, הוצאת מוסד הרב קוק - לחיבור זה יש כת"י שלם, וממנו נדפס בגליון מסכת נדה בדפוס וילנא, ובנוסף ישנו גם כת"י קדום ומשובח שרובו חסר. למרות ששני כתה"י עמדו לפני המהדיר של מהדורה זאת, הנוסח של המהדורה לקוי, הן בתיקונים שלא תוקנו והן בתיקונים שנעשו בצורה לא נכונה עקב טעויות קריאה בכת"י. הכל כמתואר במאמר המצ"ב.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' יוני 30, 2016 12:59 pm

יש"כ על פתיחת האשכול.

כדאי לתת כאן קישוריות לכל האשכולות שעסקו בטיבן של מהדורות שונות. יש לא מעטים כאלה ברחבי הפורום.

אורח · הודעהעל ידי **אורח** » ה' יוני 30, 2016 1:03 pm

רשב"א חולין מהדו' מוה"ק, בעיות רבות בנוסח שלא תוקנו. וחבל מאד.

עדיאל ברויאר

איש_ספר כתב:יש"כ על פתיחת האשכול.

כדאי לתת כאן קישוריות לכל האשכולות שעסקו בטיבן של מהדורות שונות. יש לא מעטים כאלה ברחבי הפורום.

אשכול על מהדורות מיטבייות של כל מיני חיבורים
אשכול על מכון זכרון אהרן
אשכול על פירוש הר"ח לברכות מהדו' ווגשל
אשכול על שערי דורא הוצאת מכון המאור

עדיאל ברויאר

אורח כתב:רשב"א חולין מהדו' מוה"ק, בעיות רבות בנוסח שלא תוקנו. וחבל מאד.

אפשר דוגמאות?

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ה' יוני 30, 2016 1:35 pm

ההדרתו של ר"ש חגי ל"סידור רבינו שלמה ברבי נתן זצ"ל אב בית דין", ירושלים תשנ"ה, לוקה בחסר, הוא לפעמים מדלג מילים ושורות שלימות. כיום כתה"י ממנו נדפס החיבור נסרק לרשת וקל להשוות.

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ה' יוני 30, 2016 1:38 pm

ספר מאירת עינים לר' יצחק דמן עכו, מהדורת ר"ח ארלנגר (מצוי באוצר, כדומני),
על מהדורתו זו כתב ע' גולדרייך, בפתח מהדורתו-שלו לספר 'מאירת עינים', ירושלים תשמ"א

: מאירת עינים12.jpg (74.94 KiB) נצפה 14671 פעמים

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ה' יוני 30, 2016 2:01 pm

תוספות השלם על התורה, בעריכת הרב יעקב גליס.
מדובר בההדרה רשלנית ביותר, גם מבחינת העתקת הטקסט.
אמנם אינני יודע אם כל הכרכים שווים לרעה.

לוצאטי · הודעהעל ידי **לוצאטי** » ה' יוני 30, 2016 3:45 pm

בס' בעל המאור של מכון המאור, הרבה טעויות בפיסוק. חלקן ממש מבלבלות.

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ה' יוני 30, 2016 4:15 pm

פירוש התפילות להרוקח - מהדורת הרשלר - ההדרה גרועה.

מדרש תנחומא מהדורת בובר - לפעמים מוסר דברים בשם כ''י, ואינו כן. ועוד מגרעות.

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ה' יוני 30, 2016 4:39 pm

חלק גדול מכתה"י לא ראה בובר בעצמו אלא השתמש במעתיקים, וכנראה, מכאן השיבושים.

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ה' יוני 30, 2016 4:42 pm

אך רובם של כתה''י בהם ''השתמש'' בובר,
ועוד כ''י ''חדשים'', כולל קטעי גניזה
עומדים לפנינו,
וצועקים לעזרה!

עדיאל ברויאר

חד ברנש כתב:חלק גדול מכתה"י לא ראה בובר בעצמו אלא השתמש במעתיקים, וכנראה, מכאן השיבושים.

מן הראוי לציין שרבים מהמהדירים נהגו כך באותה תקופה, דהיינו לבקש ממאן דהוא להעתיק עבורם מהכת"י, והם עבדו עם ההעתקה שקיבלו. למותר לציין שדבר זה הוסיף שיבושים.

על ספר הערוך השלם, מהדורת קאהוט, מתוך אשכול אחר כאן בפורום:

לוצאטי כתב:לגבי דיוק העתקתו של קוהוט עיין בהקדמת ספר 'יקר הערך' על ברכות. ישנו באוצר.

עוד על מהדורת קוהוט יעויין בדברי רי"נ אפשטיין במבוא לפירוש הגאונים על טהרות (שתורגמו לעברית ונדפסו במהדורת ירושלים-ת"א תשמ"ב) עמ' קיז:

...ההוצאה של קוהוט רחוקה מלהיות הוצאה מדויקת. הוא לקח כיסוד להוצאתו את דפוס ויניציא רצ"א, ז"א הדפוס השלישי, שאמנם השתמש גם בכתב יד אחר, אבל הכניס עם זה גם לא מעט הגהות מדעת עצמו, וקוהוט הגיה פה ושם את דפוס ויניציא - לפי בחירתו - על פי הדפוס הראשון וכתבי היד!

ועוד ממשיך שם וכותב שהנוסח של פירוש הגאונים זהה כמעט תמיד לנוסח כתה"י של הערוך ולא לנוסח מהדורת קוהוט.

לגבי ספר העתים מהדורת שור, כתב רי"נ אפשטיין שהיא נערכה ברישול (ראו: מחקרים בספרות התלמוד ובלשונות שמיות, ב, כרך שני, ירושלים תשמ"ח עמ' 925). הוא כמובן מתייחס למכלול המהדורה (דוגמאות לטעויות שהמהדיר גרם או לא תיקן: ר"ש אברמסון, מבוא התלמוד לר"ש בן חפני גאון, ירושלים תש"ן, עמ' 186 הע' 10; טל חיים שבת ח"ב עמ' קמח הע' 9). ביחס להעתקת הנוסח, יש לציין שלפני ר"י שור עמדה העתקה מכת"י מונטיפיורי (היחיד בעולם) והוא לא עיין בו בעצמו. בכמה מקומות השוויתי לכת"י מונטיפיורי, ולרוב ההבדלים הם חסרי משמעות, אם כי לעתים מזומנות יש תיקונים חשובים.
גם רי"ל זלוטניק (אבידע), שהדפיס כמה קטעי גניזה חדשים מספר העתים, העתיק בסה"כ בדיוק אם כי יש מה לתקן. כך עלה לי מהשוואה מדגמית בין העתקתו ובין הקטעים שעמדו לפניו.

בברכה המשולשת

יש לציין גם לאשכול המקיף על מהדורות מתורגמות של ספרים שנכתבו בערבית יהודית.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' יוני 30, 2016 5:46 pm

מקראות גדולות הכתר של בר אילן
שבלי הלקט והרוקח מהדורת זכרון אהרן
משנת ארץ ישראל "פירוש ספראי"

עדיאל ברויאר כתב:
אורח כתב:רשב"א חולין מהדו' מוה"ק, בעיות רבות בנוסח שלא תוקנו. וחבל מאד.

אפשר דוגמאות?

הרה"ג ר"א סלע שליט"א שקד על רשב"א חולין במסגרת מכון אורייתא ז"ל, ובאמתחתו תיקונים רבים ועצומים.
בקובץ חצי גבורים האחרון התפרסם מר"א גבאי גליון רשב"א חולין ישן עם הרבה תיקונים. ויעו"ש בפתיחה הקצרה.
--------

מאן דהוא כבר כתב על עבודתו הגרועה והמזולזלת (בל' המעטה!) של ר"ש שלזינגר ז"ל על ס' הישר לר"ת?

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' יוני 30, 2016 6:05 pm

אע"פ שהכותרת כאן היא שבחים וביקורת יש בעיקר ביקורת והרבה פחות שבחים. והשאלה המעניינת היא האם זה בגלל המצב שלצערינו אין הרבה ההדרות שראויות לשבחים, או משום שזה טבעו של עולם שאנשים נוטים לבקר מלשבח, או אפשרות נוספת שלדעת הכותבים הביקורת בעצם יותר מועילה לקוראים מהשבחים.

עדיאל ברויאר

אוצר החכמה כתב:אע"פ שהכותרת כאן היא שבחים וביקורת יש בעיקר ביקורת והרבה פחות שבחים. והשאלה המעניינת היא האם זה בגלל המצב שלצערינו אין הרבה ההדרות שראויות לשבחים, או משום שזה טבעו של עולם שאנשים נוטים לבקר מלשבח, או אפשרות נוספת שלדעת הכותבים הביקורת בעצם יותר מועילה לקוראים מהשבחים.

שאלה טובה.
לענ"ד זה שילוב של כל הגורמים שהצעת (ונראה שיש להוסיף שבמובן מסוים הביקורת היא הרבה יותר מעניינת), וביחס לסעיף הראשון ראוי להדגיש שאין הרבה ההדרות מהעולם התורני שראויות לשבח. כמובן הכל יחסי, ואם נספור את כל האיכותיות זו תהיה רשימה נאותה, אבל ביחס לכמות הספרים שנדפסו (עם או בלי הכותרת "מוגה מכת"י בתכלית הדקדוק"...) זה אכן מיעוט. כך לדעתי.

וכיוון שעוררת לציין לשבח, אציין שבעבר בדקתי פיסקה אחת מחידושי הר"ן לעירובין, הוצ' מכון י-ם (מהדורת רא"ד פינס), והשוויתי לכת"י היחיד שממנו היא נדפסה, וככל הזכור לי, המהדיר דיקדק בהעתקתו (במקום אחד השמיט משפט שנכפל בכת"י מחמת הדומות, ולא ציין זאת בהערות).

יוצא פוניבז'

איש_ספר כתב:הרה"ג ר"א סלע שליט"א שקד על רשב"א חולין במסגרת מכון אורייתא ז"ל, ובאמתחתו תיקונים רבים ועצומים. בקובץ חצי גבורים האחרון התפרסם מר"א גבאי גליון רשב"א חולין ישן עם הרבה תיקונים. ויעו"ש בפתיחה הקצרה.

תיקוניו העצומים הינם מסברא? לא ידוע על כתבי יד לרשב"א חולין. (במהדורת זכרון החדשה הגיהו ע"פ דפו"ר בהשוואה לנמוק"י והקבלות בתורת הבית).
ותיקון קטן - מאמרו של ר"א גבאי התפרסם במוריה.

עדיאל ברויאר

יוצא פוניבז' כתב:
איש_ספר כתב:הרה"ג ר"א סלע שליט"א שקד על רשב"א חולין במסגרת מכון אורייתא ז"ל, ובאמתחתו תיקונים רבים ועצומים. בקובץ חצי גבורים האחרון התפרסם מר"א גבאי גליון רשב"א חולין ישן עם הרבה תיקונים. ויעו"ש בפתיחה הקצרה.

תיקוניו העצומים הינם מסברא? לא ידוע על כתבי יד לרשב"א חולין. (במהדורת זכרון החדשה הגיהו ע"פ דפו"ר בהשוואה לנמוק"י והקבלות בתורת הבית).
ותיקון קטן - מאמרו של ר"א גבאי התפרסם במוריה.

ליתר דיוק, יש קטעים (קדומים מאוד, כנראה) שהוצאו מכריכה. מתוארים כאן: http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' יוני 30, 2016 7:04 pm

יוצא פוניבז' כתב:
איש_ספר כתב:הרה"ג ר"א סלע שליט"א שקד על רשב"א חולין במסגרת מכון אורייתא ז"ל, ובאמתחתו תיקונים רבים ועצומים. בקובץ חצי גבורים האחרון התפרסם מר"א גבאי גליון רשב"א חולין ישן עם הרבה תיקונים. ויעו"ש בפתיחה הקצרה.

תיקוניו העצומים הינם מסברא? לא ידוע על כתבי יד לרשב"א חולין. (במהדורת זכרון החדשה הגיהו ע"פ דפו"ר בהשוואה לנמוק"י והקבלות בתורת הבית).
ותיקון קטן - מאמרו של ר"א גבאי התפרסם במוריה.

אכן הקבלות לתורת הבית ועוד מקורות וגם הצעות מוכחות ומוכרחות מסברא.

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ה' יוני 30, 2016 7:12 pm

איש_ספר כתב:מאן דהוא כבר כתב על עבודתו הגרועה והמזולזלת (בל' המעטה!) של ר"ש שלזינגר ז"ל על ס' הישר לר"ת?

עי' מאמרו של ר"ש אברמסון, עניינות ב'ספר הישר' לרבינו תם והקדמתו, קרית ספר, לז, תשכב

עדיאל ברויאר

לספר היראים יש שתי מהדורות המבוססות על כת"י יחיד. בדקתי כמה וכמה פיסקאות מספר היראים בהשוואה לכת"י, וכמעט בכל אחת מהן היה תיקון אחד או שניים שיש בהם תועלת, ואחת לכמה פסקאות מצאתי תיקון משמעותי ממש. ככל הנראה המהדורה החדשה יותר לא הוסיפה הרבה, כמתואר באשכול כאן: viewtopic.php?f=7&t=27683&p=283702&hilit=%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D#p283500

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ה' יוני 30, 2016 7:19 pm

עדיאל ברויאר כתב:וביחס לסעיף הראשון ראוי להדגיש שאין הרבה ההדרות מהעולם התורני שראויות לשבח. כמובן הכל יחסי, ואם נספור את כל האיכותיות זו תהיה רשימה נאותה, אבל ביחס לכמות הספרים שנדפסו (עם או בלי הכותרת "מוגה מכת"י בתכלית הדקדוק"...) זה אכן מיעוט. כך לדעתי.

צריך הרבה אומץ לומר דברים אלו, מדובר במערכות שמתפרנסות די טוב מהשיטחיות של הקונים, וגם האפשרויות שלהם להשליט את מעשיהם, גדולות הרבה יותר מאשר מאלו שישנם בידי המבקרים. בנוסף גם הקונים נהנים מהיופי וההדר החיצוני, וכולם מרויחים. אפשר לתאר שיבואו בהמשך אלו שמבינים בכריכות, ויתקפו אותך ואת אלו שמדברים כמוך, לכן כדאי לכם מלכתחילה להיות מודעים לכך שאתם בדעת מיעוט, וכך תתמודדו עם הטענות שיבואו.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ה' יוני 30, 2016 7:32 pm

איש_ספר כתב:הרה"ג ר"א סלע שליט"א שקד על רשב"א חולין במסגרת מכון אורייתא ז"ל, ובאמתחתו תיקונים רבים ועצומים

במחילה, מכון אורייתא לא היה דוגמא מצויינת של מי שיודע מה לכתוב ומה לא לכתוב, כמות המלל בספרי הרשב"א שלהם עלתה כהנה וכהנה על הדברים הטובים שנכתבו שם. אני משתמש בשו"ת מהרי"ק שלהם, הם מנפחים את הדברים הצדדיים - מבוא מצועצע מלא בדברים שאינם מבטאות שום יחודיות, תוכל להוציא את הפרטים המזהים ולהדביק את מה שכתוב שם למי שאתה רוצה מחכמי ישראל. הגהות מגדולי ישראל שעם כל חשיבותם של הכותבים - לאו דוקא שהגהותיהם מסייעות ללומד מהרי"ק. אבל אנשי המכון לא למדו בעצמם את המהרי"ק ביסודיות ולא כתבו דברים שיסייעו בידי הלומד (פיענוח מקומות מוקשים, לדוגמא). ולא שיש להם מה ללמוד ממכון ירושלים - שו"ת ופסקי מהרי"ק החדשים גרוע הרבה יותר.

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ה' יוני 30, 2016 7:37 pm

יש לי הרגשה, ויתקנו אותי הקוראים אם טעיתי, שדווקא האנשים הפרטיים המהדירים ספרים עושים זאת עם 'נשמה יתירה' והשקעה יותר גדולה מאשר מכונים מפורסמים. והסיבה היא פשוטה, המהדיר הפרטי לא מכוון את דעתו לממון, ולא איכפת לו להשקיע עוד ועוד.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ה' יוני 30, 2016 7:45 pm

חד ברנש כתב:יש לי הרגשה, ויתקנו אותי הקוראים אם טעיתי, שדווקא האנשים הפרטיים המהדירים ספרים עושים זאת עם 'נשמה יתירה' והשקעה יותר גדולה מאשר מכונים מפורסמים. והסיבה היא פשוטה, המהדיר הפרטי לא מכוון את דעתו לממון, ולא איכפת לו להשקיע עוד ועוד.

תיאור מאוד נכון. אבל לפעמים המהדיר הפרטי אוהב את עבודתו יותר מידי, לדוגמא: מכון אופק...

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ה' יוני 30, 2016 7:55 pm

מכון אופק עומד בין הפרטי למוסדי..

השואל מרבו · הודעהעל ידי **השואל מרבו** » ה' יוני 30, 2016 8:23 pm

נראה לי שהשבח של הרב עדיאל על פירוש ר' שמואל ב"ר מרדכי לספר אהבה יהיה השבח הראשון והאחרון באשכול זה...

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ה' יוני 30, 2016 8:29 pm

אתה מוזמן לשנות את הדבר.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ה' יוני 30, 2016 8:38 pm

בקשר לציון לשבח: הייתי נותן א"ז לחידושי הריטב"א עמ"ס שבת של מוסד הרב קוק מאת הרב משה גולדשטיין.
הסיבות לכך: א. המהדיר למד את הריטב"א ביסודיות, וזה ניכר בהערותיו הקצרות, שהם ניתוח דברי הריטב"א עצמם (ואינו נוהג כדרכם של אחרים, שלוקחים הערות שנכתבו על מפרשים אחרים ומדביקים אותם למפרש שהם עוסקים בו). ב. המהדיר יודע להבחין בדברי ראשונים, מהי שיטתו המדויקת של כל אחד, ולכן נעים לקרוא את ציוניו הקצרים לראשונים - מי שיטתו כמו הריטב"א, ולמי שיטה אחרת. ג. המהדיר ידע שחלק גדול מדברי הריטב"א נמצא כבר בתוספות, הרא"ש, הר"נ ועוד ראשונים "ותיקים", וכבר כתבו עליהם חכמי ישראל במשך מאות שנים, והלומד אינו צריך לחידושיו של המהדיר בענין. ד. המהדיר לא חשב שספרו אמור לשמש אוצר מפרשי התלמוד, ולהעתיק את דברי האחרונים בפירוש תוס', הרא"ש וכו' - בשביל הבנת הריטב"א. ה. המהדיר לא חשב שאם הוא ידביק את שיעורי ראשי הישיבות על דף הריטב"א, זה יעמיק את הלימוד בריטב"א, או יעשה רושם על הלומדים שהמהדיר הוא למדן.
בנוגע להעתקה מדויקת של דברי הריטב"א מהכת"י - אין לי ידיעה בדברים אלו. רק אומר, שהמהדיר דרכו להעתיק מהכת"י עם השגיאות, ולתקן בהערות. כמובן שיש בכך מעלה וגם חסרון. בכל אופן זה מראה על הרצון שלו לדייק.

מ.ל. · הודעהעל ידי **מ.ל.** » ה' יוני 30, 2016 8:59 pm

ההדרת זמירות שבת
viewtopic.php?f=7&t=11484&hilit=%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A9%D7%91%D7%AA#p108178

מ.ל. · הודעהעל ידי **מ.ל.** » ה' יוני 30, 2016 9:01 pm

פי' עה"ת מרבי יצחק ב"ר יוסף
viewtopic.php?f=7&t=6908&hilit=%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%A8

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ה' יוני 30, 2016 9:08 pm

את התואר 'הההדרה העצלה ביותר' - הייתי נותן לשו"ת הרא"ש מהדורת מכון י-ם.
ואת התואר 'הההדרה המיותרת ביותר' - הייתי נותן לחידושי הרמב"ן על הש"ס מהדורת הרב הרשלר (בכרכים הראשונים בעיקר).

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ה' יוני 30, 2016 9:12 pm

איש_ספר כתב:בקובץ חצי גבורים האחרון התפרסם מר"א גבאי גליון רשב"א חולין ישן עם הרבה תיקונים. ויעו"ש בפתיחה הקצרה

התפרסם במוריה. אמנם מאמר הביקורת הוא צל"ש גדול למהדיר של מוה"ק שזכה לכוין לרוב התיקונים מסברא או ממקורות אחרים, אף שלא היה בידו את ההגהות מטבריה.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' יוני 30, 2016 9:20 pm

א. חיים כתב:
איש_ספר כתב:הרה"ג ר"א סלע שליט"א שקד על רשב"א חולין במסגרת מכון אורייתא ז"ל, ובאמתחתו תיקונים רבים ועצומים

במחילה, מכון אורייתא לא היה דוגמא מצויינת של מי שיודע מה לכתוב ומה לא לכתוב, כמות המלל בספרי הרשב"א שלהם עלתה כהנה וכהנה על הדברים הטובים שנכתבו שם. אני משתמש בשו"ת מהרי"ק שלהם, הם מנפחים את הדברים הצדדיים - מבוא מצועצע מלא בדברים שאינם מבטאות שום יחודיות, תוכל להוציא את הפרטים המזהים ולהדביק את מה שכתוב שם למי שאתה רוצה מחכמי ישראל. הגהות מגדולי ישראל שעם כל חשיבותם של הכותבים - לאו דוקא שהגהותיהם מסייעות ללומד מהרי"ק. אבל אנשי המכון לא למדו בעצמם את המהרי"ק ביסודיות ולא כתבו דברים שיסייעו בידי הלומד (פיענוח מקומות מוקשים, לדוגמא). ולא שיש להם מה ללמוד ממכון ירושלים - שו"ת ופסקי מהרי"ק החדשים גרוע הרבה יותר.

יכלת לכתוב את שרצית בלי לצטט את דברי. אני לא התייחסתי כלל לטיב העבודות של מכון אורייתא. מכון אורייתא לא הנחה את עובדיו ולא התווה את דרכי העבודה. והכל תלוי במהדיר. אם הרב סלע היה מוציא את הרשב"א חזקה שהיה עושה מלאכתו נאמנה, ותוספות ארזי הלבנון וגמרא זבחים בהוצאת ווגשל (ועוד) יוכיחו.

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ה' יוני 30, 2016 9:27 pm

המצב העגום בספרייתנו
כולל המדף העליון של ספרי היסוד!
מחד גיסא

ומאידך
הזמינות של כתבי-יד רבים
בכמות ואיכות,
דפוסים שונים,
קטלוגים מעודכנים,
ומאגרי מידע אדירים
ברמות שלא היו מעולם!
לכל יחיד ויחיד.

אמורים לשנות אצלינו את החשיבה.

כל מי שחושב שמוסדות, מכונים, וגופי הו''ל שונים -
יגיעו לסטנדרטים גבוהים של ההדרה מקצועית
אינו אלא טועה.

גם אם ישאפו לכך,
הרי שאילוצים שונים ומשונים תמיד יכריעו את הכף להו''ל תוצר לא מוגמר (יחסית).

מאידך,
המהדיר הפרטי - בתור עצמאי - יכול אמנם להשקיע יותר בתוצר
אולם גם הוא נאלץ לעתים להסתפק במועט
בעיקר מחמת ה''תוחלת ממושכה'' המרשלת את ידיו להוסיף ולהשקיע
בחפצו העז לראות כבר פרי!

לכן אעלה כאן הצעה:
לפתוח אתר יחודי (דינמי) שבו יוכל כל מהדיר פרטי
העוסק בעבודתו לשמה
- מבלי שיקולים אחרים -
לפרסם טיפין טיפין ממלאכתו.

כך ימצא שותפים שיסייעו בעדו
אם בעבודה, אם בעצה ותבונה.

וגם הוא יהנה מפרי עבודתו
בכל עת ועת.

(ע''ד ויקיפדיה, ויקיטקסט, ועוד)

לאט לאט תיווצר ספרייה נאמנה
שתשמר את הנוסח המדוייק
(כולל חילופי נוסח וכו')
של כל ספר.

מראי מקומות
השוואות נצרכות
ועוד ועוד
כיד ה' הטובה עלינו.

כל העוסק בנושא מסוים בעיון
יוריד לעצמו את החומר הרלוונטי
ויבקר אותו בכליו הוא
ההערות יחזרו למנהלי האתר
אשר יעדכנו את החומר במידת הצורך.

או אז
''ותכל כל המלאכה''
מבחינתנו!
''ויהי נועם ה' אלקינו עלינו''!

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ה' יוני 30, 2016 10:02 pm

איש_ספר כתב:
איש_ספר כתב:הרה"ג ר"א סלע שליט"א שקד על רשב"א חולין במסגרת מכון אורייתא ז"ל, ובאמתחתו תיקונים רבים ועצומים
יכלת לכתוב את שרצית בלי לצטט את דברי. אני לא התייחסתי כלל לטיב העבודות של מכון אורייתא

חבל שציינת מקודם שהעבודה נעשתה במסגרת מכון אורייתא - זה הטעה אותי שכוונתך ל"זה וזה גורם".

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ה' יוני 30, 2016 10:17 pm

ההדרה משובחת - חידושי רבינו דוד עמ"ס פסחים, הרב אברהם שושנה, מכון ירושלים.
המהדיר ידע להכיר בגודל השעה: ספר חשוב שמעולם לא נדפס - ואכן הוא למד את הספר עצמו, ציין לחידושים רבים שנמצאים בו והביא השוואות מספרים שונים, הציונים לספרים אחרים גם הם מדוייקים בדרך כלל. ובנוסף: המהדיר לא האריך לכתוב מגילות שאין בהם צורך ללומד הספר שלפניו. כמובן שיש מה להשלים בספר זה, בעיקר מה שלפעמים מוצאים נק' שהמהדיר לא הדגיש אותם, אבל הם טיפה בים הההדרה החשובה.
בספרים שהוא הוציא בתקופות מאוחרות יותר, יש במקרים רבים אריכות שלא לצורך. ואכ"מ.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ה' יוני 30, 2016 10:22 pm

א. חיים כתב:ההדרה משובחת - חידושי רבינו דוד עמ"ס פסחים, הרב אברהם שושנה, מכון אופק.

וכנ"ל לגבי פירוש רבינו חננאל בן שמואל על עירובין, הן בקביעת הנוסח והן בהערות קצרות וקולעות בדרך כלל.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר