אריך כתב:יש כמה אפשרויות מקובלות לציון הדף והעמוד:
- (ה:)
- (ה, ב)
- (ה,ב)
עיקר הספק שלי הוא בין שני האופנים האחרונים, הראשון כמדומה אינו נחשב תקין.
בין השניים האחרונים, אני מעדיף את הראשון, כי התחושה שלי שאי נתינת רווח בין האותיות אינו נעים לעין.
אריך כתב:יש כמה אפשרויות מקובלות לציון הדף והעמוד:
- (ה:)
- (ה, ב)
- (ה,ב)
עיקר הספק שלי הוא בין שני האופנים האחרונים, הראשון כמדומה אינו נחשב תקין.
בין השניים האחרונים, אני מעדיף את הראשון, כי התחושה שלי שאי נתינת רווח בין האותיות אינו נעים לעין.
יאיר כתב:שמא אפשר לשלב ולכתוב תמיד ה./ה: ואם בא בסוף משפט לכתוב ה ע"א(/ה,א) כך לפחות אני הייתי עושה.
זקן ששכח כתב:אריך כתב:יש כמה אפשרויות מקובלות לציון הדף והעמוד:
- (ה:)
- (ה, ב)
- (ה,ב)
עיקר הספק שלי הוא בין שני האופנים האחרונים, הראשון כמדומה אינו נחשב תקין.
בין השניים האחרונים, אני מעדיף את הראשון, כי התחושה שלי שאי נתינת רווח בין האותיות אינו נעים לעין.
לא להכריע באתי, אלא להזכיר שיש צורת ציון נוספת (ה ב). שכיון שיש הפסק בין ציון הדף לציון העמוד - הפסיק מיותר לחלוטין.
פלגינן כתב:אריך כתב:יש כמה אפשרויות מקובלות לציון הדף והעמוד:
- (ה:)
- (ה, ב)
- (ה,ב)
עיקר הספק שלי הוא בין שני האופנים האחרונים, הראשון כמדומה אינו נחשב תקין.
בין השניים האחרונים, אני מעדיף את הראשון, כי התחושה שלי שאי נתינת רווח בין האותיות אינו נעים לעין.
האחרון אינו תקין. הראשון מקובל מאוד בכתיבה ישיבתית, כשהאופן השני הוא לכאורה מסורבל יותר, ואך למותר.
אך שכחת אופן נוסף (ה ע"ב). רבים כותבים כך, וכך, להבדיל, בכתיבה אקדמאית.
כדאי גם לעיין באשכול הותיק שהיה על סימון עמודים בנקודות ובדברי ר"י לויפער כאן (סימוני עמוד א' ועמוד ב').
אספקלריא כתב:מענין לענין.
בספרים רבים מגאונים ספרדים (אחרונים) נהוג לחלק כל דף לארבע, דהיינו דף קי"ט ע"א טור ב' נקרא קי"ט ע"ב, ודף קי"ט ע"ב טור א' נקרא קי"ט ע"ג, ושם טור ב' נקרא קי"ט ע"ד.
יש למצוא רעיון איך לציין באופן שלא יטעה הקורא בין ע"ב כפשוטו, לבין ע"ב שהוא בעצם ע"א טור ב'.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 46 אורחים