מתפעל כתב:סתם לא מובן לי, הרי בפחותה מג' שנים לא שמה ביאה.
איפה הגרעק"א הזה?
יישר כח
מתפעל כתב:סתם לא מובן לי, הרי בפחותה מג' שנים לא שמה ביאה.
איפה הגרעק"א הזה?
יישר כח
איש_ספר כתב:עיין קבא דקשייתא בקו' ו' כעין זה, ושמעתי מידידי הגרד"א מנדלבוים שא"ל הגר"ח קנייבסקי שפ"א הראה לאביו הקהילות יעקב דברי הגאון מקינצק אלו, הפטיר הסטייפלער: אם כך אז אין קב"א.
יאיר כתב:שמעתי שפעם בא אדם לתפא"י וביקש הסכמה על ספר שכתב, שבו הצליח ליישב כל קושיות רע"א חוץ מג' מקומות..א"ל התפא"י יודע אתה מדוע רק בג' מקומות לא הצלחת ליישבו? כי רק את ג' קושיות אלו הבנת! וסילקו מעל פניו. היש מכיר מקור למעשה?
אתנחתא כתב:מה המשמעות שאי אפשר ליישבם? שאם כן המקורות שעליהם הקשו הקושיא, טעו? הלא זה נוגד כל ההשקפה התורנית. הלא צד השני של האמירה קושיות רע"א אי אפשר ליישבם הוא, בהכרח שהוא צודק ולא המוקשה, והלא לא כך מסתכלים על קושיות.
שמועה שמעתי, קושית רעק"א קשים כברזל וא"א כלל ליישבם.
מה שאפשר לעשות הוא ללמוד בדרך אחרת.
פ"א בהיותו יושב עם בניו בסעודת צהריים, סיפר להם מגדולת זקינם הק' רבי עקיבא איגר ז"ל, והי' מונה שבחיו מהפלאת חסידותו וקדושתו מפרישותו וענותנותו היתירה משקידתו עה"ת, ועל כל מצוה קלה שאדם דש בעקביו, וברכם שהשי"ת יעזור להם שיהי' בהם ממדותיו, ושאל אותו מר דודי הגאון מהרש"ס ז"ל, אבי הלא שכחת למנות בין שבחיו של זקיני ז"ל עומק חריפותו בלימודו, והשיב לו אבי הקדוש ז"ל "דרך הלימוד תלמדו ממנו כי תלי"ת אני לומד יותר טוב, כי צריכים לידע איך שקלו וטרו ומה אמרו רב ושמואל כשהי' הדין בא לפניהם ואיך היתה נשארת ההלכה ביניהם, זאת נקרא לימוד היטב דאס הייסט לערנען קאננען" עכ"ל
אמר פעם מרן ז"ל להג"ר אלעזר צדוק טורצ'ין זצ"ל, על מה שמובא בס' "חוט המשולש" תולדות מרן החת"ס והגרע"א, שפעם כשדיבר החת"ס עם בניו אודות חותנו זקינם הגרע"א זצ"ל, היה משבח גודל מידותיו וקדושתו וכו' וסיים אולם דרך הלימוד כיצד צריך ללמוד תורה, זאת תלמדו ממני.
ותמה מרן ז"ל וכי לא ידע מרן החת"ס שחותנו הגרע"א יותר חזק ממנו, בדרך הלימוד על דרך הפשט ועומק העיון, אתמהה, אלא אמר מרן החזו"א, יש כאן יסוד גדול כיצד למסור תורה לתלמידים, שרשאין לתת ההרגשה שממנו ילמדו הדרך הנכונה, שעל ידי כך מתקבלים הדברים היטב, ומתיישבים יותר על לב התלמידים.
ואם באמת יעלה ביד מי ליישב על אפני דרך פשט ולתרץ ע"ד אמת שכרו משמים יקח, ולאבינו מאורנו זצוק"ל ודאי יהיה נייח במקום אשר הוא שם בעולם שכולו אמת.
.אתנחתא כתב:במחילה מה שייך כאן סכלות? הסיבה שנתלו בחת"ס אינה בגלל מקום לידתו אלא בגלל שלפי דעתם הציל את היהדות מול הרפורמה. ובכן מה שייך כאן רעק"א?
נוטר הכרמים כתב:אגב הגרע"א והחת"ס, נזכרתי ששעמתי פעם שיחה נאה ממו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א, וזו היא.
כמה סכלות היא מצד ההונגרים להיתלות רק באילן הגדול החת"ס, ולא העריכו כראוי כלל את הגרע"א, עד כדי כך שבספר חוט המשולש קורא את הגרע"א חותן משה, הרי באמת החת"ס אינו הונגרי כלל, והורתו וגידולו בפפד"מ, ואילו הגרע"א באמת רוב ימיו היה בחבל ארצם בפרידלנד.
כותב כתב:נוטר הכרמים כתב:אגב הגרע"א והחת"ס, נזכרתי ששעמתי פעם שיחה נאה ממו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א, וזו היא.
כמה סכלות היא מצד ההונגרים להיתלות רק באילן הגדול החת"ס, ולא העריכו כראוי כלל את הגרע"א, עד כדי כך שבספר חוט המשולש קורא את הגרע"א חותן משה, הרי באמת החת"ס אינו הונגרי כלל, והורתו וגידולו בפפד"מ, ואילו הגרע"א באמת רוב ימיו היה בחבל ארצם בפרידלנד.
לדעתי השתמש רבי שלמה סופר בספרו חוט המשולש בלשון 'חותן משה' רק לתפארת המליצה, כידוע לכל הקוראים את ספרו שמשתמש הרבה במליצות. והלא הוא היה נכד הגרעק"א כמו שהיה נכד החת"ס, ומדוע לומר שרצה לגרוע ערך הגרעק"א.
.מעיין כתב:יש לראות, שהאשכול לא יסטה מן הענין, והשורה.
זכרו! אנשי אונגארן עשו חלוקה ממרשיעי ברית.
אבל מעולם לא קיים פילוג וחלוקה בין אנשי אונגארן לאנשי ליטא. כולנו בני איש א' נחנו.
נוטר הכרמים כתב:.אתנחתא כתב:במחילה מה שייך כאן סכלות? הסיבה שנתלו בחת"ס אינה בגלל מקום לידתו אלא בגלל שלפי דעתם הציל את היהדות מול הרפורמה. ובכן מה שייך כאן רעק"א?
זוהי בדיוק נקודת הסכלות וצמצום המוחין, ועל דא קא בכינא.
רעק"א כבר בזמנו סלל נתיבים חדשים בתורה הק', קושיותיו ודרך לימודו עשו כנפיים בדורו, ועכ"פ בוודאי בדור שאחריו. להתעלם מכל זה כלא היה, להתמקד רק בשמירת החומות, ולעשותו איזה חותן המלך, זה אגרויסע בעלבטישקייט...
פשוט מאד: בשניהם יש מגמה לתאר את חשיבות ויקרת תורת רבותינו, ע"י גוזמאות פראיות וסרות טעם. מהסוג שר' י"ב פרידמן אוהב להשתעשע בהם. אותה סוג של חשיבה, שיכולה להניב תובנה לפיה טובים לבני הונגריה מערכותיו של רעק"א יותר מן הטובות שהטיב עמם החתם סופר, יכולה גם להוליד קביעה כי טוב ס"ק בש"ך יותר מחייהם של נהרגים בת"ח ות"ט.ישבב הסופר כתב: אבל גם אני נלאיתי להבין מה הקשר למדובר?
.אמרתי אחכמה כתב:מענין לענין באותו ענין.
האם מישהו יודע, אם יש גדול בישראל, שכינה את החת"ס " רוח אפינו משיח ה' "?
אמרתי אחכמה כתב:מענין לענין באותו ענין.
האם מישהו יודע, אם יש גדול בישראל, שכינה את החת"ס " רוח אפינו משיח ה' "?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 453 אורחים