'מוגה' - בכתב ידו של החפץ חיים?

[המחקר]

ב"ה
האם נכונה השמועה שמרן החפץ חיים היה מקפיד בעצמו לכתוב 'מוגה' על ספריו?

[פלגינן]

ב"ה
האם נכונה השמועה שמרן החפץ חיים היה מקפיד בעצמו לכתוב 'מוגה' על ספריו?

בעבר שאלתי על זאת את ידידנו אלי שטרן, והוא העתיק לי מקטלוג 'קדם' שלהם:

ששת חלקי "משנה ברורה", פירוש על שו"ע או"ח, מאת רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, ה"חפץ חיים". [דפוס סטריאוטיפי, ווארשא-פיעטרקוב].
בפתח כל הספרים נוסף בכתב-יד: "מוגה" (כולם בדיו למעט אחד בעפרון). בחלק ב' מסומן גם לתקן בסימן קל"ב ואכן תוקנה שם מחיקת הדפוס בכתב-יד.
רבנו ה"חפץ חיים" היה מקפיד לבדוק כל ספר שהוציא למכירה, משגיאות הדפוס (גליונות מחולפים או דפים חלקים) מחשש שמא יכשל ח"ו באיסור גזל והונאה, אם ימכר ספר פגום במחיר הקצוב. כל ספר שנבדק זכה לרישום בכת"י בדפי הפורזץ "מוגה", (מקובל, שהוא היה מקפיד לרשום זאת בעצמו בכתב ידו, מחשש שמא העוזרים לו במלאכת הקודש יכתבו "מוגה" ללא בדיקה מספקת). רבים מרישומים אלו נעלמו במשך השנים עקב כריכה מחודשת של הספרים או מחיקת הכיתוב בעפרון.
6 כרכים, כ-22 ס"מ. מצבים טובים. כריכות בד מקוריות (מעט בלויות) וחיתוך דפים צבעוני, הגהה בכת"י.

שמעתי בזה דעות חלוקות, האם זה הח"ח בעצמו או עוזריו.

[מהעבר]

לא
פורסם ראיון עם בתו שם סיפרה שהיא גם היתה עוברת על הספר לבדוק אם זה מוגה

[פלגינן]

לא
פורסם ראיון עם בתו שם סיפרה שהיא גם היתה עוברת על הספר לבדוק אם זה מוגה

זה שהיא עברה [וגם אחרים] - ידוע. השאלה היא מי חתם על זה 'מוגה'.

[מאיר סובל]

לענ"ד בנקל אפשר לזהות את הכתב לפי השוואה.
[אולי יתרום המידע - בילדותי הראו לי כאלו משנ"ב יותר מפעם אחת, והיו אומרים הנה מוגה בכתב ידו של החפץ חיים. בעלי המשנ"ב היו כאלו שחיו בדורו די שנים בשביל לדעת או לזהות, או שכך היה ידוע אז].

[מה שנכון נכון]

מדברי בנו רא"ל.

כן היה נזהר בכל ימי חייו לא למכור שום ספר טרם הוגה, והוציא הרבה הוצאות ע"ז להמגיהים לראות אם לא נחסר ולא נחלף איזה דף או קונטרס בכריכה או מטושטש כמו שמצוי בדפוס, ועל כל ספר היה כתוב מוגה, והקפיד מאד ע"ז.

מהלשון משמע שהמגיהים כתבו.
הטעם שהקפיד נראה מדברי בנו שהוא משום חשש גזל בספר פגום, ולא מחשש טעות בהלכה וכדו', ולכן נהג כן בכל ספר וכל ימי חייו. ואם כן צריך להיות רישום זה לא רק במ"ב, אלא גם בשאר הספרים. האם אכן כך הוא?

[ביליצר]

אכן ,,

[פלגינן]

מדברי בנו רא"ל.

כן היה נזהר בכל ימי חייו לא למכור שום ספר טרם הוגה, והוציא הרבה הוצאות ע"ז להמגיהים לראות אם לא נחסר ולא נחלף איזה דף או קונטרס בכריכה או מטושטש כמו שמצוי בדפוס, ועל כל ספר היה כתוב מוגה, והקפיד מאד ע"ז.

מהלשון משמע שהמגיהים כתבו.
הטעם שהקפיד נראה מדברי בנו שהוא משום חשש גזל בספר פגום, ולא מחשש טעות בהלכה וכדו', ולכן נהג כן בכל ספר וכל ימי חייו. ואם כן צריך להיות רישום זה לא רק במ"ב, אלא גם בשאר הספרים. האם אכן כך הוא?

מריש אמינא כי דיוקך בדברי הוד קדושת בנו - מופרז.
בר מדין ראיתי כעת עדות מעניינת על 'מוגה' בשמה"ל [לצד הוויכוח הנדוש על המעשה "בימים הראשונים" / "בימי הריב"ש"].

[מה שנכון נכון]

איני יודע מה מופרז? מכיון שבנו מעיד ששכר מגיהים נוספים (וגם שלא בשנות זקנותו, ושלא ממשפחתו) וסמך עליהם, איזה הגיון יש לומר שאת התיבה "מוגה" לא הניח להם לרשום?

באשר לכתיבת מוגה על שאר הספרים [אף שבנו מדבר שם על המ"ב, אך הטעם שייך גם באחרים וכנ"ל] יעויין כאן וכאן וכאן דוגמאות לכתיבת מוגה בשאר ספריו. אך יש באתר שם דוגמאות של ספרים שי"ל ע"י הח"ח ללא כיתוב זה.
וכמדומני שברור שא"א לומר שנכתב כן בכל ספריו כל ימי חייו.

[יעל]

לא
פורסם ראיון עם בתו שם סיפרה שהיא גם היתה עוברת על הספר לבדוק אם זה מוגה

זה שהיא עברה [וגם אחרים] - ידוע. השאלה היא מי חתם על זה 'מוגה'.

מה מראה המקום לראיון עם בתו של הח"ח.

[יעל]

מה מראה המקום לראיון עם בתו של הח"ח.

או למקור מקביל אחר לעניין זה.

[כשתילי זיתים]

לענ"ד בנקל אפשר לזהות את הכתב לפי השוואה.

אפשר לזהות מצורת האות ה' של "מוגה", שהחפץ חיים היה כותבו כמו =, כן שמעתי.
אפשר לראות זה כאן

http://www.virtualjudaica.com/Listing/Details/1956729

[גיזונטע קאפ]

אני הראתי לר"ה זקס מוגה על משנ"ב בכת"י שהיה נראה כשל הח"ח, ואמר לי שזה כתב של אימו