חיפה של מעלה

הברכות · הודעהעל ידי **הברכות** » ב' דצמבר 14, 2015 9:59 pm

כמדומני שהרב יצחק טורעץ חתנו של רבי ברוך בער לייבוביץ היה רבה של שכונת 'בת גלים' בחיפה

נוטר הכרמים

לא הזכירו את הגאון רבי אליעזר אלפא (פוטשניק) זצ"ל, רבה של שכונת כרמיה, והממונה על הכשרות מטעם המועה"ד. ת"ח ובעל צורה, מתלמידי נוברדוק, חתן הג"ר מאיר קרליץ זצ"ל.

עדיאל ברויאר

כיפת הירדן כתב:ואם במוהלים עסקינן יש לציין את הר"ר יעקב פלורסהיים ז"ל [חמיו של הרב בייפוס בעל ה"לקח טוב"]
ואת הר' לנציצקי ז"ל שהיו המוהלים הותיקים דמתא.

הר"ר יעקב פלורסהיים ז"ל היה מצאצאי הערוך לנר. אשתו הייתה ביתו של הרב גרשון פוזן שהיה דיין בפפד"מ.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ג' דצמבר 15, 2015 8:53 am

הרב אלימלך רטמן שליט"א, כיום כמדומה משגיח בחברון, גדל בחיפה והיה קרוב לרבניה, בייחוד לרב יואל קלופט זצ"ל, בזמנו שמעתי ממנו סיפורים ודברי תורה רבים הנוגעים לאשכול דנן, אולי כדאי לפנות אליו.

איש חיפה · הודעהעל ידי **איש חיפה** » ה' דצמבר 17, 2015 2:23 pm

גלאגוזים כתב:תיקון נוסף לשיר ורננים:
צ"ל הרב שמואל גלסנר.
[

היה רב בשכונת עין הים (?) ולאחר הפנסיה, היה רב בית הכנסת כרמיה ברח' יוסף

איש חיפה · הודעהעל ידי **איש חיפה** » ה' דצמבר 17, 2015 2:34 pm

שיר ורננים כתב:הגאון ר' אלתר פנחס גילרנטר זצ"ל ר"מ ראשי בשיבת סערט ויז'ניץ. - היה הראש ישיבה המעשי שמסר שיעורים כלליים.
חתנו ר' אלתר חיים ראטה זצ"ל . יהודי שעל כל נשימה ונשימה היה עמל בתורה. ר"כ בסערט ויז'ניץ - נ''ל ר''מ בישיבת בעלזא
היה מגדולי גידולי ישיבת חברון ותלמיד מובהק לר' לייב חסמן ור' חצקל סרנא ור' אהרן כהן זצ"ל.
ר' צבי גלסנר זצ"ל חברונער ותיק מידידי ר' אלתר זצ"ל
הגאון ר' ברוך רקובר זצ"ל אב"ד בחיפה. - מחבר סדרת הספרים 'ברכת אליהו' על ביאור הגר''א, באחרית ימיו היה גר בשכ' בית וגן י-ם.
הגאון ר' אברהם שאר ישוב זצ"ל.
ר' תנחום דונין מייסד מניין הותיקין המפורסם ברח' השילוח. - היה מורה/מלמד גמ' בת''ת תורת אמת.
ר' יעקב רוזנטל זצ"ל ראש ישבת הגר"א חותנו של ר' מאיר שמואלביץ שליט"א ממיר. - דיין בביה''ד הרבני בחיפה,
ר' דוד לווינשטיין הח"כ האגודאי.
הרב רבינסקי תלמידו של הח"ח..
אגב- הבית ישראל אמר "תקחו בנות מחיפה -הם צנועות ופשוטות". כך שמעתי.. - אגב, זה עד היום כך, גם הגר''ש אלתר ר''י שפת אמת, לקח מבנות חיפה.
וכמובן אמרתו של מרן הגרי"ז זצ"ל אלו היו לי הבעה"ב שלך (הכוונה לחיפאים)

מעט הוספות בפנים

ספריית הרמבם

בע"ה.
גם אנוכי איש חיפה. גדלתי בשטיבל של חסידי רדז'ין. איש המופת שלי היה ר' מוטל רייכמן, הגבאי של השטיבל. אמרו עליו שהיה עם הרבי מרדז'ין זצ"ל כשברח ליערות וקרא למרד. וכן ידענו שאיבד בשואה משפחה גדולה, שהגדול בילדיו היה אז בר מצוה. עבד למחייתו בחנות בעיר התחתית. בסוף ימיו עבר לגור ליד בנו יחידו (ר' אברהם) בבני ברק. דמות של צדיק, איש של פיוס ושלום, שכולם כיבדו. היה גם מנקה את בית הכנסת.
מרבני חיפה הייתי מוסיף שני רבנים שגרו באותו בנין ברחוב בר גיורא פינת רש"י. המבוגר היה הרב פלבניק זצ"ל, ראש מחלקת הכשרות ומתלמידי ישיבת מיר. השני יבלח"ט הרב מנחם צבי ברלין, חתנו של הרב קלופט, היום ראש ישיבת ר' חיים עוזר בבני ברק. הרב ברלין בא ממשפחה ירושלמית ומאור פניו היה מיוחד.
בברכה
אבישי אלבוים

איש חיפה · הודעהעל ידי **איש חיפה** » ה' דצמבר 17, 2015 2:42 pm

גלאגוזים כתב:בבית הכנסת הגדול ברחוב הרב הרצוג כיהן שנים רבות הרב אהרן וסרמן ז"ל כרב בית הכנסת.
הרב וסרמן היה גם המזכיר הראשי של ביה"ד הרבני בעיר.
הרב וסרמן היה ממשפחת הרבנים וסרמן מדורהוי שברומניה. היה לו עוד אח בחיפה הרב ישראל וסרמן ז"ל
שכיהן כרב שכונת "מחנה דוד" הסמוכה לקרית אליעזר. בנו של הרב ישראל התמנה לאחרונה כדיין [על תקן הדיין החסידי].
אחרי פטירתו של הרב וסרמן כיהן במקום הרב ברוך אדלשטיין ז"ל שנפטר לא מזמן.
לשאלתך, בעבר הלא כל כך רחוק התקיימו באולם הגדול של בית הכנסת הגדול [שבשעתו היה ביהכנ"ס הגדול בארץ] תפילות מידי שבת,
בשבתות מברכין היתה התפילה עם חזן ביהכנ"ב בליווי המקהלה המפורסמת בניצוחו של יצחק היילמן ז"ל.
בימות החול התקיימו תפילות רק באולם הקטן שמימין לכניסה.

ובענין כיוון ארונות הקודש, התופעה שציינת היתה משום מה נפוצה בעיר חיפה.
ארון הקודש בבית המדרש פנה לכיוון רחוב הרב הרצוג, ואילו בבית הכנסת הגדול שמעליו פנה ארון הקודש לכיוון רח' בר כוכבא.
דוגמא נוספת, בבית הכנסת פא"י פנה ארון הקודש לכיוון רחוב מיכאל, ואילו בבית הכנסת "אהבת תורה " שמתחתיו פנה ארון הקודש
לכיוון רח' ארלוזורוב.
ועוד אחת, בישיבת "תפארת ישראל פונה ארון הקודש לכיוון רח' גאולה, ואילו ב"וינאים" בית של הרב קלופט הנמצא בקומה העליונה
פונה ארון הקודש לכיוון רל' ארלוזורוב למטה.
מעניין.

ועוד, בית כנסת ברח' עקיבא של הרב רוזנטל, ארון הקודש עם גב המתפללים לים, וביכ''נ ראדזין ברח' גאולה ממש מתחתיו היה בתחילה כנ''ל ובאיזה שלב העבירוהו לצד שהיה שמאל המתפללים לים.

המעניין הוא, שאף אחד לא עשה מכך עסק, ולא שמעתי שיש על כך 'מדובר' .

גבול ים · הודעהעל ידי **גבול ים** » ה' דצמבר 17, 2015 2:59 pm

כמדומני לפו"ר שלא הוזכר רבי יהושע קניאל

ספריית הרמבם

בספר "אורח משפט" של הרב אברהם יצחק קוק, שהיה רבה הראשי של ארץ ישראל, בסימן ל מובאת תשובה ששלח לרב יהושע קניאל, רבה הראשי של חיפה, בשנת תרצ"ד .
להלן השורות הפותחות את התשובה: "על דבר כיוון מקום ביהכ"נ בעה"ק חיפה ת"ו, שיש בה בתי כנסיות שאין כולם מכוונים כנגד עה"ק ירושת"ו, מפני שהיו שמים את עיניהם בהר הכרמל הסמוך לחיפה, והר הכרמל חושבים שהוא מכוון נגד ירושת"ו, ומתוך שההר הוא בעיגול על כן הכיוונים אינם שוים, ועתה כשרוצים לבנות את ביהכ"נ הגדול, על פי הכיוון של המנהדס יהי' הנוכחות של ירושלים באופן משונה מיתר בתי הכנסיות..."
העולה מהצגת השאלה שדווקא המבנה הטופוגרפי של חיפה גרם לאי בהירות בכיוונה של ירושלים, כיון שהעיר בנוי על מדרון הר, הפונה צפון/מערב, וההר צורתו עגולה ומתוך כך באו לידי טעות. זאת ועוד כבר בשנת תרצ"ד עלתה השאלה על ידי רבני חיפה אצל הרב הראשי הרב קוק זצ"ל.

איש חיפה · הודעהעל ידי **איש חיפה** » ו' דצמבר 18, 2015 12:30 am

ספריית הרמבם כתב:בספר "אורח משפט" של הרב אברהם יצחק קוק, שהיה רבה הראשי של ארץ ישראל, בסימן ל מובאת תשובה ששלח לרב יהושע קניאל, רבה הראשי של חיפה, בשנת תרצ"ד .
להלן השורות הפותחות את התשובה: "על דבר כיוון מקום ביהכ"נ בעה"ק חיפה ת"ו, שיש בה בתי כנסיות שאין כולם מכוונים כנגד עה"ק ירושת"ו, מפני שהיו שמים את עיניהם בהר הכרמל הסמוך לחיפה, והר הכרמל חושבים שהוא מכוון נגד ירושת"ו, ומתוך שההר הוא בעיגול על כן הכיוונים אינם שוים, ועתה כשרוצים לבנות את ביהכ"נ הגדול, על פי הכיוון של המנהדס יהי' הנוכחות של ירושלים באופן משונה מיתר בתי הכנסיות..."
העולה מהצגת השאלה שדווקא המבנה הטופוגרפי של חיפה גרם לאי בהירות בכיוונה של ירושלים, כיון שהעיר בנוי על מדרון הר, הפונה צפון/מערב, וההר צורתו עגולה ומתוך כך באו לידי טעות. זאת ועוד כבר בשנת תרצ"ד עלתה השאלה על ידי רבני חיפה אצל הרב הראשי הרב קוק זצ"ל.

ומה באמת הכיוון הנכון ?
אני חשבתי שבנין ישיבת 'תפארת ישראל' הבנוי באלכסון, לכיוון רח' גאולה, כעין מיצוע בין שני הצדדים.
אך מנין הווינאים בקומה ב' מכוון לכיוון שלישי - לכיוון הים - ארלוזורוב למטה, שזה ודאי לא כיוון ירושלים.

איש חיפה · הודעהעל ידי **איש חיפה** » ו' דצמבר 18, 2015 12:36 am

ספריית הרמבם כתב:בע"ה.
גם אנוכי איש חיפה. גדלתי בשטיבל של חסידי רדז'ין. איש המופת שלי היה ר' מוטל רייכמן, הגבאי של השטיבל. אמרו עליו שהיה עם הרבי מרדז'ין זצ"ל כשברח ליערות וקרא למרד. וכן ידענו שאיבד בשואה משפחה גדולה, שהגדול בילדיו היה אז בר מצוה. עבד למחייתו בחנות בעיר התחתית. בסוף ימיו עבר לגור ליד בנו יחידו (ר' אברהם) בבני ברק. דמות של צדיק, איש של פיוס ושלום, שכולם כיבדו. היה גם מנקה את בית הכנסת.
מרבני חיפה הייתי מוסיף שני רבנים שגרו באותו בנין ברחוב בר גיורא פינת רש"י. המבוגר היה הרב פלבניק זצ"ל, ראש מחלקת הכשרות ומתלמידי ישיבת מיר. השני יבלח"ט הרב מנחם צבי ברלין, חתנו של הרב קלופט, היום ראש ישיבת ר' חיים עוזר בבני ברק. הרב ברלין בא ממשפחה ירושלמית ומאור פניו היה מיוחד.
בברכה
אבישי אלבוים

מתי הוקם ביכ''נ ראדזין, ומי הקימו ?
לא זכור לי ביקור של האדמו''ר הקודם מראדזין באותו ביכ''נ.
היו הרבה אדמורי''ם אחרים שבאו לחיפה לשבתות והתפללו בבית כנסת ראדזין, שקיבל אותם בכל הכבוד הראוי.

כיפת הירדן

לי זכור ביקור של האדמו"ר זצ"ל מראדזין.
הוא לא שבת בחיפה, היה ביקור באמצע השבוע.

ביהח"ס דראדזין הוקם מן הסתם לפני כ60 שנה, כמדומני שר' מרדכי רייכמן הנז' היה ממקימיו.
המתפללים היו מחסידי פולין שהתגוררו באזור,
ביניהם הר' קליינהנדלר, רוזנבלום, ר' אברהם אלבוים [אבי הרב אבישי] ואחיו.
בתקופה מאוחרת יותר הצטרף הר"ר העשיל כץ ז"ל, שהיה ראדזינר ממש.

חייפענער · הודעהעל ידי **חייפענער** » ה' דצמבר 24, 2015 2:28 pm

לפני מספר שבועות נלב"ע בחיפה יהודי יקר בשם הרב יהושע מנחם הס זצ"ל, במשך כל ימי חייו עלי אדמות הצליח ליצור לעצמו תדמית של יהודי טוב ופשוט, לפרנסתו עבד בתחום הכשרות ולהשלמת התמונה אף השתתף בשנותיו האחרונות בשיעור דף היומי בצוותא עם עוד יהודים יקרים עמלי יום קובעי עיתים לתורה. והנה הוכתה העיר כולה בתדהמה כאשר במשך ימי השבעה הראו בניו שיבדלח"ט לקהל המנחמים את הש"ס והשו"ע של אביהם, אשר היו מסומנים ומצויינים מרישא לסיפא בציונים והערות מחכימות, וכן בסיכומי סוגיות והלכות בצורה יסודית ומעמיקה, מה שיצר תמונה של גאון ובקי מבהיל בכל הש"ס וד' חלקי שו"ע כאחד הגדולים אשר בארץ, אכן יש אלוקים במקום הזה ואנחנו לא ידענו לא מיניה ולא מקצתיה. בניו מספרים כי בכל עת כאשר התעוררה שאלה בהלכה בבית, היה אביהם -אשר נבחן והוסמך להיות רב עיר במבחני הרבנות (בסודי סודות)- פותח את כל הספרים הדנים בנושא, הכל מגמ' וראשונים וכלה באחרוני האחרונים, כאשר בסופו של דבר לא רצה לפסוק בעצמו ושלח לעשות שאלת חכם בגודל ענוותנותו. אפשר וראוי להוסיף את שמו לרשימת הגאונים והצדיקים שפיארו את העיר חיפה, ואם בחייו לא הערכנוהו מספיק, עכ"פ כעת נדע להוקיר ולדעת איזו זכות נפלה בחלקנו לשהות בשכנותו של האי גאון וצדיק עניו וצנוע באופן מבהיל.

שיר ורננים · הודעהעל ידי **שיר ורננים** » ב' דצמבר 28, 2015 7:27 pm

איש חיפה כתב:
שיר ורננים כתב:הגאון ר' אלתר פנחס גילרנטר זצ"ל ר"מ ראשי בשיבת סערט ויז'ניץ. - היה הראש ישיבה המעשי שמסר שיעורים כלליים.
חתנו ר' אלתר חיים ראטה זצ"ל . יהודי שעל כל נשימה ונשימה היה עמל בתורה. ר"כ בסערט ויז'ניץ - נ''ל ר''מ בישיבת בעלזא
היה מגדולי גידולי ישיבת חברון ותלמיד מובהק לר' לייב חסמן ור' חצקל סרנא ור' אהרן כהן זצ"ל.
ר' צבי גלסנר זצ"ל חברונער ותיק מידידי ר' אלתר זצ"ל
הגאון ר' ברוך רקובר זצ"ל אב"ד בחיפה. - מחבר סדרת הספרים 'ברכת אליהו' על ביאור הגר''א, באחרית ימיו היה גר בשכ' בית וגן י-ם.
הגאון ר' אברהם שאר ישוב זצ"ל.
ר' תנחום דונין מייסד מניין הותיקין המפורסם ברח' השילוח. - היה מורה/מלמד גמ' בת''ת תורת אמת.
ר' יעקב רוזנטל זצ"ל ראש ישבת הגר"א חותנו של ר' מאיר שמואלביץ שליט"א ממיר. - דיין בביה''ד הרבני בחיפה,
ר' דוד לווינשטיין הח"כ האגודאי.
הרב רבינסקי תלמידו של הח"ח..
אגב- הבית ישראל אמר "תקחו בנות מחיפה -הם צנועות ופשוטות". כך שמעתי.. - אגב, זה עד היום כך, גם הגר''ש אלתר ר''י שפת אמת, לקח מבנות חיפה.
וכמובן אמרתו של מרן הגרי"ז זצ"ל אלו היו לי הבעה"ב שלך (הכוונה לחיפאים)

מעט הוספות בפנים

חתנו ר' אלתר חיים ראטה זצ"ל סבל מחולי האסטמה והיה מנמצא רבות בערד שם שימש כר"מ ונו"נ עם בחורי הישיבה דגור . הוא אכן היה חסיד בעלזא וכן היה מקושר לחצר הקודש סקווירא .
המעניין שעל אף היותו חסידישער איד היה בעל קורא במניין וותיקין בתפא"י בשבתות הבוקר והיה מדקדק נפלא.

שיר ורננים

הרב סירוביץ(בן סירא) עבד בחברת החשמל . ת"ח עצום שחיבר ספרים על זרעים.
ר' שלמה ליס גיס של הרב רובמן וכיהן כר"י בתפארת ישראל גאון עולם.
ר' אברהם שאר ישוב שהזכרתי היה אב"ד בחיפה ולאח"כ התמנה לדיין בביה"ד הגדול היה מתמיד עצום.
ר' אברהם סלומון המשגיח "דחברון" היה גיסו.

שיר ורננים

שיר ורננים כתב:הרב סירוביץ(בן סירא) עבד בחברת החשמל . ת"ח עצום שחיבר ספרים על זרעים.
ר' שלמה ליס גיס של הרב רובמן וכיהן כר"י בתפארת ישראל גאון עולם.
ר' אברהם שאר ישוב שהזכרתי היה אב"ד בחיפה ולאח"כ התמנה לדיין בביה"ד הגדול היה מתמיד עצום.
ר' אברהם סלומון המשגיח "דחברון" היה גיסו.

תוספת: היה יהודי גאון עולם בשם הרב בלזם שחיבר כמדו' ספר בשם נחל אפרסמון. הוא היה שווער של הרב טאובר חותנו של ר' ברוך גריינימן מתפרח.

אלטנוישול · הודעהעל ידי **אלטנוישול** » ד' דצמבר 30, 2015 1:44 am

מי יודע להרחיב על הרב ישראל (?) כהן, רבו של הכרמל (?)?

יורה_דעות · הודעהעל ידי **יורה_דעות** » ה' דצמבר 31, 2015 9:50 pm

שיר ורננים כתב:הגאון ר' אלתר פנחס גילרנטר זצ"ל ר"מ ראשי בשיבת סערט ויז'ניץ.
חתנו ר' אלתר חיים ראטה זצ"ל . יהודי שעל כל נשימה ונשימה היה עמל בתורה. ר"כ בסערט ויז'ניץ

הגרא"פ זצ"ל בסוף ימיו, כשעזב את חיפה, היה ר"מ בתורה ויראה ירושלים
ר' אלתר חיים זצ"ל, אביו היה מכובד מאד בבעלז, אבל הוא לא היה ר"מ בסערט ולא בבעלז אלא דוקא בישיבת גור ערד, כמו שכתבו למעלה
השקידה של שני הגאונים הנ"ל בתורה היתה לא תאומן, ואיני מבין איך מלאך המוות מצא רגע לקחת את נשמתם

אגב, בחיפה של מעלה, הבעלי בתים היו אנשי מדרגה (כך לפחות נראו בעיני בתור ילד), קוסטינר, שוירץ, אייזנבך, פרקש, בלינדר, ואפילו פרידמן, נחשבו אנשים של צורה....

יורה_דעות · הודעהעל ידי **יורה_דעות** » ה' דצמבר 31, 2015 9:54 pm

אגב, לאיש חיפה, בבית הקברות העתיק של חיפה יש מצבות מאד מעניינות מהקהילה היהודית במאה השנים האחרונות, חלק מהן ממש ממתינות לפיענוח. אם אני זוכר טוב על אחת מהן כתוב שהיא "הנפטרת הראשונה בחיפה", ועוד כיו"ב כיתובים מעניינים.

זלמניו · הודעהעל ידי **זלמניו** » ה' דצמבר 31, 2015 10:18 pm

בשנות התר"פ היתה עלייה גדולה של חסידישע אידען מפוילין לחיפה, רכשו יחד קרקעות וכו', ואז הוקם השטיבל הגוראי דשם, שהוא היום השטיבל דגור הכי ותיק בארץ, כמדומני.
ותיק ממנו הוא השטיבל של הוויערשובער רוב בת"א, על כל גלגוליו, שהאחרון שבהם ב"יבנה שוהל", אבל הוא כיום מתנהל בקושי.

איש חיפה · הודעהעל ידי **איש חיפה** » ו' ינואר 01, 2016 8:59 am

זלמניו כתב:בשנות התר"פ היתה עלייה גדולה של חסידישע אידען מפוילין לחיפה, רכשו יחד קרקעות וכו', ואז הוקם השטיבל הגוראי דשם, שהוא היום השטיבל דגור הכי ותיק בארץ, כמדומני.
ותיק ממנו הוא השטיבל של הוויערשובער רוב בת"א, על כל גלגוליו, שהאחרון שבהם ב"יבנה שוהל", אבל הוא כיום מתנהל בקושי.

כנראה השטיבל לא היה אז ברח' חרמון, היכן אם כן היה השטיבל דגור בשנים האמורות ?

אגב, האם ידוע מדוע אדמור''י גור, הבית ישראל והפני מנחם זצוק''ל, בחרו לנפוש בחיפה, כמ''כ מדוע הלב שמחה לא הגיע לחיפה ?

כיפת הירדן

השטיבל הראשון של גור בחיפה היה ברחוב איבן סינא [ליד רחוב הנביאים].
נציין כמה מזקני החסידים שהיו ממתפלליו ר' מאיר שמחה פזניצ'בסקי ז"ל
[אבי ר' עזריאל ז"ל שהיה הנהג והמשב"ק של מרן הבית ישראל זי"ע בעת שהותו בחיפה]
ר' אלימלך לפה ז"ל, ר' פינחס רפאלוביץ ז"ל [אביהם של ר' מנחם ז"ל ואחיו ר'משה יבלח"א]
ר' מוט'ל מנצ'יק [אבי ר' יוס'ל יבלח"א וחמיהם של הג"ר אברהם זילברשטיין שליט"א שהיה ראש הכולל
הראשון של חס"ג בחיפה וכיום באשדוד, ושל ר' קלמן ביין מחותנו של מרן האדמו"ר שליט"א]
ר' יהושע העשיל רובינשטיין ז"ל [אבי הג"ר אביגדור שליט"א וחמיהם של הג"ר לייבל וייס שליט"א מב"ב
הג"ר גבריאל וולקוביץ והרה"ח ר' שלמה צ'ישינסקי] ר' שלום חסיד ז"ל, ר' לייבל יוד ז"ל
ר' יוחנן רובינשטיין ז"ל אבי הרה"ח ר' חיים דב יבלח"א [חמיו של ראש הישיבה הג"ר שאול אלתר שליט"א]
רוזנווסר, בנצלביץ, קפילושניק, ושווירץ.

זלמניו · הודעהעל ידי **זלמניו** » ש' ינואר 02, 2016 7:35 pm

זה הדור השני. הדור הראשון היו ר' משה רוטשילד ועוד חסידים שזכרו את השפ"א, חתנו רי"מ שווירץ [-ר"מ קפלושניק היה חתנו], ר' יודא לייב רוזנווסר ועוד רבים. דמויות הוד.

הב"י הגיע לחיפה לפי בקשת והזמנת רי"מ שווירץ שהיה לו בית גדול [וביכנ"ס בחצר שפעיל עד היום] במרומי הכרמל, מאאחורי המלונות. אחריו המשיך את המסורת בנו ר' חיים יצחק ז"ל.

בשנים הראשונות גם הל"ש הגיע לשם, עד שהב"י התחיל להנהיג.

יגאל10 · הודעהעל ידי **יגאל10** » א' ינואר 03, 2016 3:43 pm

הרב כ"ץ שליט"א רב הכרמל, שעל אף גילו המופלג עוד כוחו במתניו לשמש ברבנות לאיוש"ט

איש חיפה · הודעהעל ידי **איש חיפה** » ד' ינואר 06, 2016 11:51 pm

שלח לי אחד מהחברים כאן במייל, לפי בתי כנסת - הסכים לפרסם
רק ''זכרונם לברכה''

בית כנסת פועלי אגודת ישראל (כיום ביאלה)
ר' וועלוול שוורץ ז''ל
ר' מנחם רייזמן ז''ל
ר' ישראל כהנא ז''ל
האחים ר' ישעיהו ור' יהודה רוזנברג ז''ל
ר' שלום הלר ז''ל
ר' משה בליטנטל ז''ל
ועוד; קסירר, וייס, פרידמן, שנאפ, יוספי.

בית כנסת צאנז
שמרלר, שלום גרינברג, ישראל שמעון,

בית כנסת כרמיה - רח' יוסף (כיום גור)
הרב גלסנר

תפארת ישראל
ולדר, הרב שפירא, שבדרון,

בית כנסת בעלזא
הרב רויטמן, סקלאר, זוסמן, רוט,

שיר ורננים

[quote="איש חיפה"]שלח לי אחד מהחברים כאן במייל, לפי בתי כנסת - הסכים לפרסם
רק ''זכרונם לברכה''
[quote]בית כנסת פועלי אגודת ישראל (כיום ביאלה)
ר' וועלוול שוורץ ז''ל
ר' מנחם רייזמן ז''ל
ר' ישראל כהנא ז''ל
האחים ר' ישעיהו ור' יהודה רוזנברג ז''ל
ר' שלום הלר ז''ל
ר' משה בליטנטל ז''ל
ועוד; קסירר, וייס, פרידמן, שנאפ, יוספי.

בית כנסת צאנז
שמרלר, שלום גרינברג, ישראל שמעון,

בית כנסת כרמיה - רח' יוסף (כיום גור)
הרב גלסנר

תפארת ישראל
ולדר, הרב שפירא, שבדרון,

בית כנסת בעלזא
הרב רויטמן, סקלאר, זוסמן, רוט,

[היה את הרב אברהם יצחק נריה בנו של הרב משה צבי שכיהן כר" בנ"ע במירון ובעוד מקומות . היה ת"ח חשוב מראשוני תלמידי הגר"י מאיר זצ"ל בישיבת הנגב ואח"כ למד בחברון.ביו יבלח"ט ר' חנוך ור' חיים מאיר מחשובי הת"ח בישיבת מיר

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ה' ינואר 07, 2016 8:42 am

"וכי אבוא כעת למנות ולספור את כל התלאות, שמצאו אותנו בארץ־הקודש? הגענו לחיפה, ושם החלטנו להסתדר. פרנסה היה בצמצום, ועוד פחות מזה. המאמץ העיקרי הושקע למען ייסוד תלמוד תורה בעיר "חיפה האדומה". ״חיפה האדומה״ שמלפני 40 שנה, מי ידמיין לעצמו מה זה אומר עבור יהודי מפולין, ממשפחה חסידית, המטופל בילדים, והזקוק ליום־עבודה להזין את בני ביתו ויהא זה בלחם צר ומים לחץ, ומעל הכל נצרך הוא לחסדי השם יתברך, שהבנים היותר גדולים לא יפלו ברשתם של פורקי־עול, אשר ארבו להם מכל צד ועבר!
השגתי בחיפה התחתית איזו דירה זולה, באיזו פינת־מרתף, אשר היתרון הגדול שלה שהיתה בשכנות אל השטיבל הגוראי, אשר נתקיים שם, ובו נתקבצו יחד וגם נתחממו יחדיו כמה מן החלוצים הראשונים מבין חסידי גור, אשר עלו לארץ־הקודש על־פי צו מפורש מאת מרן זצ״ל".

[מתוך מאמר של ר' יידל קאמינר ז"ל, בית יעקב, תשל"ז]

לפי מה שכתב בתשל"ז כי הגיע לחיפה לפני 40 שנה, אם כן היה זה בתרצ"ז לערך.

קלונימוס הזקן

הזכירו את קהילת "אהבת תורה" של יוצאי גרמניה בעיר, ולא הזכירו את שני רבניה נוחי עדן:

הגאון רבי אברהם יצחק קליין, שהי' אב"ד החרדים בנירנברג (חמיו של הרב וולף וכו')
הגאון רבי משה פינדלינג מח"ס תחוקת העבודה ות"ח גדול

אגב, יש ספר שלם של הקהילה: ספר היובל של קהילת אהבת תורה שי"ל לפני 20 שנה בערך, ויש שם חומר על חיפה הדתית אם זכרוני אינו בוגד בי.
אולי יהיה לעזר למטרה שלשמה נפתח האשכול

איטשע טבריאנער

יש לציין שרבי דוד'ל בידרמן מלעלוב - ירושלים היה תקופה בעיר חיפה כשברח מהלשנה שהעלילו עליו בירושלים.
ובתקופה זו בנה מקוה טהרה במקום.- והדברים נכתבו בכתבי העת.
האם ידוע למאן דהוא עוד אודות תקופתו שם?

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ג' ינואר 19, 2016 2:39 pm

קלונימוס הזקן כתב:הזכירו את קהילת "אהבת תורה" של יוצאי גרמניה בעיר, ולא הזכירו את שני רבניה נוחי עדן:

הגאון רבי אברהם יצחק קליין, שהי' אב"ד החרדים בנירנברג (חמיו של הרב וולף וכו')
הגאון רבי משה פינדלינג מח"ס תחוקת העבודה ות"ח גדול

אגב, יש ספר שלם של הקהילה: ספר היובל של קהילת אהבת תורה שי"ל לפני 20 שנה בערך, ויש שם חומר על חיפה הדתית אם זכרוני אינו בוגד בי.
אולי יהיה לעזר למטרה שלשמה נפתח האשכול

יצא בתשמ"ה כמדומני.
מה שלום הרב סטפנסקי שכיהן אז כרב הקהילה?

דרך אגב, האם יש אפשרות לברר עם המו"ל אם אפשר להכניסו לאוצר? זה ספר מעניין מכמה בחינות.

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ג' ינואר 19, 2016 3:09 pm

משולש כתב: קלונימוס הזקן כתב:הזכירו את קהילת "אהבת תורה" של יוצאי גרמניה בעיר, ולא הזכירו את שני רבניה נוחי עדן:

הגאון רבי אברהם יצחק קליין, שהי' אב"ד החרדים בנירנברג (חמיו של הרב וולף וכו')
הגאון רבי משה פינדלינג מח"ס תחוקת העבודה ות"ח גדול

אגב, יש ספר שלם של הקהילה: ספר היובל של קהילת אהבת תורה שי"ל לפני 20 שנה בערך, ויש שם חומר על חיפה הדתית אם זכרוני אינו בוגד בי.
אולי יהיה לעזר למטרה שלשמה נפתח האשכול

יצא בתשמ"ה כמדומני.
מה שלום הרב סטפנסקי שכיהן אז כרב הקהילה?

דרך אגב, האם יש אפשרות לברר עם המו"ל אם אפשר להכניסו לאוצר? זה ספר מעניין מכמה בחינות.

הרב סטפנסקי גר בירושלים.
יש עותק של הספר שנמצא בבית הכנסת דחסידי ויז'ניץ ברחוב מיכאל 1 היכן שהיתה קהילת אהבת תורה.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ש' ינואר 23, 2016 9:23 pm

נשר כתב:
משולש כתב: קלונימוס הזקן כתב:הזכירו את קהילת "אהבת תורה" של יוצאי גרמניה בעיר, ולא הזכירו את שני רבניה נוחי עדן:

הגאון רבי אברהם יצחק קליין, שהי' אב"ד החרדים בנירנברג (חמיו של הרב וולף וכו')
הגאון רבי משה פינדלינג מח"ס תחוקת העבודה ות"ח גדול

אגב, יש ספר שלם של הקהילה: ספר היובל של קהילת אהבת תורה שי"ל לפני 20 שנה בערך, ויש שם חומר על חיפה הדתית אם זכרוני אינו בוגד בי.
אולי יהיה לעזר למטרה שלשמה נפתח האשכול

יצא בתשמ"ה כמדומני.
מה שלום הרב סטפנסקי שכיהן אז כרב הקהילה?

דרך אגב, האם יש אפשרות לברר עם המו"ל אם אפשר להכניסו לאוצר? זה ספר מעניין מכמה בחינות.

הרב סטפנסקי גר בירושלים.
יש עותק של הספר שנמצא בבית הכנסת דחסידי ויז'ניץ ברחוב מיכאל 1 היכן שהיתה קהילת אהבת תורה.

וגם באוצר הספר נמצא
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?166930

שלמה_פ · הודעהעל ידי **שלמה_פ** » ה' פברואר 04, 2016 10:09 pm

באתר שלי יש מצבות מבית העלמין הישן בחיפה: http://matzevot.net/Heifa.html

אפרקסתא דעניא

היה יהודי מעניין בחיפה ושמו אלחנן ברשינסקי. כמדומני היה צאצא של הגר"א או של רבי אברהם אחי הגר"א. חיבר ספר "ליקוטי אלחנן".

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' פברואר 05, 2016 12:03 am

הכרתי אותו אבדל"ח. נפטר לפני כמה שנים. היה בן בתו של ר' אברהם אפרים ראזינג. (מחבר פרי איתן וימי שנותי ומטבע של אברהם) דמות מעניינת לכשעצמה (מהדמויות של פוניבז' בזמן הרב, ומלפנים רב בלטביה) שהיה נו"נ לר' אברהם אחי הגר"א.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ה' יוני 02, 2016 10:58 am

אם מישהו מהחיפאים שמעו על יהודי בשם אשר פערינץ? היה גר בחיפה והיה לו את הלולקע ציבעך של היהודי הק'

הנה:

"דו"ז מרן מהר״א מפאריסאוו זצלה״ה, על הנשואין של נכדתו מלכה בת בתו הצדיקת נחמה ביילא אשת הרב פנחס אייבשיץ [אחי מורי חמי הגה״צ מהר״י אייבשיץ זצ"ל] שהיא כלתו של הנגיד ר׳ ידידיה פערינץ מעיר בענדין היה צריך דו״ז לסלק את ההתחייבות שלו שהבטיח להזוג ומתנות ודורון דרשה ואמר אז למחותן ר' ידידיה: כאשר כסף מזומן אין לי אבל שווה כסף יש לי והוא שווה יותר מהחוב שלו. והוציא הלילקי ציבעך של זקינו היהודי הקדוש זי״ע שהיה מעשן בה בעת שהיה פועל ישועות ונתן זאת בעד כל ההתחייבות שלו – והמחותן ר׳ ידידיה קיבל את הלילקי בעד כל ההתחייבות ושילם בעד זה הכל במזומנים ואמר הריני כאלו קבלתי כל ההתחייבות ואח״כ נתן בחזרה ליד דו"ז מרן זצ"ל שיתן זה דרשה געשאנק להזוג בשמו. וכן עשה והלילקי ציביך נמצא כעת אצל בנה אשר פערינץ בעיר חיפה".

[זכותא דאברהם, להג"ר א"מ רבינוביץ ז"ל]

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ה' יוני 02, 2016 10:49 pm

אפרקסתא דעניא כתב:היה יהודי מעניין בחיפה ושמו אלחנן ברשינסקי. כמדומני היה צאצא של הגר"א או של רבי אברהם אחי הגר"א. חיבר ספר "ליקוטי אלחנן".

כאן תיאור על רבי מיכאל ברשינסקי מחיפה מח"ס מורשת ישראל. viewtopic.php?f=7&t=10290&p=212960&hilit=%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99#p212960
האם זה בנו?

אשי ישראל · הודעהעל ידי **אשי ישראל** » ו' יוני 03, 2016 12:32 am

לגבי כיוון התפילה: בבית הכנסת 'כרמיה' ברחוב יוסף בו היום מתפללים חסידי גור החסידים אינם מתפללים לכיוון ארון הקודש אלא לשמאלו. [אין כאן המקום לדיון ההלכתי בזה]

בית הכנסת קרלין - היום מתפללים בו הגרעין התורני של הכיפות הסרוגות.

עוד דמות מעניינת - האדמו"ר ממז'יבוז' שהיה לו בית כנסת ברחוב עבאס [היום יש שם ישיבת צרור המור של מרכז הרב].

כיפת הירדן · הודעהעל ידי **כיפת הירדן** » ו' יוני 03, 2016 1:16 am

שיף כתב:
אפרקסתא דעניא כתב:היה יהודי מעניין בחיפה ושמו אלחנן ברשינסקי. כמדומני היה צאצא של הגר"א או של רבי אברהם אחי הגר"א. חיבר ספר "ליקוטי אלחנן".

כאן תיאור על רבי מיכאל ברשינסקי מחיפה מח"ס מורשת ישראל. viewtopic.php?f=7&t=10290&p=212960&hilit=%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99#p212960
האם זה בנו?

אכן.
ר' מיכאל הוא בנו היחיד של ר' אלחנן ז"ל.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר