קידושין נ: כל שאינו בזאח"ז אפי' בב"א אינו [ובענין ציון הגרעק"א]

[מיללער]

הגרעק"א בגה"ש על דברי רבה כל שאינו בזאח"ז מציין לג' מקומות בש"ס בדברי התוס', גיטין מט. ד"ה כגון, זבחים ל. ד"ה דבריו ובכורות ט. ד"ה אמר

בזבחים ובכורות הדברים מבוארים שם דנים התוס' בדין זה של כל שאינו בזאח"ז, אבל בגיטין מט. ד"ה כגון לא זכיתי למצוא רמז ורמיזה לדיון הזה

ובעלי עוז והדר הגיהו בדבריו שצ"ל דף מב. ד"ה הא שם אכן דנו התוס' בזה, אבל האם זה מסתבר שיחול טעות כזה בין בציון הדף ובין בשם ד"ה של התוס'? וטעות של מי הוא?

-

ואגב דאיירינן בזה, אציין לדבריו של הרש"ש ביומא לח. ונז. שמביא את דברי רבה דהכא לדיונים שם והניח בצ"ע אם שייך שם הענין של כל שאינו בזאח"ז, ודבריו תמוהין לדמות בין הענינים, ועי' בציונים לתורה מהגר"י ענגיל כלל לה ובכלי חמדה פר' ראה אות ב-ג בענין ההוא, ואין לזה שייכות לכל שאינו בזאח"ז שנאמר בעיקר לגבי דבר של חלות במקום שא"א לדבר אחד לחול אחר השני מה יהי' אם יחולו שנים בב"א, אבל שם מיירי בענין איסור קדימה ואיחור שהתורה אסרה להקדים או לאחר דבר אחד לחבירו, מה יהי' הדין לגבי עשייתן בבת אחת וצ"ע

[שמואל דוד]

העתיק מרב חיים דוב שעוועל...

שם, ב, גמרא: כל שאינו בזה אחר זה

עיין גיטין דף מט ע״א תום׳ ד״ה כגון, וזבחים דף ל ע״א...
, ובכורות דף ט ע״א תום׳ ד״ה אמר.
א. בתוס׳ גיטין דף מט אין שם שום קשר לענין הנ״ל, אלא נראה ברור שצ״ל.
״דף מב ע״א תום׳ ד״ה הא״.

[שמואל דוד]

עיין ספר תקנת עזרא מעילה דף ז וצע"ג

[שמואל דוד]

עיינת בספר תקנת עזרא? גם הוא ציין לתוס' גיטין מט

[מיללער]

עיינת בספר תקנת עזרא? גם הוא ציין לתוס' גיטין מט

לא עיינתי, אין לי את התקנ"ע, אשמח אם תעתיק את הקטע הנזכר

[שמואל דוד]

לא ידוע לי איך לשלוח צילום דרך הפורום.. אם כבודו יתן לי הדוא"ל שלו אשמח לשלוח לו...

[מיללער]

בקידושין עא: נמצא ג"כ דבר כזה, על דברי הגמרא ודילמא מהנך דכתיב בהו השוכבים על מטות שן וכו' מציין רעק"א לדברי המהרש"א בח"א יבמות כג. ושם לא נמצא דבר וחצי דבר מזה (אין בכלל ח"א על יבמות כג.) ובעלי עוז והדר שינו את הציון על הגמ' בשורה שלפ"ז ואת המהרש"א שינו ליבמות עח.

מנין לקחו את זה ומה נמצא בגליון הש"ס בכתב יד?

[שמואל דוד]

בכת"י איתא עיין מהרש"א בח"א יבמות. עד כאן. בלי שום ציון דף. ועיין תורת רבינו עקיבא איגר (מצגר) ובהגהות על גליון הש"ס מרב חיים דוד שעוועל ז"ל

[מיללער]

בכת"י איתא עיין מהרש"א בח"א יבמות. עד כאן. בלי שום ציון דף. ועיין תורת רבינו עקיבא איגר (מצגר) ובהגהות על גליון הש"ס מרב חיים דוד שעוועל ז"ל

אין לי

[שמואל דוד]

תקנת עזרא מעילה דף ז

Screenshot_20170607-105415~2.png (349.77 KiB) נצפה 4087 פעמים

עיינת בספר תקנת עזרא? גם הוא ציין לתוס' גיטין מט

לא עיינתי, אין לי את התקנ"ע, אשמח אם תעתיק את הקטע הנזכר

[מיללער]

ואגב דאיירינן בזה, אציין לדבריו של הרש"ש ביומא לח. ונז. שמביא את דברי רבה דהכא לדיונים שם והניח בצ"ע אם שייך שם הענין של כל שאינו בזאח"ז, ודבריו תמוהין לדמות בין הענינים, ועי' בציונים לתורה מהגר"י ענגיל כלל לה ובכלי חמדה פר' ראה אות ב-ג בענין ההוא, ואין לזה שייכות לכל שאינו בזאח"ז שנאמר בעיקר לגבי דבר של חלות במקום שא"א לדבר אחד לחול אחר השני מה יהי' אם יחולו שנים בב"א, אבל שם מיירי בענין איסור קדימה ואיחור שהתורה אסרה להקדים או לאחר דבר אחד לחבירו, מה יהי' הדין לגבי עשייתן בבת אחת וצ"ע

בענין כל שאינו בזאח"ז וכו' יש לציין גם בענין חטאת שנאבדה והפריש אחרת תחתיה ונמצאת הראשונה קודם שנתכפר בשניה, ששניהם כשרים לחטאת ורק אחר שיתכפר באחד יהי' השניה נעשה חטאת שנתכפרו בעליה ותלך למיתה.

ומשמע מגמ' מעילה ז. שאם שחט שני החטאות בב"א שניהם כשרים ויכול לזרוק את הדם של איזה מהם שירצה עיי"ש. ועי' מה שהביא הרש"ד לעיל מהגאון בעל תק"ע על מעילה, שתמה למה אין בזה הפסול של כל שאינו בזאח"ז וכו'

אולם מצאתי בנזר הקודש על תמורה טו. שהעיר בחכמתו שאין כאן הענין של כל שאבזאח"ז כלל שאין כאן חלות של פסול אלא הפקעה עיי"ש ונפלאתי על סברתו המחודדת שהוא לפענ"ד חילוק קולע אל השערה ומגיע לשורשן של הדברים בכללא הזה, שנראה שלא נתבארה כל צרכו בספרי הראשונים ואחרונים.

[שמואל דוד]

Screenshot_20170607-105415~2.png

עיינת בספר תקנת עזרא? גם הוא ציין לתוס' גיטין מט

לא עיינתי, אין לי את התקנ"ע, אשמח אם תעתיק את הקטע הנזכר

מה פשר דבר זה?