יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ו' מאי 27, 2016 1:51 pm

שבע

מדברי הרמ"ק עולה כי הראשונים שעסקו בקבלה לא הכירו את הזוהר, הגאונים שעסקו בקבלה, אף הם לא הכירוהו. אם כן מזמן שנכתב הזוהר ע"י תלמידיו של רשב"י הוא היה גנוז באדמה במירון, או שעבר מאב לבן אצל אנשים פשוטים שלא ידעו כלום על טיבו. אם כן מי הוסיף בו את כל אותן תוספות שהזכיר הרמ"ק שציטטת? וכן את כל מה שעורר עליו היעב"ץ? הרי לא מדובר בדברים שנוספו לאחר זמנו של רמד"ל, אלא כך יצא הזוהר מאתו, ומי הם בעלי ההגהות?

חיים ושלו' · הודעהעל ידי **חיים ושלו'** » ו' מאי 27, 2016 2:18 pm

צביב כתב:סיכום מטפחת ספרים מופיע בסוף במטפחת
חלק נכתב ע''י רשב''י (איני זוכר אם כותב שחלק נכתב קודם)
חלק נכתב בזמן הגאונים
חלק נכתב בזמן הראשונים
ויש עוד הגהות והוספות בפנים, וחלרם אינו מוסמך כלל

ולכאורה על הוספות הפנים לא נחלק אדם
והרמ''ק, והאר''י, והגר''א עשו הגהות ומחיקות
אבל על מה שמציין חלק מחיבורי הזהר ששייכים לתקופת הגאונים (והראשונים ) נחלקו עליו

אבל בהקדמה כתב שהספר אינו להרשב"י התנא, משמע דס"ל דאינו בכלל לרשב"י אף דמודה דמקורו קדוש?
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... t=&pgnum=2

חיים ושלו' · הודעהעל ידי **חיים ושלו'** » ו' מאי 27, 2016 2:19 pm

צביב
איפה מצינו שהאריז"ל הגיה בתוך הזהר?

חיים ושלו' · הודעהעל ידי **חיים ושלו'** » ו' מאי 27, 2016 2:22 pm

אוצר החכמה כתב:אולי תתן דוגמה אחת לאחד מהקשיים שעורר היעב"ץ או אחרים ותשובתו של הרמ"ק לזה.

בודאי אתה יודע שהר"ם קוניץ כתב קונטרס שלם מענות למטפחות בספרו בן יוחאי ובו תשובות מפורטות על קושיות היעב"ץ.

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ו' מאי 27, 2016 2:37 pm

שמעו ואדברה:

הנסיון האומלל להשוות בין דברי הרמ"ק - לטענת 'המטפחת',
דומה בעיני לאותו נער שהחל את פסיעותיו בגמרא - בתחלת מסכת קידושין

וכשראה את דברי הראשונים
כי סוגיא זו - ועוד כמותה - הינה מדברי רבנן סבוראי

החל תוהה:
אם נוספו בגמרא תוספות למיניהן
- מי יודע מהו התלמוד המקורי?!

ובכן,
דברי הרמ"ק כי "דברים רבים הם הגהה מבחוץ" -
אינם קרדום ביד יהיה מי שיהיה - לקעקע בו את ספר הזוהר או חלק מחלקיו.
ולהשאיר ממנו רק דפים ספורים, חלילה!

הלא ספר הזוהר של הרמ"ק בידינו (כלול בהדרו בסדרת ספריו 'אור יקר')
ובו נראה וניווכח עד כמה עשה רמ"ק בעצמו שימוש בדבריו הללו.

שימו לב לדבריו המצוטטים לעיל:
'וכמוהו רבים - ואני אפרש...'

וזוהי אכן מטרתי - באשכול המובטח - שייעדתי לכך.

לעומת זאת -
הגישה המחטטת בעפר, בבחינת: ערו ערו עד היסוד בה...
המתעלמת מן התוכן המרומם,
ונתלית בזוטות...
איננה אלא מעשה ארכיאולוגיה בלבד.
ולא באלה חלק יעקב!

וכאשר שמעתי בצעירותי - מאאמו"ר הגאון שליט"א:
החוקר - יגיד לך איזה נעליים נעל אביי...
אך בשום פנים ואופן - לא יבין את דבריו!

ולסיום - אצטט עוד מדברי הרמ"ק (כרך א' מתיקוני-זוהר, עמ' כד)
אודות דברי התיקונים:
והאי חבורא איהו כגוונא דתיבת נח דאתכניש ביה כל מין ומין,
הכי מתכנשין בהאי חבורא כל נשמתין דצדיקייא ואנשי מדות -
דאתמר בהון: זה השער ליי' צדיקים יבואו בו.
ואחרנין - דלאו צדיקים - אתדחיין מתמן.

"ואומרו: ואחרנין דלאו צדיקים אתדחיין מתמן -
הורה כי החיבור הזה לא יעדר חבורו ולא יעלם
אלא יתחבר ויכתב ויסודר,
כי אין חשש בכתיבתו -

משום דלא ימנע הבא לעסוק בו - הוא הצדיק או רשע,

אם הוא צדיק,
אדרבה, החיבור הזה הוא כמו תיבת נח שאוסף ושואב אותו אליו
בשער לה' שאוסף הצדיקים אל תוך ההיכל פנימה,
וכך סגולת החבור הזה,
שמיד שעוסק בחשקו - אהבת ה' ישאבנו
כשאיבת האבן השואבת את הברזל [= מגנט],
ויכנס אליו להצלת נפשו ורוחו ונשמתו ותיקונו.
ואין ראוי למנוע טוב מבעליו.

ואם יהיה רשע - אין חשש אם יכנס
מפני שאין כניסתו כניסה!

אלא יהיה לו אחת משלש:

או יחזרנו בתשובה ויהיה צדיק ויכנס בו.

או ידחנו דחיה גמורה ויפרוש עצמו.

כל שכן, כי רוב הפעמים לא יתקרב לו,
כעין תיבת נח שהיה דוחה הרשעים ואותם שחטאו מן החיה והבהמה.

ואם יראה בעיני אדם שהם מתקרבים אליו - ואין להם מעשים הגונים,
הוא [= הזוהר] סותם עצמו בפניו,
ואין פותח לו שעריו,
והוא בעניינו מבחוץ ודאי!

והיינו אומרו: ואחרנין [דלאו צדיקים אתדחיין מתמן] וכו' ".

דברים כדרבונות!

חיים ושלו' · הודעהעל ידי **חיים ושלו'** » ו' מאי 27, 2016 2:48 pm

ואעפ"כ סברו הרבה או אפילו רוב אם לא כל גדולי ישראל, שמי שאינו ראוי לא ילמוד כלל בספר הזהר הקד' בדרך לימוד.

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ש' מאי 28, 2016 11:33 pm

א. בענין שמות מאוחרים המוזכרים בזהר (לאחרונה ראיתי בזהר חדש שרבי זירא שמע את רבי אלעזר בן ערך שבוכה על שעתידים לקבור מתים וכו' בהר הבית). כך יש גם בתלמוד בבלי, והרבה תיקנו, וביארו
ועדיין יש שמות מאוחרים כמו רב פפא דמוזכר הרבה הוא ובניו, וכן רבה ורבי יוחנן
וכן בתחילת פרק הספינה בבבא בתרא יש לעיין בשמות הכתובים שם אם כתובים על דרך הפשט או לא.

ב. ומי שרוצה יבחון בעצמו, ויתכונן בטהרה ובתורה, וילמד אח''כ הרבה בספר הזהר וירגיש
(וידוע בשם האר''י הדרכה... חמשה דפים זהר) שלפעמים ירגיש רק בתחילת י''ח שלאחר לימודו.

(המשגיח רבי מאיר חדש זצ''ל אמר שאצל החסידים נהגו בהכנות רבות לפני הלימוד, ובישיבות שבליטא לא עסקו בהכנות רבות ללימוד,
ובלימוד הנסתר, אצל החסידים התירו הרבה, ומשא-'כ בישיבות שבליטא, והא בהא תליא)

ג. אגב רבי יעקב עמדין כתב בספר מגדל עוז
שהרמב''ם לא כתב את המורה נבוכים

חיים ושלו' · הודעהעל ידי **חיים ושלו'** » ש' מאי 28, 2016 11:43 pm

גם בתחילת התיקונים איתא שם בפרשת כי תבוא איתא שם, שמצטט שם למה שאיתא בוה"ק כי תבא, וזה ודאי לא נכתב על ידי ר' אבא שהרי הוא לא סידרו על ידי סדר הפרשיות

חיים ושלו' · הודעהעל ידי **חיים ושלו'** » ש' מאי 28, 2016 11:44 pm

צביב כתב:ג. אגב רבי יעקב עמדין כתב בספר מגדל עוז
שהרמב''ם לא כתב את המורה נבוכים

מה אתה רוצה להגיד, שהיעב"ץ חלילה היה דרכו לערער בסתם, חס מלומר כן.

חיים ושלו' · הודעהעל ידי **חיים ושלו'** » ש' מאי 28, 2016 11:51 pm

שמעתי שרצו לאחרונה להדפיס את הספר מטפחת ספרים להיעב"ץ והרבנים אסרו על המדפיסים, וכן בהגהות מנחם ציון כתב שאסרו להדפיסו, ותמהתי מאד, דאף בודאי אנו מאמינים שהזוהר לרשב"י וכמו דס"ל להרבינו בחיי והאריה"ק והרמ"ק וכו' וכו', עדיין למה נשווה להספר מטפחת שנכתב על ידי אחד מגדולי רבותינו זי"ע והחתסם סופר משביחו כספר מינות חלילה עד שנאסור להדפיסו, וחמור מזה מצינו בחז"ל שמביא שיטת רב הלל אין משיח לישראל אף שמי שיסבור כן כהיום הרי הוא מין גמור (לשיטת הרמב"ם) לא נמנעו חז"ל מלהביאו וק"ו בנידו"ד.

אפרקסתא דעניא

צביב,

אתה יכול להצביע על מקום אחד בבבלי שבו יש סלט של תנאים ואמוראים מכל התקופות?

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » א' מאי 29, 2016 1:55 am

האם הספר 'אור יקר' מצוי להורדה או לעיון ברשת?

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » א' מאי 29, 2016 1:58 am

חיים ושלו' כתב:צביב
איפה מצינו שהאריז"ל הגיה בתוך הזהר?

אחפש, ואולי טעית

י

חיים ושלו' כתב:
צביב כתב:ג. אגב רבי יעקב עמדין כתב בספר מגדל עוז
אפרקסתא דעניא כתב:צביב,

אתה יכול להצביע על מקום אחד בבבלי שבו יש סלט של תנאים ואמוראים מכל התקופות?

שהרמב''ם לא כתב את המורה נבוכים

מה אתה רוצה להגיד, שהיעב"ץ חלילה היה דרכו לערער בסתם, חס מלומר כן.

אתה צודק

ק

חיים ושלו' כתב:שמעתי שרצו לאחרונה להדפיס את הספר מטפחת ספרים להיעב"ץ והרבנים אסרו על המדפיסים, וכן בהגהות מנחם ציון כתב שאסרו להדפיסו, ותמהתי מאד, דאף בודאי אנו מאמינים שהזוהר לרשב"י וכמו דס"ל להרבינו בחיי והאריה"ק והרמ"ק וכו' וכו', עדיין למה נשווה להספר מטפחת שנכתב על ידי אחד מגדולי רבותינו זי"ע והחתסם סופר משביחו כספר מינות חלילה עד שנאסור להדפיסו, וחמור מזה מצינו בחז"ל שמביא שיטת רב הלל אין משיח לישראל אף שמי שיסבור כן כהיום הרי הוא מין גמור (לשיטת הרמב"ם) לא נמנעו חז"ל מלהביאו וק"ו בנידו"ד.

אולי אמרו לא להדפיסו, מחשש לאלו שיראו רק חלק מהספר.

אפרקסתא דעניא כתב:צביב,

אתה יכול להצביע על מקום אחד בבבלי שבו יש סלט של תנאים ואמוראים מכל התקופות?

אכן טעיתי ואין כך בפרק הספינה.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' מאי 29, 2016 6:51 am

חיים ושלו' כתב:
אוצר החכמה כתב:אולי תתן דוגמה אחת לאחד מהקשיים שעורר היעב"ץ או אחרים ותשובתו של הרמ"ק לזה.

בודאי אתה יודע שהר"ם קוניץ כתב קונטרס שלם מענות למטפחות בספרו בן יוחאי ובו תשובות מפורטות על קושיות היעב"ץ.

לא ביקשתי תשובה על השגות היעב"ץ יש רבות כאלה.
שבע כתב שברמ"ק יש תשובות על השגות היעב"ץ, וביקשתי דוגמה לתשובות אלו של הרמ"ק.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » א' מאי 29, 2016 8:05 am

עקביה כתב:האם הספר 'אור יקר' מצוי להורדה או לעיון ברשת?

קיבלתי באישי
http://www.halachabrura.org/library/lib ... 7%94%D7%A8

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » א' מאי 29, 2016 2:22 pm

אם הבנתי נכון הרמ"ק מחלק את המובאות בזוהר הנראות מאוחרות, לשתי קטגוריות; האחת, שמועות שבאו בש"ס בשם אמוראים אף כי למעשה מקורם קדום הרבה יותר. והשניה, הגהות ותיקונים שנעשו ע"י חכמים וצורפו ע"י מעתיקים כחלק מספר הזוהר.

אציגה נא הערה אחת, שלכאורה אינה נופלת בחלוקה זו.

מפורסמים דברי הזוהר על כך שהדין ביום הראשון של ראש השנה הוא דינא קשיא וביום השני הוא דינא רפיא.

ואלה דבריו:

תנן 'ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו', יום ביומו מאי הוא, אלא הני תרי יומין דראש השנה. אמאי תרי יומין, בגין דאינון תרי בי דינא דמתחברן כחדא, דינא עלאה, דאיהו קשיא, בדינא תתאה, דאיהו רפיא ותרווייהו משתכחי. (פרשת פנחס רלא:).

אמנם היום השני של ראש השנה אינו מן התורה אלא נוצר מחמת הספק אימתי קידשו בית דין את החודש, אבל מובן שהזוהר נותן טעם פנימי לכך שמשמיים סובבו שעם ישראל יעשה את ראש השנה יומיים.

תקנו נא אותי אם אני טועה, אבל נדמה לי שאין בזוהר טעם לכך שבני חו"ל עושים את חג השבועות יומיים, או את ליל הסדר יומיים, ומה נשתנה ראש השנה? כנראה שאין זה מתקבל על הדעת לתת טעם פנימי ליומיים חג השבועות או לפעמיים ליל הסדר וכיו"ב בזמן שבארץ ישראל עושים אותם רק יום אחד, וזהו יחודו של ראש השנה, שאותו עושים יומיים בכל העולם, לרבות ארץ ישראל.

השאלה היא האם אמנם בימיו של רשב"י ותלמידיו עשו כולם בארץ ישראל את ר"ה יומיים? - כנראה שלא.

בגמרא (ביצה ו. ועוד) נאמר: "אמר רב חיננא בר כהנא אמר רב: מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר".

רש"י שם מסביר שתמיד, או כמעט תמיד, הגיעו העדים ביום השלושים לאלול ובית דין קידשו אותו, וכך הפך הוא לא' תשרי, ורק הרחוקים, שלא יכלו כבר ביום טוב לדעת על כך, עשו, מספק, שני ימים. אבל בבית דין וסביבותיו הקרובים עשו את ראש השנה רק יום אחד.

אמנם מצאנו במסכת ראש השנה (כא. כב:) מספר מקרים בהם כן עיברו את אלול, וראש השנה היה יומיים גם בבית הדין המרכזי, אבל אלה מקרים ספורים. ובכל מקרה, מקרים אלה אירעו כנראה לאחר שנאמרו דברי רב הנ"ל [כדי שלא תהיה סתירה בין הגמרות].

גם לאחר שניתקן לוח השנה, על פיו אנו עושים כיום את מועדי השנה, כנראה שבארץ ישראל נהגו, עד ראשית תקופת הראשונים, ראש השנה יום אחד בלבד. כך כותב בעל המאור (ביצה ג. בדפי הרי"ף), הובאו דבריו בבית יוסף (או"ח סי' תרא).

אם כן, בימי רשב"י ותלמידיו תמיד, או כמעט תמיד, במרכז היהודי - מקום מושב הסנהדרין וסביבותיו היה ראש השנה יום אחד בלבד.

לכאורה כאשר זה מצב העניינים לא מסתבר לדרוש מפסוק את שני ימי ראש השנה ולדבר על שני סוגי דינים באותם ימים.
(מסתבר שכל אותן שנים שעשה רשב"י במערה, עשה ר"ה יומיים מספק, אבל אין זה שונה מיו"ט שני של גלויות).

נ.ב. הרמב"ם (קידוש החודש פ"ה ה"ח) כותב: "ולא עוד אלא אפילו בירושלם עצמה שהוא מקום בית דין פעמים רבות היו עושין יום טוב של ראש השנה שני ימים טובים, שאם לא באו עדים כל יום שלשים נוהגין היו באותו היום שמצפין לעדים קדש ולמחר קדש".

לפי דברי הרמב"ם, יש בהחלט מקום לומר שאם פעמים רבות אירע שבירושלים עצמה עשו את ראש השנה יומיים, גם אם היו שנים לא מעטות שלא עשו אלא יום אחד, יש לתת טעם פנימי לאותם שנים בהם עשו יומיים, שאז היה העולם זקוק גם לדינא רפיא.

אבל דברי הרמב"ם קשים מדברי רב בביצה שם, ולא מצאתי מי שעמד על כך.

ההוא גברא · הודעהעל ידי **ההוא גברא** » א' מאי 29, 2016 2:44 pm

בעניין אשנוגה: המילה סינגוגה היתה קיימת כבר בזמן בית שני, ונמצאה בחפירות בירושלים כתובת ביוונית של אחד שבנה סינגוגה.
אבל הצורה esnoga היא רק בספרדית יהודית ולא בשפות אחרות, והיא בס' ולא בש' ובמשנה ובתלמוד הצליל הזה נכתב רק בס', אבל בספרדית לא היה אז ש' ולכן כתבו ס' בש', כמו אשבילי.

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » א' מאי 29, 2016 2:49 pm

חיים ושלו' כתב:צביב
איפה מצינו שהאריז"ל הגיה בתוך הזהר?

לא הספקתי לחפש
ובנתיים ראיתי רק בזהר מתוק מדבש תחילת פרשת ויחי
שכותב בשם הרמ''ז שיש בדפים הראשונים בפר' ויחי הגהות האריז''ל

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' מאי 29, 2016 3:18 pm

לעקביה
איני מבין את דבריך.
א. זה שאין בידינו פירוש ע"פ סוד מפני מה עושים יומיים שבועות אינו אומר שאין בזה טעם. להיפך בעיני לא מתקבל בכלל על הדעת שעל פי סוד לא יהיה לזה הסבר. הלא זה חלק מעניינה של חכמת האמת לבאר איך על פרט ופרט מחיי האדם וענייניו יש בו טעם וק"ו לעניין גדול כזה.

ב. אילו לא היה זהר שמסביר את ההסבר הזה על ר"ה הלא היינו צריכים לחפש הסבר כזה בנרות. הלא זה דבר פלא לחשוב שכל היום השני של ר"ה, כל תפילותינו ובקשותינו ותחנונינו הם רק "בכאילו" ואנחנו אומרים היום יעמיד במשפט ולא מתכוונים בכלל למילים היוצאות מפינו וכביכול דוברי שקרים לפני הקב"ה שידעינן ביה שאמיתי הוא.

ג. גם בכל ימים טובים השכל הפשוט אומר שאחרי שתיקנו חכמים לעשות יומיים גם היום השני הוא זמן חירותינו או זמן מתן תורתינו היינו שהיא יום שנמשכת קדושתו בקדושת אותו חג ולכן גם הוא הזמן הזה.

ד. מלבד כך אלה הדיון על השכיחות אין לו מקום. הרבה מאד מן ההלכות וק"ו האגדות וסתרי תורה מתייחסים למקרים שרמת השכיחות שלהם נמוכה. (האם רשב"י הוא עתונאי שמחוייב לדרוש רק דברים שיש להם רייטינג גדול והרבה מתעניינים, או רק דברים הנוגעים לסביבתו הקרובה?)

מה שנכון נכון

[טעמים ע"פ הסוד ליוט"ש נשאל הרש"ש מחכמי המערב ולא מצאנו שהשיב. ועמש"כ ע"ז בבגדי קדש אשר לאהרן. וראה ברב פעלים ח"א סו"י סימנים ו ז].

אפרקסתא דעניא

הנקודה המוקשית שהוזכרה לעיל, חריפה הרבה יותר:

בזוה"ק לא רק מביאים אמוראים מאוחרים, אלא מתקיים קשר ודיבור ופניה בין אמוראים מוקדמים למאוחרים, וכגון דא צריכא רבה.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' מאי 29, 2016 4:51 pm

כיוון שאינך מפרט קשה להתייחס. אבל התופעה הזאת קיימת גם קיימת בתלמוד בבלי, ואז בא התוספות ושאר מפרשים ומתרצים, וכמובן כן הוא, שתרי רב אשי הווה, תרי רב כהנא הוו, או שלא מדובר כאן ברב נחמן הזה (כמדומני בר יעקב) אלא באחר (בר יצחק) או שלא גרסינן רבה אלא רבא. כך שצריך לבחון אם בזהר שלכו"ע הוא ספר פחות מוגה ומדוייק באמת יש קושיות שא"א ליישבם ע"ז הדרך.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' מאי 29, 2016 5:40 pm

גם לאחר שניתקן לוח השנה, על פיו אנו עושים כיום את מועדי השנה, כנראה שבארץ ישראל נהגו, עד ראשית תקופת הראשונים, ראש השנה יום אחד בלבד. כך כותב בעל המאור (ביצה ג. בדפי הרי"ף), הובאו דבריו בבית יוסף (או"ח סי' תרא).

קצת חבל להביא את בעל המאור היפך דבריו ממש. הבעל המאור כותב שבזמן שהיו מקדשין על פי הראיה בכל ארץ ישראל היו עושין שני ימים מלבד מקום הועד. וברור שלא היה זה כשני ימים טובים של גלויות כמו שכתבת, אלא על זה אמר רבא בריש ביצה שם מי לא מודה ריב"ז שביצה אסורה היינו שזה קדושה אחת. וממילא בזמן רשב"י כל א"י נהגו שני ימים בקדושה אחת ורק במקום הועד ממש נהגו יום אחד. כך שהקושיה שלך היא כך: רשב"י שגר במקום הוועד (מנין? ) איך הסביר דבר שמתאים לכל ישראל הגרים קצת יותר רחוק ולא לבני משפחתו (?) וחבריו בבית הכנסת? ????!!!

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' מאי 29, 2016 5:45 pm

מה שנכון נכון כתב:[טעמים ע"פ הסוד ליוט"ש נשאל הרש"ש מחכמי המערב ולא מצאנו שהשיב. ועמש"כ ע"ז בבגדי קדש אשר לאהרן. וראה ברב פעלים ח"א סו"י סימנים ו ז].

יש"כ. ושם הביא את דברי האריז"ל שאחר החורבן בארץ ישראל נהגו שני ימים וכנ"ל.

אפרקסתא דעניא

אוצר החכמה כתב:
גם לאחר שניתקן לוח השנה, על פיו אנו עושים כיום את מועדי השנה, כנראה שבארץ ישראל נהגו, עד ראשית תקופת הראשונים, ראש השנה יום אחד בלבד. כך כותב בעל המאור (ביצה ג. בדפי הרי"ף), הובאו דבריו בבית יוסף (או"ח סי' תרא).

קצת חבל להביא את בעל המאור היפך דבריו ממש. הבעל המאור כותב שבזמן שהיו מקדשין על פי הראיה בכל ארץ ישראל היו עושין שני ימים מלבד מקום הועד. וברור שלא היה זה כשני ימים טובים של גלויות כמו שכתבת, אלא על זה אמר רבא בריש ביצה שם מי לא מודה ריב"ז שביצה אסורה היינו שזה קדושה אחת. וממילא בזמן רשב"י כל א"י נהגו שני ימים בקדושה אחת ורק במקום הועד ממש נהגו יום אחד. כך שהקושיה שלך היא כך: רשב"י שגר במקום הוועד (מנין? ) איך הסביר דבר שמתאים לכל ישראל הגרים קצת יותר רחוק ולא לבני משפחתו (?) וחבריו בבית הכנסת? ????!!!

לחזק דבריך: בתקופת רשב"י היה הוועד באושא ושפרעם. בשום מקום לא מצינו ששם התגורר רשב"י (בשונה מרבי יהודה למשל, שהיה גר באושא).

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ב' מאי 30, 2016 12:40 am

אוצר החכמה כתב:לעקביה
איני מבין את דבריך.
א. זה שאין בידינו פירוש ע"פ סוד מפני מה עושים יומיים שבועות אינו אומר שאין בזה טעם. להיפך בעיני לא מתקבל בכלל על הדעת שעל פי סוד לא יהיה לזה הסבר. הלא זה חלק מעניינה של חכמת האמת לבאר איך על פרט ופרט מחיי האדם וענייניו יש בו טעם וק"ו לעניין גדול כזה.

ב. אילו לא היה זהר שמסביר את ההסבר הזה על ר"ה הלא היינו צריכים לחפש הסבר כזה בנרות. הלא זה דבר פלא לחשוב שכל היום השני של ר"ה, כל תפילותינו ובקשותינו ותחנונינו הם רק "בכאילו" ואנחנו אומרים היום יעמיד במשפט ולא מתכוונים בכלל למילים היוצאות מפינו וכביכול דוברי שקרים לפני הקב"ה שידעינן ביה שאמיתי הוא.

ג. גם בכל ימים טובים השכל הפשוט אומר שאחרי שתיקנו חכמים לעשות יומיים גם היום השני הוא זמן חירותינו או זמן מתן תורתינו היינו שהיא יום שנמשכת קדושתו בקדושת אותו חג ולכן גם הוא הזמן הזה.

ד. מלבד כך אלה הדיון על השכיחות אין לו מקום. הרבה מאד מן ההלכות וק"ו האגדות וסתרי תורה מתייחסים למקרים שרמת השכיחות שלהם נמוכה. (האם רשב"י הוא עתונאי שמחוייב לדרוש רק דברים שיש להם רייטינג גדול והרבה מתעניינים, או רק דברים הנוגעים לסביבתו הקרובה?)

א. ודאי שיש טעם ביו"ט שש"ג, כמו בכל דבר שקורה כאן שיש לו טעם עליון. אבל היות ואנו יודעים שיו"ט זה הוא רק מחמת הספק, ובא"י לא עושים אותו, הדעת נותנת שאת הטעם להנהגתו בחו"ל לא צריך לחפש בכיוון של קדושת יו"ט שהתפשטה על פני יומיים, אלא בכיוון של עונש או תיקון לבני חו"ל.
למה הדבר דומה, לאדם המהלך במדבר ושכח מתי שבת. שצריך לנהוג בכל הימים מקצת שבת (שו"ע או"ח שדמ). האם נאמר שקדושת השבת התפשטה לפתע על פני כל השבוע, או שמא מסתבר יותר שעל אדם זה יש איזו טענה שבשלה הגיע לידי כך?
אף על יו"ט שש"ג הא לך מה שאמרו חז"ל:

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א
רבי בא בשם ר' יוחנן אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא על שלא שמרתי יום טוב אחד כתקונו בארץ ישראל הריני משמרת שני ימים טובים של גליות בחוצה לארץ, סבורה הייתי שאקבל שכר על שניהם ואיני מקבלת שכר אלא על אחד.

ב. כאשר כל העולם כולו נוהג ר"ה יומיים, נראה שצריך לתת הסבר על דין בשני הימים. אבל כאשר ישנו מקום, ומקום זה הוא המרכז היהודי, בו נוהגים ר"ה רק יום אחד, נשמע מוזר לומר שעל שאר המקומות יש דין של ר"ה, ובמקום זה אין.

ג. ראה אות א.

ד. טענתי היא שמסתבר שבימיו של רשב"י ותלמידיו מעולם לא היה ר"ה יומיים במקום מושב הסנהדרין, ע"כ לא מדובר על רמת שכיחות נמוכה. מה גם שמהזוהר לא משמע שיש איזשהו הפרש בין השנים.

אוצר החכמה כתב:
גם לאחר שניתקן לוח השנה, על פיו אנו עושים כיום את מועדי השנה, כנראה שבארץ ישראל נהגו, עד ראשית תקופת הראשונים, ראש השנה יום אחד בלבד. כך כותב בעל המאור (ביצה ג. בדפי הרי"ף), הובאו דבריו בבית יוסף (או"ח סי' תרא).

קצת חבל להביא את בעל המאור היפך דבריו ממש. הבעל המאור כותב שבזמן שהיו מקדשין על פי הראיה בכל ארץ ישראל היו עושין שני ימים מלבד מקום הועד. וברור שלא היה זה כשני ימים טובים של גלויות כמו שכתבת, אלא על זה אמר רבא בריש ביצה שם מי לא מודה ריב"ז שביצה אסורה היינו שזה קדושה אחת. וממילא בזמן רשב"י כל א"י נהגו שני ימים בקדושה אחת ורק במקום הועד ממש נהגו יום אחד. כך שהקושיה שלך היא כך: רשב"י שגר במקום הוועד (מנין? ) איך הסביר דבר שמתאים לכל ישראל הגרים קצת יותר רחוק ולא לבני משפחתו (?) וחבריו בבית הכנסת? ????!!!

הבאתי את בעה"מ היפך דבריו? על מה כבודו מדבר?
את בעה"מ הזכרתי לעניין הזה"ז שיש לוח. לגבי הזמן שקידשו ע"פ הראיה איני זקוק לבעה"מ.
הנדון אם שני ימי ר"ה הם קדושה אחת או שתים אינו עניין לנד"ד. מה שחשוב הוא שיומיים אלה הם מחמת הספק.
טענתי היא שבזמן שבמקום הועד וסביבותיו הקרובים עושים את ר"ה יום אחד, ורק הרחוקים, בא"י ובחו"ל עושים יומיים מספק, קשה לשמוע שטעם היומיים הוא מחמת דין שישנו למעלה בשני הימים. האם הדין הוא רק על הרחוקים ולא על הקרובים? ויותר נראה שדבר זה דומה ליו"ט שש"ג שהזוהר לא נזקק לתת לו טעם, וכדלעיל. (ושוב, קדושה אחת או שתיים אינו קשור כלל). אין זה משנה היכן גר רשב"י, אם במקום הועד או רחוק ממנו. ממש כשם שהמהלך במדבר לא יטען שלפתע קדושת השבת התרחבה.
רק כיום, שבכל העולם עושים ר"ה יומיים, ולא מחמת הספק, מתאים טעם הזוהר.

מהעבר · הודעהעל ידי **מהעבר** » ב' מאי 30, 2016 3:37 am

אוצר החכמה כתב:
מהעבר כתב:על טענת אוצר החכמה
שהתשובה מאהבה ענה כן לגוי (ובאמת לא אחז כך)
א"כ למה הדפיסו לרבים ?

תקרא את התשובות.

קראתי התשובות ועדיין דעתי שאם החזיק מספר הזהר לא היה מדפיס לכלל ישראל תשובתו לגוי אם אין זה דעתו האמיתית
מה גם שדעתו להמעיט מערך הזהר יוצא בעוד הרבה מקומות

עוד כתבת לעיל
בדרך כלל מתנגדים לא נמנעו מלהרים קולם, תא חזי מה עלה בגורלו של הירושלמי לקדשים.

הדוגמא מהירושלמי קדשים (ועוד יותר מהבשמים ראש )היא מעשה לסתור . הרי הירושלמי נדפס בחמשת אלפים עותקים , עם פרסום רב וכו' ,דבר שעוזר לביקורת .
אעפ"כ הח"ח ועוד גדולי ישראל חשבוהו לאמיתי, והמהרש"ם כתב על זה פירוש (אפי' אחרי שהרב ד"ר ריטטער טען לזיוף ,לקח כמה שנים עד שכולם השתכנעו )
אם היה פרידלענדר חי לפני שמונה מאות שנה ,אם דרך ההפצה של אז , הרי אנו ובנינו היינו מפלפלים בירושלמי קדשים
ומי שהיה מהרהר איפוא הכת"י ? ומתי איך ולמה ? היו משתיקים אותו הרי הח"ח ועוד גדולי ישראל קיבלו את זה
וזה בנגלה , בקבלה שאין בכלל דרך לבקר עאכו"כ

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' מאי 30, 2016 10:15 am

קראתי התשובות ועדיין דעתי שאם החזיק מספר הזהר לא היה מדפיס לכלל ישראל תשובתו לגוי אם אין זה דעתו האמיתית

לענ"ד ברור לכל קורא המכוון שם ולא חשב את כלל ישראל לתמימים.

איני יודע מה היתה דעתו בכלל, וגם אם המעיט בערך הזהר שאיני יודע אם כן הוא, בטלה דעתו אצל כל חכמי ישראל אבל מהתשובה הזאת אי אפשר להוכיח.

בקשר לירושלמי, ספקולציות אפשר להמציא כאוות נפשנו מה היה אילו היה כך ואחרת. בפועל להסיק אפשר מהעובדות והעובדה היא שהירושלמי המזוייף נכשל מהר מאד.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' מאי 30, 2016 10:33 am

הבאתי את בעה"מ היפך דבריו? על מה כבודו מדבר?
את בעה"מ הזכרתי לעניין הזה"ז שיש לוח. לגבי הזמן שקידשו ע"פ הראיה איני זקוק לבעה"מ.
הנדון אם שני ימי ר"ה הם קדושה אחת או שתים אינו עניין לנד"ד. מה שחשוב הוא שיומיים אלה הם מחמת הספק.
טענתי היא שבזמן שבמקום הועד וסביבותיו הקרובים עושים את ר"ה יום אחד, ורק הרחוקים, בא"י ובחו"ל עושים יומיים מספק, קשה לשמוע שטעם היומיים הוא מחמת דין שישנו למעלה בשני הימים. האם הדין הוא רק על הרחוקים ולא על הקרובים? ויותר נראה שדבר זה דומה ליו"ט שש"ג שהזוהר לא נזקק לתת לו טעם, וכדלעיל. (ושוב, קדושה אחת או שתיים אינו קשור כלל). אין זה משנה היכן גר רשב"י, אם במקום הועד או רחוק ממנו. ממש כשם שהמהלך במדבר לא יטען שלפתע קדושת השבת התרחבה.
רק כיום, שבכל העולם עושים ר"ה יומיים, ולא מחמת הספק, מתאים טעם הזוהר.

א. על מה אני מדבר? שהבעל המאור אומר שפירוש דברי הגמרא שאחר תקנת ריב"ז עושים יומים בדיוק באותו אופן שאנחנו עושים היום כלומר בכל העולם כולו (ואז היה זה חוץ ממקום הוועד) הוא לאחר החורבן וקודם פרסום החישוב של ידעינן בקביעא דירחא. כך שבזמן רשב"י זה היה המצב.

לך יש המצאה (שלפי ענ"ד נובעת מחוסר הבנה) שאם זה מחמת הספק אין הזהר יכול לדרוש על זה את דרשתו, וכיוון שאתה סבור כך הרי שברור שקטע הזה לא נכתב ע"י רשב"י. ואתה טועה בזה בתרתי א שהדין לעשותו הוא דין גמור וביצה שנולדה בראשון אסור בשני וב וזה העיקר שאין הבדל מה הסיבה שעושים את זה אם היא מחמת הספק או לא הלא זו תקנת חכמים לעשותו . אבל בכל מקרה גם אם נראה לך משהו כזה, כיוון שברור שאפשר לחשוב אחרת ורבינו האריז"ל חשב אחרת בפרט הזה כמו שהבאתי למעלה ע"פ ציונו של מש"נ, מנין מגיע הרעיון שזו קושיה שאין עליה תשובה.

שבילי דנהרדעא

מהעבר כתב:
אוצר החכמה כתב:
מהעבר כתב:על טענת אוצר החכמה
שהתשובה מאהבה ענה כן לגוי (ובאמת לא אחז כך)
א"כ למה הדפיסו לרבים ?

תקרא את התשובות.

קראתי התשובות ועדיין דעתי שאם החזיק מספר הזהר לא היה מדפיס לכלל ישראל תשובתו לגוי אם אין זה דעתו האמיתית
מה גם שדעתו להמעיט מערך הזהר יוצא בעוד הרבה מקומות

עוד כתבת לעיל
בדרך כלל מתנגדים לא נמנעו מלהרים קולם, תא חזי מה עלה בגורלו של הירושלמי לקדשים.

הדוגמא מהירושלמי קדשים (ועוד יותר מהבשמים ראש )היא מעשה לסתור . הרי הירושלמי נדפס בחמשת אלפים עותקים , עם פרסום רב וכו' ,דבר שעוזר לביקורת .
אעפ"כ הח"ח ועוד גדולי ישראל חשבוהו לאמיתי, והמהרש"ם כתב על זה פירוש (אפי' אחרי שהרב ד"ר ריטטער טען לזיוף ,לקח כמה שנים עד שכולם השתכנעו )
אם היה פרידלענדר חי לפני שמונה מאות שנה ,אם דרך ההפצה של אז , הרי אנו ובנינו היינו מפלפלים בירושלמי קדשים
ומי שהיה מהרהר איפוא הכת"י ? ומתי איך ולמה ? היו משתיקים אותו הרי הח"ח ועוד גדולי ישראל קיבלו את זה
וזה בנגלה , בקבלה שאין בכלל דרך לבקר עאכו"כ

אין העניין כן, בוודאי אין הקב"ה מביא שצדיקים ודושים יטעו במשך מאות שנים, ואם בתקופות האחרונים מצינו שטעו בתר הבשמים ראש והירושלמי לתקופה קצרה, בשום אופן לא נוכל לומר שכש800 שנה טעו מתקופת הראשונים כמלאכים הרבינו בחיי והריקאנטי ועוד עד להאריה"ק שכל רז לא אניס ליה ורשב"י נתגלה לו, והרמ"ק והשלה"ק והגר"א והב"י והרמצ"א וכו' וכו' וכו' כולם טעו והלכו בתר זיוף, זה דבר שבודאי לו נוכל לקבל בשום אופן, ואם היעב"ץ זי"ע כהוראת שעה חלק על כל הנ"ל, בודאי עלינו לקבל כדעת הרבים.

אפרקסתא דעניא

שבילי דנהרדעא כתב:
אין העניין כן, בוודאי אין הקב"ה מביא שצדיקים וקדושים יטעו במשך מאות שנים, ואם בתקופות האחרונים מצינו שטעו בתר הבשמים ראש והירושלמי לתקופה קצרה, בשום אופן לא נוכל לומר שכש800 שנה טעו מתקופת הראשונים כמלאכים הרבינו בחיי והריקאנטי ועוד עד להאריה"ק שכל רז לא אניס ליה ורשב"י נתגלה לו, והרמ"ק והשלה"ק והגר"א והב"י והרמצ"א וכו' וכו' וכו' כולם טעו והלכו בתר זיוף, זה דבר שבודאי לו נוכל לקבל בשום אופן, ואם היעב"ץ זי"ע כהוראת שעה חלק על כל הנ"ל, בודאי עלינו לקבל כדעת הרבים.

כל הצדיקים והקדושים הללו לא טעו. נניח שהם סברו שהזוה"ק נכתב ע"י רשב"י (מי אומר שכך סברו?), ונניח, לצורך העניין, שעקרונות הזוה"ק נמסרו ע"י רשב"י לתלמידיו והם העבירו הלאה מדור לדור, ובדורו של רמד"ל או כמה עשרות שנים לפני כן הועלו הדברים על הכתב, ונוספו שם תוספות וכד' - האם זה נקרא שהקב"ה הניח להם להיכשל?

כללו של דבר, לא כל כך משנה מתי ואיך נכתב הזוה"ק, אם יוצאים מנקודת מוצא שדבריו הם תורת אמת, ושורשם מן התנאים והאמוראים.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' מאי 30, 2016 2:12 pm

שבילי דנהרדעא התייחס לדברי מהעבר. לא נראה שהאפשרות האחרונה שהצגת היא דעתו.

אפרקסתא דעניא

מהעבר לא כ"כ הבהיר מה דעתו. לא ראיתי בדבריו הבנה שתוכן הזוה"ק מזויף.

מ"מ השאלה היא אם שבילי יכול לחיות עם הנוסח שהצגתי, או שהוא חושב שגם ניסוח כזה משמעותו טעות של כל הצדיקים והקדושים.

מחולת המחנים · הודעהעל ידי **מחולת המחנים** » ב' מאי 30, 2016 2:36 pm

דעתו של התשובה מאהבה בענין הקבלה והזוהר מתבטאת בעיקר בקונ' אהבת דוד - דרשה שנשא נגד כת הפרנקיסטים, (גם כאן, כהיעב"ץ, ניתן לטעון שאמר זאת מפני סכנת כת ש"צ וגרוריו).
http://beta.hebrewbooks.org/45626

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ב' מאי 30, 2016 2:48 pm

שבילי דנהרדעא כתב:אין העניין כן, בוודאי אין הקב"ה מביא שצדיקים ודושים יטעו במשך מאות שנים, ואם בתקופות האחרונים מצינו שטעו בתר הבשמים ראש והירושלמי לתקופה קצרה, בשום אופן לא נוכל לומר שכש800 שנה טעו מתקופת הראשונים כמלאכים הרבינו בחיי והריקאנטי ועוד עד להאריה"ק שכל רז לא אניס ליה ורשב"י נתגלה לו, והרמ"ק והשלה"ק והגר"א והב"י והרמצ"א וכו' וכו' וכו' כולם טעו והלכו בתר זיוף, זה דבר שבודאי לו נוכל לקבל בשום אופן, ואם היעב"ץ זי"ע כהוראת שעה חלק על כל הנ"ל, בודאי עלינו לקבל כדעת הרבים.

הראשונים שחיו בזמן הופעת הזוהר, קרוב למקומו, כולם כאחד לא ציטטו ממנו, חוץ ממתי מספר. וזו ראיה ניצחת שרובם סברו שהזוהר אינו מרשב"י.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ב' מאי 30, 2016 2:59 pm

אוצר החכמה כתב:א. על מה אני מדבר? שהבעל המאור אומר שפירוש דברי הגמרא שאחר תקנת ריב"ז עושים יומים בדיוק באותו אופן שאנחנו עושים היום כלומר בכל העולם כולו (ואז היה זה חוץ ממקום הוועד) הוא לאחר החורבן וקודם פרסום החישוב של ידעינן בקביעא דירחא. כך שבזמן רשב"י זה היה המצב.

לך יש המצאה (שלפי ענ"ד נובעת מחוסר הבנה) שאם זה מחמת הספק אין הזהר יכול לדרוש על זה את דרשתו, וכיוון שאתה סבור כך הרי שברור שקטע הזה לא נכתב ע"י רשב"י. ואתה טועה בזה בתרתי א שהדין לעשותו הוא דין גמור וביצה שנולדה בראשון אסור בשני וב וזה העיקר שאין הבדל מה הסיבה שעושים את זה אם היא מחמת הספק או לא הלא זו תקנת חכמים לעשותו . אבל בכל מקרה גם אם נראה לך משהו כזה, כיוון שברור שאפשר לחשוב אחרת ורבינו האריז"ל חשב אחרת בפרט הזה כמו שהבאתי למעלה ע"פ ציונו של מש"נ, מנין מגיע הרעיון שזו קושיה שאין עליה תשובה.

נראה לי שנוצר קצר קטן, ואנסה להבהיר.

באמצע תקופת האמוראים נתקן לוח השנה על פיו אנו נוהגים עד היום. כל מה שהבאתי את בעה"מ היה לעניין מה שקורה מזמן זה ואילך בא"י. עד שנתקן הלוח היו מקדשים על פי הראיה, ואין הבדל בין לפני החורבן לאחר החורבן לעניין זה.

ה'המצאה' שלי איננה 'שאם זה מחמת הספק אין הזהר יכול לדרוש על זה את דרשתו', אלא שאם במרכז היהודי עושים את ר"ה רק יום אחד, ואך הרחוקים משם עושים יומיים, קשה לקבל שיש דינא קשיא ודינא רפיא, הכי דין זה אינו אלא על הרחוקים ממקום הועד ולא על הקרובים?

ולגבי 'אתה טועה בזה בתרתי', ובכן על טענה א' כבר כתבתי שאינה קשורה לעניינינו, אין ספק שזהו דין גמור שהרחוקים מבית הועד יעשו ר"ה יומיים, ואמנם ביצה שנולדה בראשון אסורה בשני, מטעם שקדושה אחת הן, דהיינו גם אם נודע אחר צהרי יום ראשון שא' תשרי יהיה השנה ביום השני, עדיין מחויבים לסיים יום זה בקדושה. אבל מה בכך? אני טוען שכל זמן שבבית הועד עושים את ר"ה רק יום אחד, לא מסתבר לדבר על שני סוגי דינים בשני הימים. נראה לי שגם טענה ב' תורצה במה שכתבתי.

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ב' מאי 30, 2016 3:00 pm

אפרקסתא דעניא כתב:הנקודה המוקשית שהוזכרה לעיל, חריפה הרבה יותר:

בזוה"ק לא רק מביאים אמוראים מאוחרים, אלא מתקיים קשר ודיבור ופניה בין אמוראים מוקדמים למאוחרים, וכגון דא צריכא רבה.

וזה עצמו הוכחה שאין כאן זיוף
לא יבוא לזייף בטעויות כאלו
ומה היה חסר לו אם היה מביא הכל בשם תלמידיו המוכרים של רבי שמעון ותו לא.

(יש דרך לבאר שמדובר על קשר בין נשמות, ויש דרך לבאר שמדובר על בחינת השם הזה)

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' מאי 30, 2016 3:03 pm

הראשונים שחיו בזמן הופעת הזוהר, קרוב למקומו, כולם כאחד לא ציטטו ממנו, חוץ ממתי מספר. וזו ראיה ניצחת שרובם סברו שהזוהר אינו מרשב"י.

כלומר שאתה סובר שהזהר הוא ספר מזוייף, כי רוב הראשונים (לא ציינת למי התכוונת) סברו שהזהר מזוייף, רק טענה ניצחת ופשוטה זו נתעלמה מעיני כל האחרונים שבחוסר הבנתם לא עמדו עליה. הפלא ופלא!

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' מאי 30, 2016 3:12 pm

עקביה כתב:הכי דין זה אינו אלא על הרחוקים ממקום הועד ולא על הקרובים?

כלומר שיש לך רק קושי אחד והוא הקושי הזה. והתירוץ על זה, כשם שבזמן שביהמ"ק היה קיים היה אפשר ביום אחד לפעול את שני הדינים ורק אחרי שחרב נתמעטה הקדושה וצריך יומים כמ"ש האריז"ל. וכשם שבא"י מחמת קדושת א"י אפשר לתקן את תיקון היו"ט ביום אחד (בשאר יו"ט של גלויות) ורק בחו"ל צריך יומים כמ"ש ברב פעלים, כך נאמר שבתחילה עוד היה שיור קדושה במקום הוועד שהיה כוח לתקן ביום אחד מה שבשאר המקומות היו צריכים יומים.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ב' מאי 30, 2016 5:49 pm

אוצר החכמה כתב:
עקביה כתב:הכי דין זה אינו אלא על הרחוקים ממקום הועד ולא על הקרובים?

כלומר שיש לך רק קושי אחד והוא הקושי הזה. והתירוץ על זה, כשם שבזמן שביהמ"ק היה קיים היה אפשר ביום אחד לפעול את שני הדינים ורק אחרי שחרב נתמעטה הקדושה וצריך יומים כמ"ש האריז"ל. וכשם שבא"י מחמת קדושת א"י אפשר לתקן את תיקון היו"ט ביום אחד (בשאר יו"ט של גלויות) ורק בחו"ל צריך יומים כמ"ש ברב פעלים, כך נאמר שבתחילה עוד היה שיור קדושה במקום הוועד שהיה כוח לתקן ביום אחד מה שבשאר המקומות היו צריכים יומים.

א. כפי שכתבתי, אין חילוק בין לפני החורבן לאחרי. גם בזמן הבית, הרחוקים מירושלים נהגו ר"ה יומיים.

ב. איזה טעם יש בטענה זו? בשלמא אם תאמר שמעלת א"י, המקודשת משאר ארצות, והכל מעלין לא"י, גורמת שדי בה ביום אחד של ר"ה, או אם תאמר שמעלת ירושלים, המקודשת משאר א"י, והכל מעלין לירושלים, גורמת שדי בה ביום אחד של ר"ה, ניחא. אבל לומר שדווקא הדרים בשפרעם (כשהייתה שם הסנהדרין) הם אלה שדי להם ביום אחד בזמן שהדרים בירושלים המקודשת צריכים לעשות ר"ה יומיים, מה טעם יש בזה?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר