צביב כתב:סיכום מטפחת ספרים מופיע בסוף במטפחת
חלק נכתב ע''י רשב''י (איני זוכר אם כותב שחלק נכתב קודם)
חלק נכתב בזמן הגאונים
חלק נכתב בזמן הראשונים
ויש עוד הגהות והוספות בפנים, וחלרם אינו מוסמך כלל
ולכאורה על הוספות הפנים לא נחלק אדם
והרמ''ק, והאר''י, והגר''א עשו הגהות ומחיקות
אבל על מה שמציין חלק מחיבורי הזהר ששייכים לתקופת הגאונים (והראשונים ) נחלקו עליו
אוצר החכמה כתב:אולי תתן דוגמה אחת לאחד מהקשיים שעורר היעב"ץ או אחרים ותשובתו של הרמ"ק לזה.
צביב כתב:ג. אגב רבי יעקב עמדין כתב בספר מגדל עוז
שהרמב''ם לא כתב את המורה נבוכים
חיים ושלו' כתב:צביב
איפה מצינו שהאריז"ל הגיה בתוך הזהר?
חיים ושלו' כתב:צביב כתב:ג. אגב רבי יעקב עמדין כתב בספר מגדל עוזאפרקסתא דעניא כתב:צביב,
אתה יכול להצביע על מקום אחד בבבלי שבו יש סלט של תנאים ואמוראים מכל התקופות?
שהרמב''ם לא כתב את המורה נבוכים
מה אתה רוצה להגיד, שהיעב"ץ חלילה היה דרכו לערער בסתם, חס מלומר כן.
חיים ושלו' כתב:שמעתי שרצו לאחרונה להדפיס את הספר מטפחת ספרים להיעב"ץ והרבנים אסרו על המדפיסים, וכן בהגהות מנחם ציון כתב שאסרו להדפיסו, ותמהתי מאד, דאף בודאי אנו מאמינים שהזוהר לרשב"י וכמו דס"ל להרבינו בחיי והאריה"ק והרמ"ק וכו' וכו', עדיין למה נשווה להספר מטפחת שנכתב על ידי אחד מגדולי רבותינו זי"ע והחתסם סופר משביחו כספר מינות חלילה עד שנאסור להדפיסו, וחמור מזה מצינו בחז"ל שמביא שיטת רב הלל אין משיח לישראל אף שמי שיסבור כן כהיום הרי הוא מין גמור (לשיטת הרמב"ם) לא נמנעו חז"ל מלהביאו וק"ו בנידו"ד.
אפרקסתא דעניא כתב:צביב,
אתה יכול להצביע על מקום אחד בבבלי שבו יש סלט של תנאים ואמוראים מכל התקופות?
חיים ושלו' כתב:אוצר החכמה כתב:אולי תתן דוגמה אחת לאחד מהקשיים שעורר היעב"ץ או אחרים ותשובתו של הרמ"ק לזה.
בודאי אתה יודע שהר"ם קוניץ כתב קונטרס שלם מענות למטפחות בספרו בן יוחאי ובו תשובות מפורטות על קושיות היעב"ץ.
עקביה כתב:האם הספר 'אור יקר' מצוי להורדה או לעיון ברשת?
תנן 'ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו', יום ביומו מאי הוא, אלא הני תרי יומין דראש השנה. אמאי תרי יומין, בגין דאינון תרי בי דינא דמתחברן כחדא, דינא עלאה, דאיהו קשיא, בדינא תתאה, דאיהו רפיא ותרווייהו משתכחי. (פרשת פנחס רלא:).
חיים ושלו' כתב:צביב
איפה מצינו שהאריז"ל הגיה בתוך הזהר?
גם לאחר שניתקן לוח השנה, על פיו אנו עושים כיום את מועדי השנה, כנראה שבארץ ישראל נהגו, עד ראשית תקופת הראשונים, ראש השנה יום אחד בלבד. כך כותב בעל המאור (ביצה ג. בדפי הרי"ף), הובאו דבריו בבית יוסף (או"ח סי' תרא).
מה שנכון נכון כתב:[טעמים ע"פ הסוד ליוט"ש נשאל הרש"ש מחכמי המערב ולא מצאנו שהשיב. ועמש"כ ע"ז בבגדי קדש אשר לאהרן. וראה ברב פעלים ח"א סו"י סימנים ו ז].
אוצר החכמה כתב:גם לאחר שניתקן לוח השנה, על פיו אנו עושים כיום את מועדי השנה, כנראה שבארץ ישראל נהגו, עד ראשית תקופת הראשונים, ראש השנה יום אחד בלבד. כך כותב בעל המאור (ביצה ג. בדפי הרי"ף), הובאו דבריו בבית יוסף (או"ח סי' תרא).
קצת חבל להביא את בעל המאור היפך דבריו ממש. הבעל המאור כותב שבזמן שהיו מקדשין על פי הראיה בכל ארץ ישראל היו עושין שני ימים מלבד מקום הועד. וברור שלא היה זה כשני ימים טובים של גלויות כמו שכתבת, אלא על זה אמר רבא בריש ביצה שם מי לא מודה ריב"ז שביצה אסורה היינו שזה קדושה אחת. וממילא בזמן רשב"י כל א"י נהגו שני ימים בקדושה אחת ורק במקום הועד ממש נהגו יום אחד. כך שהקושיה שלך היא כך: רשב"י שגר במקום הוועד (מנין? ) איך הסביר דבר שמתאים לכל ישראל הגרים קצת יותר רחוק ולא לבני משפחתו (?) וחבריו בבית הכנסת? ????!!!
אוצר החכמה כתב:לעקביה
איני מבין את דבריך.
א. זה שאין בידינו פירוש ע"פ סוד מפני מה עושים יומיים שבועות אינו אומר שאין בזה טעם. להיפך בעיני לא מתקבל בכלל על הדעת שעל פי סוד לא יהיה לזה הסבר. הלא זה חלק מעניינה של חכמת האמת לבאר איך על פרט ופרט מחיי האדם וענייניו יש בו טעם וק"ו לעניין גדול כזה.
ב. אילו לא היה זהר שמסביר את ההסבר הזה על ר"ה הלא היינו צריכים לחפש הסבר כזה בנרות. הלא זה דבר פלא לחשוב שכל היום השני של ר"ה, כל תפילותינו ובקשותינו ותחנונינו הם רק "בכאילו" ואנחנו אומרים היום יעמיד במשפט ולא מתכוונים בכלל למילים היוצאות מפינו וכביכול דוברי שקרים לפני הקב"ה שידעינן ביה שאמיתי הוא.
ג. גם בכל ימים טובים השכל הפשוט אומר שאחרי שתיקנו חכמים לעשות יומיים גם היום השני הוא זמן חירותינו או זמן מתן תורתינו היינו שהיא יום שנמשכת קדושתו בקדושת אותו חג ולכן גם הוא הזמן הזה.
ד. מלבד כך אלה הדיון על השכיחות אין לו מקום. הרבה מאד מן ההלכות וק"ו האגדות וסתרי תורה מתייחסים למקרים שרמת השכיחות שלהם נמוכה. (האם רשב"י הוא עתונאי שמחוייב לדרוש רק דברים שיש להם רייטינג גדול והרבה מתעניינים, או רק דברים הנוגעים לסביבתו הקרובה?)
שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א
רבי בא בשם ר' יוחנן אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא על שלא שמרתי יום טוב אחד כתקונו בארץ ישראל הריני משמרת שני ימים טובים של גליות בחוצה לארץ, סבורה הייתי שאקבל שכר על שניהם ואיני מקבלת שכר אלא על אחד.
אוצר החכמה כתב:גם לאחר שניתקן לוח השנה, על פיו אנו עושים כיום את מועדי השנה, כנראה שבארץ ישראל נהגו, עד ראשית תקופת הראשונים, ראש השנה יום אחד בלבד. כך כותב בעל המאור (ביצה ג. בדפי הרי"ף), הובאו דבריו בבית יוסף (או"ח סי' תרא).
קצת חבל להביא את בעל המאור היפך דבריו ממש. הבעל המאור כותב שבזמן שהיו מקדשין על פי הראיה בכל ארץ ישראל היו עושין שני ימים מלבד מקום הועד. וברור שלא היה זה כשני ימים טובים של גלויות כמו שכתבת, אלא על זה אמר רבא בריש ביצה שם מי לא מודה ריב"ז שביצה אסורה היינו שזה קדושה אחת. וממילא בזמן רשב"י כל א"י נהגו שני ימים בקדושה אחת ורק במקום הועד ממש נהגו יום אחד. כך שהקושיה שלך היא כך: רשב"י שגר במקום הוועד (מנין? ) איך הסביר דבר שמתאים לכל ישראל הגרים קצת יותר רחוק ולא לבני משפחתו (?) וחבריו בבית הכנסת? ????!!!
אוצר החכמה כתב:מהעבר כתב:על טענת אוצר החכמה
שהתשובה מאהבה ענה כן לגוי (ובאמת לא אחז כך)
א"כ למה הדפיסו לרבים ?
תקרא את התשובות.
קראתי התשובות ועדיין דעתי שאם החזיק מספר הזהר לא היה מדפיס לכלל ישראל תשובתו לגוי אם אין זה דעתו האמיתית
הבאתי את בעה"מ היפך דבריו? על מה כבודו מדבר?
את בעה"מ הזכרתי לעניין הזה"ז שיש לוח. לגבי הזמן שקידשו ע"פ הראיה איני זקוק לבעה"מ.
הנדון אם שני ימי ר"ה הם קדושה אחת או שתים אינו עניין לנד"ד. מה שחשוב הוא שיומיים אלה הם מחמת הספק.
טענתי היא שבזמן שבמקום הועד וסביבותיו הקרובים עושים את ר"ה יום אחד, ורק הרחוקים, בא"י ובחו"ל עושים יומיים מספק, קשה לשמוע שטעם היומיים הוא מחמת דין שישנו למעלה בשני הימים. האם הדין הוא רק על הרחוקים ולא על הקרובים? ויותר נראה שדבר זה דומה ליו"ט שש"ג שהזוהר לא נזקק לתת לו טעם, וכדלעיל. (ושוב, קדושה אחת או שתיים אינו קשור כלל). אין זה משנה היכן גר רשב"י, אם במקום הועד או רחוק ממנו. ממש כשם שהמהלך במדבר לא יטען שלפתע קדושת השבת התרחבה.
רק כיום, שבכל העולם עושים ר"ה יומיים, ולא מחמת הספק, מתאים טעם הזוהר.
מהעבר כתב:אוצר החכמה כתב:מהעבר כתב:על טענת אוצר החכמה
שהתשובה מאהבה ענה כן לגוי (ובאמת לא אחז כך)
א"כ למה הדפיסו לרבים ?
תקרא את התשובות.
קראתי התשובות ועדיין דעתי שאם החזיק מספר הזהר לא היה מדפיס לכלל ישראל תשובתו לגוי אם אין זה דעתו האמיתית
מה גם שדעתו להמעיט מערך הזהר יוצא בעוד הרבה מקומות
עוד כתבת לעיל
בדרך כלל מתנגדים לא נמנעו מלהרים קולם, תא חזי מה עלה בגורלו של הירושלמי לקדשים.
הדוגמא מהירושלמי קדשים (ועוד יותר מהבשמים ראש )היא מעשה לסתור . הרי הירושלמי נדפס בחמשת אלפים עותקים , עם פרסום רב וכו' ,דבר שעוזר לביקורת .
אעפ"כ הח"ח ועוד גדולי ישראל חשבוהו לאמיתי, והמהרש"ם כתב על זה פירוש (אפי' אחרי שהרב ד"ר ריטטער טען לזיוף ,לקח כמה שנים עד שכולם השתכנעו )
אם היה פרידלענדר חי לפני שמונה מאות שנה ,אם דרך ההפצה של אז , הרי אנו ובנינו היינו מפלפלים בירושלמי קדשים
ומי שהיה מהרהר איפוא הכת"י ? ומתי איך ולמה ? היו משתיקים אותו הרי הח"ח ועוד גדולי ישראל קיבלו את זה
וזה בנגלה , בקבלה שאין בכלל דרך לבקר עאכו"כ
שבילי דנהרדעא כתב:
אין העניין כן, בוודאי אין הקב"ה מביא שצדיקים וקדושים יטעו במשך מאות שנים, ואם בתקופות האחרונים מצינו שטעו בתר הבשמים ראש והירושלמי לתקופה קצרה, בשום אופן לא נוכל לומר שכש800 שנה טעו מתקופת הראשונים כמלאכים הרבינו בחיי והריקאנטי ועוד עד להאריה"ק שכל רז לא אניס ליה ורשב"י נתגלה לו, והרמ"ק והשלה"ק והגר"א והב"י והרמצ"א וכו' וכו' וכו' כולם טעו והלכו בתר זיוף, זה דבר שבודאי לו נוכל לקבל בשום אופן, ואם היעב"ץ זי"ע כהוראת שעה חלק על כל הנ"ל, בודאי עלינו לקבל כדעת הרבים.
שבילי דנהרדעא כתב:אין העניין כן, בוודאי אין הקב"ה מביא שצדיקים ודושים יטעו במשך מאות שנים, ואם בתקופות האחרונים מצינו שטעו בתר הבשמים ראש והירושלמי לתקופה קצרה, בשום אופן לא נוכל לומר שכש800 שנה טעו מתקופת הראשונים כמלאכים הרבינו בחיי והריקאנטי ועוד עד להאריה"ק שכל רז לא אניס ליה ורשב"י נתגלה לו, והרמ"ק והשלה"ק והגר"א והב"י והרמצ"א וכו' וכו' וכו' כולם טעו והלכו בתר זיוף, זה דבר שבודאי לו נוכל לקבל בשום אופן, ואם היעב"ץ זי"ע כהוראת שעה חלק על כל הנ"ל, בודאי עלינו לקבל כדעת הרבים.
אוצר החכמה כתב:א. על מה אני מדבר? שהבעל המאור אומר שפירוש דברי הגמרא שאחר תקנת ריב"ז עושים יומים בדיוק באותו אופן שאנחנו עושים היום כלומר בכל העולם כולו (ואז היה זה חוץ ממקום הוועד) הוא לאחר החורבן וקודם פרסום החישוב של ידעינן בקביעא דירחא. כך שבזמן רשב"י זה היה המצב.
לך יש המצאה (שלפי ענ"ד נובעת מחוסר הבנה) שאם זה מחמת הספק אין הזהר יכול לדרוש על זה את דרשתו, וכיוון שאתה סבור כך הרי שברור שקטע הזה לא נכתב ע"י רשב"י. ואתה טועה בזה בתרתי א שהדין לעשותו הוא דין גמור וביצה שנולדה בראשון אסור בשני וב וזה העיקר שאין הבדל מה הסיבה שעושים את זה אם היא מחמת הספק או לא הלא זו תקנת חכמים לעשותו . אבל בכל מקרה גם אם נראה לך משהו כזה, כיוון שברור שאפשר לחשוב אחרת ורבינו האריז"ל חשב אחרת בפרט הזה כמו שהבאתי למעלה ע"פ ציונו של מש"נ, מנין מגיע הרעיון שזו קושיה שאין עליה תשובה.
אפרקסתא דעניא כתב:הנקודה המוקשית שהוזכרה לעיל, חריפה הרבה יותר:
בזוה"ק לא רק מביאים אמוראים מאוחרים, אלא מתקיים קשר ודיבור ופניה בין אמוראים מוקדמים למאוחרים, וכגון דא צריכא רבה.
הראשונים שחיו בזמן הופעת הזוהר, קרוב למקומו, כולם כאחד לא ציטטו ממנו, חוץ ממתי מספר. וזו ראיה ניצחת שרובם סברו שהזוהר אינו מרשב"י.
עקביה כתב:הכי דין זה אינו אלא על הרחוקים ממקום הועד ולא על הקרובים?
אוצר החכמה כתב:עקביה כתב:הכי דין זה אינו אלא על הרחוקים ממקום הועד ולא על הקרובים?
כלומר שיש לך רק קושי אחד והוא הקושי הזה. והתירוץ על זה, כשם שבזמן שביהמ"ק היה קיים היה אפשר ביום אחד לפעול את שני הדינים ורק אחרי שחרב נתמעטה הקדושה וצריך יומים כמ"ש האריז"ל. וכשם שבא"י מחמת קדושת א"י אפשר לתקן את תיקון היו"ט ביום אחד (בשאר יו"ט של גלויות) ורק בחו"ל צריך יומים כמ"ש ברב פעלים, כך נאמר שבתחילה עוד היה שיור קדושה במקום הוועד שהיה כוח לתקן ביום אחד מה שבשאר המקומות היו צריכים יומים.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 82 אורחים