היא שיחתי כתב:נהניתי למצוא מלבי"ם שמות פרק יח
"ויחד יתרו. ספר ששמחת יתרו היתה בעבור טובת ישראל ולא בעבור רעת המצרים, ומזה אמרו חז"ל שנעשה בשרו חדודין חדודין, [כפי הנראה הבדילו בין חדוה ליתר לשונות המורים על השמחה שחדוה מורה שמחה פנימית רוחנית המתגברת על עצב החיצוני כמ"ש ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם (נחמיה ה), ועמ"ש עוז וחדוה במקומו אמרו חז"ל כאן בבתי גואי, כי בבתי בראי בכי ועצב שמורה המעטת השפע, אבל בבתי גואי תגבר החדוה הפנימית על העצב החיצון, כי המקור הפנימי ישפיע תמיד, ועז"א תחדהו בשמחה את פניך, שהגם שיהיה בחיצוניותו דרך עוצב, תחדהו בשמחה פנימית הנמצא את פניך בבתי גואי וע"ז הוכיחו ממלת ויחד שהיה ג"כ עצב ויגון], ומה ששמח יתרו גם על רעת מצרים היה יען שנצמח מזה טובת ישראל אשר הצילו מיד מצרים, וגם רמז שמעתה יחד יתרו את ה' והאמין שה' אחד ולא נמצא פועל טוב ופועל רע כדעת המשנים, כי ראה שגם הרעות היה לתכלית טוב, שע"י רעת המצרים הציל את ישראל"
היא שיחתי כתב:עוז וחדוה במקומו פירושו הוא לפי הגמ' ב... דיש חילוק בין בתי גואי לבראי דבבראי יש בעיה ובגואי שהוא במקומו יש חדוה
דראל כתב:השורש חדה בהוראת שמח נמצא גם באוגריתית ובאכדית.
נחום וואהלינער כתב:אם אני זוכר טוב, מובא באוהחה"ק שהחדידין היה מהמילה היות שנתגייר
בקרו טלה כתב:נחום וואהלינער כתב:אם אני זוכר טוב, מובא באוהחה"ק שהחדידין היה מהמילה היות שנתגייר
סנהדרין צד. ויחד יתרו ... רב אמר שהעביר חרב חדה על בשרו. וברש"י שמל את עצמו ונתגייר.
[אור החיים
ויחד יתרו תרגום אונקלוס וחדי, וצריך לדעת למה ידבר הכתוב כאן ארמית, ולא אמר לשון ברור, שהוא לשון הקודש, והגם שאמרו ז"ל (תנחומא יתרו יא) בשבעים לשון, אף על פי כן דבר יגיד בשנותו את טעמו, ונראה כי יודיע הכתוב כי מרוב השמחה נתחדד בשרו, כי תמצא כשתהיה לאדם שמחה, והוא דבר שלא כפי המשוער במושג הרגיל, תולד בו הרגשה בהרכבת מזגו, ולפעמים יתעלף, ולפעמים יסתכן ממש].
הא לחמא עניא כתב:דראל כתב:השורש חדה בהוראת שמח נמצא גם באוגריתית ובאכדית.
מה המשמעות של 'אוגריתית ואכדית'????
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 106 אורחים