הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל

שומר-הגחלת

אני מחפש את הכתבה של הרב יעקב ב. פרידמן בעיתון בקהילה אודות הגר"ש רוזובסקי במלאת 35 שנים לפטירתו - תמוז תשע"ד,
יישר כח!

צולניק · הודעהעל ידי **צולניק** » ו' דצמבר 11, 2015 12:00 pm

לא מ'בקהילה' אלא ממוסף שבת קודש של י"נ [אכסנייתו הראשונה של הכותב]

ובאמת ראוי לייחד אשכול לרב רבנן שכזה, רבם של רבים ממרביצי התורה בדורינו. מעט מזעיר מארחותיו משובצים בכתביו של תלמידו בעל משמ"ר הלוי זללה"ה.

כיפת הירדן

תלמידו?!
ר' שמואל היה ר"מ בסלבודקא?

שומר-הגחלת

כמדומה שבעל משמר הלוי זלה"ה שמע שיעורים מפיו בתקופת אברכותו, והיה נכנס תקופה מסויימת לשיעוריו היומיים, אם אינני טועה.

מנדלי · הודעהעל ידי **מנדלי** » ו' דצמבר 11, 2015 1:03 pm

מרן הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל
מאת: שלמה קוק, קו עיתונות דתית
28/07/2009
30 שנה להסתלקותו של ראש לראשי הישיבות, מרן הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל, שהטביע את המשפט: "צריך להיות 'שיכור' על התורה"

"קשה לי לדחות בחור שבא לדבר איתי בלימוד", הסביר רבי שמואל לתלמיד ששאל אותו מדוע אינו אוכל ארוחת צהריים * "איך אפשר לעמוד בייסורים בלי ללמוד", אמר למקורב שתהה איך הוא מסוגל ללמוד בשעת ייסורים * "רבי שמואל נולד להיות ראש ישיבה", העיד עליו הרב מבריסק * "מתיקות הלימוד שלו הייתה כמעמד הר סיני", סיפר רבי משה-שמואל שפירא * "הקול שלו היה מושך את כולם לבית-המדרש", שיחזר בחור שלמד עמו בלומז'א * וגם: על הסלבודקאי שמעולם לא למד בסלבודקה, וההתבטלות שלו בפני רבי חצק'ל * שלמה קוק ליקט סיפורים וגילויים שנשמעו ממקור ראשון מפי גדולי תלמידיו, המכהנים כיום על מדין בעולם הישיבות * מלך ביופיו

'ר'-שמואל'. די לומר ר'-שמואל, ובעולם הישיבות יודעים למי הכוונה. מרן רבי שמואל רוזובסקי. 'גדול מרבן שמו'.
משפט אחד, שהיה שגור על-פיו של ר' שמואל, מקפל בתוכו את אהבת-התורה העזה שהייתה לו. "הביאני אל בית היין", היה מצטט את הפסוק ב'שיר השירים'. "אדם שאוהב יין, די לו להיות בבית של יין, להריח את היין – וזה יגרום לו להיות שיכור ולהישאר שם. כל אחד צריך להיות 'שיכור' על התורה – וכך יימשך לבית-המדרש - לפחות כמו שיכור הנמשך לבית היין".
יפים הדברים למי שאמרם. רבי שמואל היה שמח עם התורה ומחדיר בתלמידיו את השמחה הזו. וכמים פנים אל פנים. בשיעוריו שלו, שהיו לשם דבר, לא היה מקום לסיכה. סדרת 'שיעורי רבי שמואל', היא רק מעט מן הטעם האמיתי.
אין זה סוד, כי הוא היה 'ראש לראשי הישיבות'. רבים מראשי הישיבות והמנהלים הרוחניים שבדור הם תלמידיו המובהקים.
תלמידו, המשגיח הגה"צ רבי דן סגל, סיפר פעם על ייחודיות שיעוריו של רבו: "הרב'ה רבי שמואל היה אומר: 'כשמדברים בלימוד אפשר לומר גם דברים שמצריכים לכווץ' את הראש, אבל בשיעור צריך לומר רק דברים חלקים'.
ועוד סיפר: "ר' שמואל יכול היה לחזור לתלמידים עשר פעמים על 'מהלך' – וזה היה כמו בפעם הראשונה. הוא היה בכל הריכוז כמו בפעם הראשונה. היה טופח עם האצבעות על הפה, הכול כמו בפעם הראשונה".
על דרך הכנת השיעור, העיד: "דקות אחדות לפני השיעור, כשכבר הכל היה מוכן אצלו, ראינו אותו מתהלך הלוך ושוב וחושב איך לסגנן את הדברים שיהיו מובנים לתלמידים. את מה להקדים ומה לאחר. והשקיע בזה יגיעה רבה".
אבל הדבר החשוב ביותר אצלו היה האמת. "פעם, בשיעור, ר' שמואל יישב קושיא של ה'קצות' בסתירת פסקי הש"ך. אחר-כך אמר: 'אמנם פסקי הש"ך מיושבים בזה, אבל מהלשון לא משמע כן', וחזר בו מדבריו בלא לחשוש לכבודו".
רבי נחמן טוקר אמר לנו: "פעם, בימי לימודי בפוניבז', שמעתי מרבי דן סגל הגדרה 'מיירעדיק'. הוא אמר לי: 'המתיקות בשיעורים של ר' שמואל, מחזקת אותי לא פחות מהשמוע'ס של ר' חצק'ל'..."

"למדתי גפ"ת – וכל-כך נהניתי"
ר' שמואל נודע בעולם התורה בשיעוריו העמוקים ובסברותיו המופלאות. אך הנאתו לא התמעטה כאשר למד גפ"ת.
רבי משה-דוד ליפקוביץ' שמע פעם את רבי שמואל לוחש למרן ראש הישיבה הגראמ"מ שך בפנים מוארות: "אתמול בלילה ישבתי ולמדתי גמרא, רש"י ותוספות – וכל-כך נהניתי".
השיבו מרן הרב שך: "אני נהנה ללמוד אפילו גמרא ורש"י בלי התוספות"...
ואכן, בהספדו על רבי שמואל, זעק מרן ראש-הישיבה: "כבר דיברתי עם הנפטר כמה פעמים על העניין הזה שלומדים חמישה-עשר דפים ב'זמן'. כל אחד משלה עצמו היום בלימוד 'בקיאות'. אבל האמת היא כי לא יודעים לא 'בקיאות' ולא 'עיון'. וה'לומדות' אינה 'לומדות'. לא לחינם פוקדים שמברים באחדים מבני הישיבות. חייבים ללמוד כדרך שלמדו בדור שעבר, כי בלא זה נישאר 'עמי-ארצות'".

"יידיש בפוניבז', עברית בגרודנא"
סיפר לנו התלמיד הרב זלמן פרידמן: "ר' שמואל היה מוסר את ה'שיעור-כללי' בפוניבז' ביידיש, ובהמשך היה מוסר את אותו השיעור בגרודנא בעברית. זכיתי להיות חלק מקבוצה של עשרות תלמידים, היינו נוסעים אחריו במוניות כדי לשמוע את השיעור באשדוד, למרות שכבר שמענו אותו פעם אחת. כל פעם הייתה לדברים מתיקות מחודשת".

"איני יכול להוריד את הפראק"
רבי בן-ציון במברגר סיפר: "אחד מבוגרי הישיבה ירד מהדך הנכונה ואף הפסיק לקיים מצוות. כעבור תקופה מסוימת חזר למוטב. שאל אותו אחד מחברי הישיבה: מה גרם לך לחזור למוטב? והשיבו: הדבר הראשון הוא שיחות המוסר ששמעתי בישיבה, והדבר השני הוא כשנזכרתי שוב ושוב בדמותו של ר' שמואל. אמנם אף פעם לא דיברתי איתו, אבל הדמות עצמה, הופעתו המרשימה, שכל כולו אמרה קידוש שם שמים, זו עמדה לנגד עיניי ובה הכרתי את אמיתות דרך התורה".
המשיך רבי בן-ציון: "רבינו דרש מכל בן תורה הנהגה ישרה, בנויה על אדני מוסר התורה, זהירות גם בלבוש ובסדר החיצוני. מעולם לא נמצא רבב על בגדיו, וכך הוא זכה לקדש שם שמים".
אכן, למרות שמעולם לא למד בסלבודקה, היה סלבודקאי ושיקף בהליכותיו את 'גדלות האדם'. הוא היה נכבד, התנהג כנסיך. הרשים בחיצוניותו, כמו בפנימיותו. וסיפרו עליו, כי בימים שהדרך לישיבה הייתה בחולות וכל התלמידים היו מגיעים לשיעורים עם נעליים מאובקות, היחיד שהיה נקי מכל רבב היה רבי שמואל".
סיפר תלמיד, שהיום מפאר את כותל המזרח של ראשי הישיבות: "פעם הלכתי עם רבי שמואל ברחובות ב"ב, והיה חם מאוד. הוא אמר לי: 'אילו יכולתי להוריד את הפראק, היה רווח לי'. מה הוא רצה להגיד לי בזה? שמתבייש? אלא לימד אותי שמפני שיודע את חשיבותו אינו רשאי לעשות זאת".
כשהמשגיח הגה"צ רבי שלמה וולבה הספידו, קרא עליו את דברי הגמרא: "חבל על האי שופרא דבלי בארעא".

"אוי! דער משגיח!"
"ההתבטלות ויראת-הכבוד שרחש ר' שמואל למשגיח רבי חצק'ל לוינשטיין, הייתה לשם דבר", סיפר תלמיד ידוע. "ר' שמואל היה גומר את ה'שיעור כללי' ותכף היה סדר מוסר. פעם אחת דיברתי איתו בלימוד אחרי השיעור ועברתי איתו במרפסת והמשגיח כבר הגיע לסדר מוסר והסתובב בהיכל הישיבה – שכך הייתה דרכו בתחילת סדר מוסר.
"וכשר' שמואל ראה אותו הוא אמר: 'אוי! דער משגיח!'.
"ילדות הייתה בי, ושאלתי אותו: 'ואם המשגיח נמצא, אז מה?'
"'ר' שמואל נתן צעקה: 'וואס?' מיד הסתובב ורץ את המרפסת כדי שהמשגיח לא יראה אותו".

"ראיתיו מטאטא את בית-המדרש"
תלמידו, רבי יעקב אידלשטיין, רבה של רמת-השרון, העיד: "הייתה תקופה כשלמדנו בבית-המדרש 'הייליגמן', לפני שהוקמה הישיבה, היה עוני גדול בישיבה ולא היה כסף לניקיון. ופעם ראיתי את ר' שמואל מחכה שכל התלמידים יילכו לארוחת צהריים, מוציא מטאטא ומנקה בעצמו את בית המדרש"...

"עוד מילה של תורה"
וסיפר רבי אברהם כהנמן, נשיא ישיבת פוניבז': "כשאבא ז"ל תכנן את הקמת הישיבה תקפוהו לפתע מיחושים בגרונו, והרופא חשש לחייו ואסר עליו לדבר זמן מה עד שיתברר הדבר. ואז, כשאבא היה במצב זה, כתב לי לנסוע לר' שמואל, שהיה אז אברך צעיר ולבקשו שיבוא אליו, וכשבא ר' שמואל אצל אבא, אז נהיה לראש הישיבה, ובזה נוצר היסוד והבסיס למעמדה של ישיבת פוניבז' בעולם היהודי היום".
עוד סיפר: "תמיד כשהייתי אצל ר' שמואל, הייתה לי מחשבה שאולי ה' משאיר אותו לנו אף שסובל ייסורים מרים כדי שנלמד ממנו עוד משהו. עוד הסבר, עוד מילה של תורה. וכמו אצל רבי עקיבא שסרקו בשרו במסרקות של ברזל, וגם בשיא ייסוריו העיד לתלמידיו שכל ימיו היה מצטער ע"ז 'מתי יבוא לידי לקיים 'בכך נפשך'', כך גם ראש הישיבה היה יושב ומלמד בתורתו ובמעשיו עד נשימתו האחרונה".

"דווקא בשעה זו, הלימוד הוא הכרח"
רבי ברוך וייסבקר סיפר: "ראש הישיבה היה כל כולו תורה ורק תורה. כל צעדיו היו רק בתורה. כל מציאותו הפכה להיות מציאות של תורה. בלי זה אי אפשר להבין את העובדה שבשעות קשות של ייסורי נפש לא פסק פומיה מגירסא, באותה שמחה ובאותה מתיקות כמו בימים טובים.
"כששאל אותו אחד ממקורביו איך הוא יכול בשעה קשה זו ללמוד, הוא ענה לו: השאלה בטעות יסודה, הרי דווקא בשעה זו הלימוד הוא הכרח. כי איך אפשר לעמוד בייסורים בלי לעסוק בלימוד".

משכני אחריך נרוצה – לבית-המדרש
"גיוועלד", זעק ידידו, רבי משה שמואל שפירא, בהספדו במלאות השלושים לרבי שמואל. "כמה מתוקה הייתה תורתו של הגאון רבי שמואל ז"ל. איזו ערבות היו לדבריו. תמיד עם טעם נפלא. הוא אחז תמיד בלימוד של 'פה אל פה', בערבות הנפלאה".
וסיפר רבי משה-שמואל: "זכורני בשנים עברו, בלמדנו בישיבת פתח-תקוה, ואחר כך בבתי פוניבז', היו הכל שומעים את ר' שמואל פותח בשיר התורה בקולו המיוחד, ובפרט בשבת קודש, כששקט ברחובות, ממש כבמעמד הר סיני, 'ציפור לא צייץ ופרה לא געה'. קולו נשמע למרחוק משתפך בשירת הנשמה, שירה של תורה, עם כל הערבות והמתיקות. הוא פשוט לא יכול היה לנתק עצמו מן הטעם הנפלא של פה אל פה. לא יכול היה לקרוע עצמו מהרגשת 'נפשי יצאה בדברו'".
תלמיד אחר, שלמד עם רבי שמואל בבחרותו בלומז'א, סיפר: "מדי שבת, בשתיים צהריים, ר' שמואל היה מתחיל ללמוד באולם סמוך לפנימייה. הוא היה מתחיל ללמוד, עם המנגינה והערבות המיוחדת לו, ותוך רבע שעה כל האולם היה מתמלא בלומדים. לא היה צריך משגיח, לא ראש-ישיבה. הקול של ר' שמואל היה מושך את כולם לבית-המדרש".

"ראש של ברזל"
כשמנה הרב מבריסק את שבחם של ראשי הישיבות בארץ ישראל, אמר על ר' שמואל שהוא נולד להיות ראש ישיבה, "גיבארענער ראש ישיבה". "רואים לפעמים", הסביר רבי משה-שמואל, "פלוגת חיילים צועדת בסך, במשטר נפלא, רגל ברגל, יד ביד לכולם, מחזה יפה, אבל אין זה מעשה טבעי, כי אם כוחו של הרגל ואמון, משטר מלאכותי – כך גם ההבדל בין מי שהכשיר והתאים עצמו להיות ראש ישיבה, לבין מי שבאופן טבעי מעת לידתו הוכשר ונברא להיות מורה לרבים.
"ועוד שמעתי מהרב מבריסק שיש לר' שמואל 'אייזנע קופ' - ראש של ברזל, שכל דיבורו היה חזק, חד וברור. בכל סוגיא שלמד ולימד היה אור גדול של בהירות, דברים חזקים ומוצקים שאי אפשר להטותם לכאן או לכאן. ראש ישיבה המלמד לתלמידיו שמועה ברורה ובהירה עם טעם מתוק, ואפילו הדברים העמוקים היה מוציא שולחן ערוך וטוב, זו סגולה נפלאה בהעמדת תלמידים, במסירת תורה לדורותיה, בהכוונה בדרכי הלימוד, בגידול פירות נפלאים".
רבי רפאל שפירא הוסיף: "כשהרב מבריסק הגיע לארץ ישראל בתחילה הצטער מאוד באומרו כי אין לו עם מי לשוחח בדברי תורה. וכשבא אליו ר' שמואל עוד, שהיה אז בחור, שמח שמחה גדולה ואמר: 'לבחור כזה חיכיתי'. ומאז דאג להרבות עמו שיחה".

שש שעות ליישוב קושייה
תלמידו, רבי יהודה עדס, סיפר: "למשך תקופה היה סועד ארוחת צהריים בישיבה. פעם נכנסתי אליו בשעות אחה"צ והבחנתי שלא אכל מאומה, והסעודה הייתה מונחת כמות שהיא על השולחן.
"כששאלתיו מדוע לא אכל, ענה שבכל יום מיד בשעה שנכנס לחדרו, נכנסים אליו בחורים מהישיבה ומדברים איתו בלימוד באריכות, ולאחר מכן האוכל מצטנן ואי-אפשר לאוכלו.
"שאלתיו: ומדוע לא יאמר לבחורים שייכנסו יותר מאוחר, כי צריך לסעוד?
"השיבני רבי שמואל: 'קשה לי לדחות בחור שבא לדבר איתי בלימוד'.
"אמרתי לו: אני יכול להעיר לבחורים הללו, ואמר שבשום אופן לא מסכים.
"בסוף, לאחר כמה שבועות, הוריתי לעצמי היתר לדבר עם הבחורים הללו, למרות התנגדותו"...
ועוד סיפר הרב עדס: "זכורני שבעניין אחד הנוגע ליישוב קושיית רבי עקיבא איגר, עסק פעם אחת קרוב לשש שעות כדי למצות ולהכריע בסברא".

'כוח השמיעה'
תלמידו, רבי יששכר מאיר, העיד: "רבי שמואל היה המאחד של כל בתי המדרש, החל מרבו המובהק רבי שמעון שקופ, ממשיך הדורות הקודמים, מילא בכישרונותיו המופלאים בורו מים ולא איבד טיפה, אלא אדרבה – היה מעיין ההולך ומתגבר. אבל המעלה הגדולה שלו הייתה, שהיה לו את הכוח השמיעה, גם בדברים מפורסמים וותיקים לשמוע ולברר שוב ושוב, ואפילו מקטני תלמידיו.
"וסיפרו לי בני ביתו שפעם, כאשר הראו לו שבריטב"א הנדפס מחדש, מבואר חידוש שהעלה הוא בדברי הרמב"ן, אמר לבני ביתו, שיוציאו משקה וישתו 'לחיים'. שמחת חייו והוויית מציאותו הייתה תורה וחידושי תורה".

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ו' דצמבר 11, 2015 2:07 pm

נראה לי שפעם קראתי שיש ספר תולדות עליו שמתכונן לצאת עליו. אבל זה לא הספר הראשון על תולדות של רב מסויים שפורסם שעומד לצאת, ועדיין לא יצא, כך דרכו של ספר שנדחה הוצאתו, ראיתי פעם שגם על הגר"ד פוברסקי זצ"ל עומד לצאת ספר.

ספר על הגר"ש רוזובסקי זצ"ל שיצא בצורה טובה אמור להיות גם רב מכר, וגם ספר שיכול להביא הרבה תועלת.

שומר-הגחלת

בבר פורסם כאן בפורום שהגרב"ד פוברסקי סיפר בשיעור משהו מהגר"ש רוזובסקי בענין החשש ללמוד את סוגיית האבילות במסכת כתובות, האם יש מישהו שיודע פרטים בענין?

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ב' דצמבר 14, 2015 11:27 pm

יחד עם הגרמ"ש ברמן [שאתמול היה יום פטירתו]

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ש' מרץ 12, 2016 10:20 pm

בשבוע האחרון י"ל הספר 'ראש הישיבה' על הגר"ש זצ"ל

לעומקו של דבר

שיף כתב:בשבוע האחרון י"ל הספר 'ראש הישיבה' על הגר"ש זצ"ל

עלעלתי בספר הנ"ל, ונהניתי ממש וכן שמעתי מרבים
יו"ל על ידי נכדו ר' מנחם ב"ר מיכל דוד
ניכרת ההשקעה

אגב, מופיע שם שיש חלקים של שיעוריו שעוד צריכים לצאת - וזה חידוש (לפעמים יש ספרים של רבנים שיוצאים רק אחרי שנים וזה למרות שהראשונים שבחרו מה להדפיס עשו כן בחכמה וד"ל)

לעומקו של דבר

עוד על הגרש"ר
הנוסח שאומרים בשמו על יסודו הידוע של הגרש"ש בשערי יושר שיש 'דיני המשפטים' שהם כביכול גם בלי התורה הוא 'שבזה אין אנו תלמידיו של ר' שמעון'
בספר מביאים נוסח יותר עדין, שאמר משהו כמו 'אין שום דבר בלי תורה'

ספרן · הודעהעל ידי **ספרן** » ד' מרץ 23, 2016 7:15 am

לעומקו של דבר כתב:עוד על הגרש"ר
הנוסח שאומרים בשמו על יסודו הידוע של הגרש"ש בשערי יושר שיש 'דיני המשפטים' שהם כביכול גם בלי התורה (ניסחתי בגסות) הוא 'שבזה אין אנו תלמידיו של ר' שמעון'
בספר מביאים נוסח יותר עדין, שאמר משהו כמו 'אין שום דבר בלי תורה'

בספר "יהדות: בין דת למוסר" (אבי שגיא) נסקרות בהרחבה כל דעות רבותינו ראשונים ואחרונים לשני הצדדים. לדעת המחבר רובם נקטו כהגרשש"ק. אכן הדעה המקובלת בבית המדרש כיום הינה ההפוכה וכפי שהיה מדגיש הגרי"ז מבריסק "אילמלא לא ניתנה תורה היינו לימדין צניעות מחתול וגזל מנמלה" וכו' (עירובין ק ע"ב)

וע"ע כאן:

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/deo ... hten-4.htm

לעומקו של דבר

ספרן כתב:וכפי שהיה מדגיש הגרי"ז מבריסק

הגרש"ש היה כידוע תלמיד של הגר"ח בוולז'ין ואח"כ היה ר"מ בטעלז ששם הדרך הייתה שונה וגם מהם קיבל
הוא עצמו היה איזשהו מיזוג (אומרים שהגרי"ז פעם שמע מהגרש"ר דברים בשמו והגיב "אם כן, אז הוא לא כזה רחוק ממנו")

והקטע הזה בשערי יושר הוא באמת קטע טלזאי מאוד

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » ב' מרץ 28, 2016 8:35 pm

צר לי מאוד אך מה שאומרים כאן משמו של הגרש''ש לא היה ולא נברא ולא עלתה על דעתו.
מה שהוא מחדש זה שאיסור גזל נאמר רק על מה שלפי משפטי התורה אסור לבן אדם להחזיק אבל אם לפי דיני הנהגה והכרעה בספיקות מותר להחזיק כגון מדין הממע''ה יחלוקו וכדומה לא על זה אמרה התורה איסור גזל.
אין רמז ולא בדל של כיוון מחשבה להכרעות משפטיות ללא התורה

לעומקו של דבר

בן אליהו כתב:צר לי מאוד אך מה שאומרים כאן משמו של הגרש''ש לא היה ולא נברא ולא עלתה על דעתו.
מה שהוא מחדש זה שאיסור גזל נאמר רק על מה שלפי משפטי התורה אסור לבן אדם להחזיק אבל אם לפי דיני הנהגה והכרעה בספיקות מותר להחזיק כגון מדין הממע''ה יחלוקו וכדומה לא על זה אמרה התורה איסור גזל.
אין רמז ולא בדל של כיוון מחשבה להכרעות משפטיות ללא התורה

זה בדיוק מה שנאמר

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » ג' מרץ 29, 2016 9:15 am

א''כ לא מובן מה התמיהה שמוסרים בשמו של הגרי''ז על דברי ר' שמעון

לעומקו של דבר

בן אליהו כתב:א''כ לא מובן מה התמיהה שמוסרים בשמו של הגרי''ז על דברי ר' שמעון

התמיהה היא בשם הגרש"ר תלמידו המובהק ולא בשם הגרי"ז
כי סו"ס יש כאן יחס למשהו חוץ מהתורה - אף שבסוף התורה קובעת

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » ה' מרץ 31, 2016 10:00 pm

אין כאן שום יחס למשהו חוץ מהתורה זה תמוה מאוד לומר זאת. הממע''ה ויחלוקו וכל דיני הנהגה והכרעה בספק ממון הם עצמם דין תורה

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ב' מאי 16, 2016 2:51 pm

בויקיפדיה מובא:

"הוא נשא את אסתר, בתו של הרב צבי פסח פרנק, רבה הראשי האשכנזי של ירושלים. בנו הרב מיכל דוד הוא ראש ישיבת וילקומיר באשדוד. בתו גיטה מלכה נשואה לרב יצחק הקר, ראש ישיבת גרודנא-באר יעקב. בתו שרה נשואה בנישואים שניים לרב צבי רוטברג, ראש ישיבת בית מאיר, בנו של הרב זלמן רוטברג. בתו אלה נשואה לפרופסור חיים מיליקובסקי".

החתן הזה חיים מיליקובסקי, האם יש איזה קשר לגאון רבי חיים מיליקובסקי, אביו של הרבי מאמשינוב שליט"א?

ברשת מצאתי תמונה של פרופסור חיים מיליקובסקי ואיני יודע אם זהו החתן של הגאון ר' שמואל.

הנה תמונתו

: מיליקובסקי.png (50.6 KiB) נצפה 19015 פעמים

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ב' מאי 16, 2016 3:03 pm

הגהת הגאון ר' שמואל על הנודע ביהודה

ופלא שנעלם מעיני המחבר.

https://www.kedem-auctions.com/he/node/5445

בברכה המשולשת

מתפעל כתב:בויקיפדיה מובא:

"הוא נשא את אסתר, בתו של הרב צבי פסח פרנק, רבה הראשי האשכנזי של ירושלים. בנו הרב מיכל דוד הוא ראש ישיבת וילקומיר באשדוד. בתו גיטה מלכה נשואה לרב יצחק הקר, ראש ישיבת גרודנא-באר יעקב. בתו שרה נשואה בנישואים שניים לרב צבי רוטברג, ראש ישיבת בית מאיר, בנו של הרב זלמן רוטברג. בתו אלה נשואה לפרופסור חיים מיליקובסקי".

החתן הזה חיים מיליקובסקי, האם יש איזה קשר לגאון רבי חיים מיליקובסקי, אביו של הרבי מאמשינוב שליט"א?

ברשת מצאתי תמונה של פרופסור חיים מיליקובסקי ואיני יודע אם זהו החתן של הגאון ר' שמואל.

הנה תמונתו

מיליקובסקי.png

זו אכן תמונתו.
הוא זה שהו"ל מהדו' מדעית של סדר עולם

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ג' מאי 17, 2016 9:19 am

יישר כח

מה זה סדר עולם?

מוזר שהוא לא מוזכר כלל בספר החדש.

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ג' מאי 17, 2016 10:14 am

בברכה המשולשת

מתפעל כתב:מה זה סדר עולם?

סדר שנות העולם לתנא רבי יוסי

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ג' מאי 17, 2016 7:45 pm

פלגינן הייסט אז מען שנייט א האלבע דיבור, נישט דער גאנצע...

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ג' מאי 17, 2016 7:45 pm

שכויח בברכה

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ג' מאי 17, 2016 7:51 pm

מתפעל כתב:פלגינן הייסט אז מען שנייט א האלבע דיבור, נישט דער גאנצע...

די גאנצע דיבור איז דאך גיווען נאר א האלבע.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ד' מאי 18, 2016 7:08 am

דו זאגסט גוט.
זייער גוט.

פארוואס קעמען נישט שרייבין צו דיר אין פריוואט?

ר_חיים_הקטן

כמה שנים כבר חיים מיליקובסקי איננו חתנו של הגר"ש רוזובסקי זצ"ל (מחמת גירושין).

פרי יהושע

מנדלי כתב:מרן הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל
מאת: שלמה קוק, קו עיתונות דתית
28/07/2009
30 שנה להסתלקותו של ראש לראשי הישיבות, מרן הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל, שהטביע את המשפט: "צריך להיות 'שיכור' על התורה"
"למדתי גפ"ת – וכל-כך נהניתי"
ר' שמואל נודע בעולם התורה בשיעוריו העמוקים ובסברותיו המופלאות. אך הנאתו לא התמעטה כאשר למד גפ"ת.
רבי משה-דוד ליפקוביץ' שמע פעם את רבי שמואל לוחש למרן ראש הישיבה הגראמ"מ שך בפנים מוארות: "אתמול בלילה ישבתי ולמדתי גמרא, רש"י ותוספות – וכל-כך נהניתי".
השיבו מרן הרב שך: "אני נהנה ללמוד אפילו גמרא ורש"י בלי התוספות"...

שמעתי את הסיפור הזה מאחד שהיה נוכח שם, בצורה אחרת והרבה יותר מעניינת.

זה היה בשבת והרב ש"ך הגיע לתפילה ור' שמואל ישב כבר במקומו ולמד, ואז שח לו לרב ש"ך "כמה טוב בשבת שאין לי עול של שיעורים ואני יכול ללמוד גמרא עם רש"י, ואז הרב ש"ך ענה לו "גמ' עם רש"י?, גמ' און ארש"י"!.

פעם אחרת סיפר לי אדם שנכח בשיחת רעים של ר' שמואל עם הרב ש"ך בישיבת לומז'א בפ"ת, הרב ש"ך הרצה לר' שמואל איזה סברא שלו שמסקנתה לדחות דברי רעק"א, ור' שמואל הזדעק "והלא זה רעק"א", והרב ש"ך בשלו "וכי מה אעשה לא נראה כהגרעק"א וכולי וכולי, ושוב מזדעק ר' שמואל "רעק"א".

מי ששם לב הגרעין בב' הסיפורים הנ"ל הוא אותו גרעין.

מבקש חכמה · הודעהעל ידי **מבקש חכמה** » א' נובמבר 27, 2016 9:25 pm

מה ידוע על אודות מינויו לדיין ביה"ד הגדול, ובפועל פרישתו מתפקיד זה או אי קבלתו כלל?

תבא · הודעהעל ידי **תבא** » א' נובמבר 27, 2016 9:36 pm

מבקש חכמה כתב:מה ידוע על אודות מינויו לדיין ביה"ד הגדול, ובפועל פרישתו מתפקיד זה או אי קבלתו כלל?

viewtopic.php?f=19&t=3405&start=560
התמונה הראשונה בעמוד זה,
מינוי לדיין בבית הנשיא, הגרש"ר זצ"ל יושב בשורה השניה רביעי משמאל.

מראה כהנים · הודעהעל ידי **מראה כהנים** » ה' יולי 05, 2018 12:18 am

לקראת יום הפטירה של הגאון זצ"ל - כז בתמוז

מתוך מפקד שנערך בירושלים בשנת 1947

רחוב מלאכי 17 שכונת כרם אברהם בית משפחת הרב פרנק. דירת חמשה חדרים.
רוזבסקי שמואל בן מכאל צ. / גיל: 32 / יליד פולניה / 3 שנים בירושלים
רוזובסקי אסתר בת פסח / גיל: 26 / ילידת ארץ ישראל

אTKH · הודעהעל ידי **אTKH** » ה' יולי 05, 2018 6:43 pm

מבקש חכמה כתב:מה ידוע על אודות מינויו לדיין ביה"ד הגדול, ובפועל פרישתו מתפקיד זה או אי קבלתו כלל?

כמדומה שכמה מבני הישיבה באו להתייעץ עם מרן הגרי"ז כיצד למנוע את פרישתו מהישיבה לדיינות.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ו' יולי 06, 2018 12:11 am

צמיחת גדול ראשי הישיבות בדור האחרון מכח היסורים
בספר 'ראש הישיבה' פרקי הוד מחייו של הגר"ש רוזובסקי זצ"ל מסופר, כי בשיחה אישית עם בנו, זקף הגרש"ר את כל הצלחתו הכבירה במשך חייו, לעמידה שלו בנסיונות בצעירותו, "ניסיונות גדולים מאד", כהגדרתו. [פרק ה' ע' 60].
ולעיל שם מסופר על חלק מהנסיונות שעמדו לו בצעירותו, כאשר החל ללמוד בגיל צעיר בישיבתו של הגרש"ש ומכל השיעורים על מסכת גיטין הבין שיעור אחד בלבד [בענין לשמה בגט], על אותם הימים סיפרה אם רבינו, שכשהיה שב לבית לאחר השיעור, היה יושב ובוכה וממאן לאכול, וכשנשאל על ידה מדוע אינו אוכל, היה משיב "איך אפשר לאכול? הרי עדיין לא הבנתי את שיעורו של רבי שמעון!".
ובאותם הימים שלא הבין את השיעורים של הגרש"ש תכפו השכנועים מבני משפחתו של רבי שמואל שנתפסו להשכלה, והכירו את כשרונותיו הברוכים והנדירים, וחפצו שילמד באוניברסיטה יוקרתית ויפתח את כישוריו ועי"כ יצמח למדען בעל שם או לפרופסור גדול.
היה עוד קרוב משפחה של הגרש"ר בארצה"ב שאמר לו שיממן לו את כל לימודי הרפואה הנדרשים, עד שייהפך לרופא גדול וכיוצא בזה. למשמע הדברים הגיב רבינו בשאלה: 'ספר שב שמעתתא' יש אצלכם שם באמריקה?" וסרב לנסוע.
למדתי מזה ב' דברים, א' שאפילו ראש ישיבה עם כישרון כה נדיר ואגדי, יהיו אף לו קשיים ונסיונות בלימודו. ב' שדווקא מכח העמידה בקשיים, בסבל ובנסיונות הם אלו שהצמיחו לנו את א' הראשי ישיבות הגדולים בתבל בדורות האחרונים.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ו' יולי 06, 2018 12:11 am

ההצלחה במידת האמת
בספר 'ראש הישיבה' – פרקי הוד מחייו של ראש ישיבת פוניבז' הגר"ש רוזובסקי זצ"ל, מסופר [ע' 98-9] "על החשש שיקרא לעבודות הצבא, סיפר רבי שרגא גרוסברד: במשך שנתיים קיבל רבי שמואל פטור מן הצבא בתואנה שהוא סובל מכאבים בעיניו, אך בשנה השלישית נקבע שהוא כשיר לעבודות הצבא, והדבר גרם לסערה גדולה בישיבה.
לימים, כשנשאל רבינו, במה היה גורלו שונה משאר בני הישיבות באותה התקופה שהצליחו להפטר מעול הגיוס בתחבולות שונות, השיב: "לא הייתי מסוגל לשנות מן האמת".
למדתי מכך, שכביכול הפסיד רבי שמואל מדביקותו במידת האמת, בכך שחוייב הוא להתגייס לצבא בעוד ששאר חבריו הצליחו להשתמט בתחבולות מתחבולות שונות. אולם במבט כולל, אדרבא דבר זה היווה את הצלתו מגיא הבכא, משום שעל מנת להיפטר מעול הגיוס החליט הגר"ש לעזוב את רץ מולדתו ולעלות אל ארץ הקודש.

גיזונטע קאפ

ההוא דאמר כתב:.
למדתי מזה ב' דברים, א' שאפילו ראש ישיבה עם כישרון כה נדיר ואגדי, יהיו אף לו קשיים ונסיונות בלימודו.

הקושי שלו היה משום שזה הלך מחשבה חדש לגמרי, שמעתי מכמה גדולי ראשי הישיבות שנולדו בליטא, שמה שהיום כל בחור בישיבה קטנה אומר לבד, גדולי האריות לא היו מסוגלים להבין, ושמעתי מאחד מהם שכשלמד במיר חידש ווארט והתווכח עם כל האריות ולא הבינו מה רוצה, ואח"כ זה נדפס בחידושי רח"ה וכל אחד אומר זאת לבד, ועוד שמעתי על יסוד מקובל של ר' נפתלי שהגיע למיר ולא הצליחו להבינו והיום הוא מושכל ראשון
ר' חיים מבריסק הצליח לשנות את כל ההלך מחשבה, וזה לקח הרבה זמן, וזה היה הקושי של ר' שמואל,

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ה' אפריל 11, 2019 11:40 am

כתבה יפה עם תמונות מרהיבות מעת הסתלקותו.

צולניק · הודעהעל ידי **צולניק** » ו' יולי 26, 2019 3:43 pm

מתוך 'לקראת שבת'. ליום היא"צ הארבעים.

דרופתקי דאורייתא

מתוך שיחה של הג"ר יהודה עדס שליט"א, ר"י קול יעקב [פרשת שמות תשע"ח].
בעודו מדבר על מידות טובות, הכרת הטוב, וכו'.

אני אספר עוד נקודה מר' שמואל שהתפעלתי ממנה, פעם נכנס אליו אדם גדול מאד, ודיבר בחריפות על הבעיות שיש במדינה, כל הענין של חוקים שהם נגד התורה וכו', ור' שמואל לא הגיב כלום.
כשהאיש הזה יצא, אמר לי ר' שמואל, בטח אתה מתפלא שאני לא הגבתי על זה כלום, אז אני אסביר לך. בזמן המלחמה [בתש"ח] הוא נסע מירושלים לפונוביז' להגיד שיעור, ובחזור תקפו אותם מחבלים, והיו שם חיילים [אז התחיל להיות צה"ל] שעמדו והגנו עליהם, ובזכותם הוא ניצל ממות. ומאז הוא לא יכול לדבר נגד המדינה.
וביאר, שזה לא מפני שאני לא חושב כמוהו, אלא כל מה שהוא אמר זה נכון, והוא לא חידש כלום, אבל לדבר אני לא יכול.

תראו מהלך, זה היה עשרים שנה אחרי כן והוא לא מדבר... ודאי שהוא חשב כמוהו בכל, מי לא הכיר את ר' שמואל עם ההשקפות שלו, אבל לדבר הוא לא יכול כי הם הצילו אותו.

מה אנחנו היינו אומרים? הם הצליו אותי? הם גרמו לי את המלחמה! הציונים עשו את הכל...
כשאומרים כך, זה לא בגלל שמדברים בשכל, אלא בגלל שאדם לא מוכן לכופף ולבטל את עצמו.

(עדיין הדברים לא ברורים לי כה"צ.. אבל אמרתי להעתיק כאן לתועלת הרבים)

פורום אוצר החכמה

מי מחובר