במשנה קידושין סב. האומר לאשה הרי את.מקודשת לי לאחר שאתגייר וכו' אינה מקודשת. ופירש"י דהוה ליה דברים שלא באו לעולם ועכשיו אין בידו לקדשה.
ולהלן בדף סג. מביא הגמ' ברייתא שרבי מאיר ור"י הנשיא פוסקים שמקדושת דסוברים אדם מקנה דבר שלבל"ע.
לכאורה, מלבד הדיון של דשלבע"ל הרי עכשיו בשעת קידושין גוי הוא ואינו בתורת גיטין וקידושין בכלל, דל מהכא שגירותו לא בא לעולם הרי הוא כמו שמינה עכו"ם להיות שליח לקדש שאין הקידושין חלין?
או כלך לדרך זה, הרי הוא עכשיו כמי ששלח עכו"ם כשליח להולכה בלבד ומעשה קוף בעלמא להוליך קידושין לאשה, כיון שהקידושין לא יחולו עד שיתגייר, וממילא אין בזה חסרון של תורת גיטין וקידושין.
האם דנו האחרונים בזה?