בברכה המשולשת כתב:יעויין בהרחבה בשו"ת משפט כהן למרן הראי"ה סימן קמב ואילך
ובספר עמוד הימיני למרן הגר"ש ישראלי סימן ח
אוצר החכמה כתב:הרמב"ם כותב שחזרה המלכות לישראל.
עכ"פ שפתי הרמב"ן שהביא מש"נ ברור מללו שכשאין נביא ל"צ נביא. נראה לי שזה מקור מספיק.
משולש כתב:מניין שהיה למלכי חשמונאי "דין מלך"?
כמ"ש לפני, הרמב"ן הניח כך (ולכן גם ביקר את בני חשמונאי שעברו על מצות הזקן לא יסור וכו'), אבל בספר חשמונאים נאמר "ויואילו כל היהודים והכוהנים להיות שמעון נשיא וכהן גדול עליהם כל ימיו, עד כי יקום נביא אמת בישראל", ומשמע (עד כמה שאפשר לסמוך על תרגומים) שלא מינוהו למלך אלא רק לנשיא דווקא משום חסרון הנביא. ויש לדעת מה המשמעות של הבדל זה, ואיזה מדיני המלך אינם נוהגים בנשיא.משולש כתב:מניין שהיה למלכי חשמונאי "דין מלך"?
ברזילי כתב:כמ"ש לפני, הרמב"ן הניח כך (ולכן גם ביקר את בני חשמונאי שעברו על מצות הזקן לא יסור וכו'), אבל בספר חשמונאים נאמר "ויואילו כל היהודים והכוהנים להיות שמעון נשיא וכהן גדול עליהם כל ימיו, עד כי יקום נביא אמת בישראל", ומשמע (עד כמה שאפשר לסמוך על תרגומים) שלא מינוהו למלך אלא רק לנשיא דווקא משום חסרון הנביא. ויש לדעת מה המשמעות של הבדל זה, ואיזה מדיני המלך אינם נוהגים בנשיא.משולש כתב:מניין שהיה למלכי חשמונאי "דין מלך"?
ברזילי כתב:\מניין שהיה למלכי חשמונאי "דין מלך"? ויש לדעת מה המשמעות של הבדל זה, ואיזה מדיני המלך אינם נוהגים בנשיא.
הרמב"ן בדברים (הנזכר) מפרש שרק מינוי איש נכרי אינו תקף, אבל (כשאין נביא) אחר אפשר למנות (ומה שעברו על לא יסור, לדעתו, אינו פוגע בתוקף המינוי, שהרי גם מלכי ישראל עברו על לא יסור לדעתו ומ"מ מפורש בהוריות שדינם בשעיר).צעיר_התלמידים כתב:ברזילי כתב:כמ"ש לפני, הרמב"ן הניח כך (ולכן גם ביקר את בני חשמונאי שעברו על מצות הזקן לא יסור וכו'), אבל בספר חשמונאים נאמר "ויואילו כל היהודים והכוהנים להיות שמעון נשיא וכהן גדול עליהם כל ימיו, עד כי יקום נביא אמת בישראל", ומשמע (עד כמה שאפשר לסמוך על תרגומים) שלא מינוהו למלך אלא רק לנשיא דווקא משום חסרון הנביא. ויש לדעת מה המשמעות של הבדל זה, ואיזה מדיני המלך אינם נוהגים בנשיא.משולש כתב:מניין שהיה למלכי חשמונאי "דין מלך"?
לא הבנתי, הרמב"ן הניח שהם המליכו את עצמם, השאלה ששאל משולש היא מנ"ל שאכן היה לזה תוקף הלכתי.
מש"כ לא פשיטא לי, ועוד יש לשאול האם נשיא יכול להוציא העם למלחמת הרשות? האם מביא חטאת נשיא? האם האמור בפרשת המלך בשמואל נוהג בו?צעיר_התלמידים כתב:נשיא מותר בריבוי נשים וסוסים אינו חייב לכתוב ס"ת ועוד כהנה וכהנה הלכות, לא ברור מה לא ברור.ברזילי כתב:ויש לדעת מה המשמעות של הבדל זה, ואיזה מדיני המלך אינם נוהגים בנשיא.
עזריאל ברגר כתב:משולש כתב:מניין שהיה למלכי חשמונאי "דין מלך"?
במעשה דאגריפס (שהיה מבית הורדוס, וגרע טפי מבית חשמונאי) שפינה דרך לכלה, מקשה הגמרא ממה דקיי"ל "מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול שנאמר שום תשים עליך מלך - שתהא אימתו עליך" (ומתרצת ששם לא היה ניכר שהוא מזלזל בכבוד מלכותו).
משולש כתב:עזריאל ברגר כתב:משולש כתב:מניין שהיה למלכי חשמונאי "דין מלך"?
במעשה דאגריפס (שהיה מבית הורדוס, וגרע טפי מבית חשמונאי) שפינה דרך לכלה, מקשה הגמרא ממה דקיי"ל "מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול שנאמר שום תשים עליך מלך - שתהא אימתו עליך" (ומתרצת ששם לא היה ניכר שהוא מזלזל בכבוד מלכותו).
היא גופה קשיא יותר, הרי אגריפס לפי דיני תורה אסור להיות מלך בכלל. ושמא יש דין ב"שימה" שאפי' שמו מלך לא ראוי ולא לפי הקריטריונים צריך להיות אימתו עליך. (והרי מ"שום תשים" למדנו גם ריש גרגותא, וכ"ש מלך מעבדי חשמונאי).
תוספות מסכת כתובות דף יז עמוד א
מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול - אף על גב דלא היה מלך גמור כדמשמע באלו נאמרין (סוטה דף מא.) מ"מ היו נוהגין בו כבוד כמלך גמור.
חתם סופר מסכת כתובות דף יז עמוד א
שבחוהו מכלל דשפיר עביד ר"ל דמבואר בסוטה שחכמי דורו של אגריפס החניפו לו ונתחייבו כלי' על זה ע"ש וא"כ הא דשבחוהו ע"כ לאו משום דלא הוה מלך גמור שהרי החניפו לו אע"כ ס"ל אפי' מלך גמור נמי שרי' בכה"ג והא מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, ולזה נתכוונו תו' בקוצר ומ"ו בהפלא"ה כ' שדבריהם דחוקי' ואין כאן דוחק לפמ"ש:
אוצר החכמה כתב:זה כ"כ פשוט?
אולי אם יש מלך ישראל שאין לו דיני מלכות עדיין יהיה עליו דינא דמלכותא דינא?
כמדומני שהרב אלישיב שסובר כנראה שהשלטון של היום יש לו דיני דינא דמלכותא, כך יאמר.
או שכוונתך לומר שיש דינים אחרים שאינם נובעים מדינא דמלכותא ורק עליהם אתה דן.
אוצר החכמה כתב:מלבד הסתייגות אחת שהרמב"ן אומר שע"פ נביא אינו מוכרח להיות ותלוי אם יש נבואה.
משולש כתב:מה שאני מבין מהאשכול הזה עד כאן הוא שיש שני סוגים במלך:
א. כל שלטון ששולט על איזור. (יהודי או עבד או גוי) והוא אחראי על קבוצה מסויימת, (לא מצינו כמה, האם ראש עיר הוא מלך על העיר?) יש דין לכבד אותו (שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו, ומשה רבינו נצטווה לכבד את פרעה ועוד רבים). ויש לו "דינא דמלכותא". (אבל אינו יוצא למלחמת מצוה וכ"ש למלחמת רשות, מלבד במקום שצריך להציל יהודים, או מפני דברים שיש למסור עליהם נפש כגון גזירות שמד וג' עבירות).
ב. מלך ישראל, הוא חייב להיות ראוי למלוכה, אביו ואמו מישראל, משבט יהודה, מזרע דוד. (אא"כ נביא הורה בשם ה' למנות משבט אחר). ומתמנה ע"י משיחה בשמן המשחה, ע"פ נביא, וסנהדרין, וכו'. ככל הלכות מלך המבוארות ברמב"ם. ומלך כזה מצווה למנותו למלך, וכל מצוות המלך עליו. (לא מרבה נשים, ולא סוסים, ולא כסף וזהב. וכותב לעצמו ס"ת, ומלחמותיו מלחמות מצווה או מלחמות רשות ככל דיני מלחמה של התורה, וכן הלאה). אבל המלך שאין בו התנאים הנ"ל יש לו דין של וועד בית ומותר לישא כמה נשים שירצה וכו'.
בין זה ובין זה אין ממנים אלא אנשים כשרים והגונים וצדיקים ההולכים בדרכי התורה, ומזרע ישראל בלבד, (ולא רק למלכות, אלא כל מינוי, אפי' ריש גרגותא או ועד בית, צריך להיות אנשים צדיקים ויראי שמים). אבל גם אם עברו ומינו רשע כפרעה, עדיין מלכותו מלכות ודינא דמלכותא דינא, וחובה לכבדו ולירא אותו. וכ"ז לעניין מסים וארנוניות וכדומה, אך לעניין למנוע מעבודת ה' - הוא וכלבא שווים.
משולש כתב:אוצר החכמה כתב:מלבד הסתייגות אחת שהרמב"ן אומר שע"פ נביא אינו מוכרח להיות ותלוי אם יש נבואה.
יתכן שבלי נביא הוא יהיה מלך מסוג א' גם לפי הרמב"ן.
הר"ן בדרשות - והמלכים אשר מלכו בבית שני אין מלכותם מצד עצמם כלל אבל הם כפקידים למלך פרס ורומי ולזולתם מן המלכים (וכוונתו לחלוק על הרמב"ן)משולש כתב:מניין שהיה למלכי חשמונאי "דין מלך"?
ברזילי כתב:הר"ן בדרשות - והמלכים אשר מלכו בבית שני אין מלכותם מצד עצמם כלל אבל הם כפקידים למלך פרס ורומי ולזולתם מן המלכים (וכוונתו לחלוק על הרמב"ן)משולש כתב:מניין שהיה למלכי חשמונאי "דין מלך"?
כן העיר עליו האברבנאלבברכה המשולשת כתב:אם כי הדברים לכאורה חלים בעיקר על מלכי בית חשמונאי האחרונים והורדוס ואגריפסברזילי כתב:הר"ן בדרשות - והמלכים אשר מלכו בבית שני אין מלכותם מצד עצמם כלל אבל הם כפקידים למלך פרס ורומי ולזולתם מן המלכים (וכוונתו לחלוק על הרמב"ן)משולש כתב:מניין שהיה למלכי חשמונאי "דין מלך"?
אוצר החכמה כתב:משולש כתב:אוצר החכמה כתב:מלבד הסתייגות אחת שהרמב"ן אומר שע"פ נביא אינו מוכרח להיות ותלוי אם יש נבואה.
יתכן שבלי נביא הוא יהיה מלך מסוג א' גם לפי הרמב"ן.
לא משמע כן מדבריו.
אוהב ציון כתב:משולש כתב:מה שאני מבין מהאשכול הזה עד כאן הוא שיש שני סוגים במלך:
א. כל שלטון ששולט על איזור. (יהודי או עבד או גוי) והוא אחראי על קבוצה מסויימת, (לא מצינו כמה, האם ראש עיר הוא מלך על העיר?) יש דין לכבד אותו (שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו, ומשה רבינו נצטווה לכבד את פרעה ועוד רבים). ויש לו "דינא דמלכותא". (אבל אינו יוצא למלחמת מצוה וכ"ש למלחמת רשות, מלבד במקום שצריך להציל יהודים, או מפני דברים שיש למסור עליהם נפש כגון גזירות שמד וג' עבירות).
ב. מלך ישראל, הוא חייב להיות ראוי למלוכה, אביו ואמו מישראל, משבט יהודה, מזרע דוד. (אא"כ נביא הורה בשם ה' למנות משבט אחר). ומתמנה ע"י משיחה בשמן המשחה, ע"פ נביא, וסנהדרין, וכו'. ככל הלכות מלך המבוארות ברמב"ם. ומלך כזה מצווה למנותו למלך, וכל מצוות המלך עליו. (לא מרבה נשים, ולא סוסים, ולא כסף וזהב. וכותב לעצמו ס"ת, ומלחמותיו מלחמות מצווה או מלחמות רשות ככל דיני מלחמה של התורה, וכן הלאה). אבל המלך שאין בו התנאים הנ"ל יש לו דין של וועד בית ומותר לישא כמה נשים שירצה וכו'.
בין זה ובין זה אין ממנים אלא אנשים כשרים והגונים וצדיקים ההולכים בדרכי התורה, ומזרע ישראל בלבד, (ולא רק למלכות, אלא כל מינוי, אפי' ריש גרגותא או ועד בית, צריך להיות אנשים צדיקים ויראי שמים). אבל גם אם עברו ומינו רשע כפרעה, עדיין מלכותו מלכות ודינא דמלכותא דינא, וחובה לכבדו ולירא אותו. וכ"ז לעניין מסים וארנוניות וכדומה, אך לעניין למנוע מעבודת ה' - הוא וכלבא שווים.
בס"ד
חילוק הב' אינו ברור כל כך.
עיין תוס' סנהדרין כ ע"ב ד"ה מלך וברעק"א שם ששולח לזוה"ק.
כלומר לתוס' לתירוץ אחד אין דין מלך בכה"ג משמע שלשאר תירוצים יש. וכן לדברי הזוה"ק הי' לאחאב דין מלך.
אלא שלגבי ישיבה בעזרה ומשיחה מבואר בהוריות שרק למלכי בי"ד בלבד.
לגבי שעיר נשיא פשוט שיש גם למלך ישראל.
למנוע מעבודת ה' גם מלך מבית דוד לא יכול. ואין נפק"מ איזה מלך.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 92 אורחים