שומע ומשמיע כתב:מה זה כ"כ הרבה? מאיזה סכום מתחיל הספק?
עושה חדשות כתב: או דאפשר לומר "מצוה זו, מה לי הכא מה לי התם", ואין ענין לטרוח כ"כ אם לא יתרבה בעולם קיום של מצוה עי"ז.
סתם יהודי כתב:שומע ומשמיע כתב:מה זה כ"כ הרבה? מאיזה סכום מתחיל הספק?
השואל התכוון, שיתכן שהעשיר לא מחוייב להוציא יותר ממה שהיה העני מוצא, כי זה לא משנה מי יקיים את המצוה, העני או העשיר.
עושה חדשות כתב:אם שניהם שווים, והאתרוג עולה ס"ה מאה שח, האם כ"א מחוייב להציע סכום יותר גדול, העיקר שהוא יהיה זה שמקיים את המצווה ולא חבירו, או שאין חובת טירחה והוצאה מרובה כ"כ בכה"ג.
סתם יהודי כתב:עושה חדשות כתב:אם שניהם שווים, והאתרוג עולה ס"ה מאה שח, האם כ"א מחוייב להציע סכום יותר גדול, העיקר שהוא יהיה זה שמקיים את המצווה ולא חבירו, או שאין חובת טירחה והוצאה מרובה כ"כ בכה"ג.
בש"ע (או"ח קמז א) - לגבי המצוה למכור את העליות לס"ת - איתא: "ורגילים לקנותו בדמים יקרים לחבב המצווה", אלמא לא אמרינן "מצוה זו מה לי הכא ומה לא התם" - אלא יש עניין (ודוק: עניין אך לאו דווקא חובה) שכל אחד יציע סכום יותר גדול - כדי לחבב את המצווה, ולענ"ד מצוה דאו' של אתרוג - לא גרע מעלייה לס"ת.
שומע ומשמיע כתב:מה זה כ"כ הרבה? מאיזה סכום מתחיל הספק?
עושה חדשות כתב:גם אם שניהם שווים, והאתרוג עולה ס"ה מאה שח, האם כ"א מחוייב להציע סכום יותר גדול, העיקר שהוא יהיה זה שמקיים את המצווה ולא חבירו, או שאין חובת טירחה והוצאה מרובה כ"כ בכה"ג.
ובא"ר עמד בזה מתש' בית יעקב גבי טלית ואתרוג שאינו מחוייב לתת לאחר ויצא בשל חבירו. וצ"ע במשנ"ב שהעתיק בסי' תרעא את דברי המג"א ובביאוה"ל סי' יד את תש' בית יעקב הנ"ל. ויל"פ, עי' מחנה חיים א,כט, בצל החכמה ג,קו.עושה חדשות כתב:עשה של חבירו מול הידור של עצמו, ע"ז שנינו במגן אברהם סימן תרעא "ואם יש לו שמן בצמצום ולחבירו אין לו כלל מוטב שידליק בכל לילה א' ויתן גם לחבירו דהא מדינא א"צ אלא אחד".
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 77 אורחים