הודעהעל ידי מילה בסלע » ג' מאי 31, 2022 12:09 pm
אין ישיבה לפני סיני
א) איתא בירושלמי (ביכורים פ"ג ה"ג): "יהודה בר חייא הוה יליף סליק ושאל בשלמיה דרבי ינאי חמוי מערב שבת לערב שבת והוה יתיב ליה [רב ינאי. פנ"מ] על אתר תלי, בגין מיחמוניה ומיקם ליה מן קמוי. אמרין ליה תלמידיו: לא כן אילפן רבי לזקן ד' אמות? אמר לון: אין ישיבה לפני סיני".
במה זכה ר' יהודה ברבי חייא להגיע למדרגה זו שיחשב כסיני? אמנם בכתובות סב ע"ב, ששם מובא עיקר מעשה זה, אמרו: "כי הוה אתי הוה קא חזי קמיה עמודא דנורא". אבל גם מדרגה זו לא נתבארה, במה זכה להגיע לכך?
ב) מסתבר שעמודא דנורא מורה על שתי מעלות: האור שבו, מורה על מעלתו של מי שהאיר הדרך לדור, ועצם האש שבו מורה על מעלתו של מי שהתעלה על חומריותו והוא מופת לדור בכך, וכפי שכתב המהר"ל בחידושי אגדות לבכורות ח' ע"א "אין שם יותר ראוי אל השכל מן 'אש'" "כי הדבר הנבדל מן הגוף נקרא אש" ["כל דבר שאינו גשמי נקרא אש", עיין בתפארת ישראל פ"כ ופי"ד ד"ה וכבר התבאר]. ור' יהודה ב"ר חייא יחד עם אביו ואחיו חזקיה הגיעו למדרגה זו, כפי שאמרו בסוכה כ' ע"א "דאמר ריש לקיש: הריני כפרת רבי חייא ובניו, שבתחילה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה וכו', חזרה ונשתכחה עלו רבי חייא ובניו ויסדוה". [בייסוד התוספתא. עיין בערוך לנר, ברא"ה ובריטב"א.] ובב"מ פה ע"ב מבוארת מסירות הנפש שלהם לקיום התורה ע"י הרבצתה לרבים, ובהיות כן זכו לעמודא דנורא, שיש בו הוראת מעלתם כמאירים דרך הדור ביסודה של תורה במסירות נפש.
ג) לגבי ר' יהודה ברבי חייא מבואר בגמ' כתובות הנ"ל שהיה נראה עמו עמודא דנורא, ולגבי חזקיה בר"ח מבואר במו"ק כה ע"א שבשעה שהכניס רב חגא את ארונו של רב הונא למערת רבי חייא ובניו "אמר ליה יהודה לחזקיה: קום מדוכתיך דלאו אורח ארעא דקאים רב הונא, בהדי דקאים קם בהדיה עמודא דנורא". ולגבי רבי חייא עצמו מבואר בירושלמי כתובות פי"ב ה"ג דבשעה שנכנס רבי חגא למערת רבי חייא ובניו "תלה עינויי מסתכלא [ברבי חייא. קרבן העדה.] אמר ליה: אמיך אפיך [השפיל פניך ואל תביט שלא תהא ניזוק. קה"ע.]", ובב"מ פה הנ"ל אמרו על מקומו של רבי חייא בישיבה של מעלה, "אתר דזקוקין דנורא ובעורין דאשא".
עוד אמרו שם בב"מ, דאמר אליהו לרבי, שר' חייא ובניו הם דוגמת האבות, שתהא תפילתם נשמעת. ועי' בביאור הגר"א לאיוב (פכ"ב כז-כח) "'תעתיר אליו וישמעך', תזכה למדרגה כאשר תרבה תפילה ישמע אליך וכו'. ואח"כ תזכה ליותר מזה, 'ותגזר אומר ויקם לך', אתה תהיה הגוזר והקב"ה יקיים. 'ועל דרכיך נגה אור', גם אם לא תגזור, ע"י דרכיך המאירים, יגיה אור מעצמו עליך וכו'".
ומצינו מעלה זו של "עמודא דנורא" גם במר עוקבא כפי שאמרו בסנהדרין לא ע"ב: "שלחו ליה למר עוקבא: לדזיו ליה כבר בתיה וכו'", ופירש"י "שהיה מר עוקבא בעל תשובה וכו' וכשהיה יוצא לשוק היה נר דולק בראשו מן השמים, ועל שם כך קרי ליה ר' נתן צוציתא כו' להכי כתבו ליה הכי על שם האור שהיה זורח עליו". וזכה לכך משום שהיה למופת לדור בהתעלותו על חומריותו.
ד) ובירושלמי כתובות שם איתא שבשעה שנכנס רבי חגי עם ארונו של רב הונא למערת ר' חייא ובניו, "אשכח תלת דנין, יהודה בני אחריך ואין עוד, חזקיה בני אחריך ואין עוד, אחריך יוסף בן ישראל ואין עוד [כלומר שאין עוד אחריך בחסידות ובמעלה. פ"מ.]", ויתכן שהכונה לומר שאחרי מעשיהם הגדולים ראוי לילך, [עיין ב"עלי תמר" שציין למכילתא פר' בא פט"ז שאמרו התלמידים שבאו מיבנה לראב"ע: "אחריך רבי. ולירושלמי הוריות פ"א ה"א: תורה אמרה אחריהם אחריהם.] ועוד לא קם כמותם. ונזכר שם יוסף בן ישראל, שהוא מופת לדורות בהתגברות על החומר, כמ"ש ביומא לה ע"ב: "יוסף מחייב את הרשעים".
ובמו"ק כה ע"א אמרו שראוי להניח ארונו של רב הונא אצל רבי חייא, מאחר ששניהם ריבצו תורה בישראל. והכונה כפי שאמרו בירושלמי נדרים פ"י ה"ח ד"רב הונא ראש לראשי המטות". והיינו משום שהרבה להרביץ תורה, והוא מעין מעשיו של ר' חייא. ואמרו במו"ק שם שראוי היה רב הונא שתשרה עליו שכינה.
ה) ומעלה זו של רבי חייא ובניו שעלו מבבל ויסודה, ועשו שלא תשכח תורה מישראל – שעל ידי כך זכו למדרגת עמודא דנורא, שהיא מורה על היותם מאירי דרך לדור ועל היותם מופת לדור בהתעלותם מעל חומריותם, בהרבצת תורה במסירות נפש – מעלה זו היא גם הנותנת להם את המדרגה שר' ינאי הגדיר בשם "סיני", תואר המבטא את היותם מעין חזרה על מעמד הר סיני, מאחר שאלמלא מסירות נפשם בהרבצת תורה ומסירתה נשתכחה תורה מישראל.
ולכן נהג ר' ינאי לעמוד בפני ר' יהודה ב"ר חייא משעה שראהו, וכפי שמצינו לגבי נשיא הסנהדרין שחייבים לעמוד מלא עיניו, והלכה זו נלמדת מהכתוב במשה רבינו "וקמו כל העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עד בואו האהלה" (שמות לג, ח), כמבואר בקידושין לג ע"ב ובמהרש"א.
יסוד הלכה זו הוא משום שנשיא הסנהדרין הוא עומד תחת מש"ר כמש"כ הר"מ בהל' סנהדרין פ"א ה"ג. וכל זה מפני הכלל: "אין ישיבה לפני סיני", כי הנשיא הוא ראש מעתיקי השמועה מפי מש"ר מסיני, והריהו כממשיך מעמד הר סיני ואין ישיבה לפניו. וזוהי גם מדרגתם של ר' חייא ובניו שעלו ויסדוה במסירות נפשם.