הגה"ח רבי יעקב קוזליק זצ"ל

[אבי ישועה]

הבוקר נפטר בירושלים הגה"ח הישיש רבי יעקב קוזליק זצ"ל מדמויות ההוד בחסידות גור, איש מורם מעם אשר כל חייו מאס בהבלי העולם ועסק רק בתורה וחסד, יואילו נא החברים להעלות קווים לזכרו

[שטיינער]

ברוך דיין האמת.

אני הקטן זכיתי ללמוד עמו בחברותא משך כמה שנים.
איש צדיק היה בדורותיו ותמים.
את האלקים התהלך כל הימים.

דבוק בה' ובתורתו,
תורה ומצוות מעייניו ואפס בלתו.
יה"ר שזכות הצדיק הנשגב
תעמוד לנו בכלל רוב צאצאיו.
וישלח לנו משיח צדקנו
במהרה בימינו.
אמן כן יהי רצון.

[גוראריה]

אביו המנוח ר' יוסל ז"ל היה בויאנער ולכן המשיך להחזיק קשר [לא כחסיד] עם חצר בויאן המעטירה. [י"א שהיה זה לפי הוראתו של הבית ישראל זי"ע]

[יודל'ה]

כמדומני שהבית ישראל היה קורא לו בחיבה 'יענקל ביאנער'-שמעת מזה?

[הצדיק]

להרב קוזליק שני חתנים חשובים :
1. הגה"צ ר' משה טייטלבוים שליט"א דומ"צ חסידי סאטמאר (ברח' יונה) בירושלים

2. הגה"צ רבי מאיר שלום רבינוביץ האדמו"ר מקאלשין שליט"א
(אחיהם של האדמו"ר מ"משכנות הרועים" והאדמו"ר מפאריסוב שליט"א מירושלים)

[גוראריה]

להרב קוזליק שני חתנים חשובים :
1. הגה"צ ר' משה טייטלבוים שליט"א דומ"צ חסידי סאטמאר (ברח' יונה) בירושלים

2. הגה"צ רבי מאיר שלום רבינוביץ האדמו"ר מקאלשין שליט"א
(אחיהם של האדמו"ר מ"משכנות הרועים" והאדמו"ר מפאריסוב שליט"א מירושלים)

יש לו כו"כ חתנים חשובים, אלא שלשנים מהם גם יש תואר ותפקיד.

[ישבב הסופר]

היה חתנו של רבי שלמה אטיק?

[וואס]

אצטט לך ממה שכתוב היום ב"המודיע": בקרב עדת חסידי באיאן, היה רבי יעקב דמות מופת של חסיד שהתבטל אל כ"ק אד"ש בביטול גמור. היה מגיע אל השולחן הטהור ועומד באימה ויראה, בהתבטלות מוחלטת. לעולם אינו מוכן לשבת ליד השולחן ומקפיד להשאר בעמידה, כשכולו התקשרות ודביקות ואינו מסיר עיניו מאדמו"ר שליט"א וכו' וכו'..
זה נשמע משהו יותר מלהחזיק קשר

הכתבה היא מלאכת מחשבת של אמנות הניסוח
וחבל שאינך מביא מה שהיה כתוב כמה קטעים קודם.
אכן בקרב חסידי בויאן היה נדמה להם כי הוא חסיד בויאן.
אולם הוא היה חסיד גור.

אולם הויכוח הוא מגוחך: רוצה אתה לומר שהיה בויאנער - אין בעיה. הרי שלך לפניך.

[יודל'ה]

היה חתנו של רבי שלמה אטיק?

כן.

[אבי ישועה]

אפתח דוקא בזוגתו - מחברתו של הגה"ח עליה השלום [בתו של הר"ש אטיק ז"ל]
שמעתי מנכדה שליט"א שבאו פעם לד"ת אצל הטשעבינער רב זצ"ל אודות שר' יענקל עבד אז במשרדי החינוך העצמאי, וזוגתו טענה שלא יאה לו לעבוד במשרד שבחדר הסמוך יושבים נשים, ופסק הטשעבינער רב זצ"ל שכל עוד שלא ימצא עבודה אחרת יכול להמשיך שם. ואז נטלה זוגתו על עצמה עול הבית בכדי שר' יענקל לא יצטרך לעבוד שם, ובהמשך המציאה לר' יענקל פרנסתו בביתו מטוויית ציציות.
עוד שמעתי מהנ"ל שמעולם לא סעדה סעודת שבת עם ר' יענקל, אלא ישבה ספונה במטבח, לא מבעיא ברוב הזמנים שסעדו אורחים על שולחנם, אלא אפי' כשאכל לבדו זכו לשתי שולחנות.

[בר ששת]

בשולי הדיון המחכים על השתייכותו לגור או בויאן.

אמש כשניחמתי את בניו החשובים שליט"א, התגלגלה השיחה על מקורו. ובכן, תיקון חשוב: אביו של ר' יענק'ל, לא היה חסיד בויאן! לדברי בנו - אחיו של ר' יענקל ז"ל - כמעט שלא ניתן להחשיבו כחסיד. אלא שמהיותו מתגורר בעיירה זוויעהל, היה קרוב לרבי ר' שלומ'קה זצ"ל. הקשר של ר"י לבויאן מגיע דווקא מצד אמו! היא חטרה מחסידי בויאן, ובמובן מסוים גם חמיו.

ר"י היה מרבה לספר על הרבה צדיקים שהסתופף בצילם. בין השאר שמעתי מפיו סיפור מעשה על ביקורו של הפרנקפורטר בביתם. ואולי עוד חזון. בין השאר היה מספר הרבה על ביקורו אצל גדולי אדמו"רי רוז'ין. על הלייפציגער, וכמובן על רמ"ש, ר"י מהוסיאטן ועוד. כידוע גם חתנו מחשובי החסידים דשם.

אני מזדעזע לחשוב כיצד היה ר"י מגיב על דיון שכזה. אצלו יכלו כל הדברים לשכון בכפיפה אחת. אבל וודאי שהיה מבחירי החבורה של רבי זעליג שטיצברג והרבה סיפורים מפליגים יש בעניין.

[איש חסיד]

ר"י היה מרבה לספר על הרבה צדיקים שהסתופף בצילם. בין השאר שמעתי מפיו סיפור מעשה על ביקורו של הפרנקפורטר בביתם. ואולי עוד חזון.

מי חכם ויבן זאת:
הפרנקפורטר מסטולין נפטר בתרפ"ב ור"י קוזליק נולד בתרפ"ד אז איך בדיוק שייך ששמעת ממנו סיפור על כך שהסתופף בצילו?, בהתאם למידת המהימנות הזאת אני מתיחס ג"כ לשאר דבריך בענין השייכות החסידית...
כנראה צ"ל שכל תגובתך היתה בשביל ההמשך [שכבר ב"ה נמחק ע"י ההנהלה] ולכן לא דקדקת בתחילת דבריך

[שטיינער]

בשנים המעטות שהכרתיו הוא למד את הש"ס גפ"ת בע"פ (במסגרת מפעל הש"ס 30 דף בחודש) בהתמדה, לפחות פעמיים שהם ארבע.

[בר ששת]

ר"י היה מרבה לספר על הרבה צדיקים שהסתופף בצילם. בין השאר שמעתי מפיו סיפור מעשה על ביקורו של הפרנקפורטר בביתם. ואולי עוד חזון.

מי חכם ויבן זאת:
הפרנקפורטר מסטולין נפטר בתרפ"ב ור"י קוזליק נולד בתרפ"ד אז איך בדיוק שייך ששמעת ממנו סיפור על כך שהסתופף בצילו?, בהתאם למידת המהימנות הזאת אני מתיחס ג"כ לשאר דבריך בענין השייכות החסידית...
כנראה צ"ל שכל תגובתך היתה בשביל ההמשך [שכבר ב"ה נמחק ע"י ההנהלה] ולכן לא דקדקת בתחילת דבריך

אכן איש חסיד. לא דייקתי ואינני בוש להודות. ביררתי שוב, את המעשה אכן שמעתי בשעתו מרבי יעקב אלא שהוא סיפר ששמע זאת מאביו רבי יוס'ל.
כאיש חסיד ושוחר דקדוק, אפרט לך גופם של דברים כפי ששמעתי מפיו באחת ההתכנסויות בביתו הקטן והחמים:

הפרנקפוטר התאכסן בבית אביו באחד ממסעותיו. בצאתו מביתם, היה ר"י מתאר בסילודין, התיישב הפרנקפוטר על הכיסא בהיפוך, כשמשענת הכיסא לפניו ושני רגליו מקיפים אותה. כך גרר את עצמו על הכיסא עד לפתח. (ר"י היה מדגים זאת). לאח"מ הורה שיביאו לפניו עגלה עם סוסים לצורך נסיעתו. ר"י שהיה אז נער צעיר (ולכך טעיתי לחשוב שהמדובר בר"י עצמו) יצא לבקש עגלה. משראה הפרנקפוטער את שני הסוסים, הביט בהם ממושכות ואחר אמר: "מיט די נבלות פאהר איך נישט". מיהר הנער והזמין עוד עגלה אחרת, ורק אז נענה הפרנ' לנסוע בהם.
בטרם נסע, יצא מפיו משפט נבואי שחזה את התפתחות הטכנולוגיה העתידה לבוא לעולם: ס'וועט נאך קומען צייטן - אמר - אז א מענטש וועט וועלן פארן קיין אמריקה, הער וועט קומען ביז א פאר שעה, און ווען הער העט קומען, וועט הער קוקען אויפן זייגער און וועט עהר זאגן 'אזוי שפעט'... [לטובת המתקשים: עוד יבואו זמנים, שבן אדם יוכל להגיע עד אמריקה בכמה שעות. וכאשר יגיע, יציץ בשעונו ויתרעם 'כל-כך מאוחר'...].

והיה רבי יעקב מסיים את התיאור ומלמד לקח לצעירים המקשיבים: עברו שנים ודברי הפרנקפוטער שבשעתם נראו תמוהים, מובנים לכל אדם. לעת-עתה, היה מסביר, עדיין אין אנו מבינים את הפשט בשאר דבריו ומעשיו של אותו צדיק.

אשר לשולי הודעת שנמחקה, לשמחת האיש החסיד והמתחסד, מאחר שהקפיצה את אלו שיש להם שייכות למגנים. אשמח מאוד אם יהיה מי שיוכל להפריך את הראייה - ומוטב שיעשה זאת באישי שלא יאלץ את המנהלים לעבוד שעות נוספות...

[בר ששת]

אשכול שלם שעוסק בויכוח אוילי מאין כמותו,
ואפילו עובדא אחת קטנה מר' יענקל ז"ל, ל"מ כאן.

הנה לנו טענה ראויה. אנסה להתחיל.

פתח דבריי אתמקד במידותיו הנאצלות, שלא נמצא כמותן. אותו גאון וחסיד, מתלמידיו המובהקים והחביבים של הרב מטשעבין זי"ע, מוכן היה לסגור את הגמרא ולזנוח את כל סדריו כאשר היה ביכולתו להיטיב לאיש מזרע ישראל. שנים ארוכות היה ביתו הקטן משמש כ'חדר-תה' של בית המדרש דגור ברלב"ח. (בטרם נבנה בו חדר תה ראוי לשמו, וגם מעט לאחר מכן). בשעות ההפסקה שבין שחרית לקריאת התורה, היה רבי יעקב עומד בביתו, צהלתו בפניו, וכל כולו מהות של 'שר משקים'. ממרומי גילו מתאמץ היה להכין כוסות תה או קפה, ע"פ הזמנתם של הילדים הצעירים שנהגו בו אדנות. והוא רץ בשמחה אל המיחם, ממלא הכוס, מערב סוכר ותה עפ"י ההוראות, מתאמץ שיערב המשקה לאותו ילד או מבוגר, שברגע שיסיים יעזוב את הבית וימהר ללמוד ולנצל את ההפסקה.

כזה היה כל ימיו. באי בית המדרש הגדול, לעולם לא ישכחו את עמידתו שפוף קומה, כמעט שאינו יכול להביט נכחו, שקית-חלב בידו והוא מקבץ מעות עבור עניים. בשנים האחרונות, היה המחזה קורה פעם אחת בשנה, בערב יוה"כ. המוני חסידים נדחקים היו סביבו לזכות לתרום, ולשמוע את קולו החלוש מאחל "תזכה למצוות".

ועוד מעשיה קטנה שהתרחשה בשבועות האחרונים לפני פטירתו, תגיד את יושרו וטובו, ותלמד באגב על דעתו שנשמרה בצלילות מיטבית. היה זה באחת הסעודה-שלישית האחרונות שערך בביתו. (היתה זו התכנסות ששרדה מימים קדמוניים, ועוד זכיתי לראות בה את ידידו רבי משה קליקשטיין זצ"ל ועוד, שרבי אלעזר ביין היה יושב בראשה. דברי החסידות והיראה קולחים היו שם והאוזן לא חדלה לשבוע. בשנים האחרונות ישובים שם שיבדלחט"א גדולי חסידי גור, בני הדור השני, רי"מ שפרנוביץ, הגר"י קליקשטיין, ר"ט אייזן, ר"ק ביין, ר"מ יוד ועוד טובים (ואולי גם רבינו איש-חסיד, וכל שאר מכריו של ר"י מהפורום דכאן) מי יתן ולא תיפסק ההתכנסות שרבים מבני הנוער מצאו בה גשר לעולם שהיה).
באותה שבוע של התכנסות - בסביבות תקופת טבת אם אינני טועה - חל היארצייט של אביו רבי יוסל. בסוף הסעודה כאשר נשאלו 'למי נאה לברך', אמר בנו שליט"א כי מן הדין שיברך ר"י שכן בשבוע זה חל היארצייט של אביו. רבי יעקב - שבשנים האחרונות מיעט לדבר, להוציא מקרים שצריכים היו לדאוג לאברך או בחור פלוני שהתבייש לקחת קוגעל או שאר טירדות שכאלו - התנער ואמר: 'דער טאטע וועט מעהר הנאה האב'ן אז איך וועל פירן מיט וותרנות' - תהיה יותר נייחא לאבי אם אוותר למישהו אחר. החלו איפוא החסידים מריבים מי לא יברך. שכן כולם חפצים לוותר. התפתח דיון מרתק ומחכים של חסידים. כשהציעו את בנו של ר"י, טען ר"י שאין זה וויתור מספיק, וכן הלאה על כל אחד ואחד. לבסוף ביקש ר"י לברר, מי בירך בשבוע הקודם. כשנענו לו, הסביר, הרי לו וודאי לא מגיע שכן רק בשבוע שעבר בירך. נוותר איפוא לו, יהיה זה וויתור אמיתי...

[אורח]

האם יכול מאן דהוא לעשות חסד ולסרוק לנו את הכתבה שהיתה עליו בהמודיע?

[לייטנר]

אפתח דוקא בזוגתו - מחברתו של הגה"ח עליה השלום [בתו של הר"ש אטיק ז"ל]
שמעתי מנכדה שליט"א שמעולם לא סעדה סעודת שבת עם ר' יענקל, אלא ישבה ספונה במטבח, לא מבעיא ברוב הזמנים שסעדו אורחים על שולחנם, אלא אפי' כשאכל לבדו זכו לשתי שולחנות.

ב"י אבהע"ז סי' ע (תחילת ד"ה וחייב במזונותיה).

[בר ששת]

אפתח דוקא בזוגתו - מחברתו של הגה"ח עליה השלום [בתו של הר"ש אטיק ז"ל]
שמעתי מנכדה שליט"א שמעולם לא סעדה סעודת שבת עם ר' יענקל, אלא ישבה ספונה במטבח, לא מבעיא ברוב הזמנים שסעדו אורחים על שולחנם, אלא אפי' כשאכל לבדו זכו לשתי שולחנות.

ב"י אבהע"ז סי' ע (תחילת ד"ה וחייב במזונותיה).

עפ"י רוב, תלמידי הב"י מגור, היו מתנים ע"כ מראש, והיא היתה מוחלת. וידועים בהקשר זה דברי הגה"ק מבוטשאטש, שבכך שסייעה, הרי"ז כמחילה.

[ישבב הסופר]

תודה לחכמי האשכול ומחכימיו שכתתו חרבותיהם לעטי"ם והחלו לעסוק בהנצחת יהודי פלאי זה משופרא דשופרי. כה לחי!

[ברקים רב]

אדברה נא קימעא מאשר ראתה עיני בגודל התמדתו ויגיעתו בתורה: בשנותיו המאוחרות היתה קומתו שפופה כל כך עד שלא יכל לראות נכחו, וכמה יקר היה המראה לחזות בו כאשר הוא לומד בגמ' גדולה, ובכל פעם כשמגיע לראשו של עמוד הגמ', מתאמץ בכל כוחו ונעמד מלוא קומתו כדי שיוכל לקרוא את שורות הגמ' העליונות שלא היה יכול לראותם בישיבה ע"ג הספסל, ושוב היה מתיישב וממשיך בדברי הגמ', עד שחזר לדברי רש"י שבראש העמוד ושוב נעמד מלוא קומתו, וכן בתוס'...

[בר ששת]

אדברה נא קימעא מאשר ראתה עיני בגודל התמדתו ויגיעתו בתורה: בשנותיו המאוחרות היתה קומתו שפופה כל כך עד שלא יכל לראות נכחו, וכמה יקר היה המראה לחזות בו כאשר הוא לומד בגמ' גדולה, ובכל פעם כשמגיע לראשו של עמוד הגמ', מתאמץ בכל כוחו ונעמד מלוא קומתו כדי שיוכל לקרוא את שורות הגמ' העליונות שלא היה יכול לראותם בישיבה ע"ג הספסל, ושוב היה מתיישב וממשיך בדברי הגמ', עד שחזר לדברי רש"י שבראש העמוד ושוב נעמד מלוא קומתו, וכן בתוס'...

ייש"כ גדול לרב המאיר בברקיו.

בתקופה האחרונה, כאשר כבר קשתה עליו העמידה והישיבה, ושוב לא יכול, היו בני המשפחה מצלמים לו את דף הגמרא בהגדלה, כשכל דף מכיל כמה שורות מוגדלות, והוא זצ"ל, ישב וקרע את עיניו במאמץ ללמוד עוד ועוד.

[ישעיהו לוריא]

ברקים רב יישר כח. גדול על הסיפורים והעובדות.
עוד עובדות בבקשה.
מעולם לא אכל אוכל שלא בושל ע"י רעייתו ע"ה. כך אומרים. אצל בנותיו אכל לחם וסלט בלבד.
לא ישב על כל מסעד הכיסא, אלא על קצהו .

אכן חבל על דאבדין.

חבל חבל...

[ברקים רב]

.

[ישעיהו לוריא]

היום בהמודיע כתבה, מסה ספרותית-חסידית נהדרת ומעוררת געגוע לאותו צדיק ענוותן שהתהלך בצידי דרכים. משולי השוליים..

מאת הרב יעקב שלמה לוי. ספרא רבה וצייר אומן.

[שטיינער]

היום בהמודיע כתבה, מסה ספרותית-חסידית נהדרת ומעוררת געגוע לאותו צדיק ענוותן שהתהלך בצידי דרכים. משולי השוליים..

מאת הרב יעקב שלמה לוי. ספרא רבה וצייר אומן.

אולי אפשר לסרוק את הכתבה לטובת הציבור שאינו נחשף להמודיע.

[תולעת-ספרים]

לסיפור דלהלן הייתי עד-ראיה. לפני כעשרים וחמש שנה בלומדו בכולל בישיבת טשעבין. ניגש אליו בחור צעיר ותמים מחו"ל וביקש ממנו לקשור לו ציצית חדשות לטלית קטן שקנה (אחרי שאמרו לו שהוא מיטב לעשות זאת). ואכן הוא עשה זאת בשבילו בתשואות חן.

[גוראריה]

אפתח דוקא בזוגתו - מחברתו של הגה"ח עליה השלום [בתו של הר"ש אטיק ז"ל]
שמעתי מנכדה שליט"א שבאו פעם לד"ת אצל הטשעבינער רב זצ"ל אודות שר' יענקל עבד אז במשרדי החינוך העצמאי, וזוגתו טענה שלא יאה לו לעבוד במשרד שבחדר הסמוך יושבים נשים, ופסק הטשעבינער רב זצ"ל שכל עוד שלא ימצא עבודה אחרת יכול להמשיך שם. ואז נטלה זוגתו על עצמה עול הבית בכדי שר' יענקל לא יצטרך לעבוד שם, ובהמשך המציאה לר' יענקל פרנסתו בביתו מטוויית ציציות.
עוד שמעתי מהנ"ל שמעולם לא סעדה סעודת שבת עם ר' יענקל, אלא ישבה ספונה במטבח, לא מבעיא ברוב הזמנים שסעדו אורחים על שולחנם, אלא אפי' כשאכל לבדו זכו לשתי שולחנות.

מעשה בשוש'קע, אלמנתו של ר' מנדל אלטשטאטער, שהיתה נוטלת דרך קבע דגים לשבת מביתו של רבי יענק'ל [כנראה היא גם אלמנת הטשולנט שנזכרה במאמר שהתפרסם בהמודיע]. פ"א באה בשבת בבוקר וטענה בפיה: בעלת הבית שכחה לתת סוכר בדגים.
באה הצדיקה לפני בעלה ואמרה לו: הרי חסר סוכר, למה לא אמרת לי?
ענה לה רבי יענק'ל: אני צריך לומר? הרי טעמת ויודעת את בעצמך...
התפלאה היא לעומתו: וכי אינך יודע שאף פעם איני אוכלת דגים?!
[נ"ב: זה היה כחמשים שנה אחרי נישואיהם...]

[אלי_ש]

ועוד מעשיה קטנה שהתרחשה בשבועות האחרונים לפני פטירתו, תגיד את יושרו וטובו, ותלמד באגב על דעתו שנשמרה בצלילות מיטבית. היה זה באחת הסעודה-שלישית האחרונות שערך בביתו. (היתה זו התכנסות ששרדה מימים קדמוניים, ועוד זכיתי לראות בה את ידידו רבי משה קליקשטיין זצ"ל ועוד, שרבי אלעזר ביין היה יושב בראשה. דברי החסידות והיראה קולחים היו שם והאוזן לא חדלה לשבוע. בשנים האחרונות ישובים שם שיבדלחט"א גדולי חסידי גור, בני הדור השני, רי"מ שפרנוביץ, הגר"י קליקשטיין, ר"ט אייזן, ר"ק ביין, ר"מ יוד ועוד טובים (ואולי גם רבינו איש-חסיד, וכל שאר מכריו של ר"י מהפורום דכאן) מי יתן ולא תיפסק ההתכנסות שרבים מבני הנוער מצאו בה גשר לעולם שהיה).
באותה שבוע של התכנסות - בסביבות תקופת טבת אם אינני טועה - חל היארצייט של אביו רבי יוסל. בסוף הסעודה כאשר נשאלו 'למי נאה לברך', אמר בנו שליט"א כי מן הדין שיברך ר"י שכן בשבוע זה חל היארצייט של אביו. רבי יעקב - שבשנים האחרונות מיעט לדבר, להוציא מקרים שצריכים היו לדאוג לאברך או בחור פלוני שהתבייש לקחת קוגעל או שאר טירדות שכאלו - התנער ואמר: 'דער טאטע וועט מעהר הנאה האב'ן אז איך וועל פירן מיט וותרנות' - תהיה יותר נייחא לאבי אם אוותר למישהו אחר. החלו איפוא החסידים מריבים מי לא יברך. שכן כולם חפצים לוותר. התפתח דיון מרתק ומחכים של חסידים. כשהציעו את בנו של ר"י, טען ר"י שאין זה וויתור מספיק, וכן הלאה על כל אחד ואחד. לבסוף ביקש ר"י לברר, מי בירך בשבוע הקודם. כשנענו לו, הסביר, הרי לו וודאי לא מגיע שכן רק בשבוע שעבר בירך. נוותר איפוא לו, יהיה זה וויתור אמיתי...

מקסים! תודה בר ששת

[נטיעות]

היה חתנו של רבי שלמה אטיק?

אכן. והוא מצאצאי ר' יהודה זרחיה אזולאי ובנו הבכור אזולאי.

[מתפעל]

בן כמה היה כשעלה ארצה? ובאיזו שנה עלה?

יש לו בן אחד , כמדומני שהוא הגדול, שהינו מתמיד עצום, ואיבד רח"ל מאור עיניו ולומד על פה והינו ברא כרעא דאבוה.

[צצפ]

הכרתי היטב חסיד צדיק ונשגב זה.
הוא היה חסיד גור וחסיד באיאן כאחד, ודילג בכל חג ובכל טיש מחצר האחת למשנהו.
רק מי שהכיר אותו וראה אותו בשתי החצרות יכל לדעת איך זה משתלב...

אמנם חסידי גור ראוהו בגור, וחשבו שבוא רק שם, וחסידי באיאן היו בטוחים שהוא רק חסיד באיאן
ואלו גם אלו היו אצלו דא"ח..

קבל"ש ומעריב היה מתפלל בבאיאן, עומד בקצה ההיכל בסידור קטנטן, שחרית היה בגור, וסעודה שלישית בביתו.

מעולם לא פספס טיש בגור, ומעולם לא הפסיד טיש בביאן
.
ובחצרות הקודש בבאיאן ובגור לפני הרבי מעולם לא ישב, אלא עמד בשולי השולחן.
אפילו בשנות זקנותו, כשהיו סוחבים אותו על כסא גלגלים היה יושב בביטול גמור, דמות עילאית וקדושה שתמיד הבטנו אחריה בסילודין.
כמדומני שקוויטלאך הוא היה נותן לשתי האדמורי"ם, לאדמו"ר מגור ראיתיו נותן קוויטל, ולאדמור מבאיאן ראיתיו נכנס לקו"פ ולא שמתי לב אם נתן קוויטל. (הדלת סגורה)


פעמים רבות התלוותי אליו, ושמעתי ממנו סיפורי הוד ומופת על צדיקי בית גור וצדיקי בית באיאן -רוזין כאחד.

ולפלא הוא שבנו חסיד גור, וחתנו (האדמו"ר מקלושין) ורבים מנכדיו חסידי באיאן.

=====

הסתייגות, רבי יעקב התגדל והתחנך על ברכיו של הב"י והתנהג על פי דרכו, כחסיד גור וותיק ורגיל, אמנם לבאיאן ולבפרט לרבי מבאיאן שליט"א ולדמויות ההוד שבחסידות זו הייתה לו משיכה עזה והתקשרות פנימית איתנה, לכן נמשך לשם כבחבלי קסם.

[לעומקו של דבר]

הכרתי היטב חסיד צדיק ונשגב זה.

רק אני לא הבנתי מה אתה רוצה? מה אתה כותב ומה אתה מסתיייג

[מתפעל]

בתחילת דבריו השווה בין גור לבויאן שהיה חסיד של שניהם בשווה,
בסוף מסתייג מזה שגור בכל זאת מנצחת בתחרות את בויאן.
ואוסיף כדמות ראיה לזה, כל צאצאיו געררס עם כל הלבוש וכן ר' יענקל בעצמו.

[שטייגעניסט]

כל צאצאיו געררס עם כל הלבוש וכן ר' יענקל בעצמו.

כל בניו גורים, וכל חתניו [מלבד ר' שמחה קרויזר בר"ז] אינם כאלה, יש חב"ד ויש ירושלמים ועוד ועוד.
לגוף העניין, ר' יענקל היה חסיד גור, אם כי הוא היה נאשער גדול, והסתובב אצל הצדיקים של הדור הקודם, בעיקר אדמורי רוז'ין, הרבי מהוסיאטין [ידוע שהוא ציוה עליו לסבב את הר הזיתים עם ספר תורה כשצבאותיו של רומל ימ"ש כיתרו את הבריטים באל-עלמיין], האביר יעקב מסדיגורא, ר' שלמה מזוויעל [אליו היה מקושר הוא ואביו עוד מרוסיה], ועוד.
בנו הגדול רבי יהושע שליט"א סיפר לי, שבשמחת תורה אחד ביקר ההוסיאטינער בירושלים, והתעתד לערוך טיש בקרית משה, ורבי יענקל חפץ להגיע לטיש. לחבריו ר' זליג ורפאל יעקב שפירא שבישיבת שפת אמת נודע העניין והם נעלו אותו בחדר כדי שלא יוכל ללכת, אולם הבית ישראל ידע את אשר נעשה, ושלח את שליחו שישחרר את ר' יענקל לחופשי.

[שטייגעניסט]

יש לו בן אחד , כמדומני שהוא הגדול, שהינו מתמיד עצום, ואיבד רח"ל מאור עיניו ולומד על פה והינו ברא כרעא דאבוה.

אכן, שמו רבי יהושע שמעון שליט"א.
זכה ללמוד אצל הגאון מטשעבין זצ"ל, והיה בשעתו העלוי של הישיבה. עד היום הש"ס והפוסקים שגורים על לשונו בעל פה ממש, והוא מורה צדק לשואלים רבים.
אפשר לראות אותו יושב עם נגן ושומע שיעורי תורה שעות רבות. רק לפני תקופה הוא סיפר לי שהוא עומד לסיים את כל יורה דעה טוש"ע עם ב"י ונו"כ עם פת"ש ופמ"ג מהנגן.

[לעומקו של דבר]

בתחילת דבריו השווה בין גור לבויאן שהיה חסיד של שניהם בשווה,
בסוף מסתייג מזה שגור בכל זאת מנצחת בתחרות את בויאן.
ואוסיף כדמות ראיה לזה, כל צאצאיו געררס עם כל הלבוש וכן ר' יענקל בעצמו.

הוא הוא, משונה שמישהו כותב שטיקל תורה שלם שהוא חסיד שווה בשווה אצל שניהם, ואח"כ כותב 'הסתייגות' - "בעצם כל השטיקל תורה מופרך"...
זה היה נראה כמו ציטוט ממישהו והוספת הסתייגות.
ותול"מ

[לבב]

בתחילת דבריו השווה בין גור לבויאן שהיה חסיד של שניהם בשווה,
בסוף מסתייג מזה שגור בכל זאת מנצחת בתחרות את בויאן.
ואוסיף כדמות ראיה לזה, כל צאצאיו געררס עם כל הלבוש וכן ר' יענקל בעצמו.

הוא הוא, היה לי משונה לכתוב שטיקל תורה שלם שהוא חסיד שווה בשווה אצל שניהם, ואח"כ לכתוב 'הסתייגות' - "בעצם כל השטיקל תורה מופרך"...
זה היה נראה כמו ציטוט ממישהו והוספת הסתייגות.
ותול"מ

אתה מסביר על עצמך
את ההודעה שכתב צפפ