ישראל הר כסף כתב:כמובן שהדבר מיד צרם לאזני- הלא ר''א הגדול היה כמה דורות אחרי שמאי והלל, בקושי הספיקו להכריע אם הזמן המכריע לעניני המעשרות הוא א' או ט''ו בשבט, וכבר יש 'מנהג ותיקין' שצריך ליזהר בו מאוד...
אתנחתא כתב:הראשון שכתב (שידוע לי) שצוואת רבי אליעזר אינה מרבי אליעזר הגדול הוא רבי מנחם דילנזונא (שחושו הביקורותי נדיר בין חכמי התורה), אך בפירוש הצוואה להראדזינר בעל התכלת, מנסה לטעון שאכן רבי אליעזר הגדול חיברו וכל הספר מביא מקורות להראות שאכן כך פני הדברים.
ומלבד הספרים שהזכרתי בשיר, יש עוד ספרים שראוי לחרדים אל דבר ה' לשקוד עליהם, ומתוכם ילמדו ליראה את ה' ולעבדו כראוי, והם ספר החסידים, מנורת המאור. ספר המוסר , כד הקמח, בית מדות , אורחות חיים המיוחס לרבי אליעזר הגדול בן הורקנוס בעל הפרקים, ולפי דעתי אינו, אלא לר' אליעזר הגדול הנזכר בפוסקים, והזכירו הטור אורח חיים סי' תקפ"ב, ואף על פי שיש בראשו כעין הקדמה ממעשה ר' אליעזר בן הורקנוס, אחשוב שהקדמה זו שמה, מי שחשב שר' אליעזר בן הורקנוס חבר הספר .
עיין להרחיד"א בשה"ג מע"ס ערך ארחות חיים שהביא דברי רבינו. וע"ע מש"כ ע"ד רבינו הגרח"ה ליינער מראדזין בהקדמת ארחות חיים שבמהדורתו (וארשא תרנ"א) ואוצה"ס לב"י (עמ' 50 בערכו) מש"כ בשם ר"מ שטראשון.
אתנחתא כתב:המקור הראשון הוא מחזור מעגלי צדק סידור סביונטי. והוא כנראה מנהג אשכנז וותיק.
ולפי שיום זה הוא ר"ה לאילנות הוא מנהג לקנות כל אחד לביתו מעט מכל פרי ופרי שימצא אז
אתנחתא כתב: אך בפירוש הצוואה להראדזינר בעל התכלת, מנסה לטעון שאכן רבי אליעזר הגדול חיברו וכל הספר מביא מקורות להראות שאכן כך פני הדברים.
ישראל הר כסף כתב:בשביל להיכנס לאווירת היום אצל ליטאי יבש שכמותי הצצתי בכמה ספרים בענין.
והנה בספר טעמי המנהגים מצאתי דבר מדהים, לא פחות ולא יותר, ר' אליעזר הגדול בעצמו הזהיר בצוואתו את בנו שיזהר מאוד באכילת פירות ט"ו בשבט ובברכתם, כי הוא מנהג ותיקין!!!!
כמובן שהדבר מיד צרם לאזני- הלא ר''א הגדול היה כמה דורות אחרי שמאי והלל, בקושי הספיקו להכריע אם הזמן המכריע לעניני המעשרות הוא א' או ט''ו בשבט, וכבר יש 'מנהג ותיקין' שצריך ליזהר בו מאוד...
ואחרי שלפי הידוע לי המקור הראשון לענין זה הוא ה'תיקון יששכר' שהיה חי לפני בערך 400 שנה, היה זה חידוש מופלג.
אבל אחרי הכל היה שם מ"מ מדויק וזה נותן רושם חזק.
פתחתי את השבט מוסר בפרק ט"ז ונפתרה הבעיה, השבט מוסר אמנם פותח בהעתקת כל צוואת ר"א הגדול, ואיפשהו אחרי חמש או שש דפים הוא כותב כך-
מה אומר הוא באיזה שלב עבר מהעתקת דברי ר''א הגדול לדברי עצמו במה שהזהיר את בניו, ומכאן באה הטעות שכאילו ר"א הגדול כתב להיזהר בט''ו בשבט, כאשר באמת אלו דברי בעל השבט מוסר.
כנראה עבר בעל טעמי המנהגים על תחילת הפרק וראה המון דפים של צוואת ר"א הגדול וכמעט בלי אנטר עבר לעניני עצמו כך שלא היה ניכר מיהו כותב הדברים.
הבעיה היא מה שמצאתי את הדברים בספרי ליקוט חסידיים בשם טעמי המנהגים שהביא את השבט מוסר שהביא את ר''א הגדול!!!
זאב ערבות כתב:נתבקשתי להעלות
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 57 אורחים